העליון: המשטרה יכולה לערוך חיפוש גם ללא צו - אם השוטר הודיע לאדם על זכותו לסרב - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון: המשטרה יכולה לערוך חיפוש גם ללא צו - אם השוטר הודיע לאדם על זכותו לסרב

כך קבע היום הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה בדימוס דורית ביניש

2תגובות

המשטרה מוסמכת לערוך חיפוש בהסכמה גם בהעדר מקור סמכות פורמלי בחוק, אם השוטר הודיע לאדם שבגינו נערך החיפוש שהוא יכול לסרב להסכים לחיפוש - כך קבע היום הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה בדימוס דורית ביניש.

בפסק הדין קבעו השופטים כי עריכת חיפוש על ידי המשטרה פוגעת בזכות החוקתית לפרטיות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אולם, כאשר מדובר בחיפוש בהסכמה, וההסכמה היא הסכמת אמת, מידת הפגיעה בזכות לפרטיות היא מינימלית. על בסיס הגישה לפיה אדם רשאי לוותר בתנאים מסוימים על זכותו לפרטיות כחלק מהאוטונומיה שלו נקבע שהמשטרה מוסמכת לערוך חיפוש בהסכמה אף בהעדר מקור סמכות פורמלי בחוק.

בפסק דין שניתן היום (ג') על ידי הנשיאה בדימוס ביניש אליו הצטרפו השופטים עדנה ארבל ויורם דנציגר,  נדונה השאלה האם המשטרה מוסמכת לערוך חיפושים בהסכמה על גופו של אדם, בכליו או בביתו. זאת, כאשר רמת החשד של השוטר המבקש לערוך את החיפוש כלפי האדם בגינו נערך החיפוש אינה עולה כדי חשד סביר, שהיא רמת החשד הקבועה בחוק לצורך עריכת חיפוש בלי צו שיפוטי. השאלה התייחסה רק למקרים שבהם הסכמת האדם היא מקור הסמכות היחיד לעריכת החיפוש.

בשלושת המקרים שנדונו בפסק הדין התעוררה שאלת פסילתן של ראיות שנתפסו בחיפושים בהסכמה, שנטען מטעם הסנגוריה הציבורית כי נערכו שלא כדין. שאלה זו נדונה בהסתמך על ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון עוד בשנת 2006, בפסק הדין בעניין יששכרוב, לפיה לבית המשפט הדן בהליך פלילי נתונה סמכות לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בלתי מידתית בזכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

הנשיאה בדימוס ביניש התייחסה לפערי הכוחות האינהרנטיים הטמונים במפגש שבין אזרח לשוטר, והדגישה שכדי שחיפוש שנערך בנסיבות אלה יהיה חוקי, על ההסכמה לעריכת החיפוש להיות הסכמה מדעת. כלומר, הסכמה שניתנת מתוך מודעות לזכות לסרב לביצוע החיפוש. זאת, נוכח החשש הקיים לפיו אזרחים יסכימו לעריכת חיפושים תוך פגיעה בזכותם החוקתית לפרטיות, מתוך סברה שמא סירוב לבקשת השוטר לעריכת החיפוש יביא לעיכוב האזרח או יעורר חשד נגדו.

מוטי קמחי

כדי להבטיח את היותה של ההסכמה לעריכת החיפוש הסכמה מדעת, קבעה הנשיאה ביניש, כי על השוטר המבקש לערוך חיפוש בהסכמה להודיע בעל פה לאדם שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש כי הוא רשאי לסרב לחיפוש, וכי סירוב שכזה לא ייחשב לרעתו. בנוסף קראה הנשיאה ביניש בפסק דינה למשטרה לקבוע נוהל רשמי שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם, ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה. השופטת ארבל ציינה בפסק דינה את החשיבות שבמתן שיקול דעת לשוטר כדי להתמודד עם תופעת האלימות הפושה ברחובותינו.

בנוגע לשלושת המקרים הקונקרטיים שנדונו בפסק הדין, קבע בית המשפט כי בשניים מהמקרים: נאשם שהואשם בהחזקת סכין ונאשם שהואשם בהחזקת סמים לצריכה עצמית ההסכמות שניתנו לביצוע החיפושים לא היו הסכמות מדעת, כיוון שהשוטרים לא הודיעו במפורש על הזכות לסרב לביצוע החיפוש. לכן נקבע כי יש לפסול את הראיות שנתפסו על ידי המשטרה במקרים הללו ולזכות את הנאשמים.

במקרה הנוסף שנדון בפסק הדין, נאשם שהואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין המשטרה היתה מוסמכת לערוך חיפוש על פי חוק גם בלי הסכמת החשוד וללא צו שיפוטי, ולפיכך לא נפל פגם בחוקיות החיפוש שנערך באותו מקרה.

השופט דנציגר החמיר אף יותר עם המשטרה. הוא הצטרף לתוצאה אליה הגיעו הנשיאה והשופטת ארבל, אולם ציין כי לשיטתו, ובהתאם לעקרון חוקיות המינהל, המשטרה אינה מוסמכת לערוך חיפוש גם בהסכמתו של האדם מושא החיפוש בהעדר מקור סמכות מפורש בחוק. את הסנגוריה הציבורית ייצג עו"ד ד"ר יואב ספיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#