זוטר - מיומנו של עו"ד צעיר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זוטר - מיומנו של עו"ד צעיר

השפה המשפטית מסורבלת כי אחרת יבינו אותנו; לית מאן דפליג כלבא דאכלא מחברתא

26תגובות

לא מזמן קיבלתי תיק של אחד הלקוחות החשובים במשרד- אדם עשיר, סימפטי ומקושר פוליטית. יש לו רק בעיה אחת שלא כל כך מקובלת בעולם העסקים - הוא לא אוהב לשלם חובות, זה לא כיף לו.

לשרוץ בג'קוזי, לשתות יין, לעשות סקי, לרכוש רכב חדש - כל אלה הם בהחלט דברים יפים ונחמדים. להחזיר חובות לעומת זאת, נו איך לומר - זה מעורר בו תחושת אי נחת. מין כאב לא נעים בגב התחתון. אז הוא פשוט לא מחזיר חובות.

TheMarker

הבעיה היחידה עם הדוקטרינה המהוללת היא שמדי פעם מישהו תובע אותו. נניח כשהוא חותם על חוזה בסך של חצי מליון שקל וכרגיל לא משלם ואני אמור להתמודד עם התביעה, נפלא. ניסיתי להיזכר - יכול להיות שהחוק קובע שחוזים צריך לקיים רק אם רוצים וזה מסתדר?

התקשרתי ללקוח וניסיתי לברר אם יש לו איזה טיעון הגנה. אולי חייבים לו כסף? אולי הסחורה פגומה? שום דבר. רצתי לבוס בבעתה - מה לעזאזל אני טוען בכתב ההגנה? הבוס ינק מהסיגר, סימן לי לקרב את המאפרה וחייך: ינוקא, פשוט תבלבל את השכל - כשאין לך מה לומר, תאמר הרבה.

חזרתי לחדר, הסתערתי על המקלדת והתחלתי לנסח משפטים עילגים, מתפתלים, חסרי משמעות ובאורך של אנקונדה. כתבתי ש"מרשי מתנגד בכל תוקף לטענות שהובאו לעיל בכתב התביעה שעליו מתכבד כתב הגנה זה להשיב וכך גם כתב ההגנה אכן יעשה, באופן שיבהיר סופית את ריקנות תביעתו של התובע, ובפרט את טענתו העיקרית שהינה משוללת כל יסוד משפטי ועובדתי".

אחר כך הוספתי פסיקים בין המילים, כך, שהתקבל, הרושם, שהמשפטים, מאוד, דרמטיים, ואולי, באמת, אי, אפשר, יהיה, לקרוא, אותם. לבסוף זרעתי כמה סימני קריאה וכתבתי שהנתבע "לא חייב דבר".

לבסוף, בין השורות השחלתי את המילה "מקומם" ואם כבר אני בשוונג אז גם את המשפט - "הנתבע לא חייב אף שקל אחד - זו פשוט שערורייה". נחתי רגע, פתחתי את המילון מתקופת הפסיכומטרי והוספתי "לית מאן דפליג, שעתה יצא המרצע מן השק ונכלוליותו של התובע נחשפה במלוא מערומיה ללא כחל ושרק, והוא התגלה כמי שטובל ושרץ בידו, מגלה טפח ומכסה טפחיים ואין הוא אלא זאב בעור כבש".

כדי שלא יגידו שאין בעצם שום טיעון ממשי, הסברתי כי "הנתבע היה משלם, אולם אתרע מזלו והכלב אכל לו את המחברת, וכבר אמרו חז"ל שהכלבא דאכלא המחברתא". לקינוח, רפרפתי על עשרת העמודים שהצלחתי לגבב והדגשתי בבולד ובקו תחתון בכל פעם שהופיעו המילים "אמת", ו-"צדק" (סה"כ חמישים פעמים).

זהו. הגשתי את כתב ההגנה והצלחתי להשיג עוד חצי שנה. רק תארו לכם מה היה קורה אם כתבי טענות היו נכתבים בעברית. הלקוח מבסוט עד הגג והוא אפילו שלח למשרד צ'ק עם תשלום שכר הטרחה. הצ'ק אמנם חזר אבל אין עוררין כי אין בכך כל עוול, קל וחומר שאין כל שחר לדרישת תשלום זו או אחרת, בפרט כאשר אין ולא יכול להיות כל ספק בדבר חוסר תוקפו של החיוב המשפטי במקרה דנן דבלגאן דכאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#