"אנשים בישראל סובלים מאשליה שלפיה כדי להצליח כדאי שלא לנהוג לפי הספר" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנשים בישראל סובלים מאשליה שלפיה כדי להצליח כדאי שלא לנהוג לפי הספר"

לאחר קריירה ארוכה וסוערת שכללה גם כתבי אישום נגד פוליטיקאים, בהם עומרי שרון, אברהם הירשזון וחיים רמון - מתפנה עו"ד רות בלום-דוד לסכם את ההישגים ולהגיב לביקורות ■ כשנה לאחר פרישתה מהתפקיד היא מקימה משרד עצמאי וקובעת: "כיום כסנגורית, אם אני לא אקבל את חומר החקירה - אעשה הרבה יותר בלאגן"

7תגובות

>> רק עכשיו, לקראת גיל 60, מרשה לעצמה עו"ד רות בלום-דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי) להתרווח במשרדה הפרטי ברמת גן. במשך 33 שנותיה בפרקליטות מחוז תל אביב היא העמידה לדין סוחרי סמים, פושעים אלימים, עברייני צווארון לבן, שרים ופוליטיקאים. בנוסף, כיהנה כנציגת היועץ המשפטי לממשלה בוועדת שמגר, שבחנה את רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

בלום-דוד היתה זו שהחליטה לסגור את תיק העמותות של יועציו של אהוד ברק במערכת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999; ולהעמיד לדין ב-2005 את עומרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, בשל עבירות על חוק המפלגות. שרון הבן ריצה תשעה חודשי מאסר לאחר שהורשע בין היתר בקבלת תרומה אסורה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

אלון רון

ב-2007 היא ליוותה את חקירתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון והמליצה להעמידו לדין בשורת עבירות של מרמה וגניבה. ב-2008 עמדה בראש צוות התובעים שהגיש כתב אישום נגד הירשזון, שייחס לו גניבה של כשני מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון הורשע בגניבה ונידון לחמש וחצי שנות מאסר.

ב-1997 שימשה בלום-דוד תובעת במשפטו של שר המשפטים יעקב נאמן, שהואשם בעבירות של עדות שקר, שבועת שקר ושיבוש מהלכי משפט. בעקבות העמדתו לדין, נאלץ נאמן לפרוש מכהונתו כשר משפטים. הרכב שופטי בית משפט השלום זיכה את נאמן לחלוטין.

ביקורת נמתחה על התנהלותה עשור לאחר מכן, זאת לאחר שהעמידה לדין פוליטיקאי. בלום-דוד היתה מעורבת בקבלת ההחלטות בתיק הנשיקה שבמסגרתו הורשע השר לשעבר חיים רמון במעשה מגונה. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מצא כי בהתנהלותה של בלום-דוד ושל התובעת בתיק, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, היתה "רשלנות ממשית". בלום-דוד וסגל-אנטלר עתרו נגד המבקר לבג"ץ, אך עתירתן נדחתה.

לצד פרשיות ציבוריות ותיקי צווארון לבן, בלום-דוד ליוותה וטיפלה בתיקים סבוכים של ארגוני הפשע: היא ניהלה את התיק נגד בני משפחת אלפרון, שכלל 18 נאשמים; הובילה את הליך הסגרתו של זאב רוזנשטיין; ונטלה חלק גם בהליך הסגרתו של מאיר אברג'ל לארה"ב.

לפני כשנה, עם תום הקדנציה שלה, היא פרשה מתפקידה האחרון כפרקליטת מחוז, אותו מילאה כשמונה שנים. במשך שנותיה בפרקליטות זכתה לתמיכה והערכה מצדו של פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור. באחרונה היא פתחה משרד עצמאי כסניגורית. את ההתרגשות מעמדתה החדשה היא מתקשה להסתיר. "כשעזבתי את הפרקליטות, באמת לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי", מספרת בלום-דוד. "מוניתי לדירקטורית ונחשפתי לעולם העסקי, אבל החלטתי שאני לא מוותרת על עריכת הדין. לפני חודשיים החלטתי לחזור למקצוע. הציעו לי להצטרף להרבה משרדים, אבל לא הסכמתי. החלטתי לפתוח משרד שהוא רק שלי. בינתיים מסייעת לי מנהלת המשרד, ובהמשך, במידת הצורך, גם עורכי דין נוספים. אבל הכל מאוד אישי - והטיפול שהלקוחות יקבלו יהיה בהתאם".

בלום-דוד נולדה ביפו לאב ניצול שואה שעלה מפולין ואם שעלתה מבולגריה. היא נשואה לאילן, איש התעשייה האווירית, ואם לשלושה. את דרכה המשפטית החלה עוד לפני סיום שירותה הצבאי, כשנרשמה ללימודי משפטים במסלול בוקר וערב באוניברסיטת תל אביב. היא התמחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובפרקליטות מחוז תל אביב, ועברה את כל שרשרת התפקידים בה.

קביעת נורמות חברתיות

לפני כחודשיים ספגה הפרקליטות ביקורת נוקבת לאחר זיכויו של פרקליט הצמרת עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, שהואשם במתן שוחד לכאורה לפקיד השומה שוקי ויטה. כתב האישום שהוגש נגד וינרוט היה תקדימי מסוגו, וזכה לביקורת מצד משפטנים שהתקשו לראות את התביעה מבססת עבירת שוחד בנסיבות המקרה. השופט גלעד נויטל קבע בהכרעת הדין שהתביעה לא הוכיחה לקיחה ומתן שוחד מעל ספק סביר וכי הראיות הנסיבתיות לא ביססו הרשעה. נוצר הרושם שהפרקליטות טעתה כשהגישה את כתב האישום נגד עו"ד וינרוט. היה אפשר למנוע את הכישלון?

קמחי מוטי

"המונחים של ניצחון וכישלון הם מונחים שגויים ולא ראויים להליכים משפטיים, ובעיקר פופוליסטיים לגמרי. אף אחד לא הולך לבית המשפט כדי לנצח. הולכים עם חומר ראיות, עושים את העבודה המשפטית הכי טוב שאפשר, ובית המשפט מכריע. זו עבודה משפטית אמיתית ונקייה, והיא צריכה להישאר בזירה הזו. כל תיק נגמר או בהרשעה או בזיכוי. בחלק קטן מהמקרים זה נגמר בעיכוב הליכים או באי הרשעה. אתה הולך לבית משפט עם מערך עובדתי המבוסס על עדים, מסמכים וכן הלאה, והפרשנות המשפטית שאתה נותן לעניין על פי ניסיונך והבנתך. אין ביטוח שהתזה שאתה מעלה בבית המשפט תתקבל, ובמקרה הזה התיזה לא התקבלה. ממה שהבנתי, היא לא התקבלה מהותית, וגם לא התקבלה לאור הראיות שהביא וינרוט".

את לא רואה בעייתיות בכך שהפרקליטות לא מצליחה להוכיח את האישומים שהיא מעלה נגד נאשמים?

"לפרקליטות תפקיד של קביעת נורמות חברתיות. כך לדוגמה, במסגרת תיק פלילי נגד חברת חשמל, שהואשמה בגרימת מותו של ילד שטיפס על עמודי תאורה, עלתה השאלה מהי מסגרת האחריות של חברת החשמל כשהיא מעמידה את עמודי החשמל, וילדים עשויים לטפס עליהם ולהיפגע. בזכות כתב האישום שהגשנו נגד החברה, נקבעה נורמה שלפיה כל עמודי החשמל חייבים להיות מגודרים באופן שלא ניתן לטפס עליהם, ויש עליהם שילוט האוסר על טיפוס. כשהוגש כתב האישום, היו כאלה שאמרו שהתזה המשפטית לא נבדקה, ואולי היא מחמירה מדי עם חברת החשמל. אבל עובדה שבית המשפט קיבל את התזה שלנו, וכיום חברת החשמל פועלת באחריות בנוגע לכך.

"כך גם עם התזה המשפטית שהובאה בפני בית המשפט בעניינו של השר לשעבר אברהם הירשזון. היו בתיק תזות משפטיות לא פשוטות על גניבה ממעביד ורישום כוזב בתאגיד. הירשזון למעשה קיבל כספים מהסתדרות העובדים הלאומית בעת שהיה חבר כנסת. טענתו היתה שקיבל כספים עבור עבודה שעשה. התביעה טענה כי בעצם קבלת הכספים הוא קיבל כספים במרמה, גם אם בפועל ביצע עבודה עבור הסתדרות העובדים הלאומית. בית המשפט קיבל את העמדה שלנו ודחה את עמדת ההגנה שהירשזון המשיך לעבוד שם, ורק היתה בעיה ברישום.

"אלה סוג התיקים שראוי בהם לקבוע, לעתים, תקדימים משפטיים, ומצדיקים התמודדות בבתי המשפט בערכאות השונות. המחויבות של הפרקליטות היא לבדוק ולקבוע אמות מידה. זו מחויבות שקיימת כל הזמן. לפעמים בית המשפט מקבל את התזה ואמת המידה שהפרקליטות מציבה, ולפעמים לא".

הזיכוי של עו"ד וינרוט הוא רק אחד בשרשרת זיכויים מתארכת שספגה בשנים האחרונות פרקליטות מיסוי וכלכלה. בשנתיים האחרונות זוכו שישה נאשמים שהועמדו לדין בפרשת סניף הירקון של בנק הפועלים, שבמרכזה טענות להלבנת הון, תוך ששופטים מוקיעים את ההתנהלות של הפרקליטות.

הביקורת על תפקודה של הפרקליטות מתעצמת לאחר הזיכויים האחרונים. האם חלק מאנשיה סובלים משיכרון הכוח?

"תמיד היתה ביקורת, והפרקליטות אף פעם לא היתה חסינה מפני ביקורת. לכל עניין וטיעון יש לפחות שני פנים והרבה זוויות ראייה. להבנתי, כך האמנתי כל תקופת עבודתי בפרקליטות, וכך גם חינכתי את הפרקליטים - שמטרתם לעשות משפט, לא להרשיע. הפרקליטות אינה מחפשת הרשעה בכל מחיר. העובדה שבחלק מהתיקים הנאשמים מזוכים אינה אומרת בהכרח שהפרקליטות שגתה בהגשת התיק. כשהייתי במערכת, תמיד אמרתי לפרקליטים הצעירים שיש להם כוח, ולכן הם צריכים להיות אדיבים והכי ישרים בעולם. מי שיש לו כוח, חייב להיות אדיב".

אייל טואג

"לא כעסתי, קצת נעלבתי"

דו"ח המבקר על פרשת רמון, שמצא ליקויים משמעותיים וכשלים אישיים שהגיעו עד כדי "רשלנות ממשית" בטיפולן של סגל-אנטלר ובלום-דוד, עסק בהאזנות הסתר בפרשה.

ממצאי המבקר העלו כי למרות שחלק מהאזנות הסתר בפרשה היו עשויות לסייע לעמדת ההגנה, הן לא הועברו לידיעת הסנגורים. השתיים עתרו לבג"ץ נגד ההמלצות האישיות כלפיהן בדו"ח, וטענו כי המבקר חרג מסמכותו, לא היה קשוב לטענותיהן בפניו ולא השתחרר מהקונספציה ביחס לאחריותן גם כשהוצגו לו עובדות אחרות. לפני כחצי שנה דחה הרכב שופטי בג"ץ את העתירה. השופטים קבעו שאין מקום להתערב בדו"ח המבקר.

במבט לאחור, היית עושה דברים אחרת?

"בפרשת רמון התנהלה חקירה שבמהלכה בוצעו על ידי המשטרה האזנות סתר. האזנות אלה לא הובאו לידיעת הפרקליטות. להפך - הפרקליטות קיבלה מהמשטרה מסמך שאומר שכל תוצרי האזנות הסתר בפרשת רמון תומללו והועברו והסתפקה בכך.

"לימים, כשהתנהל התיק בבית המשפט, ואחרי שהמתלוננת גמרה להעיד, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר ואנוכי קיבלנו מכתב מצוות ההגנה שלפיו בוצעו בתיק האזנות שלא הועברו אליהם. נשאלנו האם הועבר הכל. בהכירנו את חומר החקירה שקיבלנו, אמרנו שכל החומר הועבר להגנה.

"לאחר מכן קיבלנו מכתב שני, ובאותו יום הופיעה כתבה באחד העיתונים ובו ציטוט מדברי המתלוננת. אני זכרתי שהציטוט הזה לא היה בתיק. התחלנו לבדוק מול המשטרה, זימנו את כל ההקלטות, תמללנו, וגילינו שאכן לא כל תוצרי האזנות הסתר הועברו לסנגורים. מיד זימנו את עו"ד דן שינמן (סניגורו של רמון, ש"מ), ואמרנו לו בלי כחל וסרק 'תקלה קשה: יש חומרי חקירה שלא הועברו אליך, והנה הם'.

"אין מבחינתי כל ספק שהחומרים האלה היו צריכים לעבור לסנגוריה, וכבר אז קבעתי שבאי העברת החומרים קרתה תקלה רצינית. עם זאת, ראוי לזכור כי נזק של ממש לא קרה - המתלוננת אומתה עם תוצרי ההאזנה, בית המשפט הרשיע ועל כך לא הוגש ערעור".

את מסכימה לטענת המשטרה שחומר הראיות אינו רלוונטי?

"ודאי שלא. אני אומרת בוודאות שזה חומר רלוונטי, שהיה צריך לעבור להגנה. מעבר לזה, אני יכולה לבוא ולומר שאם אני כיום כסנגורית, לא אקבל את חומר החקירה, אני אעשה פי אלף יותר בלאגנים".

את כועסת על המשטרה?

"לא, ולא כעסתי גם אז. קצת נעלבתי, אבל הכל בסדר".

לא כולם מושחתים

האם ריבוי התיקים נגד פוליטיקאים ונושאי תפקיד בכירים מעיד שהפוליטיקה הישראלית מושחתת?

"לא כל הפוליטיקאים מושחתים, יש ביניהם בודדים שביצעו עבירות פליליות. אני לא מאמינה שיש גופים שככאלה הם גופים עבריינים. במרבית המקרים, הוויכוח עם הפוליטיקאים הוא לא על התוצאה, אלא על הדרך.

"כך למשל, בכל הנוגע לראשי ערים. יש האומרים שאם ראשי הערים לא ייסטו מהמותר, הם לא יצליחו לקדם שום נושא. עם זאת, חשיבה מוקדמת, תכנון נכון של התנהלות והתייעצות ימנעו את חציית הגבול בין המותר לאסור".

יש הטוענים שדווקא הפחד מהמשפט הפלילי הוא שמשתק את העשייה הציבורית.

"חלק מהאנשים בישראל סובלים מאשליה שלפיה כדי להצליח כדאי שלא לנהוג לפי הספר. העצה שלי לאנשים ששוקלים לסטות היא לעשות פרה-רולינג קודם. אסור להסתפק בבדיקה ספונטנית או בדיקה בדיעבד".

המעבר מקטגור לסנגור אינו תמיד טבעי. איך את מתמודדת עם החשיבה המשפטית החדשה?

"יש לי נפש של משפטן - ולא של סנגור או קטגור. כשהייתי בפרקליטות, לא ניהלתי תיק בלי לבדוק אותו דרך העיניים של הסנגור. כשאדם אומר שהוא רק סנגור, הוא מגביל את עצמו מאוד, ולהפך. כיום, כסנגורית, אני רואה את הצד השני, ויכולה, כך אני מאמינה, להשיג תוצאות מוצלחות הרבה יותר". למה משרד לבד וללא שותפים?

"אני רוצה שלקוח יקבל את הטיפול שלי. אני אחשוב על האסטרטגיה בתיק ועל הדרך לפצח את החשדות, אבל אין לי בעיה להתעסק גם בסידור חומר הראיות בתיק. זו דרך מצוינת לגלות את הפרטים הקטנים, השוליים בעיני אחרים, אך מהותיים ביותר להבנתי". איך את רואה את העבודה שלך כסנגורית?

"ברמת העיקרון, אייצג חשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן ואישי ציבור בפני רשויות האכיפה. אני מאמינה גדולה במניעה, בחשיבה ובתכנון מוקדם ועמוק, ולכן ייצוג נכון בשלבים המוקדמים הוא מהותי. ככל שיידרש, אייצג נאשמים גם בבתי משפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#