מבחן בוזגלו הפוך: "לטפל בדירקטורים שלא עומדים בחובותיהם" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבחן בוזגלו הפוך: "לטפל בדירקטורים שלא עומדים בחובותיהם"

האם רשויות החוק מחמירות כיום יותר עם נבחרי ציבור שסרחו? בכירי הפרקליטות דיברו השבוע על הקשיים העומדים בפניהם בהעמדה לדין של בכירים ■ השופט חאלד כבוב: "חשודים שנאשמים בגניבת מאות מיליוני שקלים אינם נעצרים עד תום ההליכים - שודדים כן"

4תגובות

>> "מבחן בוזגלו" נולד לפני כ-35 שנה, בעקבות פנייה מינורית כביכול של אשר ידלין ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק. ידלין, בכיר בתנועת העבודה ומי שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, נחשד בקבלת שוחד וביקש שלא להיחקר במתקני המשטרה אלא בבית מלון. ברק סירב לבקשה וקבע עיקרון שלפיו כל האזרחים - גם בכירים ואח"מים - ייחקרו במתקני המשטרה. ב"מבחן בוזגלו" ביטא ברק את השקפתו, שלפיה איש ציבור בכיר אינו ראוי ליחס סלחני.

בתחילת השבוע ערך בית הספר למשפטים של המכללה למינהל, בשיתוף עם משרד עו"ד דחוח-רוטנברג, יום עיון שביקש לבחון אם כיום הגענו למצב שבו חל "מבחן בוזגלו הפוך" - כלומר, אם רשויות החקירה והמשפט מחמירות דווקא עם נבחרי ציבור ועברייני צווארון לבן.

בכנס השתתפו השופט הכלכלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב; עו"ד ד"ר מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה; ועו"ד גיל דחוח, המתמחה בהגנה על עברייני צווארון לבן.

את הדיון פתח דחוח, שטען כי כיום אנו עדים למבחן בוזגלו הפוך - הענישה מחמירה עם אנשים מוכרים. השופט כבוב חלק על דבריו נחרצות וציין שקשה לו להאמין ש"בוזגלו" יסכים להתחלף עם איש מוכר.

כבוב תיאר את ההטבות להן זוכים נאשמים בעבירות צווארון לבן ביחס לנאשמים בעבירות אחרות, דוגמת אונס או שוד. לדבריו, "הפסיקה בישראל היא כזאת שבתי המשפט לעתים רחוקות מאשרים מעצר עד תום ההליכים בעבירות צווארון לבן. בתיקים בהם אני דן ושבהם נידונים ענייניהם של נאשמים החשודים בגניבת מאות מיליוני שקלים - אף אחד מהם לא עצור. לעומת זאת, אם מדובר על אדם ששודד מאנשים תמימים, סביר להניח שהוא היה נעצר מיד עד תום ההליכים. מבחן בוזגלו הפוך לא תקף".

כבוב תקף את גל התספורות האחרון של בעלי השליטה בחברות ציבוריות: "לכולנו יש כספים שמושקעים אצל המשקיעים מוסדיים. אתם קוראים כל בוקר על גילוח של בעל הון על חשבון חברה ציבורית שרוצה על חשבונכם להיפטר מחובות של מאות מיליוני שקלים כיוון שההשקעה שלו לא צלחה. אבל מה קורה כשההשקעה שלו מניבה מאות מיליונים? האם הוא חוזר למשקיעים - אליכם - ואומר לכם 'קחו, תתחלקו אתי ברווחים'?".

דירקטורים על הכוונת

דורון סיפרה כי פרקליטות מיסוי וכלכלה קיבלה החלטה עקרונית לערוך שימועים בכל התיקים המגיעים אליה, גם אם השימוע אינו מתחייב על פי החוק. היא ציינה כי פרקליטות מיסוי וכלכלה מטפלת כיום ביותר מ-50 תיקים פליליים, וב-35 מהם הוגשו כתבי אישום, מתוכם שבעה הוגשו לבית המשפט הכלכלי. מהתיקים שעדיין לא הוגש בהם כתב אישום, שישה נמצאים בהליכי הכנת כתב אישום, והיתר בהליכי שימוע.

דורון ציינה כי סוגיה משפטית שמעסיקה כיום את פרקליטות מיסוי וכלכלה נוגעת לאחריות העקיפה של דירקטורים בחברות ועבירות הדיווח. "בעתות שכאלה, חברות מנסות להסתיר את הקשיים שאליהן נקלעו. הרשות אינה יכולה למנוע את בריחת הסוסים מהאורווה. מה שכן - היא חייבת שהציבור יידע על כך. אנחנו עוסקים בתיקים שרואים בהם ריקון של חברות ציבוריות הישר לכיסיהם של בעלי השליטה".

דורון פנתה במסר חד משמעי לדירקטורים בחברות ציבוריות שחושבים לדחות את חובת הדיווח, מאחר שלשיטתם זה "לטובת החברה". לדבריה, "אנחנו טוענים שטובת החברה עולה בקנה אחד עם חובת הדיווח. לכן, אנחנו חושבים שצריך לטפל גם בדירקטורים שאינם עומדים בחובות הנדרשות מהם".

אבן-חן, שבתוקף תפקידו מלווה את חקירתו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, אך לא התייחס כלל לתיק זה הסביר כי "ברגע שאדם מבצע פעולה מתוך חברה, יש לו לרוב שליטה על המידע שעובר מהחברה. אם אין מישהו שבא ומספר, אני מניח שעל רוב העבירות שמתקיימות אנחנו לא יודעים".

נעלם נוסף שעמו צריכים הפרקליטים להתמודד הוא היעדר זירת פשע מוגדרת. "העבירות מתנהלות לעיתים במדינות רבות, ולחשודים יש שליטה בזירת העבירה", אמר אבן-חן. "הם אלה שיודעים ומכירים בדיוק כמה חשבונות יש להם בחו"ל ואיפה. עד שהחוקרים מגיעים לחשבון הבנק, הם כבר יכולים להעלים את הכספים או את הראיות".

לדבריו, בעיה זו הובילה לכך שבמקרים רבים לא הוגשו כתבי אישום. אבן-חן סיפר כי הקשיים הללו גורמים לכך שפרקליטים רבים לא רוצים לטפל בתיקים אלה. בנוסף, מורכבות התיקים גורמת להימשכות ההליכים לאורך שנים ולהקלה בעונשו של העבריין המורשע בשל עינוי הדין שנגרם לו עם הימשכות ההליך המשפטי. העונש הממוצע בעבירות צווארון לבן, הוא סיכם, הוא כארבעה חודשי מאסר וקנס בסכום של 40 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#