ייצוגית ב-3.8 מיליארד שקל נגד פסגות: מסתירה כספי עמיתים שנפטרו
7 שנים אחרי שנפטרה אמה, גילתה התובעת במקרה כי בחשבונה 150 אלף שקל ■ כעת היא טוענת כי "בפעולות יזומות מקשה פסגות על הפונים לקבל מידע בסיסי אודות חשבונו של העמית שנפטר"
בקשה לתביעה ייצוגית בסך 3.8 מיליארד שקל הוגשה נגד חברת פסגות, בטענה שקופת הגמל והפנסיה לא עושה מאמץ סביר לאתר מוטבים ויורשים של עמיתים שנפטרו, כדי שיוכל לקבל את כספו של המנוח. לטענת התובעת המייצגת, לילי לוי, "במקום להשתדל לאתר בעלי זכויות ולנסות ליידעם בנוגע לכספי העמית שנפטר, כמצווה עליה, עושה פסגות בדיוק את ההיפך, ובפעולות יזומות ואקטיביות, מנתקת קשר, מניחה חסמים ומקשה על הפונים לקבל מידע בסיסי אודות חשבונו של העמית שנפטר".
התובעת מלינה עוד כי "פסגות בחרה להפסיק כליל משלוח דיווחים בנושאים מהותיים בעניינם של עמיתים שנפטרו ושל אלו שניתק עמם הקשר, העלתה דמי הניהול בהיחבא וגבתה אותם בניגוד לחוק, שללה גישה לחשבונות באינטרנט, ולא פחות חמור - תיכנתה את הנתב הטלפוני של מוקד השירות שהקימה באופן שהופך כל בירור טלפוני הנוגע לחשבונו של עמית שנפטר למשימה מסובכת שדומה יותר למשחקי מזל מאשר לבדיקת נתונים פשוטה".
התובעת, המיוצגת על ידי עוה"ד אבי סטוקהולם-כהן ממשרד שלו, סטוקהולם-כהן ושות', מצהירה כי מטרת תביעתה היא "להביא למיגור נוהל מוכר ומושרש בפסגות שמקורו במדיניות פסולה, אשר דוגלת בהסתרה מכוונת של כספים ופיקדונות של עמיתים ובעלי זכויות, אשר עקב פטירתם וכן מסיבות שונות אינם מודעים כלל לקיומם". כספי עמיתים אלו, שקיומם בפועל מוסתר מבעליהם ומן הזכאים לקבלם, מנוהלים על ידי המשיבה, בתור נאמן, ללא מפרע לצורך הפקת רווחים על חשבון ציבור החוסכים.
מבחינת פסגות, נטען בתביעה כי "קשר השתיקה לגבי כספים המוחזקים על ידה, הוא בבחינת מצב רצוי, בגדר שיטה מסחרית ומפתח ליצירת רווחים הנאמדים במיליונים רבים".
לשיטת התובעת, פסגות מפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה, ואת חוק החוזים, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, חוק האפוטרופוס הכללי, פקודת הנזיקין ועוד.
התובעת מבקשת כי בית המשפט יוציא צו המחייב את פסגות לפנות מיידית למרשם האוכלוסין ולאמת את פרטי הזיהוי הבסיסיים של העמיתים והמוטבים שבניהולה, ובהם כאלה שנותק עמם הקשר. בנוסף, היא מבקשת לחייב את החברה לדווח לממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר על כל המידע הנוגע לעמיתים לא פעילים בקופות הגמל ועל נתוני חשבונות רדומים. התובעת דורשת עוד מבית המשפט שיורה לפסגות להודיע למוטבים שזהותם ידועה לבית ההשקעות כי קיים חשבון על שם עמית שנפטר.
לוי טוענת כי רק בחלוף שבע שנים ממועד פטירת אמה נודע לה בדרך מקרה כי לאמה היה חשבון בקופת הגמל גדיש, שבה היתה לוי מוטבה במקרה של מות אמה. גדיש נמכרה ב-2008 לפסגות.
לוי מפרטת את ניסיונותיה הרבים לאמת מול פסגות את קיומו של החשבון. לטענתה, לאחר שהצליחה לברר מידע אודות החשבון התברר לה שמצויים בו כ-150 אלף שקל, ומזה זמן רב גובה פסגות דמי ניהול בשיעור של 1.6%, כמעט כפול מזה שנגבה מחשבונה בטרם שונה תקנון הקרן. התובעת מתארת מסכת התכתבויות וטלפונים ארוכה עם נציגי פסגות ומציינת כי היא ממחישה את ה"קושי הגדול בקבלת מידע בסיסי מהחברה בנוגע לאופן ניהולה את החשבונות של עמיתים שנפטרו".
סכום התביעה הורכב מארבעה גורמים: כ-3.17 מיליארד שקל נתבעים בגין כספי עמיתים שנמצאים אצל פסגות והקשר איתם אבד. חישוב זה מתבסס על מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לפיו לפי הערכה, נכון לסוף 2005, ישנם כ-15 מיליארד שקל שהם כספים שאבד הקשר עם בעליהם. התשואה הממוצעת של ענף הגמל מאז נאמדת בכ-32%.
לפי חישובי התובעת, סך כספי עמיתים בפסגות שהקשר עימם אבד בהתאם לחלקה היחסי של פסגות בשוק הגמל (15.9%) עומד על 3.17 מיליארד שקל. בנוסף לכך נתבעים כ-630 מיליון שקל בגין נטילת החופש מהעמיתים והשליטה בכספים, וכן 40 מיליון שקל בשל העלאת דמי הניהול בנובמבר 2008.
מפסגות נמסר בתגובה כי "כתב התביעה טרם התקבל. נוכל להגיב רק לאחר שנקבל ונלמד אותו".
כספי הפנסיה האבודים: 20 מיליארד שקל
>> היקף הכספים הפנסיוניים האבודים בישראל - כאלה שהקשר עם בעליהם נותק - עולה כיום על 20 מיליארד שקל, לפי הערכות המבוססות על נתונים שפירסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות אין אינטרס שכספים אבודים יתגלו על ידי בעליהם. מבחינתם מדובר בזכייה כפולה: הן נהנות מכל רגע שהכסף יושב אצלן בגלל דמי הניהול שהן גובות עליו, והן גם לא צריכות לחשוש שיימשך החוצה או יועבר לגוף מתחרה. פעמים רבות החברות מנצלות את העובדה שנותק הקשר עם בעלי החסכונות ומעלות באותם חשבונות את דמי הניהול למקסימום האפשרי בחוק.
בינואר השנה הכריז שר האוצר על תוכנית שמטרתה להסדיר את בעיית הכספים האבודים. התוכנית, שאמורה להפוך למחייבת מ-2013, מנסה ליצור בקרב חברות הביטוח ובתי ההשקעות מוטיווציה לאתר בעלים של כספים אבודים. לפי התוכנית, חשבונות פנסיוניים שבהם לא תבוצע פעולה אקטיבית מצד הלקוח במשך חמש עד עשר שנים (בהתאם למוצר), ייהפכו לחשבונות רדומים וינוהלו בדמי ניהול נמוכים של 0.2%. במקרה שבעלי החשבונות לא יאותרו לאחר תקופה נוספת, יועברו הכספים לידי המדינה.