בימ"ש עליון הפך החלטת המחוזי: עסקת המקרקעין לא היתה תרמית

בשנת 1990 קנו שני תושבי ארה"ב שתי חלקות קרקע בישראל מידי שני אחים תושבי רומניה ■ 18 שנים מאוחר יותר, טענו יורשות האחים שהחלקות נרשמו על שם הקונים בתרמית, תוך זיוף חתימת האחים

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בית המשפט העליון הפך פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב וקבע כי עסקת מקרקעין שבוצעה ב-1990 לא היתה תרמית. השופט יצחק עמית הורה לרשם המקרקעין לרשום קונים כבעלי מקרקעין בניגוד לפסק הדין של המחוזי. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר קבע השופט עמית שלא היה מקום לקביעת המחוזי לפיה מדובר בעסקת זיוף וקנוניה.

השופט יצחק עמיתצילום: אתר בתי המשפט

בשנת 1990 קנו שני תושבי ארה"ב שתי חלקות קרקע בישראל מידי שני אחים תושבי רומניה. מי שטיפל בעסקת המכר מטעם האחים המוכרים היה עו"ד ג'ורג' יעקובוביץ’ שלימים נהרג בפיגוע במלון פארק בנתניה. החלקות נמכרו תמורת 35 אלף דולר כל אחת ונרשמו על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין.

18 שנים מאוחר יותר, בשנת 2008, טענו יורשות האחים שהחלקות נרשמו על שם הקונים בתרמית, תוך זיוף חתימת האחים וכי נודע להן על עסקת המכר באקראי רק בשנת 2003. לטענתן, "חתימות האחים זויפו ולא שולמה כל תמורה בגין עסקת המכר".
הקונים טענו מנגד כי "רכשו את המגרשים כדת וכדין וכנגד תשלום התמורה שנקבעה בהסכם המכר".

השופטת דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסקה כי "יש בהצטברות הראיות הנסיבתיות כדי להביא למסקנה כי האחים לא התקשרו בעסקה עם הקונים ולא מכרו להם את המקרקעין". לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי לרשם המקרקעין למחוק את שם הקונים ולרשום את האחים כבעלי חלקות המקרקעין.

השופט עמית ציין כי המשמעות של פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא כי הקונים "הם נוכלים ש'גנבו' את המקרקעין מהאחים-המנוחים, וכי עו"ד יעקובוביץ' המנוח\, אשר שימש כבא כוחם של המנוחים ובני משפחתם במשך שנים רבות ואשר היורשת עצמה סיפרה בעדותה כי היה ידיד טוב של המשפחה ולמד עם אביה בבית הספר היהודי ברומניה - שיתף עמם פעולה ורימה את המנוחים". השופט עמית הדגיש כי "יש להיזהר עד מאוד במסקנה זו, הפוגעת בזכרו של עו"ד יעקובוביץ' שמצא את מותו בנסיבות טרגיות, ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן נוכח ההאשמות בנוגע לטוהר מידותיו."

עמית הסביר כי "ככלל, דרכם של זייפנים ונוכלים במקרקעין, שלאחר הרכישה הם ממהרים למכור את הנכס לצד שלישי, אם כדי להפיק רווח מהיר מפרי מעלליהם, אם מחשש כי התרמית תתגלה תוך זמן קצר". הוא הסביר כי במקרה זה הקונים "נותרו כבעלים של החלקות משך כ-20 שנה ושילמו מס רכוש לאורך השנים, מה שמעיד לכאורה על רכישה בתום לב. שאם לא כן, הכיצד לא חששו כי האחים-המוכרים, הבעלים האמיתיים של החלקות, יגלו את ההונאה?".

עמית ציין כי היורשות "לא עמדו בנטל ההוכחה הכבד במיוחד שרבץ עליהן בהתחשב בטענות הזיוף והתרמית שהועלו בשיהוי של כעשרים שנה". השופט הבהיר כי יש "שורה ארוכה של ראיות המוכיחות את תשלום התמורה על פי הסכמי המכר, כמו גם שיקולים של היגיון וניסיון החיים, מאששים טענתם של הקונים כי רכשו כדת וכדין את החלקות ושילמו תמורתן". לפסק דינו הצטרפו השופטים אליעזר ריבלין ועוזי פוגלמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker