דילמת האיזון בין בעל השליטה לציבור - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דילמת האיזון בין בעל השליטה לציבור

האם בעל שליטה יוחוייב לפנות לביהמ"ש כדי לנטרל בעל מניות מיעוט?

תגובות

<< איך יודעים שמשהו בנוף דיני החברות השתנה? סוג הדילמות שמגיעות לפתחו של בית המשפט משתנה. השינויים שהוכנסו לחוק החברות ובראשם תיקון מספר 16, חיזקו את בעלי המניות מהציבור והחלישו את יכולתם של בעלי שליטה לאשר עסקות הדורשות רוב מיוחד באסיפת בעלי המניות.

הדוגמה הבולטת ביותר לשינוי האיזון היא העלאת הרוב הנדרש לאישור עסקות בעלי עניין באסיפת בעלי המניות משליש לחצי מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי, כלומר, אלה שהצבעתם חפה מאינטרסים שאינם טובת החברה בלבד. שינוי האיזון מקשה על בעל שליטה להביא לאישור עסקת בעלי עניין כאשר בעל מניות מיעוט בולט מונע את השגת הרוב הנדרש מקרב בעלי המניות הלא נגועים.

פרשת חברת תדביק היא הפעם השנייה בתוך פחות משנה שבה מגיע לבית המשפט ניסיון של בעלי שליטה לטעון כי בעל מניות מיעוט מתנגד לאישור עסקה בגלל שיקולים לא טהורים. בעלי השליטה טוענים כי זכותם לסווג את בעל מניות המיעוט כבעל "עניין אישי שלילי" ובכך להוציא אותו ממניין הקולות הלא נגועים - דבר שיביא לאישור העסקה על ידי יתר הציבור התומך. לרוב, בעל השליטה מבקש לטעון כי מדובר בבעל מניות מיעוט סחטן, או פשוט בטראבלמייקר.

בקיץ האחרון התעוררה הדילמה בנסיון של האחים ביטון, בעלי השליטה בחברת ב.יאיר, להביא לאישור תנאי שכרם, בניגוד לעמדת בעלי מניות המיעוט בחברה. הסכסוך הגיע לשופט נעם סולברג בבית המשפט המחוזי בירושלים. סולברג קבע כי לא הגיוני לאפשר לבעל השליטה שיש לו אינטרס באישור העסקה להיות הגורם שייקבע אם בעל מניות המיעוט המתנגד לעסקה הוא בעל עניין אישי באופן שיגדיל את הסיכוי לאישור העסקה.

לכן קבע השופט כי אם בעל מניות המיעוט טוען שאין לו עניין אישי בהתנגדות לעסקה, יצטרך בעל השליטה להביא את העניין להכרעת בית המשפט בטרם תתקיים האסיפה הכללית, ולהוכיח מדוע אין למנות את קולות בעל המניות המתנגד בקולות הלא נגועים.

חברת ב.יאיר עירערה על פסק דינו של סולברג לבית המשפט העליון, אבל במקביל הועבר הסכסוך להכרעתו של הרב דוד אבו חצירא, נכדו של הבבא סאלי. הרב בוודאי מבין בפתרון מחלוקות אך ספק אם הוא בקיא בדיני חברות.

הסכסוך החדש בחברת תדביק הונח לפתחה של השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי. במוקד המחלוקת רצונו של בעל השליטה בחברה, אילן דרורי, לאשר מחדש את תנאי העסקתו כמנכ"ל. חברת איי.אי.אל שבשליטת המיליארדר היהודי מורטון מנדל היא בעלת מניות מיעוט המחזיקה כ-40% מחברת תדביק, ומתנגדת לאישור תנאי ההעסקה.

בעלי השליטה בתדביק החליטו להתנגש חזיתית עם בעל מניות המיעוט, עם רשות ניירות ערך וגם עם פסק דינו של השופט סולברג. הם החליטו להדביק לבעל מניות המיעוט את תווית הטראבלמייקר מבלי לעבור קודם בבית המשפט. לצורך כך התחמשו בחוות דעת של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מבכירי המומחים לדיני חברות.

בניגוד לפסק דינו של השופט סולברג, פרוקצ'יה סבור שבעלי שליטה רשאים לסווג בעצמם בעל מניות מיעוט המתנגד לעסקה כבעל עניין אישי שלילי, ולמנוע את ספירת קולותיו במניין הקולות הלא נגועים. לדעת פרוקצ'יה, על בעל מניות המיעוט צריך להיות מוטל הנטל לפנות לבית המשפט ולהתנגד לסיווגו ככזה. פרוקצ'יה רואה בכך פתרון יעיל מבחינת התנהלות החברות, כי אחרת יוכלו בעלי מניות מיעוט להכניס חברות לקיפאון, עד שיוכרעו הסכסוכים בבית המשפט.

אכן, בעלת מניות המיעוט, חברת איי.אי.אל, פנתה לבית המשפט הכלכלי כשהיא מגובה בחוות דעת נגדית לפרוקצ'יה מידי עו"ד דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וממנסחות חוק החברות, וכיום יועצת למשרד עו"ד יהודה רוה המלווה את עסקיו של מורטון מנדל בישראל. רשות ניירות ערך הביעה אף היא בפני חברת תדביק את הסתייגותה מאופן פעולת בעלי השליטה וחייבה את החברה לפרסם את עמדת הרשות.

מה יקרה עתה? איזון האינטרסים שהשופטת רונן נדרשת להכריע בו הוא בלב דיני החברות. האם להטיל על בעלי השליטה את העול לפנות לבית המשפט או לגלגל את הנטל למיעוט? האם הטלת הנטל על בעל השליטה אכן פוגעת בתפקוד היעיל של החברה? האם הטלת נטל על המיעוט לאחר קבלת ההחלטה באסיפת בעלי המניות עולה בקנה אחד עם האיזון שהמחוקק שאף אליו? האם זה פתרון ריאלי במשק הישראלי? פסק דינו של סולברג אינו מחייב את השופטת רונן. כשופטת בית המשפט הכלכלי יש להכרעתה משקל סגולי מיוחד, בוודאי כל עוד הסוגיה לא הוכרעה בבית המשפט העליון. החלטתה יכולה להיות עוד אחת מההחלטות המכוננות שבגללן הוקם בית המשפט הכלכלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#