שוק רווי? מספר עורכי הדין במשרדים המובילים צמח ב-10% - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק רווי? מספר עורכי הדין במשרדים המובילים צמח ב-10%

קודקס: מספר ההשמות בענף עלה השנה ב-15%; הירידה החדה ביותר בביקוש לפרקליטים נרשמה בתחום הנדל"ן

6תגובות

האיחוד האירופי על סף פירוק; מדינות ערב מתמודדות עם הפיכות; ברוסיה ההמונים יוצאים לראשונה להפגנות נגד הממשל; בארה"ב, מאות אלפים מאתגרים את השיטה הקפיטליסטית; ואצלנו, המחאה החברתית סחפה את המדינה לעצרות חסרות תקדים. אך בין שלל הסערות בכפר הגלובלי נמצא אי של יציבות: פירמות עורכי הדין בתל אביב.

לקראת סוף 2011, בדקנו כיצד השפיעו האירועים הכלכליים המרכזיים של השנה בישראל, ובהם המחאה החברתית, המלצות ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג, על עבודת משרדי עורכי הדין. מנתונים שמסרו עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל עולה כי שיעור עורכי הדין המועסקים אצל מרביתם עלה בממוצע בכ-10%. פירמת גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' דיווחה על הזינוק הגבוה ביותר מבחינת מספר עורכי הדין השנה יחסית לשנה שעברה - 18%.

דניאל בר און

גם השנה המשיכו הפירמות הגדולות ביותר לצמוח, רווחיהן גדלו, והיקף העבודה שהן מרכזות התרחב. נתונים של קודקס, חברת ההשמה המובילה בישראל בענף המשפט, מציגים אף הם עלייה בהיקף ההשמות שבוצעו על ידה במשרדים הגדולים ועבור עורכי דין בכירים, ביקושים מוגברים לעורכי דין בתחום המסחרי וירידה מינורית בביקושים לעורכי דין העוסקים בתחומי נישה.

מבחינת כמות עורכי הדין, המיזוג בין משרד עו"ד זליגמן הוותיק לבין המשרד הגדול גולדפרב, שהתרחש השנה, יצר את פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל - גולדפרב-זליגמן, שמעסיקה כיום כ-210 עורכי דין. בעורפה נושפת הרצוג, פוקס, נאמן, עם כ-200 עורכי דין - כ-10% יותר מבשנה שעברה.

במקום השלישי-רביעי מדורגים שני משרדים: מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין ושות', ולצדו פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' - בשניהם 150 עורכי דין. במקום החמישי נמצא משרד יגאל ארנון, שבו כ-125 עורכי דין - כ-9% יותר ממספר עורכי הדין ב-2010. פירמת גרוס, קלינהנדלר ממוקמת במקום השישי, עם 118 עורכי דין השנה, לעומת 100 שעבדו בה אשתקד. פירמה זו, שהציגה גידול פנימי טבעי נרחב ביותר השנה, מייצגת את קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שנחשבת כמי שעלולה להיפגע בצורה הקשה ביותר אם יאומצו המלצות ועדת הריכוזיות.

במקומות השביעי, השמיני והתשיעי ניצבים בהתאמה, ובפער של עורך דין בודד ביניהם, משרד ש. הורוביץ, שמעסיק 115 עורכי דין; משרד מ. פירון, עם 114 עורכי דין; ומשרד גורניצקי, שבו עובדים 113 עורכי דין. את העשירייה סוגר משרד נשיץ-ברנדס, עם 110 עורכי דין.

ואולם, השגשוג שמאפיין את הפירמות התל אביביות כנראה אינו נחלת הכלל. במסגרת סיכום שערכה חברת קודקס, נותחו כ-1,450 משרות עורכי דין שנפתחו השנה בחברה - נתון המשקף ירידה מינורית של כ-4% בביקושים לעורכי דין לעומת 2010. ואולם, אלינור מור-סיטבון, מנכ"לית קודקס, מציינת כי כמות ההשמות שבוצעה השנה בחברה עלתה בהיקף של 15%. העלייה בהיקף ההשמות, היא מסבירה, נובעת ממגמת ההתייעלות של המעסיקים בכל הקשור לטיפול בהון האנושי, ובמיוחד בכל הקשור לגיוסים.

מנתוני קודקס עולה כי ב-2011 חלה עלייה של כ-6% לעומת 2010 בכמות השמות עורכי הדין שבוצעו במשרדים הגדולים, המוגדרים בחברה ככאלו המונים 16-35 עורכי דין. בקרב המשרדים הגדולים מאוד, המונים יותר מ-36 עורכי דין, הוצגה עלייה של 2% במספר ההשמות שבוצעו לעומת 2010. במשרדי עורכי הדין הקטנים (1-6 עורכי דין), המהווים חלק ניכר מקרב המשרדים המגייסים בענף, נצפתה ירידה מתונה של 4% במספר ההשמות שבוצעו השנה, בעוד שבמשרדים הבינוניים (7-15 עורכי דין) נותר היקף ההשמות ללא שינוי ביחס לנתוני אשתקד.

לא מאטים, נערכים

האם בפירמות המובילות חשים באותות ההאטה הכלכלית במשק בחודשים האחרונים? מתברר כי רוב עורכי הדין מתוודעים להאטה מפי "עדות שמיעה" של לקוחותיהם, ופחות מהתנסות אישית. במשרדים הגדולים ביותר עדיין לא חשים בסימני האטה, אך בהחלט נערכים ל-2012, שבה עלול המצב במשק להידרדר לעצירה ואף מיתון.

לדברי עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל במשרד גורניצקי ושות', "באחרונה טיפלנו במספר לא מבוטל של לקוחות שחווים את קשיי הזמן הזה ומתמודדים עמו. במובן זה, אכן חשנו באותות המיתון. ואולם, לא חווינו קיטון בפעילות של משרדנו. נהפוך הוא: השנה שהסתיימה התאפיינה בגידול בפעילות. עם זאת, כולנו מצווים להיערך לקראת 2012, מתוך הנחה שהמיתון שפוקד את אירופה וארה"ב עלול לפקוד גם את ישראל ולהשפיע על הלקוחות ועל המשרדים".

עו"ד גיל אורן, שותף במשרד יגאל ארנון, מציין כי הגיוון הגדול בתחומי הפעילות של המשרד ובסוגי הלקוחות גורם לכך שלרוב התנודתיות במשק מורגשת בצורה מתונה יותר. ואולם, לדבריו, "המשרד הוא חלק אינטגרלי מהמשק, וככל שהמגמה תתגבר, סביר להניח שהדבר ישליך גם על פעילות המשרד".

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל בהרצוג, פוקס, נאמן מסביר כי בפעילות משפטית אותות מיתון באים לידי ביטוי באיחור מה לאחר האטה הכלכלית. לגישתם מצטרפת עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת בגרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', שמציינת כי קיימת תחושת חוסר ודאות לגבי המצב ב-2012. היא מסבירה כי כרגע "לקוחות שוקלים את פעולותיהם, אך אין תחושה כללית של עצירת פעילות". פילוח של נתוני קודקס לפי הרבעונים השונים במהלך 2011 משקף בתמציתיות את הטלטלה שהתרחשה השנה.

מור-סיטבון סוקרת את התפתחות הביקוש לעריכת דין לאורך חודשי השנה: "2011 החלה כהבטחה, עם עלייה ממוצעת של 9% בביקוש לעורכי דין בינואר לעומת החודש המקביל ב-2010. זאת בהמשך ישיר להיקף הביקושים הנרחב שנמדד ברבעון האחרון של 2010 וגלש לראשית השנה. הביקושים לעורכי הדין שמרו על עלייה עקבית במהלך כל הרבעון הראשון של השנה, ושיקפו עלייה של 13% ביחס לאלה שנרשמו ב-2010. הרבעון השני, לעומת זאת, היה חלש יחסית לענף, והציג ירידה של 15% בביקושים לעומת אותה תקופה אשתקד. ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 5% בביקושים, לעומת התקופה המקבילה ב-2010. העלייה החדה ביותר נרשמה בספטמבר, עם פער של 25% בביקושים בהשוואה לספטמבר אשתקד. באוקטובר ונובמבר, נמדדה ירידה של 6% בביקושים לעורכי דין לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

מור-סיטבון מוסיפה כי "המחאה החברתית, לצד המצב הכלכלי הגלובלי השברירי והחגים שהתפרשו השנה על פני ספטמבר ואוקטובר, האריכו את התקופה שבה נוהגים המעסיקים בענף להמתין עם ביצוע גיוסים עד לאחר החגים".

TheMarker

מוחים ומרוויחים

במהלך חודשי הקיץ הביעה צמרת עורכי הדין בישראל הזדהות ותמיכה במחאת האוהלים, שאחד המוקדים שלה נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, בשכנות לחלק מהמשרדים הוותיקים. הפרקליטים הממולחים סברו כי מחאת מעמד הביניים מוצדקת וראויה, אך מייד לאחר שההמון עזב את הכיכרות, התייצבו אותם פרקליטים לימינם של בעלי ההון. המוחות המשפטיים היקרים ביותר הופיעו בפני חברי ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג והסבירו להם מדוע אין צורך לשנות את המצב הקיים.

כיצד, אם כן, השפיעה המחאה החברתית על המשרדים התל אביביים? מטלון, ממשרד גורניצקי שממוקם בשדרות רוטשילד, מתמצת את השתלשלות האירועים כפי שניבטה מחלון משרדו: "במהלך חודשי המחאה שותפים, עורכי דין ומתמחים פקדו את האוהלים והתייחסו למחאה החברתית, כל אחת ואחד לפי דרכו ועמדתו. תוצאותיה של המחאה, שהולידו בין היתר את ועדת טרטנברג, הניבו למשרד גורניצקי פעילות משפטית רבה בכמה מעגלים שונים". הוא מוסיף כי "המשרד היה ועודנו מעורב באופן משמעותי בתוצאות המחאה. החל בשינויים במיסוי עקב טרכטנברג, שהביאו לפעילות מוגברת לפני סוף השנה, דרך ייצוג לקוחות בוועדות השונות, וכלה בייעוץ פרטני ללקוחות המשרד כיצד להתמודד עם המחאה וגילוייה במסדרונות הממשל".

במשרד יגאל ארנון, טוען אורן, גרמה המחאה החברתית לגידול בפעילות ההתנדבותית של המשרד. משרד ממיתר ליקוורניק גבע & לשם, ברנדויין ושות', לדברי השותף עו"ד רלי לשם, מסייע בכל שנה לעמותות חברתיות שונות בפעילותן, הן בתרומות כספיות משמעותיות והן בשעות עבודה פרו בונו. לשם הביע תקווה כי "נזכה לראות, כבר בשנה הקרובה, את ההשפעות החיוביות שתחולל המחאה החברתית, ובין היתר את שינוי סדר העדיפויות במשק הישראלי וחיזוק מעמד הביניים והצעירים. אנו בטוחים שבטווח הארוך שינויים אלה יסייעו לשגשוג המשק ולפעילות המשרד".

במשרד ש. הורוביץ ושות', מתאר השותף עו"ד אודי ארצי, "עקבנו בהתעניינות רבה אחר המחאה, אך היא לא השפיעה על עבודתו המקצועית של המשרד". גם עורכי הדין חנינא ברנדס, שותף מייסד ממשרד נשיץ ברנדס, ורפי מלמן, שותף במשרד מ. פירון ושות', מציינים כי למחאה עצמה לא היתה השפעה כלשהי על עבודת המשרד. יופה ממשרד גרוס, קלינהנדלר, מתקשה לאבחן השפעה ברורה על המשרד. היא מציינת כי "באופן כללי, לקוחות המשרד בודקים את השלכותיהן של המלצות הוועדות הממשלתיות עליהם".

עורכי הדין המבוקשים

מנתוני קודקס עולה כי 61% מכלל המשרות שנפתחו השנה על ידי מעסיקים, יועדו לעורכי דין צעירים בעלי ותק של שנה עד חמש שנים במקצוע. 31% מהמשרות שנפתחו יועדו לעורכי דין חדשים שרק הוסמכו למקצוע, בעלי ותק של עד שנת ניסיון אחת. רק כ-8% מהמשרות שנפתחו ב-2011 יועדו עבור עורכי דין בעלי ותק של 5 שנים ומעלה בענף.

מור-סיטבון מאבחנת כי אף שהיקף הביקוש לעורכי דין בעלי ותק בינוני הוא הגבוה ביותר, דווקא עורכי הדין הבכירים נהנו ב-2011 משיעורי השמות גבוהים. לדבריה, "אף ששיעור ניכר מהמשרות שנפתחו השנה יועדו לעורכי דין בעלי ותק קצר עד בינוני, שיעור ההשמות בפועל שביצענו עבור בכירים עלה השנה בהיקף ניכר של 58% לעומת 2010. זאת, בין היתר, תוצאה של 'ביקושים שקטים'. כלומר, כמות המשרות שפורסמה בפועל על ידי המעסיקים שיקפה רק באופן חלקי את היקפי הביקושים המלאים".

פילוח של הביקושים לעורכי הדין הבכירים לפי זהות המעסיק, מצביע על חלוקה כמעט שווה בין חברות למשרדי עורכי דין, עם יתרון קל לחברות. כ-53% מהמשרות שנפתחו בקודקס עבור בכירים היו במחלקות משפטיות בחברות. כ-47% מהמשרות שנפתחו עבור הבכירים היו במשרדי עורכי דין.

מבחינת תחומי ההתמחות המקצועית, הצמיחה המשמעותית ביותר בביקושים לעורכי דין השנה, לפי נתוני קודקס, חלה בתחום המסחרי, שרשם עלייה חדה של 11% מכלל המשרות שנפתחו השנה. בכך נטל התחום המסחרי את הבכורה מתחום הליטיגציה, שהוביל את טבלאות הביקושים ב-2010. הביקוש לפרקליטים שעוסקים בתחום הליטיגציה נותר גבוה ויציב, עם 18% מכלל המשרות שנפתחו.

בתחום הנזיקין עלה היקף הביקושים השנה ל-10% מכלל המשרות. הביקושים למשרות בשוק ההון נותרו ללא שינוי ביחס לאלה של 2010 - 4% מכלל המשרות.

הירידה בביקושים לעורכי הדין, מציינת מור-סיטבון, באה לידי ביטוי במספר מצומצם יחסית של תחומי עיסוק, שמושפעים ישירות מאי הוודאות הכלכלית במשק ומהחשש מפני השפעת משבר החוב באירופה על כלכלת ישראל. עצירת עסקות הנדל"ן עם פרוץ המחאה החברתית הביאה לירידה החדה ביותר בביקושים לעורכי דין בתחום הנדל"ן - מ-13% מכלל המשרות ב-2010 ל-8% השנה.

"בונוסים נאים"

אחת התעלומות הגדולות בתחום השכר של עורכי הדין בישראל נוגעת לגובה הבונוסים השנתי שמקבלים עורכי הדין במשרדים. החשאיות המוחלטת, שנשמרת גם בתוככי המשרדים ובין השותפים הבכירים ביותר לבין עצמם, אינה מאפשרת לדעת כמה באמת מרוויחים עורכי הדין.

במרבית הפירמות הגדולות בישראל, בדומה לפירמות האמריקאיות, מקובל לחלק בונוס שנתי לרוב עורכי הדין. בפירמות האלה, החלטה שלא להעניק לעורך דין מסוים בונוס כלל, מהווה בדרך כלל סימן בולט לאי שביעות רצון מתיפקודו.

בפירמות הגדולות בישראל נקבעים הבונוסים לעורכי הדין השכירים על פי רוב כאחוז מסוים מהשכר החודשי. גובה הבונוס משתנה בהתאם להערכה שרוכשים השותפים הבכירים לשכירים ולשותפים הזוטרים, והוא נע בדרך כלל בין חצי משכורת חודשית ועד שלוש-ארבע משכורות לעורך דין שכיר מוערך במיוחד. בקרב השותפים הבכירים סכומי הבונוסים נגזרים ישירות מגובה הרווחים השנתי של הפירמה. בשנים טובות יכולים לגרוף השותפים הבכירים מאות אלפי שקלים בונוס בשנה, בנוסף לשכר חודשי ולתשלומים מזדמנים, כמו דמי הצלחה חד-פעמיים לאחר סגירת עסקה או זכייה בהליך משפטי.

כל עשרת הפירמות הגדולות בישראל סירבו להשיב עניינית לשאלת TheMarker אם חל שינוי בגובה הבונוס הממוצע שמחלק משרדם השנה יחסית לשנים קודמות. במשרד גורניצקי הסתפקו באמירה כי "המשרד מחלק למצטיינים, והם רבים, בונוסים הולמים ונאים". לינזן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, השיב כי "סכום הבונוסים ששולם ב-2011 עלה ביותר מ-20% לעומת 2010. הבונוסים מוענקים על בסיס אישי לכל שדרת עורכי הדין במשרד".

לשם ממשרד מיתר, ליקוורניק ענה כי "משרדנו אינו נוהג למסור נתונים הנוגעים לשכר ולבונוס המשולם לעובדי המשרד. המשרד מאמין כי ראוי לתגמל את עורכי הדין על תרומתם להצלחת הפירמה ולהביע הערכה על בסיס אישי לתרומה מיוחדת. ברוח גישה זו, גם השנה יהיו הבונוסים המחולקים לעובדי המשרד מהגבוהים במשרדי עורכי הדין בישראל. הואיל והבונוס המחולק הוא אישי ונוגע לביצועים במהלך השנה, מגוון אפשרויות התגמול הוא רחב, ומשתנה מעובד לעובד".

ממשרד גולדפרב-זליגמן נמסר כי "בשנה החולפת חל גידול של כ-20% בסכום הכולל של הבונוסים, המוענקים לעורכי הדין בפירמה על בסיס אישי ומחלקתי". ביתר המשרדים סירבו להגיב על השאלה.

פירמות עורכי הדין מניו יורק, שמהוות מודל לחיקוי בעבור הפירמות הישראליות, שקופות יותר בנוגע לגובה הבונוסים שהן מחלקות לעובדיהן. פירמת עורכי הדין הוותיקה והמובילה בניו יורק - קארווט, סוויין ומור - תעניק לשכירים בונוס סוף שנה דומה לזה שחילקה בסוף 2010.

לפי תזכיר שנשלח לשכירים ופורסם באתר האינטרנט The AmLaw Daily, הפירמה תעניק בונוסים בסכום מינימום לכל אחד מעורכי הדין שמועסקים בה לפי הוותק: לעורכי דין בעלי ותק של שנה - 7,500 דולר, לבעלי ותק של שנתיים - 10,000 דולר, ולבעלי ותק של שלוש שנים - 15 אלף דולר. שנה לאחר מכן יקפוץ הבונוס ל-20 אלף דולר. לעורכי דין עם ותק של חמש שנים, הבונוס הוא 25 אלף דולר. ותק של שש שנים יביא לבונוס של 30 אלף דולר, ולאחר שבע שנים הבונוס מסתכם ב-37,500 דולר. עורכי דין ותיקים יותר ושותפים יקבלו בונוס אישי. מדובר בסכום בסיסי, שיכול רק לעלות בהתאם לביצועים המקצועיים האישיים של כל עורך דין בנפרד.

האתר האמריקאי מפרט כי הבונוסים הניתנים לשכירים עם ותק של שבע שנים גדלו ב-2,500 דולר יחסית לשנה שעברה, והם הושוו לבונוסים שניתנו בפירמות עורכי דין מובילות אחרות בניו יורק, כמו למשל, פול, וויס, ריפקינד וורטון וגריסון ופירמת סאליבן וקרומוול. קארווט, סוויין ומור מהווה בדרך כלל סנונית ראשונה בקרב פירמות עורכי הדין האמריקאיות: פירמות שמתחרות על עורכי הדין הטובים ביותר, מודיעות בדרך כלל בעקבותיה על גובה הבונוסים שהן מחלקות, ועל פי רוב הסכום דומה לזה שמחלקת קארווט, סוויין ומור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#