הפוליטיזציה בוועדות האתיקה: "פוטנציאל להשחתה"

לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין השפעה קריטית על עתידו המקצועי של עו"ד שהוגשה נגדו תלונה ■ חוסר שקיפות, ומכרזים בעייתיים עלולים לגרום לכך שהדין המשמעתי ישמש לקידום אג'נדה ■ מבקר המדינה כבר התריע בעניין

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הילה רז

>> מי שחושב שהליך המינוי של שופטים לבית המשפט העליון נגוע בפוליטיזציה, מוזמן לבדוק את מערכת הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. בדומה לדיוני הוועדה לבחירת שופטים, שומרים הפרקליטים שיושבים בוועדות האתיקה על חשאיות מוחלטת, אלא אם יש להם אינטרס פוליטי להדליף חומרים מתוכן.

להחלטות שמקבלות ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין יש משקל מכריע על עתידו המקצועי של עורך דין שעניינו נדון בפניהן. למרות חשיבות ההחלטות, הדיונים בוועדות האתיקה מתנהלים במתכונת של דיון פנימי וסגור, שתוכנו חסוי. המלצת הוועדה מתקבלת על בסיס תלונה שהוגשה לה על ידי אדם שסבור כי עורך דין פעל שלא כשורה ועל בסיס התגובה של עורך הדין לתלונה. דיוני הוועדה מתקיימים ללא נוכחות הצדדים, ולאחר מכן נשלחת לצדדים הודעה בנוגע להחלטת ועדת האתיקה המחוזית.

אם הוועדה מחליטה להגיש נגד עורך דין קובלנה, הוא יועמד לדין משמעתי בפני בית דין משמעתי. במקרים קיצוניים, בעקבות המשפט המשמעתי, עלול להישלל רישיונו המקצועי של עורך הדין. אם תחליט ועדת האתיקה על גניזת התלונה, אף אחד, לפעמים פרט לעורך הדין, לא יידע על התלונה וגניזתה. לעתים גם המתלונן לא מקבל הודעה על גניזת התלונה שהגיש.

בהליך החשאי שבמסגרתו עורכי דין מכריעים בנוגע לגורל עמיתיהם למקצוע הוטחה ביקורת נוקבת בעבר. בעקבות הביקורת, נערך שינוי בחוק ב-2010, שהיה אמור למנוע לפחות חלק מחולייו של הדין המשמעתי, ובהם פוליטיזציה.

תיקון החוק התבסס על המלצותיה של ועדת אלוני, שמונתה ב-1995. הוועדה, בראשות השופט בדימוס שאול אלוני, הדגישה בהמלצותיה את הצורך בהפרדת השיפוט המשמעתי של הלשכה כך שיהיה בלתי תלוי ומנותק לחלוטין מגורמים הנבחרים על בסיס סיעתי בלשכה. בשל לחצים כבירים שהפעילו לוביסטים של הלשכה על חברי כנסת, אומץ שינוי מינורי בהרבה מהתוכנית המקורית, שלא ממש הצליח להתמודד עם ההשפעה הפוליטית של בכירי הלשכה על חברי ועדות האתיקה.

מידע אודות מאות התלונות שנגנזות מדי שנה הופיע בדו"ח מבקר המדינה ל-2011, שפורסם לפני כשלושה חודשים ובדק את התנהלות ועדות האתיקה. מהדו"ח עלה כי הרוב המכריע (81%) של התלונות שמוגשות ללשכה נגנזות מבלי שמוגשות קובלנות לבית הדין המשמעתי. המבקר התריע כי יש חשיבות יתרה בחיזוק מעמדם העצמאי והמקצועי של הגורמים המוסמכים להחליט על גניזת התלונות ועל הגשת קובלנות, ולהבטיח את אי תלותם בגורמים אחרים שעלולים להשפיע על תהליך בירור התלונה וקבלת החלטה בעניינה.

התיקון בחוק, שהתקבל בניסיון למנוע פוליטיזציה, קבע כי כל ועד מחוז ימנה פרקליט עצמאי שירכז את כל התלונות המוגשות במחוז, יברר אותן, יגבש המלצה לגביהן ויעבירן לטיפול ועדת האתיקה. ואולם ממצאי המבקר מצביעים כי מחוזות הלשכה ממשיכים להעסיק כפרקליטי אתיקה את אותם עורכי הדין שהעסיקו בתחום זה קודם לכן ובאותו דפוס העסקה.

כך למשל, במחוז תל אביב הוגשו תשע הצעות של עורכי דין שביקשו להתמודד על תפקיד פרקליט האתיקה בעקבות מכרז. רק אחד מהם, עורך הדין ששימש קודם לכן רכז קבילות של המחוז, רואיין על ידי ועדת המכרזים ומונה לתפקיד. המבקר כותב כי "כל השאר לא הובאו כלל בפני ועדת המכרזים ולמעשה הוסרה מועמדותם בשלב מוקדם יותר על ידי גורם אחר במחוז, שאינו ועדת המכרזים".

המבקר מוסיף כי מחוז תל אביב ממשיך לקבל חוות דעת בענייני אתיקה ממשרדי עורכי דין חיצוניים תמורת תשלום חודשי.

הסכנה בכפל התפקידים

עו"ד לימור זר-גוטמןצילום: בן מלכי איציק

למרות החשאיות שמאפיינת את החלטות ועדת האתיקה, תלונה על עורך דין שנגנזה באחרונה זכתה באורח יוצא דופן להגיע לכותרות. הגניזה פורסמה בשל זהות המתלוננת, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, והטענות שהעלה נגדה עורך הדין רפאל ארגז.

באחרונה החליטה ועדת האתיקה של מחוז תל אביב לגנוז תלונה שהגישה אלשיך נגד עו"ד ארגז, בטענה כי לא גילה לה פרט מהותי ובגין ניגוד עניינים לכאורה שבו היה מצוי בעת דיון משפטי שהתנהל בפני השופטת. אלשיך צירפה לתלונתה פרוטוקול דיון. כשהשווה רפאל את הפרוטוקול שצירפה לפרוטוקול הדיון שנמסר לו בתום הדיון גילה תיקונים שנעשו ללא ידיעתו או הסכמתו. בשל כך, פנה רפאל לוועדת האתיקה והפנה את תשומת לב חבריה לתיקונים שנערכו.

בעקבות תגובתו של רפאל, הגיש יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, המכהן גם כיו"ר ועד המחוז, תלונה לנציב התלונות על השופטים. בתלונה ציין כי ועדת האתיקה החליטה לגנוז את התלונה שהגישה אלשיך נגד ארגז, בשל התיקונים בפרוטוקול. מפאת חיסיון דיוני הוועדה, לא ברור אילו טיעונים הועלו בעד גניזת התלונה ונגדה, והאם היה ראוי לגנוז את התלונה בהליך מהיר יחסית.

במקום בדיקת התלונה של אלשיך בוועדת האתיקה, דרש נוה שמעשיה של אלשיך ייבחנו בערכאות הגבוהות ביותר שעוסקות בנושא: נציב התלונות על השופטים, שר המשפטים והוועדה לבחירת שופטים.

ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי דין ע"ש דיויד וינר במסלול האקדמי המכללה למינהל, סבורה כי הפרשה מדגימה ביתר שאת את הסכנה הרבה הטמונה בכפל התפקידים ובפוליטיזציה של הדין המשמעתי. לדבריה, כפל התפקידים של נוה, שמשמש גם יו"ר ועד המחוז וגם יו"ר ועדת האתיקה, הוא בעיה מבנית של לשכת עורכי הדין. היא מציינת כי "כיו"ר ועד המחוז יש לנוה אג'נדה פוליטית מובהקת, וטוב שכך, מכיוון שהוא נבחר על סמך אג'נדה זו ועליו לקדם אותה. אם המדיניות של נוה היא להגן על עורכי דין במחוז מפני התנהגות לא ראויה של שופטים, הוא בהחלט רשאי כיו"ר ועד המחוז להגיש תלונה נגד שופט".

ואולם, היא מאבחנת, "כיו"ר ועדת האתיקה של המחוז אסור שתהיה לנוה אג'נדה פוליטית. ועדת האתיקה צריכה לפעול רק לפי מטרות הדין המשמעתי, שהן הגנה על הציבור ושמירה על תדמית המקצוע".

הרפורמה בדין המשמעתי נכשלה

ליו"ר ועדת האתיקה תפקיד משמעותי בדיוני הוועדה ובתיעודם. הוא זה שצריך לדאוג לניהולו של רישום תמציתי של נושאי הדיון, חוות הדעת, ואם הוא מוצא בכך צורך הוא יכול לציין עמדות עקרוניות. זר-גוטמן מבהירה כי "מצופה מיו"ר ועדת האתיקה לבחון תלונות רק לפי מבחן אחד - האם יש יסוד סביר להרשעה. החלטה הנובעת ממניעים אחרים כמו הרצון לקדם את המדיניות של ועד המחוז, שהיא לעומתית מול שופטים ולכן תלונות של שופטים נגד עורכי דין ייגנזו, היא החלטה פסולה ואסורה. זו פוליטיזציה של הדין המשמעתי וטמונה בה סכנה להשחתה של הדין המשמעתי".

זר-גוטמן מדגישה כי אין כל הוכחה שזו היתה הסיבה לגניזת התלונה במקרה של אלשיך, אך לדעתה חוסר השקיפות של הוועדה והעובדה שהיא בשליטת ועד המחוז, מעידים שזו גם אינה מחשבה חסרת בסיס. חוסר השקיפות, היא מסבירה, נובע מכך שהפרוטוקולים של דיוני ועדות האתיקה לא מתפרסמים. לדבריה, "שליטת ועד המחוז בוועדת האתיקה נובעת מכמה מאפיינים: הרוב המכריע של חברי הוועדה הם אנשים פוליטיים מהמחוז, לא יושבים בוועדה נציגי ציבור שיכולים להכשיל החלטות פוליטיות, פרקליט הוועדה המייעץ לה הוא עובד שכיר של המחוז, ויו"ר הוועדה הוא יו"ר ועד המחוז".

הכהונה הכפולה של עו"ד נוה אושרה על ידי ועדת המינויים של הלשכה, שתפקידה לבחון ולאשר את מינויי חברי ועדות האתיקה. הוועדה קבעה כי "אין בסיס בהוראות החוק לקבוע כי קיימת פסלות מוסדית מכהונה בוועדת האתיקה מעצם היותו של אדם נושא בכפל כהונה כפי שהדבר ביחס לעו"ד נוה".

"אף שהחוק לא אוסר על יו"ר ועד המחוז לשמש גם יו"ר ועדת האתיקה, סבורה זר-גוטמן כי המטרה המוצהרת של הרפורמה המקיפה שערך המחוקק בדין המשמעתי ב-2010 היתה צמצום שליטת הוועדים המחוזיים בוועדות האתיקה. "אין שליטה חזקה יותר מזו שאותו אדם מכהן כיו"ר שני הגופים", היא אומרת. לדבריה, "יש סוג של כהונות שלא ניתן לשאת בהם יחד בגלל הפוטנציאל האינהרנטי שלהם להתנגש. לכן, יו"ר ועד המחוז לא יכול לכהן גם כיו"ר ועדת האתיקה המחוזית, וכך גם ראש לשכה אם יבקש להתמנות ליו"ר ועדת האתיקה הארצית".

זר-גוטמן סבורה שהפרשה מעידה כי הרפורמה בדין המשמעתי נכשלה והחוק שתוקן לא מצליח למנוע את הפוליטיזציה. "טוב יעשה המחוקק אם יציל את הדין המשמעתי ויוציאו לידי גוף מקצועי נפרד שאינו שייך ללשכה ולא למשרד המשפטים, כפי שנעשה בהצלחה רבה באנגליה", היא מציעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker