"כדי להגיע לרמה הממוצעת בעולם צריך להכפיל את המשאבים למערכת המשפט" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"כדי להגיע לרמה הממוצעת בעולם צריך להכפיל את המשאבים למערכת המשפט"

מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, פורש לאחר חמש שנים של הטמעת שינוי בתרבות הארגונית במערכת המשפט - ומדבר על הסיכונים ("הפוליטיזציה היא פונקציה של היעדר עצמאות מלאה"), על בלימת הגידול בעומס השיפוטי ("השינוי במערכת תרם לכך") ועל החזון הניהולי ("נדע לומר לכל מתדיין כמה זמן יימשך הדיון בתיק שלו")

8תגובות

>> מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, הוא האדם שעליו הטילה נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, להתמודד עם בעיית העומס במערכת המשפט בחמש השנים האחרונות. על פי הנוהג, מנהל בית המשפט הוא איש אמונו של נשיא בית המשפט העליון, ולכן עם מינויו של נשיא העליון החדש, אשר גרוניס, הודיע גל על פרישתו. גרוניס ושר המשפטים, יעקב נאמן, סיכמו בשבוע שעבר על מינוי נשיא בית הדין לעבודה בתל אביב, מיכאל שפיצר, לתפקיד.

גל פורש בתחושת הישג. בשנה האחרונה מסתמנת לראשונה זה שנים ירידה בכמות התיקים הממתינים להכרעה שיפוטית. בראיון פרישה ל-TheMarker חושף השופט גל את שינוי התרבות הניהולית שיזם בארבע השנים האחרונות. להערכתו, לשינוי השפעה עמוקה על התמודדות מערכת המשפט עם העומס.

אמיל סלמן

"ההחלטה שלי היתה שאנחנו רוצים לשנות את הארגון בלי חקיקה ובלי תקציבים נוספים. זה כשלעצמו שינוי תרבותי, כי במערכת הציבורית בדרך כלל הדבר הראשון שעושים כשרוצים שינוי זה לדרוש עוד תקציב", מסביר גל.

"השינויים שנעשו שיפרו את המערכת ב-40%", הוא טוען, אבל מדגיש שהדרך עוד ארוכה. "כדי להגיע לממוצע של מערכות משפט בעולם המערבי המערכת צריכה להתייעל בעוד 150%. המערכת הציבורית תוכל לשנות זאת רק אם תשנה את סדרי העדיפויות שלה. כדי להגיע לרמה הממוצעת של מערכות משפט בעולם המערבי צריך להכפיל את המשאבים המוקצים כיום למערכת המשפט".

גל אינו אומר זאת במפורש, אבל ההחלטה לפעול לשינוי ארגוני מקיף ללא תוספת תקציב נבעה גם מהתחושה שמערכת המשפט אינה בראש מעייניו של הדרג הפוליטי. התלות בדרגים הפוליטיים היא עניין בעייתי בעיני גל. הנהלת בתי המשפט הכינה באחרונה בשיתוף עם משרד האוצר דו"ח הערכת סיכונים מקיף המפרט את האיומים המרכזיים הנשקפים למערכת המשפט במגוון תחומים. גל מבקש שלא לפרט בראיון את כל האיומים, אבל מתעכב על עצמאות מערכת המשפט והחשש מפוליטיזציה. "מערכת המשפט מוטרדת מאוד מהעובדה שהעצמאות שלה היא לא כמו זו שצריכה להיות ביחס למדינה דמוקרטית. בזה נכנס גם עניין הפוליטיזציה, שהיא פונקציה של היעדר עצמאות מלאה. אני סבור שלא תמצא אח ורע כיום במדינות המערב למודל כמו זה של מדינת ישראל, שבו הרשות המבצעת אחראית לכל נושא המנהלה ולתקצוב במערכת המשפט", אומר גל. לדבריו, "אחת הבעיות של מערכת המשפט היא היעדר עצמאות מוסדית, ומכאן שלפוליטיזציה יש השפעה רבה יותר. אני לא נבהל מפוליטיזציה, אבל זה צריך להיות במינון הנכון. נורא קל להביא דוגמאות ממקומות אחרים בעולם. למשל, מביאים לפעמים את הדוגמה של מדינות בעולם שבהן הפוליטיקאים ממנים את השופטים. זה נכון, אבל באותן מדינות לאחר המינוי יש לשופטים האלה עצמאות מוחלטת. אצלנו רוצים גם פוליטיזציה במינוי, ולאחר מכן גם לא נותנים עצמאות למערכת".

"שינוי תרבות ארגונית זה לא זבנג וגמרנו"

מערכת המשפט היא ארגון ייחודי מפני שהיא מורכבת משני ארגונים, למעשה: הצד המינהלי, שבראשו עומד שר המשפטים, והצד השיפוטי, שבראשו נשיא העליון. "באופן תיאורטי שר המשפטים יכול לקבל החלטות בסדרי מינהל המנוגדות להחלטות של נשיא בית המשפט העליון, שאחראי על סדרי השפיטה", אומר גל. "תוסיף על זה את העובדה שאנחנו הרשות השופטת ויש לנו מעמד חוקתי של רשות שאמורה לאזן רשויות אחרות". אפשר להיזכר במאבקים שניהלה נשיאת העליון ביניש עם שרי המשפטים דניאל פרידמן ויעקב נאמן כדי להבין כמה מסובך תפקידו של האיש שאמור לנווט את ניהול המערכת הכי עמוסה בעולם כמעט.

אולי משום כך נמשכת כל כך הרבה שנים הטמעת שינוי ארגוני?

"זה בכל מקרה היה נמשך הרבה שנים וזה צריך להימשך עוד כמה שנים, כי שינוי תרבות ארגונית מן היסוד זה לא זבנג וגמרנו. בשנתיים הראשונות אנשים חשדנים כי הם נכוו בעבר. להטמיע שינוי בתפישות של התנהלות, עקרונות וערכים זה תהליך שנמשך הרבה מאוד זמן. לדעתי, גם המנהל הבא לא יגמור את זה".

אחד הדברים הראשונים שעשה גל כשמונה למנהל בתי המשפט היה ללמוד כיצד לנהל. "אני כשופט לא בא מניהול, ולא ניהלתי ניהול אדמיניסטרטיבי קודם לכן. החשיבה הניהולית מחייבת לשנות דיסקט לגמרי".

באיזה מובן?

"כשופט אתה לא אחראי לביצוע של החלטה. אתה מחליט ואומר לצדדים תודה רבה והם הולכים. כמנהל אתה צריך ליישם את ההחלטה. לכן אתה צריך לפעול בשיתוף. אתה חייב להיות מנהיג. שופט לא חייב להנהיג את האנשים באולם שלו. הבנתי שאם אני רוצה לנהל את מערכת של 5,000 אנשים אני צריך קודם כל לדעת איך לנהל. לקחתי יועצים ניהוליים ואמרתי להם שהדבר הראשון שהם צריכים לעשות זה ללמד אותי לנהל את הארגון".

תומר אפלבאום

לדברי גל, אופן קבלת ההחלטות שלו השתנה. "מנהל נבחן אם הוא מנהיג. לשופט זה נורא קשה. אתה יודע כמה פעמים עצרתי את עצמי ואמרתי לעצמי שאני מקבל החלטות כמו שופט - כלומר, שומע צדדים ומקבל החלטה? מנהל צריך ליצור תהליך שבו מקבלים את ההחלטות בשיתוף. היום כבר קשה לי לחזור להיות שופט".

"הנשיאים החדשים נבחרו בדרך חדשה"

בעקבות הייעוץ הארגוני, התנהל במערכת המשפט בארבע השנים האחרונות תהליך שיתופי של גיבוש ערכי הארגון, יצירת הזדהות של השופטים והעובדים המינהליים עם ערכים אלה והטמעת הערכים בעבודת השיפוט והמינהל. הנשיאים של בית המשפט המחוזי ושל בית משפט השלום במדינה היו אנשי מפתח בשינוי. תחילת העבודה נעשתה לפני סבב מינוי הנשיאים האחרון, שבו מונו, בין היתר, דבורה ברלינר לנשיאת המחוזי בתל אביב ויוסף אלון לנשיא המחוזי בבאר שבע.

"הנשיאים החדשים כבר נבחרו בדרך חדשה", מסביר גל, שהיה שותף לוועדות האיתור שהמליצו על רוב הנשיאים המכהנים עתה. "איך בחרו נשיאים לפני כן? הנשיא והשר דיברו ביניהם ואמרו 'זה וזה מתאימים' וכך מינו. איך בחרנו נשיאים עכשיו? ישבנו עם הנשיאים כדי להגדיר אילו פונקציות צריך הנשיא למלא. בחוק כתוב שהנשיא מחלק תיקים לשופטים, אבל זה הרבה יותר מכך. הנשיא הוא המנהל העליון של המחוז שלו".

בתורת הניהול שגיבש גל, יש לנשיאי בתי המשפט אחריות רבה. "צריך לקבוע את גבולות הגזרה של הנשיא ורק אז יודעים מה לחפש כשממנים נשיא. הוא צריך להיות קודם כל מישהו שהשופטים מעריכים מבחינה משפטית וגם מי שיש לו מנהיגות".

ועדות האיתור העבירו את המתמודדים לכהונת נשיא מבחני ניהול. "למשל הגדרנו שחשוב לנשיא לפעול בשיתוף עם סגן הנשיא, שגם הוא פונקציה ניהולית. הנשיא חייב לשתף אותו בניהול. נתנו למועמדים אירוע שממנו עולה הצורך לשתף את סגן הנשיא. לא הזכרנו את המלים סגן נשיא. אם אתה נשיא ומודיעים לך שהשופט התורן הלך, ויש עצור שחייבים לדון בבקשה שלו מיד, מה אתה עושה? התשובה היא שיש סגן נשיא, שאחראי על המחלקה הפלילית והוא זה שצריך לטפל בשופט התורן ולנזוף בו". גל מסכם: "אני חושב שבחרנו נשיאים ברמה ניהולית גבוהה ביותר באופן יחסי".

בהמשך גיבשו ראשי המערכת את הערכים המרכזיים של הארגון: "קבענו שלושה ערכים שיוטמעו - שקיפות, שוויון ושיתוף", מסביר גל. מדוע דווקא הערכים הללו? "קוראים לערכים האלה ‘שלושת השי"נים'. בהתחלה היה חוסר אמון מצד השופטים. היו שאמרו, ‘שלושת השי"נים זה שקרים, שוחד ושחיתות'. כיום לא תמצא אנשים שיאמרו את זה".

ערך השקיפות בא לידי ביטוי בכל שכל אחד מנשיאי בתי המשפט וראשי המינהל במחוזות יכול לעיין בזמן אמת בתקציב המערכת ולדעת כיצד מתחלקים המשאבים במחוזות האחרים. "בעבר כל נשיא ידע מה יש לו. כיום כולם יודעים הכל", מבאר גל. "לי זה יצר בעיות, כי המערכת לא היתה שוויונית ועלו טענות למה במחוז אחד יש יותר עוזרים משפטיים ולמה במחוז אחר יש יותר שופטים. זה מחייב ליצור שוויון. בא אלי, למשל, נשיא ושואל למה תקציב ההקלטות שלו יותר נמוך מהתקציב במחוז מרכז? אין לי תשובה אבל ברור שצריך לאזן. או שנוסיף לאחד או שנוריד לשני. אי אפשר לאזן מיד את המערכת, אבל קל יותר לרתום את האנשים לתהליך כי כולם רואים את המפה".

התערבות בתקציב הקלטות לא פוגע בשיקול הדעת השיפוטי? אתם קובעים לשופט מתי להקליט דיון ומתי לא.

"זה לא שיקול דעת שיפוטי. זה שיקול דיוני. הכל נעשה בהסכמה. צריך להבין שיש מגבלה תקציבית ויש גם מגבלות של זמן. לשופטים לא היתה תורת ניהול לא שיפוטית ולא אחרת. בגלל הרגישות אצל השופטים, כל ניהול נתפש מיד כפגיעה בשיקול הדעת. יש דברים שצריך מאוד להיזהר בהם, אבל לא כל דבר זו פגיעה בשיקול הדעת השיפוטי. בעיני, הקלטות זה רעה חולה. זה גורם לעיכובים שלא יאמנו. אני דנתי בתיק אסון ורסאי והיו לי 8,000 עמודי פרוטוקול. מישהו עשה חשבון שאם היו מקליטים ומתמללים בתיק הזה היו 80 אלף עמודי פרוטוקול. לא היינו גומרים אותו עד היום".

"שופט נבחן על ניהול האולם"

בשנים האחרונות קלטה מערכת המשפט כ-200 שופטים חדשים, כשליש מהמערכת. "שופט מתמנה כי הוא משפטן טוב, אבל הוא נבחן בסוף גם על איך הוא מנהל את האולם ואת מאסת הדיונים. עשינו עבודה גדולה בתחום הכשרת השופטים כמנהלים בבית המשפט", אומר גל. "ניהול היומן הוא דוגמה. שופט צריך לדעת את החלוקה בין יכולת השמיעה ליכולת הכתיבה שלו. אם אתה רואה שקשה לך לכתוב, אז תשמע דיונים בקצב כזה שתספיק לכתוב אחר כך. זה דבר שצריך להטמיע אותו. לכל שופט יש את התכונות שלו. עשינו עם אוניברסיטת תל אביב קורס מיוחד שתפרנו לשופטים - ‘השופט כמנהל'. כבר יותר מ-200 שופטים עברו אותו".

הנשיא גרוניס עבר את הקורס?

"גרוניס לא צריך לעבור אותו. הוא מנהל מצוין. יש לו את זה".

טיפול בשופטים המתקשים להתמודד עם העומס המוטל עליהם נעשה באופן אינדיווידואלי. בכלל, השופט גל טוען כי המערכת אינה יכולה להתייחס לכל השופטים כמקשה אחת. "אנחנו רוצים שהשופטים ישבו ויתכננו את העומס שלהם. מי שיותר קשה לו, ניתן לו את הכלים ונעזור לו. לפעמים אנחנו יושבים עם שופט אחד על אחד על שיטות העבודה שלו. צריך לתת לשופט כלים אינדיווידואליים להתמודד עם הבעיות שלו", הוא אומר.

בסופו של דבר שופטים חושבים שהקידום שלהם נקבע לפי פסקי דין מרשימים ולכן הם כותבים דיסרטציות.

"בגלל זה הכנסנו כלל שכאשר רוצים לקדם שופט שואלים גם את ערכאת הערעור שדנה בערעורים על פסקי הדין שלו. שופטי הערעור רואים הכי טוב את הערכאה הנמוכה מהם. מי שחושב שרק האורך קובע טועה".

חזון רחוק יותר של גל הוא איסוף מידע סטטיסטי שיאפשר למערכת המשפט להעריך כמה זמן יימשך הטיפול בכל הליך. "קח לדוגמה עכשיו את תיק הולילנד. כמה זמן יוקצה לו? לא יודעים. זה אומר שכולנו לא בסדר. לא הפרקליטות ולא הסניגורים ולא בית המשפט. אין סיבה שבתיק רגיל לא נוכל לדעת כמה זמן צריך להקצות. צריך לדעת מהו הזמן הממוצע של כל תיק. אם נדע שתיק מסוג מסוים צריך לקחת שנה, למה שלא נאמר למתדיין שזה משך הזמן הצפוי? אם התיק ייקח יותר זמן אז אנשים יידעו שהם בחריגה. לא יענישו אותם על זה. אם יש הסבר טוב - אין בעיה. אם אין הסבר טוב - נתקן את הבעיה. זו לא טכנוקרטיה. אנחנו המערכת היחידה שלא היתה בה התייחסות לגורם הזמן ועדיין אין. הדברים האלה חייבים להשתנות אבל כדי לשנות אותם לא מספיק שתיתן הוראה. לא מנהלים דברים כאלה בהנחתה".

אבל זה כן נעשה בהנחתה. הרי יש הנחיות של נשיאת העליון לשמוע דיונים ברצף ולא לאשר בקשות לדחיית דיונים.

"כבר במונח ‘הנחיות של הנשיאה' יש בעיה. למה צריך את הנוהל הזה? הבעיה היא לא הנוהל של הנשיאה. הבעיה היא הפרו-אקטיביות שלנו כשופטים. אצלי כשופט לא היו דחיות. נוהל הנשיאה הוא קריאה לשופטים לחזור לנהל את הדיונים כפי שהיה צריך לעשות מלכתחילה".

"נט המשפט היא מערכת גאונית"

בתקופת כהונתו של גל הושלמה פרישת מערכת המחשוב "נט המשפט". שופטים רבים מתעבים את המערכת, שאינה ידידותית בעיניהם ולדעת רבים מסבכת את עבודת השופט. גם לעורכי הדין אין דברים טובים לומר עליה. השופט גל יוצא להגנתה: "זו מערכת גאונית, שכיום מבינים עד כמה היא תהיה מנוף והצלה למערכת המשפט. לא אני תיכננתי אותה ואני נותן קרדיט מלא למי שתיכנן אותה. נכון שהיא לא הותאמה די הצורך לעבודת השופטים. לכן אני לא מסכים שאגף המחשוב יקבל החלטות לגבי נט המשפט. הקמנו פורומים של שופטים ומזכירויות וגם של עורכי הדין כדי לקבל החלטות לגבי המערכת. אנחנו משקיעים בזה המון. זה לא יהיה שינוי ביום אחד".

תן דוגמה לשינוי.

"התוכנה היתה אמורה ליצור בית משפט ללא נייר. שופטים התלוננו שבתיקים גדולים יש קושי לקרוא את כל החומר מהמסך. הוקמה ועדה שקבעה קריטריונים מתי שופט יקבל תיק נייר לצד התיק האלקטרוני".

כשגל מתבקש להיזכר בהחלטה הניהולית הקשה ביותר שקיבל הוא חוזר ל"נט המשפט" ומצביע על ההחלטה "לא לתקן שום דבר במערכת נט המשפט עד להשלמת הפרישה הארצית שלה". לדבריו, שופטים לא מעטים התלוננו קשות על העבודה עם המערכת. "אמרנו להם לחכות שנה. בדיעבד זו היתה החלטה מוצלחת, כי אחרת לא היינו משלימים את הפרישה הארצית".

הראיון עם מנהל בתי המשפט התקיים בדיוק כשהגיעה שיחת הטלפון שבישרה על בחירת מחליפו. עובדות לשכתו של גל התלחששו ביניהן מחוץ למשרדו. "מי זה השופט שפיצר?", שאלה אחת. "אומרים שהוא איש נחמד", נזכרה חברתה. גל מבטיח כי שפיצר ימשיך בשינוי הארגוני. הוא עצמו מתכוון לצאת לחופשה של חודשיים לפני שיחליט לאן יפנה. בסביבתו מהמרים שלא ימשוך את ידו מהעיסוק בבוררות, תחום שאותו לימד באוניברסיטה העברית.

השופטים השחוקים נשארים  - בגלל הפנסיה

אחד מהסיכונים החמורים בפניהם ניצבת מערכת המשפט הוא תנאי הפנסיה של השופטים. כמו שאר עובדי השירות הציבורי הועברו גם השופטים לפני כמה שנים מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.

משמעות הדבר היא ששופט הפורש מכס השיפוט לאחר כהונה קצרה לא צובר זכויות פנסיה שניתן להתקיים מהן. לפי הערכות, יש יותר מעשרה שופטים שמערכת המשפט היתה רוצה להיפרד מהם, אך הפנסיה הצוברת שלהם מונעת פתרון כזה.

השופט משה גל רואה בכך סיכון חמור: "חשוב ששופט לא יישאר בשפיטה רק כי הוא צריך. שופטים הם לא כמו עובדים אחרים. צריך למצוא דרך לאפשר להוציא שופטים לפנסיה כאשר צריך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#