כתב האישום נגד גאידמק יסתיים בהסדר טיעון של 3 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כתב האישום נגד גאידמק יסתיים בהסדר טיעון של 3 מיליון שקל

גאידמק יואשם לפי הודאתו בסעיף מרוכך משמעותית, הנוגע לקבלת דבר בתחבולה שאין בה מרמה ■ מלבד התשלום למדינה יוטל עליו עונש של מאסר על תנאי

8תגובות

פרשת "הפועלים בשחור" היתה אחת מחקירות הדגל הכלכליות של המשטרה בעשור האחרון. לפני כשבע שנים בתום חקירה סמויה פשטו עשרות שוטרים וחוקרים על סניף הירקון של בנק הפועלים בתל אביב בחשד להלבנת הון בהיקף של כמיליארד שקל. רבים מעובדי הסניף ואנשי עסקים שמגלגלים מאות מיליוני שקלים נעצרו ונחקרו. יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל חברת הבת של הבנק, פועלים שירותי נאמנות, נחקרו והועמדו לדין יחד עם בכירים נוספים בפרשה.

הפרקליטות גיבשה מחומרי החקירה שלושה כתבי אישום. בשניים מכתבי האישום, שהתמקדו בדסק הרוסי ובדסק הצרפתי של סניף הבנק, זוכו כל הנאשמים. אתמול הגיעה הפרשה לסיומה כשכתב האישום השלישי בפרשה רוכך באופן ניכר במסגרת הסדר טיעון שעליו חתמו הצדדים. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל אימץ אתמול הסדר טיעון שעליו חתמו סנגוריהם של הנאשמים והפרקליטות.

מוטי קמחי

לפי הסדר הטיעון שבו הודו הנאשמים, הוטל על אנשי העסקים ארקדי גאידמק ונחום גלמור עונש של שנה מאסר על תנאי למשך שנה, שלא יעברו עבירה של מרמה בתחבולה וקנס בסך 21 אלף שקל כל אחד. בנוסף הוסכם בין הפרקליטות לסניגורים כי גאידמק וגלמור ישלמו כל אחד שלושה מיליון שקל לקופת המדינה, בלי להודות באשמה, והדבר ייחשב כתרומה, ולא כפיצוי או עונש. גאידמק וגלמור הורשעו בעבירת של תחבולה, ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בה מרמה.

על חברת פועלים שירותי נאמנות הוטל קנס בסך 42 אלף שקל. כן הוסכם כי החברה תשלם תשעה מיליון שקל לקופת המדינה, גם זאת בלי להודות באשמה. החברה הורשעה בביצוע עבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד ובעבירה של ביצוע עבירות מנהלים ועובדים. על שלמה רכט, לשעבר יו"ר דירקטוריון פועלים שירותי נאמנות, נגזר עונש של שנה מאסר על תנאי למשך שנה, והוטל עליו קנס בסך 21 אלף שקל. רכט הורשע בעבירה אחת של מנהלי בנק לפי פקודת הבנקאות, בכך שפגע בניהול התקין של הבנק. חיים שמיר, מנכ"ל פועלים שירותי נאמנות, נדון לעונש של שנה מאסר על תנאי למשך שנה, וקנס בסך 15 אלף שקל. שמיר הורשע אף הוא בעבירה אחת של מנהלי בנק לפי פקודת הבנקאות. כתב האישום נגד היועץ המשפטי של החברה לשעבר, עו"ד רם לוי, ונגד עובדת הבנק, קרין ללום, בוטל בהסכמת הפרקליטות.

באוקטובר 2009 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום חמור נגד גאידמק, גלמור שהוגדר כאיש הקש בפרשה, פועלים שירותי נאמנות, יו"ר החברה לשעבר רכט, והמנכ"ל לשעבר שמיר. הפרקליטות ראתה ברכט ובשמיר הנאשמים העיקריים בתיק. הנדבך המרכזי של כתב האישום התייחס למארס 2002. אז, לפי הנטען, החליט גאידמק לרכוש את חברת טרמופוסט, חברת פוספטים הולנדית. הוא ידע כי בעלי המניות לא ימכרו אותה בשל המוניטין שלו, ולכן השתמש בגלמור כאיש קש.

לפי הנטען בכתב האישום פנה גלמור לבנק ההולנדי אמרו בנק, שהחזיק ב-20% מהחברה, והביע רצון לרכוש אותה. גלמור פתח חשבון בסניף הירקון של בנק הפועלים, תוך שהוא מצהיר שהוא בעל שליטה בחברת קאזפוספט בע"מ, שעל שמה החשבון, והוא הנהנה יחיד. כדי להראות יכולת כלכלית, הוציא פועלים נאמנות מכתב לאמרו בנק ההולנדי שבו הובהר כי קאזפוספט הוא לקוח מועדף, אף שהחשבון נפתח זמן קצר קודם לכן. הפרקליטות טענה כי "במהלך המו"מ הסתירו גאידמק, גלמור, רכט ופועלים נאמנות באמצעות שורת מצגי שוא את העובדה כי המו"מ נוהל בעבור גאידמק".

בסך הכל הואשם גאידמק בכתב האישום המקורי בהלבנת הון של 650 מיליון שקל. רכט, גאידמק, גלמור ופועלים שירותי נאמנות הואשמו בכתב האישום המקורי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשיית פעולה ברכוש אסור ועבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. שמיר, פועלים נאמנות וללום הואשמו בתחילה ברישום כוזב במסמכי תאגיד ועשיית פעולה ברכוש במטרה למנוע דיווח. לוי הואשם רק בעשיית פעולה ברכוש במטרה למנוע דיווח.

תיאוריית קונספירציה של התביעה

במהלך דיון שהתקיים לפני כשלושה חודשים הביע השופט באופן חד משמעי את הספקות שעלו בתיק לאחר שהעידו בפניו עדים שונים, ובהם העדים מהבנק ההולנדי אמרו בנק. השופט גורפינקל פנה אז לתובע, עו"ד שרון פרידמן ואמר "זה שהתביעה קושרת את כולם ביחד לחבילה הזו, ושיש לתביעה תיאוריית קונספירציה בראש לא אומר כלום". כדי לוודא שהתביעה מבינה את רצינות דבריו הוסיף השופט: "ואני לא אומר את הדברים סתם באוויר או רק לשם הפרסום".

בעקבות הערותיו של השופט, לאור עדויות שנשמעו במהלך הדיונים ולימוד מחודש של המסמכים בפרקליטות, החליטו הצדדים לחתום על הסדר טיעון שמאמץ כתב אישום מרוכך משמעותית. בגזר הדין שיבח השופט את הצדדים על הסדר הטיעון אליו הגיעו. לדברי השופט "באי כוח הצדדים ניהלו את הדיונים ברמה מקצועית גבוהה, באיפוק ובמכובדות, ואפשרו לבית המשפט להתערב במהלך הדיונים ולהשמיע הערות תוך כדי מהלך המשפט, דבר שסייע לצדדים להתקרב בעמדותיהם, ולהגיע בסופו של דבר להסדר טיעון מושכל, שמשקף נאמנה את התנהלות הדיונים". גורפינקל הוסיף כי "ככל הנראה היה ההסדר קרוב גם לתוצאה הסופית שבית המשפט היה מגיע אליה אם היה המשפט מוסיף להתנהל, דבר שחסך עשרות ישיבות נוספות... נחסכה לפחות שנה נוספת בשמיעת דיונים". השופט הבהיר כי "הסדר הטיעון ראוי, ויש לכבדו".

תגובת הפרקליטות

עו"ד שרון פרידמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה דחה את הטענות כאילו מדובר בהסדר טיעון מקל המהווה הפסד לפרקליטות. לדבריו, "בית המשפט הרשיע את כל הנאשמים המרכזיים בפרשה העיקרית של כתב האישום. יו"ר דירקטוריון החברה, המנכ"ל וחברת הנאמנות של בנק הפועלים - זו תופעה שקשה למצוא מקבילה לה. גופים מכובדים ופקידי בנק בדרג כזה הורשעו ואל יקל הדבר".

פרידמן הוסיף כי בכל שלוש הפרשיות שבהן הוגשו כתבי אישום חולטו לטובת הציבור יותר מ-110 מיליון שקל המופנים לתגבור האכיפה. לגישתו, ניצחונה של הפרקליטות מתבטא בהטמעת נורמות התנהגות ראויות בשוק ההון. ההצלחה בתיקים מסוג זה, הוא אומר, נמדדת בשאלה אם גופי האכיפה והפרקליטות הצליחו לשנות כללי התנהגות ומדיניות בקרב גופים פיננסיים המיישמים את חוק איסור הלבנת הון.

"יש מהפכה", אמר. "ההתייחסות כיום לחוקי איסור הלבנת הון בגופים הפיננסיים, הרצינות שבה מתייחסים לחוק הפקיד הקטן והמנכ"ל, לא דומה לאופן שבו התייחסו אליו לפני שהפרקליטות הגישה את כתבי האישום. זה חשוב הרבה מעבר להצלחה בתיק כזה או אחר".

לדברי פרידמן, "יש מהפיכה בדיווחים על חשש להלבנת הון. אין היום בנקאי שלא מכיר את החוק, שיכול לזלזל בחוק. זו ההצלחה שלנו. כולם הבינו שהלבנת הון ודיווח בהתאם להוראות החוק אינם המלצה. כשפרקליטות תראה שיש זלזול או רפיון בנקדה כזו או אחרת היא תפעיל את מלוא כוחה".

ארקדי גאידמק: הורשעתי כי הייתי "אוּבר חוכם" / הילה רז ויסמין גואטה

בתום הדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב לאחר שהודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, אמר ארקדי גאידמק: "ידעתי מהתחלה שאין בכתב האישום הזה דבר, ואזוכה. הועמדתי לדין כי אני גאידמק. הורשעתי בתחבולה, ללא כוונת מרמה ופשע. כלומר, בכך שהייתי ‘אובר חוכם'. זה ניצחון למערכת המשפט בישראל, לא חשבתי מעולם שעשיתי עבירה כלשהי".

דוד ליבאי: לא היה מקום להאשמה

עו"ד דוד ליבאי, שייצג את גאידמק, אמר אתמול: "מלכתחילה לא היה מקום להאשים את גאידמק בהלבנת הון. אני מעריך את העובדה שבתום פרשת התביעה הפרקליטות עצמה הבינה שמן הראוי לסגת מההאשמות המקוריות שהוגשו בכתב האישום נגד גאידמק. לכן ההאשמה בהלבנת הון נמחקה, וההאשמה של קבלת דבר במירמה נמחקה, וההר הגבוה הוליד עכבר מזן נדיר ששמו תחבולה או ניצול טעות הזולת שאיננו מרמה.

ליבאי הדגיש כי גאידמק התבקש לתרום 3 מיליון שקל לטובת המדינה. לדבריו, "מאחר שגאידמק תרם מיליונים רבים בשנות שהותו בישראל למטרות טובות רבות, הוא לא ראה שום מניעה לתרום כלשונו סכום של 3 מיליון נוספים לצדקה ולהתגלות הצדק".

נוית נגב: כמו עבירת משמעת

עו"ד נגב, שייצגה את מנכ"ל פועלים שירותי נאמנות, חיים שמיר, אמרה: ""במסגרת הסדר הטיעון התביעה חזרה בה מכל ששת האישומים בעבירת איסור הלבנת הון. מחיקת האישומים משמעותית ביותר ומחזירה את התיק למידתו הראויה, עבירה בתחום סדרי המנהל הגובלת בעבירת משמעת. לחיים שמיר נגרם סבל רב כתוצאה מההליכים, ואנו שמחים כי כעת הוא יוכל לחזור לשגרת חייו".

איתן מעוז: הנזק כבד מנשוא

עו"ד מעוז, שייצג את עובדת הבנק, קרן ללום, אמר: "לאחר שלוש שנים ארוכות של חקירות ואישומים שבמהלכם זוכתה קרן ללום פעמיים בידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון - גם הפרק הזה הגיע לסיום. לא היה שום יסוד להעמיד את ללום לדין באף אחד מהמקרים האלה ואנו מאוד שמחים שהפרקליטות התעשתה וביטלה את האישום גם אם בשלב כה מאוחר.

"הגשת כתב האישום היתה קלה מדי, לאחר בדיקה לא יסודית. התיק הזה היה אמור להסתיים בזיכוי בכל נסיבות שהן. ייתכן שזה העומס המוטל על הפרקליטים בשירות המדינה, אבל הנזק שנגרם בהגשת כתב אישום חסר כל בסיס הוא כבד מנשוא. לגבי קרן ללום, היא ספגה שניים כאלה".

ז'ק חן: גלמור יוכל להמשיך בעסקיו

עו"ד חן, שייצג את איש העסקים נחום גלמור, ציין כי "גלמור הוא איש עסקים מכובד שיוכל להמשיך עכשיו בעסקיו לאחר שעננה זו הוסרה מעל ראשו. אנו שמחים שהצוות הנוכחי בפרקליטות חזר ובדק את עמדתו לנוכח הראיות שנשמעו בתיק כפי שכתב כבוד השופט גורפינקל והגיע למסקנות הנכונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#