עבריינים לא מתייצבים לדיון בביהמ"ש, התיק נסגר והם שבים לפשע - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כך מגיעים לרצח הבא

עבריינים לא מתייצבים לדיון בביהמ"ש, התיק נסגר והם שבים לפשע

מחקר של בתי המשפט ואוניברסיטת חיפה: 30% מכתבי האישום בבימ"ש השלום מבוטלים ■ הסיבה הנפוצה ביותר (11.3%) לביטול: היעדרותו של הנאשם מהדיונים ■ כ-93% מהנאשמים בבתי משפט השלום מורשעים על פי הודאתם בבית המשפט

24תגובות

מחקר חדשני בהיקפו ובעומקו שפורסם היום מצביע על שיעור הרשעה נמוך יחסית מזה שנהוג היה לייחס למערכת המשפט הישראלית עד עתה. המחקר יכול להיקרא גם ככתב אישום נגד המשטרה ונגד הפרקליטות בשל אזלת ידם בטיפול בעבריינים שריצו מאסר ושבו לפשע. מהמחקר עולה כי רבים מהעבריינים הם עבריינים חוזרים, שאינם מתייצבים לדיונים בעניינם בבית משפט השלום, וכתב האישום נגדם נמחק בהעדר התייצבות. לאחר שנתפסו מבצעים פשע אחר, נמחקים סעיפי אישום קודמים נגדם.

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה - הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

המחקר נערך על ידי פרופ' אורן גזל-אייל, ראש המרכז לחקר משפט פשיעה וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ד"ר קרן וינשל-מרגל ועו"ד ענבל גלון ממחלקת מחקר ומידע בבית המשפט העליון. המחקר כלל מדגם של 1,417 תיקים פליליים מבתי משפט השלום ו-244 תיקים מבתי המשפט המחוזיים בשנים 2010 -2011.

אלי הרשקוביץ

מהמחקר עולה שנגד כ-30% מהנאשמים בבתי משפט השלום מבוטלים כתבי האישום מסיבות שונות כמו חזרה של התביעה מכתב האישום, החלטות של בית המשפט לבטל את האישומים, אי התייצבות של הנאשם לדיונים, עיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, קבלת טענות מקדמיות של הנאשם, הכרזה על הנאשם כבלתי כשיר לעמוד לדין ועוד. חלק מכתבי האישום מבוטלים כשהתביעה מגיעה למסקנה שאין לה מספיק ראיות להרשעה. לעתים בעצת בית המשפט התביעה מבטלת את ההליכים, מטעמים הדומים לאלו שמובילים את בית המשפט להורות על זיכוי.

הסיבה הנפוצה ביותר לביטול האישומים, 11.3% מהנאשמים בבתי משפט השלום, היא היעדרותו של הנאשם מהדיונים. מחברי הדו"ח כותבים כי "נאשמים רבים פשוט לא מתייצבים לדיונים עד שבית המשפט מתלה את האישומים נגדם או מבטל אותם. נאשמים אלו הם עבריינים שהורשעו, ריצו מאסר ושבו לפשוע, כאשר ליותר מ-75% מהם עבר פלילי, וכמחציתם אף מתחמקים מדין באופן סדרתי". כ-48% מהם נתפסים בתוך שנה מבצעים עבירה נוספת, פעמים רבות התביעה מעמידה אותם לדין רק בגין העבירה החדשה, בעוד שהאישומים הישנים שבוטלו בשל אי-התייצבותם, נשכחים. כך, 91 נאשמים במדגם שלא התייצבו לדיונים, נתפסו והועמדו לדין בגין עבירות אחרות, אולם רק 41 מתוכם הועמדו לדין שנית בגין האישומים המקוריים. ה-50 הנותרים זכו ככל הנראה להימלט מהאישומים הללו, למרות שהם נתפסו שנית.

סיבה נפוצה נוספת לביטול הליכים היא חזרה של התביעה מכתב האישום. התביעה חזרה מכתבי האישום ב-10% מהמקרים במדגם. לא ניתן לדעת באיזה חלק מהמקרים היוזמה לחזור מכתב האישום היתה של התביעה, לאחר שיקול דעת מחודש ביחס לראיות או לעניין לציבור, ובאיזה חלק היתה זו עמדת בית המשפט של בית המשפט שהובילה להחלטה. יש להניח כי חלק מכתבי אישום אלו היו מסתיימים בזיכוי אילו ההליכים היו נמשכים.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שבבתי משפט השלום, פחות מ-40% מהנאשמים, מורשעים בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, ועוד כ-25% מורשעים בחלק מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בלבד או בעבירות מופחתות. עבור 5%, נקבע כי ביצעו את העבירה אך בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע אותם.

כוחה המוגבל יחסית של התביעה משתקף גם בממצאים אחרים בדו"ח. כך, בעוד שהתביעה ביקשה את מעצרם עד תום ההליכים של 27.4% מהנאשמים בבתי משפט השלום, הורה בית המשפט לעצור רק את מחציתם (14%). בבתי המשפט המחוזיים, 60% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלו. עונשי מאסר בבית משפט השלום הוטלו על שלושה רבעים מהנאשמים שבעניינם ביקשה התביעה מאסר. בבתי המשפט המחוזיים, העבירות חמורות יותר, ולכן כ-80% מבקשות המאסר של התביעה נענות.

אוליבייה פיטוסי

מהמחקר עולה כי רק כ-6% מהנאשמים במשפטים פליליים בוחרים לכפור באישומים נגדם ולנהל משפט. כל יתר הנאשמים, אם ההליכים בעניינם לא בוטלו, מודים באישומים, לרוב במסגרת הסדר טיעון. מקרב המורשעים שמנהלים את משפטם על לסופו בבתי משפט השלום, פחות מ- 70% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בהרשעה. כ-15% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בזיכוי ו-15% מהאישומים שבמחלוקת מבוטלים בהוראת בית המשפט מסיבות שונות. גם בבתי המשפט המחוזיים, בהם נדונות העבירות החמורות יותר, רק כ-70% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בהרשעה. מתוכם, ב-6% מהמקרים בית המשפט מרשיע את הנאשם בעבירה קלה יותר מזו שהתביעה כללה בכתב האישום. 26% מהאישומים שבמחלוקת מסתיימים בזיכוי ו-4% מבוטלים על ידי בית המשפט מטעמים שונים.

הסדרי טיעון

המחקר חושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון בעבירות הפליליות. אם מתעלמים מהתיקים בהם בוטלו האישומים, מתברר כי כ-93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם בבית המשפט. רק מיעוטם הודו בלא הסדר. רוב הנאשמים שהאישומים נגדם לא בוטלו, (76.5% ) הודו במסגרת הסדר טיעון. למעשה, אם מורידים מהמדגם את הנאשמים בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל (שב"חים) אשר בדרך כלל מודים בלא הסדר טיעון, שיעור הסדרי הטיעון עולה לכ-83% מהתיקים בבתי משפט השלום. הכרעות דין, של הרשעה או זיכוי, המתבססות על שמיעת ראיות מתקבלות בכ-7% מהתיקים הנידונים בבית משפט השלום.

בבתי המשפט המחוזיים כ-86% מהנאשמים שהאישומים נגדם לא בוטלו, ערכו הסדר טיעון ורק כ-6% הודו בלא הסדר בחלק או כל האישומים נגדם. הרוב המכריע של הסדרי הטיעון בבתי המשפט המחוזיים כללו ויתור של התביעה על סעיפי אישום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#