הסכסוך בדור אלון: 18 או 770 מיליון שקל - מה היה שווי מאגרי הגז של החברה? - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכסוך בדור אלון: 18 או 770 מיליון שקל - מה היה שווי מאגרי הגז של החברה?

במסגרת מהלך שהוביל דודי ויסמן לפני כשנתיים, החליטה דור אלון לחלק כדיווידנד את מניות אלון חיפושי גז שבשליטתה ■ התוצאה: מניות דור אלון צללו אל מתחת לשער ההמרה של מחזיקי אג"ח להמרה שלה ■ כעת החלוקה מותקפת בבקשה מורכבת לתביעה ייצוגית ונגזרת

תגובות

>> בבית המשפט המחוזי מרכז מנהלת חברת שוחט-רבינוביץ רואי חשבון מאבק משפטי קשה מבחינתה, בניסיון לקעקע ארגון מבני מחדש של קבוצת אלון דלק, שבשליטת דודי ויסמן. שאלת המפתח בבקשה לאישור תביעה ייצוגית ונגזרת (תביעה שבעל מניות מגיש בשם החברה כשהיא אינה מממשת את זכותה לתבוע) שהגישה שוחט-רבינוביץ היא אם ההחלטה שקיבלה דור אלון בינואר-פברואר 2010, לחלק לבעלי המניות שלה את המניות שהחזיקה בחברת אלון חיפושי גז, היא חוקית. דור אלון, בעלי השליטה בה והדירקטורים שלה טוענים כי מחזיקי האג"ח מטעים את בית המשפט. מחזיקי האג"ח טוענים שבעלי השליטה שאבו הון מהחברה ופגעו בהם.

דור אלון היא חברה ציבורית בבעלות חברת אלון דלק הפרטית. דור אלון החזיקה בעבר בשותפות דור חיפושי גז, שנכסיה כוללים כ-4% משדות הגז תמר ודלית שבהם התגלו תגליות גז טבעי ומאגרים נוספים. במהלך ארגוני-משפטי, העבירה דור אלון את פעילות הגז לחברה שנקראה אלון חיפושי גז (ובקיצור אלון גז) ובינואר 2010 החליטה דור אלון לחלק כדיווידנד בעין את מניותיה באלון גז לבעלי המניות שלה. החלוקה בוצעה בתחילת פברואר 2010, והפכה בכך את אלון גז לחברה ציבורית גם כן, ולמעשה לחברה אחות של דור אלון. השווי של אלון גז כחברה ציבורית שנקבע בהנפקתה הוא 770 מיליון שקל.

מהלך זה נועד לצורך ארגון מחדש של קבוצת אלון דלק. ויסמן תיכנן כמה שנים קודם למזג את פעילות רבוע כחול שבשליטתו עם דור אלון. פעילות אלון גז לא היתה סינרגטית לקבוצה הקמעונית, ולכן ביקש ויסמן להוציא אותה הצדה מהמבנה הפירמידלי שתיכנן ויצר. חברת רואי החשבון שוחט-רבינוביץ, המיוצגת על ידי משרד עו"ד להב ליטבק עבאדי, רכשה בבורסה לפני 2009 אג"ח להמרה (אג"ח שניתנות להמרה למניות בתנאים מסוימים) של דור אלון. מדובר באג"ח שהונפקו במאי 2005 ואורך חייהן עד מאי 2011. את האג"ח ניתן היה להמיר במניות לפי שער המרה שנקבע מראש.

חלוקת רווחים אסורה

בתקופה שבין החלטת דור אלון לחלק בעין את מניות אלון חיפושי גז - שעליה נמסרה הודעה כמתחייב לבורסה - ועד לביצוע ההחלטה בפועל, היה מחיר המניה בחלק מהזמן "בתוך הכסף" (היה כדאי לממש את המרת האג"ח). כלומר ניתן היה להמיר את האג"ח למניות ברווח לא גדול. כשליש ממחזיקי האג"ח להמרה החליטו לעשות זאת. שוחט-רבינוביץ לא היתה בין הממירים. במקום זאת, דרשו אנשי החברה שדור אלון תפחית את שער ההמרה. דור אלון סירבה.

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית ונגזרת הנדונה כעת בפני השופטת המחוזית מיכל נד"ב, טוענת שוחט-רבינוביץ כי חלוקת מניות אלון גז היתה חלוקת רווחים אסורה לפי מבחני חוק החברות. המבקשים דורשים לבטל את חלוקת המניות או להפחית את שער ההמרה, באופן שישקף את הנזק שגרמה החלוקה למחזיקי האג"ח להמרה.

כדי לבצע חלוקת דיווידנד, נדרשת חברה לעמוד בשני מבחנים בחוק. הראשון הוא מבחן הרווח - כלומר האם יש לחברה בקופה רווחים לחלוקה. שני הוא מבחן יכולת הפירעון - כלומר האם תוכל החברה להמשיך לעמוד בפירעון חובותיה לנושים כמו מחזיקי האג"ח, לאחר שתחלק את הדיווידנד לבעלי המניות. שוחט-רבינוביץ טוענים כי דור אלון חילקה למעשה דיווידנד בעין בשווי של כ-770 מיליון שקל, בשעה שלא היו בקופתה רווחים לחלוקה בסכום זה. בקופת דור אלון היו רווחים לחלוקה בשווי 54 מיליון שקל בלבד, וההון העצמי שלה היה כ-320 מיליון שקל.

אלון דלק טוענת שהצגת הדברים על ידי התובעים היא "טעות והטעיה". מניות אלון גז היו רשומות בספרי החברה במונחי ערכן ההיסטורי - 18 מיליון שקל. לחברה היו רווחים לחלוקה בשווי 54 מיליון שקל - יותר משווי הנכס שחולק. לכן טוענת אלון דלק כי במונחי הערך ההיסטורי, עמדה החלוקה במבחני החוק. לחלופין, טוענת אלון דלק כי אם היה עליה לשערך את שווי מניות אלון גז ולרשום אותן בשוויין ההוגן - 770 מיליון שקל - אזי צריך היה להגדיל בהתאם את ההון העצמי שלה, ולכן גם כך היו לה בסופו של דבר עודפים לחלוקה בהיקף הנדרש.

שוחט-רבינוביץ דוחה גישה זו בתגובתה לבית המשפט. עורכת דינה, נירה להב, כתבה כי "המשיבים מסכימים שהחברה לא יכולה היתה לחלק 770 מיליון שקל כדיווידנד במזומן, כשרווחיה הראויים לחלוקה היו 54 מיליון שקל. ואולם הם מבקשים מבית המשפט הנכבד לקבוע שכשמדובר בחלוקה בעין ולא במזומן, יש להתעלם משווי הנכס המחולק ולראות את הנכס כאילו שוויו הוא העלות ההיסטורית שלו בספרי החברה".

הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וכנגזרת מעוררת שלל סוגיות משפטיות ופרוצדורליות. כך למשל, טוענות החברות הנתבעות כי לא ניתן להגיש באותו הליך תביעה ייצוגית ונגזרת גם יחד, כי תביעה ייצוגית היא קיבוץ של תביעות אישיות נגד החברה ואילו תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת בשם החברה עצמה. כמקובל בתביעות מסוג זה, משקל הניירת המוגשת לבית המשפט על ידי שורת עורכי הדין שגייסו החברות המשיבות לבקשה, גדול בהרבה ממשקל הניירת של המבקשים לתבוע. תביעת שוחט-רבינוביץ כוללת כ-20 עמודים. המשיבים, אלון דלק, דור אלון והדירקטורים שבה הגישו במצטבר 140 עמודי תגובה (לא כולל נספחים). דור אלון מיוצגת על ידי משרד עו"ד שרגא בירן, ואילו חברת אלון דלק מיוצגת על ידי משרד עורכי הדין ניר כהן לשם. הדירקטורים ונושאי המשרה מיוצגים על ידי משרד עו"ד שדות ושות'.

נתעלם לרגע משלל הטענות הפרוצדורליות. בימים אלה, שבהם חברות וקבוצות עסקיות המתנהלות במינוף גבוה - תופעה פתולוגית במשק הישראלי - נקלעות לקשיים וזקוקות למזומנים, יש חשיבות להתייחסות של בתי המשפט לזכויות מחזיקי אג"ח.

שווי החברה נחתך

יום לפני החלוקה בעין, היה מחיר האג"ח להמרה של דור אלון 117 שקל, ולמחרת החלוקה בעין עלה המחיר ל-118.30 - דבר המעיד על ביטחון הרוכשים ביכולת של החברה לפרוע את האג"ח. ואולם זה לא העניין, מאחר שהמבקשים טוענים שמה שנשלל מהם זו הזכות להמיר את האג"ח למניות. מה קרה למחיר המניה? חברת שוחט-רבינוביץ טוענת כי האג"ח שלא הומרו איבדו את הערך הכלכלי של ברירת ההמרה, ונהפכו למכשיר חוב בלבד, שכן הוצאת אלון גז מדור אלון הפחיתה מהותית את מחיר מניות דור אלון.

עיון בגרף מניית דור אלון מראה ששווי החברה נחתך באופן דרמטי מיד לאחר שהוציאה מתוכה את אלון גז. כתוצאה מהחלוקה, פחת מחיר מניות דור אלון ונותר נמוך משער ההמרה עד למועד פירעון האג"ח. במועד פירעון האג"ח היה שער ההמרה של אג"ח למניה כ-79 שקל, ואילו מניית דור אלון נסחרה בשוק בכ-55 שקלים - כלומר לא היה טעם להמיר את האג"ח.

טענת הגנה שמשמיעים פרקליטי אלון דלק היא שלמחזיקי האג"ח היתה אפשרות להמירם למניות לפני חלוקת הדיווידנד בעין, ומשבחרו שלא להמיר אין להם להלין אלא על עצמם. ועוד טענה: איש לא מבטיח למי שרוכש אג"ח להמרה שתמיד יימצא האג"ח בתוך הכסף. זה נכון, אבל במצב שנוצר היתה זו החברה ולא מחזיקי האג"ח שקבעה למחזיקי האג"ח את מועד ההחלטה - ולא כך אמור להתנהל אג"ח להמרה.

אלון דלק גם טוענת להגנתה כי תנאי האג"ח קובעים שהתאמת שער ההמרה תתבצע רק בנסיבות של חלוקת דיווידנד במזומן ו"לא בגין כל חלוקה אחרת". זה מצב בעייתי: בחירת מסלול הדיווידנד בעין יצרה מעקף, שאיפשר להותיר את מחזיקי האג"ח להמרה כשחצי תאוותם בידם. האם התוצאה הזו לגיטימית? אג"ח היא כידוע חוזה לכל דבר, ותנאי בחוזה צריך לפרש על רקע כוונת הצדדים וגם על רקע נסיבות רחבות יותר. זה תפקידו של בית המשפט. בכל מקרה, שוחט-רבינוביץ טוענת כי הסייג לפיו התאמת השער תחול רק על דיווידנד במזומן, חלה כששווי הנכס המחולק בעין נמוך או שווה לסכום העודפים - ולא כשהוא גבוה מהם באופן כה חריג.

רשות ני"ע, שהגישה את עמדתה לבקשת השופטת נד"ב, טוענת כי החלוקה בעין היתה מותרת לפי ההגיון הבא: דור אלון היתה יכולה פשוט למכור את אלון גז במחיר השוק. כך היתה מקבלת 770 מיליון שקל, שרובם רווח מותר לחלוקה שהיתה רשאית לחלקו כדיווידנד במזומן. הכשל בלוגיקה הזו הוא שבדיוק במקרה שכזה היה על דור אלון לבצע התאמה של שער ההמרה. שנית, דור אלון לא רצתה למכור את אלון גז לכל המרבה במחיר אלא להעביר את החברה לזרוע אחרת של הפירמידה העסקית. אם היתה עושה זאת בעסקת מכירה, אזי היתה זו עסקת בעלי עניין שהיתה מחייבת הערכת שווי ואישור מיוחד, דבר שלא נעשה.

הדירקטורים הפנימיים והחיצוניים בדור אלון טוענים כי פעלו בתום לב, כי קיבלו את אישור הרשויות וכי תשקיף אלון חיפושי גז שפורסם הבהיר במפורש כי לא תבוצע התאמה של שער ההמרה, ולכן מחזיקי האג"ח להמרה היו מודעים לחלוטין לזכויותיהם. הדירקטורים הסבירו כי ההחלטה להוציא את אלון גז מידי דור אלון בחלוקת מניותיה, נבעה מהצורך של אלון גז לגייס הון רב למימון חיפושי הגז והפקתו. הם ציינו גם כי הפעילות תחת דור אלון יצרה התחייבויות מימוניות שדור אלון היתה סובלת מהן.

פגיעה ביכולת הפירעון של החברה

עו"ד להב כתבה לבית המשפט בתגובה, כי הטענה שחלוקת מניות אלון גז היטיבה עם נושי דור אלון כיוון שהפחיתה את ההתחייבויות הקשורות בפעילות חיפושי הגז, "ללא ספק חוטאת לאמת. איבוד נכס בשווי 770 מיליון שקל אינו משפר את יכולת הפירעון של החברה - אלא מרע אותה".

פרקליטי אלון דלק טוענים כי מחיר האג"ח גילם את התנאים שהופיעו בה, ובכלל זה את הסיכון שבחלוקת דיווידנד בעין ללא התאמת שער ההמרה. זו טענה נכונה מבחינה תיאורטית, אך בעייתית בישראל - שבה הצביעה ועדה בראשות עו"ד דוד חודק על כשלים מובנים בשוק האג"ח הקונצרני, ובייחוד בתמחור האג"ח.

אלון דלק טוענת גם כי אילו היתה משנה את שער ההמרה בחלוקת דיווידנד בעין בניגוד לתנאי האג"ח, לשיטתה, היתה חושפת את עצמה לתביעות מצד בעלי מניות קיימים שהיו עלולים להיות מדוללים עקב המרה שכזו. ייתכן שהדבר נכון, וייתכן שלא. התסריט הפסימי שמציגה אלון דלק במקרה זה אינו מחויב המציאות, אלא תלוי בפרשנותו של בית המשפט.

-

דיווידנד בעין דיווידנד הוא חלוקת רווחים של החברה לבעלי מניותיה. חוק החברות מאפשר לחברה לחלק גם דיווידנד בעין - הטרמינולוגיה המשפטית לחלוקה של נכסי החברה בפועל לבעלי מניותיה. למשל, חברה-אם יכולה לחלק לבעלי המניות שלה את המניות של חברה-בת שבה היא מחזיקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#