על מימיות ואמצעי לחימה אחרים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על מימיות ואמצעי לחימה אחרים

הייצוא הבטחוני עליו מפקחים כולל ציוד קמפינג וצלחות אוכל

תגובות

ביטול עסקת הענק לאספקת מערכות צילום חדשניות לטורקיה כיכבה בסוף השבוע האחרון בכותרות. אבל לא רק מערכות מודיעין מתקדמות נמצאות תחת זכוכית המגדלת של משרד הבטחון: בהתאם ללשונו הגורפת של חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, אפילו יצוא של מיימיה תמימה - כזו שהיינו לוקחים לטיול בצופים - כפופה לאישור המשרד, שכן היא עלולה לשמש גם לצרכים צבאיים.

חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני נחקק בעקבות המשבר הקשה שפרץ בין ישראל לארה"ב בשנת 2005, על רקע מכירה על ידי ישראל של מטוסים ללא טייס לסין. המשבר החריף עד לכדי פגיעה בעסקאות בטחוניות, פרויקטים משותפים וחילופי מידע. האמריקאים דרשו בין היתר "סתימת חורים" במערכת הפיקוח הישראלית. התוצאה היתה חקיקת חוק גורף ואף ודרקוני, בכמה היבטים:

ראשית, החוק שחוקק ב-2006 חל על טווח עצום של מוצרים, לרבות ציוד אזרחי לכל דבר ועניין, אם ניתן לעשות בו גם שימוש צבאי. להגדרה רחבה זו יכולים להיכנס אפילו מוצרים כמו ציוד קמפינג, סכו"ם וצלחות אוכל.

שנית, החוק חל על טווח עצום של פעולות: לא רק שהוא אוסר העברת "ציוד בטחוני" לכל גורם שהוא מחוץ לישראל, כולל מדינות ידידותיות, ללא אישור משרד הבטחון - הוא אוסר אפילו על קיומם של פעולות שיווק בסיסיות, כמו משלוח מייל ראשוני, ביצוע מצגות וקיום שיחות, ללא אישור מראש. הסנקציות על הפרת החוק קשות: מאסר, קנסות והטלת אחריות אישית על דירקטורים.

במשרד הבטחון מודעים היטב לאגרסיביות בה נוסח החוק ועושים מאמץ גדול להקל על התעשיות הבטחוניות. מדיניות זו נובעת הן מהכרה בתרומתם העצומה של היצרנים הבטחוניים לתעשיית ההיי-טק הישראלית ולכלכלה והן מההבנה שישראל לא תוכל לייצר לעצמה את אמצעי הלחימה, להם היא זקוקה, אם לא יעמדו לרשותה שווקים נרחבים בהם תוכל למכור אותם.

ביטול עסקת הענק עם טורקיה יגרום ליצרניות המערכות הללו - אלביט והתעשיה האווירית - נזקים ניכרים, אבל לא להתמוטטותן. לא כך הדבר כאשר מדובר ביצואניות קטנות יותר ופחות מקושרות, אשר נתקלות בבעיות דומות. לאלה, ביטול עסקאות יכול להוות מכת מוות וסגירה של שעריהן.

אין לאף אחד ספק שיש צורך בפיקוח על יצוא בטחוני מישראל. חוקים דומים קיימים במדינות רבות אחרות והם נובעים כולם מההגיון הפשוט שלפיו אף אחד אינו מעוניין לאפשר לאמצעי לחימה שהוא פיתח ליפול לידי אויביו.

השאלה היא מה הם אותם "אמצעי לחימה", עליהם יש לפקח. התשובה מצויה כמובן באיזון בין השאיפה להסיר חסמים על יצוא ובין מניעה של העברת טכנולוגיה קריטית לאויבים.

נשיא ארה"ב ברק אובמה הודיע בשנה שעברה שממשלו מתכנן לבצע רפורמה במשטר הפיקוח על היצוא מארה"ב, במטרה לאפשר התמקדות של חוקי הפיקוח על היצוא הבטחוני ב"יהלומי הכתר", במקום במוצרים טריוויאליים יחסית. רפורמה דומה דרושה גם בישראל.


עו"ד יונתן אהרונסון, מתמחה בעסקאות בינלאומיות ובטחוניות ובתכניות ציות בהתאם להוראות משרד הבטחון.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#