רק עשירים יוכלו לבקש: אגרות חדשות בבתי המשפט יכניסו למדינה 200 מ' ש' - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק עשירים יוכלו לבקש: אגרות חדשות בבתי המשפט יכניסו למדינה 200 מ' ש'

הערכה של הנהלת בתי משפט לקראת הדיון היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנוגע לאגרות החדשות על בקשות ביניים, מצביעה על כך שמדי שנה מוגשות כ-1.5 מיליון בקשות כאלה. ככל שהסכום הנתבע גבוה יותר, כך מוגשות יותר בקשות - וההליך המשפטי מתארך

11תגובות

כ-200 מיליון שקל בשנה - זה הסכום שלפי אומדן הנהלת בתי המשפט עתיד להיכנס לקופת המדינה, אם תאושר טיוטת התקנות שיחייבו מתדיינים לשלם על בקשות ביניים שיוגשו לבתי המשפט במהלך הדיונים.

אתמול פורסם ב-TheMarker כי היום תדון ועדת חוקה, חוק ומשפט בטיוטת תקנות שמקדם שר המשפטים יעקב נאמן, ואשר נוסחה על ידי משרד המשפטים, בהתאם לבקשת משרד האוצר והחלטת ממשלה מ-2010. אם תאשר ועדת הכנסת את טיוטת תקנות בתי המשפט (אגרות), היא עתידה להיכנס לתוקף כמעט מיידי. זאת מאחר שאין מדובר בחוק אלא בתקנות שמוסמך שר המשפטים להתקין.

תומר אפלבאום

לפי הטיוטה, כמעט כל בקשות הביניים שקיימות כיום - ובהן בקשה לסעדים זמניים כמו עיקול, צו מניעה, עיכוב יציאה מהארץ, בקשה למחיקה על הסף של תביעה, בקשה לזימון עדים, בקשה להקדמת מועד דיון, בקשה לדחיית מועד דיון, בקשה לגילוי מסמכים או הצגת שאלונים - יחייבו את המגיש בתשלום אגרה. סכום האגרה ישתנה בהתאם לערכאה, והוא עתיד לנוע בין 100 שקל לבקשה שתוגש לבתי משפט השלום, 120 שקל לבקשה שתוגש בבית המשפט המחוזי ו-140 שקל לבקשה שתוגש לבית המשפט העליון.

לקראת הישיבה בוועדת הכנסת שלחה השבוע הנהלת בתי המשפט לכנסת מסמך ובו נתונים בנוגע לכמות בקשות הביניים שמוגשות לבתי המשפט. אומדן שערכה הנהלת בתי המשפט מעלה כי מספר הבקשות השנתי, בהליך האזרחי עומד על כ-1.5 מיליון. משמעות הדברים היא שמדובר על הכנסות של כ-200 מיליון שקל בשנה. בנוסף, אומדן מספר הבקשות השנתי בהליך מינהלי עומד על כ-60 אלף בקשות לשנה, ובתרגום כספי - כ-7 מיליון שקל.

צדדים עשירים מגישים יותר בקשות

מהנתונים של הנהלת בתי המשפט עולה ממצא מרתק, המלמד כי קיים קשר מובהק בין כמות הבקשות שמוגשות במסגרת הליך משפטי לבין סכום התביעה והימשכות ההליך. נמצא כי ככל שסכום התביעה גבוה יותר, כך מוגשות יותר בקשות ביניים ובירורה אצל השופט אורך זמן רב יותר. כלומר, בתביעות המערבות סכומי עתק, שבהן לוקחים חלק תאגידים גדולים דוגמת בנקים, חברות ביטוח, המדינה וחברות ציבוריות או פרטיות, נוטים הצדדים ועורכי דינם להגיש יותר בקשות לשופטים, והדבר מביא להימשכות ההליך המשפטי.

חלק בלתי מבוטל מהעומס המוטל על השופטים, אם כן, נובע מצדדים "עשירים" המנהלים סכסוכים עתירי ממון.

עוד עולה מהנתונים כי ככל שעולה כמות הבקשות בתיק, מתארך זמן הטיפול בתביעה. בתיקים שנדונים כחודש בלבד עומד ממוצע הבקשות לתיק על 2.11 (ראו תרשים). בתביעות שמתבררות בתוך כחצי שנה ועד שנה ממוצע הבקשות הוא 3.89 ואילו בתביעות שמעסיקות שופטים יותר משנתיים ממוצע בקשות הביניים הוא 10.53.

מתברר כי לא קיימים הבדלים ממשיים בכמות הבקשות הממוצעת בין ההליכים השונים: מנהלי, משפחה ואזרחי. בהליך האזרחי עומד ממוצע הבקשות לתיק על 3.32. בתיקים הנדונים בבתי משפט למשפחה עומד ממוצע בקשות הביניים לתיק על 3.24 בקשות לתיק ובבתי המשפט לעניינים מינהליים ממוצע הבקשות לתיק הוא 3.28.

"פגיעה בחלשים ובמעמד הביניים"

השר נאמן הסביר את הטלת האגרות על בקשות ביניים בצורך למנוע הגשת בקשות סרק ולייעל הליכים. מנגד התריעו הארגונים החברתיים שהאגרות יהוו חסם כלכלי ויפגעו בשוויון, בצדק ובנגישות למשפט של האוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה, ולכן אין לאשרן.

לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות באגודה לזכויות האזרח, "מדובר בייקור משמעותי של הליכים משפטיים. הכבדה זו לא תשפיע על ניהול התיק על ידי בעלי דין חזקים כמו המדינה, הפטורה מתשלום אגרה, בנקים וחברות מסחריות גדולות, אך תביא לפגיעה בנגישות למשפט של מתדיינים מאוכלוסיות מוחלשות וממעמד הביניים, אשר מגבלות כלכליות עלולות להביא אותם לוויתור על הגשת בקשות חיוניות לניהול התיק".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, אמר אתמול כי "ההצעה אינה מידתית ואינה ראויה. דווקא בתקופה כלכלית לא פשוטה אסור למנוע את דלתות הצדק בפני אזרחי המדינה. מס האגרות יכביד על אזרחים קטנים ולא על חברות, שהתשלום אינו משפיע עליהן. נילחם בכל כוחנו בכנסת כדי למנוע את קבלת ההצעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#