ישראל נכנסה לרשימה השחורה בשל הפרות קניין רוחני - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל נכנסה לרשימה השחורה בשל הפרות קניין רוחני

כך לפי דו"ח של נציבות הסחר ■ פרופ' מיכאל בירנהק: "תהליך הבדיקה פוליטי ומשקף את העובדה שהנציבות שבויה בידי התעשיות האמריקאיות. האינטרס של ישראל הוא עידוד התעשייה הגנרית"

5תגובות

ישראל נותרה השנה ברשימה השחורה של נציבות הסחר האמריקאית (USTR), שפירסמה השבוע את הדו"ח השנתי שלה ל-2012. הדו"ח מדרג מדינות לפי רמת ההגנה שלהן על קניין רוחני ואכיפה על חברות מפירות. עם ישראל ברשימה השחורה נמצאות, בין היתר, ארגנטינה, קנדה, סין, הודו, אינדונזיה, פקיסטן, רוסיה, תאילנד ואוקראינה. בין המדינות שנמצאות במעקב נמצאות קולומביה, קוסטה ריקה, אקוודור, מצרים, יוון, ג'מייקה, כווית, לבנון, מקסיקו ונורווגיה.

בעבר הופיעה ישראל במשך שנים ברשימה השחורה בעקבות ביקורת אמריקאית על חוק התרופות הישראלי, שנחשב מוטה לטובת התעשייה הגנרית הישראלית. בישראל פועלות חברות תרופות המייצרות בעיקר תרופות גנריות, שמתבססות על תרופות שתוקף ההגנה הפטנטית עליהן פג, ובראשן ענקית הגנריקה טבע, מובילה עולמית בתחום, שמסבה לחברות האמריקאיות הפסדים כבדים בשל פועלה.

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לזכויות יוצרים ומשפט וטכנולוגיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציין בהתייחס לעורכי הדו"ח כי "תהליך הבדיקה הוא פוליטי ומשקף את העובדה שנציבות הסחר האמריקנית שבויה בידי התעשיות בעלות העניין. האינטרס הציבורי והחברתי נדחקים לפינה".

התהליך, מתאר בירנהק, משקף את הגלובליזציה בפן הדורסני שלה: אינטרסים של גורמים זרים בארה"ב קודמים לאינטרסים מקומיים בישראל בתחומי בריאות, תרבות, חינוך ויצירה. "הלחץ האמריקאי גדול מאוד, במיוחד נוכח היחסים הפוליטיים והכלכליים בין ישראל לארה"ב", הוא אומר.

ב-2010 יצאה ישראל מהרשימה, לאחר שבתחילת 2010 חתמה על הסכם עם הממשל האמריקאי שכלל ויתורים מצד ממשלת ישראל לטובת תעשיית התרופות האמריקאית, שבה שולטות החברות האתיות, המפתחות תרופות חדשות מוגנות פטנט. ויתורים אלה נעשו, בין השאר, כדי להסיר את המכשול האחרון בפני צירוף ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

כחלק מהוויתורים קיבלה עליה ממשלת ישראל להאריך בשנה את תקופת הבלעדיות שניתנת לתרופות מקוריות מוגנות פטנט - החלטה שמשמעותה דחיית אפשרות הכניסה של תרופות גנריות לשוק הישראלי. עוד הסכימה ישראל לצמצם את רשימת מדינות הייחוס המערביות, שפקיעת ההגנה הפטנטית בהן תביא לפתיחת השוק הישראלי לתחרות מצד תרופות גנריות. בשנה שעברה חזרה ישראל לרשימה השחורה, והשנה היא נותרה ברשימה בלתי מחמיאה זו.

מחברי הדו"ח כותבים ביחס לישראל כי היא חוקקה חוק המגן מפני שימוש מסחרי לא הוגן ומפני חשיפה לא מורשית של תוצאות מבחנים או מידע שנצבר כדי להשיג אישור מסחרי של מוצרים פארמצבטיים. עם זאת, לשיטת האמריקאים נחוצות פעולות נוספות עד שייקבע שישראל יישמה באופן מלא את ההבנות. "ארה"ב מוכנה לעבוד בצמוד עם ממשלת ישראל כדי להשיג יישום מלא של ההבנות" נכתב בדו"ח.

החוק הישראלי השתנה

כחלק מההבנות אליהן הגיעו ישראל וארה"ב, התחייבה ישראל להדק את חוקי המגן שלה בכל הנוגע לניסויים פארמצבטיים ואורך החיים שבו מוגן פטנט. מדובר בתיקון בעל השלכות כלכליות משמעותיות, במיוחד בתחום התרופות, בשל הליכי הרישוי הממושכים, שעד לסיומם נותר פרק זמן קצר לעתים שבו הפטנט מוגן.

בנוסף התחייבה ישראל לפרסם בקשות פטנט בחלוף 18 חודשים מיום ההגשה. כיום הבקשות מתפרסמות רק כשבקשת הפטנט מתקבלת או נדחית, תהליך שלעתים אורך שנים. האמריקאים מזכירים למחוקקים הישראלים כי הם התחייבו להחזיר את ישראל מהרשימה השחורה לרשימת המדינות במעקב בכפוף להשלמת הליכי החקיקה בכנסת, ברגע שישראל תמלא את התחייבויותיה במלואן.

"ארה"ב משבחת את ישראל על כך ששינתה חוקים בנוגע למידע על מבחנים פארמצבטיים ובנוגע לפרסום פטנטים, ומצפה להמשך יישום הצעדים שמופיעים בהסדר בין המדינות. עם זאת, עד עתה ישראל לא יזמה חקיקה בכנסת בנוגע להארכת תוקף פטנט. ארה"ב מבקשת לעודד את ישראל לחוקק חוקים שיישמו את ההבנות מהר ככל האפשר", נכתב בדו"ח.

בנוסף, ארה"ב מעודדת את ישראל לאשרר את אמנות WIPO בנוגע לאינטרנט ולמנעולים דיגיטליים שאוסרים לפרוץ קוד נעילה של תוכנות או סרטים. ישראל לא הצטרפה לאמנות אלה ואימצה מתוכן באופן וולנטרי הסדרים מסוימים.

"הכללת ישראל ברשימה נועדה להמשיך את הלחץ"

בדומה לדו"ח שפורסם בשנה שעברה, קוראת ארה"ב לישראל לקבוע פיצוי סטטוטורי בדיני זכויות יוצרים. זאת, למרות שהחוק הישראלי קובע כבר כיום פיצוי ללא הוכחת נזק. ארה"ב דורשת עוד שיאכפו החלטות שיפוטיות בנוגע לתשלום תמלוגים על שידורי משנה. זאת, כפי הנראה בשל סכסוכים בין חברות הכבלים לבין תאגידי שידור בחו"ל.

פרופ' בירנהק מסביר כי "הממשל האמריקאי פועל כזרוע הארוכה של תעשיית התרופות האתיות (פארמה). האינטרס הציבורי של ישראל הוא בעידוד התעשיה הגנרית, גם כדי להגביר את הנגישות של תרופות גנריות, עניין שיש לו השפעה מיידית על מחיר התרופות, סל התרופות ועלויות טיפול רפואי, וכמובן, גם כדי לתמוך בחברת טבע, חברה מרכזית במשק הישראלי, אם לא ספינת הדגל של הכלכלה המקומית. המניע של הממשל האמריקאי הוא הגנה על האינטרסים של התעשייה האמריקנית, ומטבע הדברים, חברת טבע לא מעניינת אותם, להפך".

בירנהק מציין כי "בעקבות הלחץ האמריקאי הנמשך על ישראל, הגיעה הממשלה להבנה עם הממשל בנושא הזה. הכללת ישראל ברשימה השחורה נועדה להמשיך את הלחץ".

החלק שעוסק בהגנה על זכויות יוצרים בישראל כולל דרישות מפורטות מאוד, ברמת תיקוני חקיקה והתערבות בפסקי דין בישראל אומר בירנהק, ומוסיף כי "רמת הפירוט הזו היא לחץ משמעותי מאוד על משרדי המשפטים והתמ"ת, ועל הממשלה בכלל. אילו הממשל היה מתערב ברמת פירוט כזו בנושאים מדיניים, היתה קמה קול צעקה בישראל, אבל בנושא הזה, ההתערבות היא כוללת וכירורגית במקביל".

"מחברי הדו"ח מעתיקים מדו"חות אחרים"

מחקרים בעניין, ובהם מחקרו של בירנהק, הראו שהדו"ח האמריקאי נכתב במידה רבה על בסיס דו"ח ארגון גג של תעשיות קניין רוחני בארה"ב, ובהן תעשיות התרופות, המוסיקה, התוכנה והקולנוע. בירנהק מוסיף כי "במקרים רבים, הדו"ח של נציבות הסחר משתמש באותם ניסוחים ממש מהארגונים האמריקאיים שמוסרים את המידע, תוך העתקת פסקאות שלמות. כפי שניסח זאת באוזני פקיד במשרד המשפטים לפני כמה שנים: ה-Wish List של בעלי הזכויות נהפך להיות ה-Watch List של נציבות הסחר, שאז נהפך ל-Witch List, כלומר לכלי ניגוח פוליטי".

התוצאה, אומר בירנהק, היא שלעתים יש טעויות בדו"ח. למשל, הדו"ח דורש מישראל לחוקק סעיף על פיצוי סטטוטורי בדיני זכויות יוצרים - כלומר פיצוי ללא הוכחת נזק. אלא, שלישראל יש סעיף כזה עוד משנות ה-80 שמקורו בחוק האמריקאי. חוק זכות יוצרים החדש מ-2007 הגדיל את היקף הפיצוי הסטטוטורי. בירנהק מוסיף כי בתי המשפט מיישמים את החוק כל הזמן. אבל הדו"ח בשלו - ישראל צריכה לחוקק סעיף כזה". הוא ממליץ למחברי החוק "לקרוא את החוק הישראלי".

גיא גוריצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, שמייצג את תעשיית תרופות המקור, סבור, לעומת בירנהק, כי "לישראל ניתנה הזדמנות לצאת מהמצב המביך הזה והיא עדיין יכולה לפעול להסדרת הנושא. עיכוב החקיקה והופעתה גם השנה ברשימה זו היא בעוכרינו, וייתכן שבת בריתנו האמריקאית לא תתייחס אלינו בסלחנות אם המצב יימשך גם בשנה הבאה. ישראל היא מובילה עולמית בחדשנות ובמקוריות, וקיים פער גדול בין מציאות זו לבין החקיקה בתחום זה, שמפגרת מאחור. ראוי שהממשלה, שהכירה בצורך בשינוי החקיקה בנושא, תפעל לשינוי ולהגברת ההגנה על קניין רוחני ופטנטים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#