"להוציא צו שומה לאדם שהורשע בעבירות מס - עד שנה מהכרעת הדין" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להוציא צו שומה לאדם שהורשע בעבירות מס - עד שנה מהכרעת הדין"

השופט ניל הנדל הפך החלטה שהתקבלה במחוזי, שלפיה המונח "שנה מיום הרשעה" מתייחס ליום מתן גזר הדין ■ לדברי הנדל, "ההרשעה היא היא המצדיקה לפעול לתיקון השומה ולקבוע שומת אמת"

תגובות

>> מניין הימים של שנה מיום ההרשעה, הקבוע בפקודת מס הכנסה, יחול החל מיום הכרעת הדין של הנישום ולא החל מיום גזר הדין של הנישום - כך קבע באחרונה השופט ניל הנדל מבית המשפט העליון. בכך הפך השופט הנדל החלטה של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה.

המונח "שנה מיום הרשעה" קבוע בסעיף 147 לפקודת מס הכנסה, וקובע את התקופה שבעבורה מוסמך פקיד השומה לעיין ולתקן שומה שנקבעה לנישום. ב-2008 הוגש נגד המערער כתב אישום בגין עבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, בנוגע לשנת המס 2001. בנובמבר 2008 הורשע המערער, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום; ובמארס 2009 ניתן גזר דין במסגרתו נידון המערער לעבודות שירות. במארס 2010 הוצא לו צו שומה חדש על ידי פקיד השומה עבור שנת המס 2001, שבגינה הורשע המערער.

לפי סעיף 147 לפקודה, רשאי פקיד השומה להוציא לנישום צו שונה חדש בתוך שנה מיום ההרשעה. בין פקיד השומה למערער התגלעה מחלוקת כיצד יש לפרש את המונח "יום ההרשעה". לטענת המערער, שיוצג על ידי עו"ד תמיר קלדרון ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי ושות', יש לפרשו כיום הכרעת הדין. מאחר שהכרעת דינו ניתנה בנובמבר 2011 וצו השומה הוצא במארס 2010, חלפה יותר משנה - ולכן פעל פקיד השומה בחוסר סמכות. מנגד, פקיד השומה טען כי יש לפרש את יום ההרשעה כמועד גזר הדין, שניתן במארס 2009, ולכן צו השומה ניתן במועד עם תום השנה מיום גזר הדין.

השופט אלטוביה קיבל את עמדת פקיד השומה, וקבע כי הצו הוצא במועד. השופט הנדל מבית המשפט העליון קבע כי "הלשון 'יום ההרשעה' מתיישבת ותואמת יותר עם הפרשנות המוצעת על ידי הנישום, מאחר שההרשעה או הזיכוי מתבצעים בשלב הכרעת הדין. לדברי הנדל, "הפרשנות המילולית נוטה בבירור לכיוון פרשנות המבקש. ההרשעה היא היא המצדיקה לפעול לתיקון השומה ולקבוע שומת אמת. גזר הדין אינו מעלה או מוריד בעניין. מה המשמעות לעניין זה אם הנישום קיבל מאסר של שנה או מאסר של שנתיים?".

הנדל קיבל את הערעור וקבע כי צו השומה שהוצא למערער היה שלא כדין, הואיל וניתן יותר משנה מיום ההרשעה. הוא פסק כי על פקיד השומה לשלם למערער שכר טרחה והוצאות בסך 23 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#