"בכל הזדמנות עסקית יש סיכון - אבל בישראל סובלים מהכחשה כרונית"

העולם מסוכן, אבל גם בעל עסק קטן יכול להיערך לסיכונים העסקיים הצפויים לו - מסבירים פרופ' דן גלאי וחיים כהן, הנשיא והמנכ"ל של האיגוד הישראלי החדש למנהלי סיכונים ■ צ'ק פוינט, למשל, מקבלת מהם צל"ש על ניהול סיכונים נכון; נוחי דנקנר מקבל טר"ש על ההימור הכושל בקרדיט סוויס

עידו באום
עידו באום

>> יש אנשים שרואים סכנה בכל פינה. לא מדובר בנביאי זעם או רואי שחורות. "למרות שאנחנו מדברים על סיכונים - אנחנו אופטימיים", טוען פרופ' דן גלאי, דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, יו"ר בית ההשקעות סיגמא ומי שמונה לנשיא כבוד של האיגוד הישראלי החדש למנהלי סיכונים.

את הקמתו של האיגוד למנהלי סיכונים יזם חיים כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, ובעבר בכיר בענף הבנקאות. כהן מאמין שתחום ניהול הסיכונים נמצא בצמיחה ומחייב התמקצעות. הוא מסביר כי האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים הוקם כחברה בבעלות דן אנד ברדסטריט כדי להקצות משאבים לקידום התחום ולהכשרת העוסקים בו. לאיגוד צוות היגוי שמורכב מבכירי עולם העסקים הישראלי.

חיים כהן ודן גלאיצילום: דודו בכר

מקבלי ההחלטות בארגון לא באמת רוצים לשמוע מה שיש למנהל הסיכונים לומר. מי רוצה לשמוע את אלה עם התחזיות המסוכנות?

כהן: "ניהול סיכונים זה קודם כל תרבות. יש מנהלים שיודעים שבכל הזדמנות עסקית יש גם סיכון. ישראלים סובלים באופן כרוני מהכחשה".

גלאי: "אין קונפליקט בין ניהול סיכונים לבין רווח. ניהול סיכונים אומר להסתכל לא רק על הטווח המיידי, אלא גם על ציר הזמן. ניהול סיכונים לא אומר שלא תרוויח, אלא שתיקח סיכונים שתקבל תמורה נכונה עבורם. מה קרה לפני המשבר? בכל העולם היה עודף הנזילות אדיר ולא היו מספיק תשואות, ולכן לקחו סיכונים כדי ליצור תשואות גבוהות יותר, ולקחו סיכונים לא מושכלים ולא נבונים שלא תומחרו נכון. הבעיה בדיעבד היתה תמחור של הסיכונים".

נזכרתם להקים את האיגוד למנהלי סיכונים אחרי שתרחיש הקיצון של משבר עולמי כבר קרה. עכשיו באים?

גלאי: "אם מסתכלים על הבנקים בכל העולם ראינו שעצם ההתייחסות לסיכון לא פגעה ברווחיות שלהם". לדבריו, "הבנקים המסחריים ברוב העולם צלחו בשלום את המשבר. מי שהתרסקו הם בנקים להשקעות שלא היו להם דרישות להלימות הון ולניהול סיכונים כמו בנקים מסחריים שהיו תחת פיקוח וניהול סיכונים לפי כללי אמנת באזל 2. כתוצאה, הכריחו בארה"ב את כל הבנקים להשקעות להפוך לבנקים מסחריים כדי שיהיו כפופים לבאזל 2".

כהן: "בנקים זה מקום טוב ללמוד ממנו את נושא ניהול הסיכונים. זה מתחיל בהגדרת התיאבון לסיכון. זה לא משנה אם זו חברה משפחתית. לא צריך לעשות כאן עבודה סטטיסטית מעמיקה. חברה צריכה להגדיר לעצמה מה התיאבון לסיכונים שהיא רוצה לקחת".

גלאי: "קח את מערכת מתן האשראי בבנקים לפני עשר שנים וכיום. בעבר היית יכול לקבל בבנק הלוואה בריבית שקבעת עם הבנקאי שהוא חבר מהצבא. ראינו שנתנו יותר מדי אשראי לקבוצות וליחידים בלי לבדוק את יכולת ההחזר שלהם. כיום הכללים הם ברורים. יותר סיכון שווה יותר ריבית. תיק האשראי מתומחר ומובנה נכון יותר".

"בניהול סיכונים צריך לטפל מלמטה"

סקר שערך האיגוד בקרב כמה עשרות מנהלי סיכונים מראה כי סיכוני נזילות וסיכונים תפעוליים נמצאים בעדיפות טיפול ראשונה בעיני המומחים. 43% סברו שסיכוני נזילות בעסק מצריכים היערכות בעדיפות ראשונה. 36% שמו בעדיפות ראשונה את סיכוני התפעול. לשם השוואה, איש ממנהלי הסיכונים לא חשב שיש לשים בעדיפות ראשונה את הסיכונים המשפטיים לעסק, אם כי 14% סברו שיש לתת עדיפות ראשונה לסיכונים רגולטוריים.

באופן טבעי, החשש מאסונות שישפיעו על קיום העסק מקנן בקרבנו יותר מפני המודעות לסיכונים הקטנים. מנהלי הסיכונים טוענים שאפשר לטפל בשניהם גם יחד. "נכון שיש אירועים של עסקות אשראי גדולות וממונפות שלא נוהלו כמו שצריך שבהם אפשר לחטוף מכות גדולות. תרבות נכונה של ניהול סיכונים מונעת הכחשה, בונה הערכת סיכון נכונה ותוכניות מגירה להתמודדות עם סיכונים ולא רק כאלה שאפשר לחזות אותם. בניהול סיכונים צריך לטפל מלמטה, ולא לחכות לגל הגדול שבא מלמעלה. כשיש הרבה חברות קטנות שנקלעות לקשיים נוצר גל משברי בסוף", מסביר כהן.

איזה סיכון הכי דחוף

גלאי: "נניח שאתה יצואן שקבע לעצמו שהוא אדיש לתנודות של שניים או שלושה אחוזים בשער המטבע. הוא יכול להיערך לתנודות גדולות יותר - לגדר את הסיכונים".

כהן: "לדברים כמו שינויי ריבית או תנודות מט"ח אתה יכול להכין תוכניות מגירה. אתה לא יודע מתי תהיה רעידת אדמה כלכלית או פיסית, אבל אתה יכול להיערך למצב שבו הנזילות שלך בחברה תיפגע ב-30%. יכולה להיות לך תוכנית מגירה למצב שבו לקוח מרכזי נופל או מדינה מרכזית שאתה מייצא אליה נקלעת לקושי".

איך מבצעים את ניהול הסיכונים?

כהן: "לעזור לאנשים לחשוב איך להתמודד גם עם דברים בלתי צפויים. אם יש לך מפעל באזור מועד לרעידות אדמה ואתה רוצה לכרות מחצבים מסוימים, אתה חייב לחשוב על חיזוק של בניינים ואמצעי מילוט. אתה לא יכול למנוע את רעידת האדמה, אבל אתה יכול לטפל בתוצאות הסיכון. סיכון לא מתחיל בזה שאתה מחשב את התוחלת הכלכלית שלו אלא אתה צריך לטפל בשאלה איך אתה חוזר אחר כך להתנהלות שגרתית. איך להיכנס בצורה ברורה גם לדברים מסוכנים; ואם הסיכון מתרחש איך לטפל בו ולצאת ממנו. יש סיכונים שלא קורים כל יום. בתקופות של רגיעה חברה חייבת להעריך את סיכונים ולהכין כרית ביטחון. עכשיו אנחנו ממש לא בתקופה של רגיעה".

גלאי: "ניהול סיכונים זה תהליך מובנה. צריך להגדיר איזה סיכון רוצים לקחת. עושים מיפוי. אין סיכון אחד. יש סיכוני אשראי. יש סיכון מוניטין. תחשוב מה קרה לאסם עם הבמבה כשמישהו שלח מייל כוזב שהבמבה מסוכנת. באותו יום המניה ירדה ב-6%. זה מדהים. חברה שלא נערכת לסיכון מוניטין עלולה להתאבד. זה גם סוג של סיכון".

הדוגמה מתחום סיכוני תעשיות המזון מחייבת לכוון שאלה לחיים כהן, בן זוגה של זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס השולטת בתנובה, שמחאת הקיץ האחרון פגעה בתדמיתה. הרי המחלה שתהרוג אותך זו המחלה שלא התכוננת אליה וגם סיכון שיהרוג הוא זה שלא התכוננת אליו. כמו מחאת הקוטג'.

כהן: "המחאה לא הרגה אף אחד".

אבל לפי הערכות המחאה חתכה את השווי של תנובה.

"לא אכנס לזה", חותם כהן את אפיק השיחה הזה.

גלאי וכהן מתבקשים לציין חברות שהצטיינו בניהול סיכונים במשק הישראלי וחברות שכשלו בכך. לדעת גלאי, ההשקעה של נוחי דנקנר במניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, שהסתיימה בהפסד כבד לקבוצה, היא דוגמה לניהול סיכונים לא מוצלח. דוגמה נוספת שהוא מביא היא ההימור של איש העסקים אליעזר פישמן על הלירה הטורקית. גלאי מדגיש כי הוא מסתמך על מידע גלוי בתקשורת כשהוא מסביר כי מדובר בהשקעות שלא היו "בתחום העיסוק העיקרי של החברה. זה עלול לסכן את הקיום של החברה. זה ניהול סיכונים לא נכון".

לצל"ש זוכה חברת צ'קפוינט. גלאי מסביר: "לא שמעת שם על בעיות של מישהו שברח עם הקניין הרוחני. יש להם שני מיליארד דולר במזומן שמנוהלים בצורה שמרנית. אגב, הם נענשו על זה בוול סטריט. אחת הסיבות שצ'קפוינט לא נסחרת במכפילים כמו חברות אחרות נובעת מטענות שהיא לא מנצלת את המזומן שלה בצורה אפקטיבית, אבל זה ניהול עקבי קונסרבטיבי של הכספים. זה ראייה לטווח ארוך".

כהן: "יש הרבה חברות שמינפו את עצמן לדעת. הניהול הנכון של סיכוני התספורת הוא דרך סיכוני המוניטין. השאלה היא אם אני יכול אחרי תספורת לחזור לשוק ולגייס כסף".

אז התשובה היא שאפשר, כי עובדה שעושים תספורות למשקיעים.

כהן: "זה חלק מההכחשה. לא מבינים שזה סיכון מוניטין".

כללי האתיקה של מנהלי סיכונים

תהליך ניהול הסיכונים יכול להתחיל בישיבת דירקטוריון. גלאי מספר כיצד התנהלה ישיבת דירקטוריון של חברת אינטרנט ישראלית קטנה: "כל אחד העלה עוד ועוד סיכונים. למשל סיכוני מט"ח לגבי חלק מהחוזים בדולרים, למשל כיצד מוגן הקניין הרוחני של החברה, האם כל העובדים חתומים על הסכמי סודיות, איך שומרים על סודות של החברה. הוצפו הדברים שאף אחד לא חשב עליהם. אז אתה עושה מדרג של הבעיות. מה חשוב לטיפול דחוף ומה אפשר לדחות".

אני משער שבחברה גדולה שיהיה לה מנהל סיכונים הוא יבוא עם רשימה לדירקטוריון כדי לכסות לעצמו את התחת.

כהן: "יש כללי אתיקה למנהלי סיכונים. הם צריכים לא רק להרים דגל אדום, אלא להציג את תמונת הסיכונים ואת הדרך לטפל בהם ולמזער אותם. צריך למפות סיכונים מהכבד אל הקל ומותר להגיד גם שיש סיכונים שלא נטפל בהם עכשיו ולקבל החלטה שקולה".

מי מקבל את ההחלטה?

כהן: "האחריות לניהול הכולל היא של הדירקטוריון בחברה ציבורית ובחברה פרטית זה יהיה בעל הבית. יש בישראל 500 אלף עסקים קטנים שבהם תרבות ניהול הסיכונים היא ארעית או לא קיימת. צריך לתת לעסקים אלה כלים לנהל את הסיכונים טוב יותר".

"המנכ"ל הוא זה שאחראי לכל הסיכונים של החברה. גם אם המנהל הוא כוכב, הוא לא יודע הכל ולעתים הוא צריך יועצים מבחוץ", מנמק כהן את הגישה שלפיה כל עסק קטן כגדול צריך להיעזר במנהלי סיכונים.

אבל הדילמה האתית של מנהל סיכונים נעוצה בעובדה שהגורם המסוכן ביותר זה המנכ"ל שירצה לקחת סיכונים עסקיים. אתם שניכם מנכ"לים ולכן שניכם מסוכנים לעסק.

גלאי וכהן מהנהנים בהסכמה אבל גלאי גם מתקן בחיוך: "אני יושב ראש הדירקטוריון. לא מנכ"ל".

כהן: "כשאתה קונה עסק אתה רוצה לבדוק את איכות הניהול. יש דרכים לעשות את זה. האם הניהול נעשה בשקיפות? האם ההנהלה מנוסה? איך ההנהלה התנהלה במשברים קודמים? מה ההשכלה של המנהל? יש אנשים שנוטים באופן טבעי לקחת יותר סיכונים והם נוטים להיות מכחישים סדרתיים של הסיכונים האלה".

מי ממנה את מנהל הסיכונים?

כהן: "רצוי שזה יהיה הדירקטוריון".

כי דיון מושכל של דירקטוריון בסיכונים מגן מפני תביעות של בעלי מניות?

גלאי: "דיון מושכל בסיכונים מאפשר לך לקבל החלטות טובות יותר לאורך זמן".

ומה יקרה כשרגולטור מסוים יתהה למה דירקטוריון לא נשמע להמלצת מנהל הסיכונים? זה לא מזמין תביעה ייצוגית?

כהן: " ממש לא. הדירקטוריון דן ושקל ובדק והחליט החלטה סבירה באותה נקודת זמן".

גלאי: "קח לדוגמה את חברת הענק אקסון, שיש לה עשרות בתי זיקוק והיא יכולה לקנות ביטוח או להחליט לעשות ביטוח עצמי כי בתי הזיקוק מפוזרים בכל העולם והסיכוי שיקרה אירוע ביותר ממקום אחד הוא קטן. אם בשנה אחת פתאום יתפוצצו שלושה בתי זיקוק אפשר יהיה לשאול למה לא ביטחתם? הם קיבלו החלטה מושכלת. כל חברה צריכה לקבל החלטה אם לעשות ביטוח. יש חברות שעושות שגיאה ומשלמות פרמיות ביטוח יותר ממה שצריך רק בגלל אותו חשש של מה יגידו. זה שורף ערך למשקיעים".

איך תשכנע חקלאי בערבה שהוא צריך לנהל סיכונים?

כהן: "קל מאוד לשבת עם אדם שמשקיע את כל הונו ומרצו בגידול פלפלים ולהסביר שכל השקעתו תרד לטמיון, לא בגלל שהוא חקלאי גרוע, אלא בגלל שברגע שהוא ארז ושלח את היבול לא בטוח שהוא יראה את הכסף. יש שרשרת של סיכונים שצריך שני עמודים רק כדי לרשום אותם החל ממזיקים חקלאים, שינוע, אריזה, קירור, אורך חיי הפלפל וכל מני דברים כאלה. המטרה היא לעזור לחקלאי לנהל את הסיכונים מעבר ליכולת שלו לגדל את הפלפל".

גלאי וכהן טוענים כי גופי אשראי במשק מעודדים לקוחות הנוטלים אשראי להעריך את הסיכונים העסקיים כדי להגדיל את הסיכוי לפרעון האשראי. "מי שהכי מתלהב מהטמעת ניהול הסיכונים הן החברות הפיננסיות הגדולות שמבינות כמה זה חשוב להן כדי לתת אשראי צרכני טוב יותר ללקוחות. זה כלי להשבחת תיק הנכסים של הבנקים", מסכם כהן.

מי מתאים להיות מנהל סיכונים מוסמך?

>> "מקצוע ניהול הסיכונים הוא תחום שגדל והולך בקצב מטורף בכל העולם. למנהלי סיכונים תמיד תהיה פרנסה. בכל רגע נתון אין דבר כזה שאין סיכונים. גם כאשר אתה הולך לישון בבית יש סיכונים", אומר חיים כהן.

זה לא מרגיע בכלל.

כהן: "בעתיד זה יהיה תחום לימוד בפני עצמו. מוסדות אקדמיים יקימו מסגרות להכשרת מנהלי סיכונים".

הדרך להפוך לאיש מקצוע בניהול סיכונים לא פשוטה. "ניהול סיכונים זה מקצוע בפני עצמו שמחייב התמחות כמו כל מקצוע אחר. לא כל מי שעבר בחינה במימון או בחשבונאות יודע הכל. גם לא כל בוגר משפטים הוא מחר מנהל הסיכונים המשפטיים של החברה", מצנן כהן את ההתלהבות. הכשרה אקדמית תסייע, אבל לא תספיק. כהן: "אנחנו חותרים לכך שכל מוסד אקדמי יפתח תוכנית לניהול סיכונים. לא כל מי שיצא מהאקדמיה הוא מנהל סיכונים מוסמך. מי שיש לו צלקות על הגב ועבר לפחות משבר משמעותי אחד - אלה אנשים שיכולים לתרום מהנסיון ומתרבות ניהול הסיכונים".

האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים מקיים תוכניות הכשרה מקוצרות למנהלים, דירקטורים, נושאי משרה, מנהלי כספים וכן מעניק הסמכה לאחר בחינה בניהול סיכונים תאגידי, פיננסי, תפעולי או משולב. כהן מציין כי האיגוד מייצר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים להכשרת מנהלי סיכונים. לדבריו, "יש כיום אלפי מנהלי סיכונים. יש כמה מאות שזהו תפקידם המוגדר. בבנקים יש chief risk officer שמדווח להנהלה. בחברות ביטוח זה בתהליך. בגדולות כבר יש".

מי מתאים להיות מנהל סיכונים בחברה?

"מישהו שיקשיבו לו", מסנן כהן, וגלאי מוסיף: "רצוי מי שיש לו ידע בסטטיסטיקה. אי ודאות זה סטטיסטיקה".

מה עם מבקר פנים?

גלאי: "אנחנו לא לוקחים להם את הפרנסה אבל זה לא מתאים להם. לרובם אין רקע במודלים סטטיסטיים. הם מתעסקים בבקרה. הם לא מנהלי סיכונים. הם לא פרואקטיבים".

כהן: "מנהל הסיכונים נעזר באנשי הביקורת, אבל אי אפשר לומר שמנהל הביקורת צריך לתקן את הסיכונים. נעזרים בהם במיפוי הסיכונים".

מה לגבי יועצים משפטיים?

גלאי: "יש חשיבות גדולה לעורכי הדין בניהול הסיכונים בגלל כל הסיכונים המשפטיים אבל מנהל הסיכונים מרכז את הפעילות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ