לא נאמן: הכנסת יוצאת למלחמה במערכת - ושר המשפטים שותק - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא נאמן: הכנסת יוצאת למלחמה במערכת - ושר המשפטים שותק

בעת שהצעות חוק שנויות במחלוקת מונחות על שולחן הכנסת, נעדר קולו של האיש שאמור לנהל את המשחק ■ המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון: "כשמלאכתך נעשית בידי אחרים, אתה יכול לשבת בשקט"

11תגובות

אחד ממשחקי הקלפים המיוחדים ביותר בעולם הוא משחק ה"מאו". ייחודו בכך שהוא כנראה המשחק היחיד שבו משתתפים חדשים אינם מכירים את החוקים בתחילת המשחק - והם מבינים אותם רק לאט לאט, במהלכו. התוצאה היא משחק מרגש, שטומן בחובו הפתעות רבות ואווירה של חוסר ודאות. המשתתפים בו מהלכים באפלה, ואינם יודעים מהיכן ייפול עליהם העונש או הקנס הבא בגין מהלכיהם.

מערכת המשפט הישראלית נמצאת בשבועות האחרונים במוקד סערה שכמוה לא חוותה שנים רבות. סדרת מהלכי החקיקה שאנו עדים להם בשבועות האחרונים - החל בבחירת שופטי בית המשפט העליון, דרך הסוגיות שבהן יהיה בית המשפט רשאי לדון ועד סוג הארגונים שיהיו רשאים לפנות אליו - עשויים לגרום למציאות הישראלית להידמות למשחק ה"מאו". הצעות החוק משמעותן שינוי חוקי המשחק של המערכת - תוך כדי תנועה.

מדובר ב"חוק גרוניס", שנועד לבטל את הדרישה הקיימת ליתרת כהונה של שלוש שנים לשופטים המועמדים לנשיאות בית המשפט העליון או לתפקיד סגן הנשיא; ב"חוק סולברג", שנועד לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך ששני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה ייבחרו בוועדה הארצית של הלשכה ברוב של שני שלישים; בחקיקה שתידון בשבוע הבא ותגביל את סוג הארגונים הרשאים לעתור לבג"ץ כתלות בכך שמרבית פעילותם מתבצעת בישראל, והסוגיות שלגביהן הם יכולים לעתור כתלות בזהות הנפגע שבשמו הם עותרים; ובהצעה המצטרפת לכל אלה לעריכת שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני הכנסת - שנפלה בשבוע שעבר בהתערבות ראש הממשלה.

בתוך המהומה הגדולה הזאת, נעדר הקול שאמור לנהל את המשחק ולרסן את כוחו של הרוב - הקול שהיה אמור להישמע ברור ונישא מעל כל יתר השחקנים - קולו של שר המשפטים.

סלמן אמיל

מוטיווציה פוליטית

באתר האינטרנט של משרד המשפטים מוגדר תפקידו של המשרד כ"ארגון מערכת בתי המשפט בישראל, הכנת נוסח לרוב הצעות החקיקה לכנסת, ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה ואכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית".

אבל ההגדרה היבשה הזו מסתירה את העובדה שתפקידו של משרד המשפטים שונה מזה של כל משרד אחר בממשלה - הוא פועל במסגרת רשות אחת (המבצעת), אבל אחראי על רשות אחרת (השופטת). במסגרת הזו, תפקיד שר המשפטים הוא מהרגישים במערכת הציבורית ואמור להיות אחד התפקידים הפחות פוליטיים בממשלה - על השר להיות זה שדואג לכך שהמשחק שבתוכו חי האזרח הישראלי מתנהל לפי החוקים.

רבים במערכת המשפטית סבורים כי נאמן אולי שותק, אבל עמדתו ברורה מאוד: הוא בעד החקיקה. "יש דבר אחד שחורה לי מאוד ולכל מי שהמערכת המשפטית יקרה ללבו. מאז ומתמיד שרי משפטים ראו את ההגנה על מערכת המשפט כאחד מתפקידיהם העיקריים. כך נהגו צחי הנגבי, דן מרידור ומשה נסים, ובוודאי גם שרי משפטים ותיקים יותר כמו חיים צדוק", אומר אליהו מצא, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון. "לבתי המשפט הרי אין דובר אמיתי שישמיע את דברם בוויכוח הציבורי. השופטים מתוקף תפקידם יושבים בשקט. חבל שמתנהלים כיום מהלכי חקיקה שהמכנה המשותף שלהם הוא לפגוע במעמד בית המשפט העליון ולהטות אותו פוליטית. וזה דבר שחורה ומכאיב לי".

איור: עמוס בידרמן

האם להערכתך מהלכי החקיקה האחרונים הם על דעת שר המשפטים?

"בוודאי שכן, כשמלאכתך נעשית בידי אחרים, אתה יכול לשבת בשקט"

האם יש הצדקה מקצועית למהלכים או שמדובר במהלכים פוליטיים גרידא שאין טעם לחפש להם נימוק מקצועי?

"כל המוטיווציה היא פוליטית, אין לי ספק בזה. אין שום הצדקה עניינית אמיתית לשינויים שמבקשים עכשיו לעשות במערכת המשפט. מדובר במהלך המכוון לכרסם במעמד בית המשפט העליון. הוא התחיל עוד לפני כהונתו של פרופ' פרידמן כשר משפטים. דניאל פרידמן הביא את הדבר לשיאים והכריז על כוונותיו בחצוצרות ובתרועות שופר, ואילו שר המשפטים הנוכחי ממשיך באותה מדיניות אך עושה זאת בשקט. המגמה היא לפגוע במעמד בית המשפט העליון, להשפיע על הרכבו - ובכך להשיג תוצאות שהממשלה מקווה להשיג".

"אם זה היה תלוי בשר המשפטים, הוא היה רוצה שבית המשפט יהיה פסיבי הרבה יותר ויצירתי הרבה פחות. כך הוא חושב שצריך להיות והוא פועל בכיוון הזה, אמנם בצורה מינורית, מנומסת והרבה יותר שקטה מאשר קודמו בתפקיד".

"שר משפטים הוא לא בהכרח שומר החותם של הסטטוס קוו", אומר יוסי ביילין, שכיהן בעבר כשר משפטים. "אבל הוא אמור לשמור על המערכת המשפטית. יעקב נאמן הוא אדם עם אג'נדה ברורה. מבחינה מדינית הוא אחד האנשים הימניים ביותר במערכת. וכמו דניאל פרידמן קודמו, הוא לא מתפעל מבית המשפט העליון, מכוחו ומעצמאותו. אבל מאחר שהוא איש פיקח - הוא עושה את מהלכיו בשקט. והוא בהחלט עושה דברים שמכרסמים בבית המשפט. כשתבחן מי מאחורי השינויים - הוא תמיד יהיה שם", אומר ביילין.

נוטר טינה לפרקליטות

נאמן הוא אב לשישה בן 72 ומתגורר בירושלים. את הדוקטורט במשפטים סיים באוניברסיטת ניו יורק, בתחום המסים. בחלק ניכר מהקריירה שלו שימש נאמן מרצה למסים באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. נאמן התמחה אצל השופטת מרים בן פורת, ולאחר מכן היה מקורב לשופט בית המשפט העליון אלפרד ויתקון, שנחשב השופט האחרון בעליון שהיה מומחה מובהק למסים. נאמן הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו והולך עמו שנים רבות.

סלמן אמיל

נאמן היה אחד ממייסדיו של משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, עם נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג, והשותף האנגלוסקסי מייקל פוקס, שנפטר לפני שנים ספורות. המשרד נחשב השני בגודלו בישראל מבחינת כוח אדם ומייצג תאגידים בינלאומיים ובעלי הון יהודים מחו"ל, אך אינו בולט בייצוג משפחות ההון הישראליות. נאמן התנתק ממשרדו הפרטי, אך חדרו בבניין המשרדים בתל אביב שמור לו ואין מניעה כי ישוב אליו לאחר סיום כהונתו.

את המשרד הפרטי נטש נאמן כבר כמה פעמים במהלך הקריירה המשפטית לטובת פעילות ציבורית. הוא כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, כשר משפטים וכשר אוצר. בפעם הראשונה שכיהן כשר משפטים, ביוני ובאוגוסט ב-1996 בעת כהונתו הראשונה של נתניהו, הגיש נגדו היועץ המשפטי לממשלה דאז מיכאל בן יאיר כתב אישום על תצהיר כוזב. נאמן התפטר מתפקידו כשר אך זוכה לאחר כשנה.

מאז נאמן נחשב מי שנוטר טינה לפרקליטות, ובמיוחד לבכיריה באותה תקופה, בהם בן יאיר ומי שהיתה אז פרקליטת המדינה עדנה ארבל, כיום שופטת בית המשפט העליון. הוא התבטא אז בחריפות נגד היועץ המשפטי והמשטרה, בטענות לנקמנות של היועץ והתנהלות לא נאותה של המשטרה כשמדובר בחקירות נגד אישי ציבור - שנועדה לכסות על אוזלת ידה. הוא חזר לפוליטיקה שנתיים אחר כך לתפקיד שר אוצר ב-1998.

בשנתיים האחרונות מכהן נאמן כשר המשפטים בממשלת נתניהו, לאחר שבמהלך גיבוש הקואליציה נדחה הניסיון להמשיך את כהונתו של דניאל פרידמן בתפקיד. נאמן אינו פוליטיקאי, הוא אינו שר נבחר - כי אם שר ממונה, וכזה הוא היה בכל תפקידיו הפוליטיים. מועמדות נאמן היתה מקובלת על נתניהו, אהוד ברק ועל השותף הקואליציוני הבכיר, אביגדור ליברמן. נאמן הוא השר היציב ביותר במערכת מזה תקופה ארוכה - בעשור שקדם למינויו לתפקיד שר המשפטים כיהנו בתפקיד לא פחות מעשרה שרים.

חשוב לזכור את כהונתו הנוכחית בראי הכהונה הקודמת. אין הרבה אישים במערכת הפוליטית שיכולים להציג רזומה כזה של התפטרות וחזרה לכנסת תוך שהם מוכיחים כי המערכת עשתה להם עוול.

בבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין ניצח המועמד דורון ברזילי במרוץ לתפקיד יו"ר הלשכה. ברזילי, הנחשב מקורב למחנה נאמן, נאבק להכתיב את מינוי נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים באופן שיבטיח לנאמן רוב למועמדיו, אך מאבק זה נכשל בשבוע שעבר ונציגי הלשכה נבחרו על ידי תומכיה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מקרב עורכי הדין בלשכה.

"תפקיד שר המשפטים הוא להגן על בית המשפט ועל המערכת המשפטית, לטפח אותה ובדרך הזו להגן על האזרחים", אומר חבר הכנסת מאיר שטרית, שכיהן בעבר כשר המשפטים וראש ועדת השרים לחוקה. "נאמן לא רק שאינו מגן, אלא הוא שותף למחדל ושותף למעשה".

יכול להיות שלמהלכים שמקודמים בימים אלה יש נימוק מקצועי שנוגע ליעילות המערכת?

"אין נימוק מקצועי. אנשי הימין אומרים 'אנחנו נבחרנו כדי לשלוט - וזה המבחן ליכולת שלנו'. כמי שהיה שר המשפטים, אם השר רוצה הוא יכול למנוע כמעט כל חוק שיעבור בוועדה. הסיכוי של חוקים בתחום המשפט לעבור הם קלושים אם יש שר משפטים שמוכן לעמוד בשער ולמנוע זאת. מערכת המשפט שלנו, ובעיקר בית המשפט העליון, מוכרים בעולם כטובים ועצמאיים וכל הניסיונות לשנות אותה מזיקים. אלה חוקים שהם בומרנג שיפגע באלה שמציעים אותם".

לעומת עמדות אלה, לא מפתיעה עמדתו של השר לשעבר פרידמן. "החקיקה היא בידי שר המשפטים", אומר פרידמן על סמכויות שר המשפטים, "הכנסת שומעת כל מיני דעות מכל מיני קבוצות אישים ודרגים מקצועיים. היא אמורה להתחשב בהן. שר המשפטים הוא הדרג שמעל זה. הוא לא אמור להשאיר הכל לדרגים המקצועיים"

"אין תרגיל בספר שכנופיית מחריבי שלטון החוק לא מפעילה", אומר השבוע חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, חבר ועדת חוקה ומשפט. "ומאכזב מאוד שדווקא בוגרי האסכולה של הליברליזם והחירויות, שלמדו בארה"ב, נותנים יד למהלכים הנוכחיים. מה שקורה כאן זה מאבק גדול שבגינו מוצדק למלא שדרות רוטשילד חדשות והתהליך יגיע לשיאו בשבוע הבא בדיון על זכות העמידה בבג"ץ של עותרים ציבוריים. זה חייב להיפסק".

לאזן בין הפלגים בלשכת עורכי הדין

נאמן נמנע מלהתראיין לתקשורת ולהביע עמדותיו, אך בהתבטאות חריגה במליאת הכנסת אמר בשבוע שעבר: "האם באמת מדובר בהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות שיביאו להרס מערכת המשפט? לא ולא. במקום שפיכת דברים וגיבובי דברים בתקשורת, מתקיים דיון רציני בכנסת". באותן נסיבות הוא התכחש למתן הכינוי "חוק גרוניס" והתפלא על הצורך הדחוף שהעלו באחרונה גורמים במערכת המשפט במינוי שופט מזרחי - צורך שעשוי לטרפד את מינויו של השופט נועם סולברג.

גם לצורך הכנת כתבה זו סירב שר המשפטים להתראיין. עם זאת, בתגובה לפנייתנו בנוגע לעמדתו לגבי החוקים לעיל, הוא אמר כי "בעניין הצעת החוק בנושא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הצעתו של ח"כ רוברט אילטוב, נוצר מצב מיוחד שבו המחוזות בלשכת עורכי הדין אינם מייצגים את רוב עורכי הדין בישראל. מטרת הצעת החוק היא לאזן בין הקואליציה לאופוזיציה בלשכת עורכי הדין בוועדות המינוי השונות, ולפיה יהיה צורך בקבלת הסכמות ופשרות בנוגע להחלטות הלשכה. הנוסח המקורי של ההצעה עורר קושי מול חוק יסוד השפיטה, ואשר על כן תוקן לנוסח מוסכם על פיחוות דעת של הגורמים המקצועיים.

"בעניין החוק המסיר מגבלות מינוי שופטים, מדובר בהחזרת המצב לקדמותו. החוק שחוקק ב-2007 הביא לכך שלא ניתן היה למנות שופטים מקצועיים וראויים לנשיאות בתי המשפט כמו במקרים בעבר. החוק מחזיר ההחלטה לידי הגורמים הרלוונטיים.

"כשמדובר בהצעת החוק לשימוע למועמדים בוועדת חוקה, שר המשפטים לא ראה בה צורך וחשב כי אינה ראויה, אשר על כן היא לא עלתה לדיון בממשלה".

"השינויים בכללי המשחק עגומים ולא נכונים"

חוק השימוע לשופטים עליונים בכנסת

דניאל פרידמן: "התנגדתי לזה. בתקופת כהונתי כבר הונהג ראיון בוועדה לבחירת שופטים או בוועדת משנה שלה, וזו נראית לי המסגרת הנכונה. המצב הנוכחי משביע רצון בתחום הזה".

יוסי ביילין: "כשהייתי שר המשפטים נפגשתי עם כל מועמד לבית המשפט. גם לחברי הוועדה לבחירת השופטים יש זכות להיפגש עם מועמדים. המצדדים אומרים שגם באמריקה יש שימוע לפני הסנאט לשופטים, אז למה שפה לא יהיה? אבל בארה"ב השימוע נובע מהצורך באיזונים ובלמים, כי השופטים ממונים על ידי הנשיא עצמו ולא דרך ועדה, ולא מעט מינויים לא הועלו או בוטלו בגלל הסנאט.

"מטרת השימוע בכנסת היא לעמוד על עמדותיו של השופט לא רק בתחומי פסיקה. קשה לדעת על העמדות האלה כי שופטים הרי זהירים מאוד בהבעת עמדותיהם. לא פעם אתה יודע על עמדות השופט רק לאחר שיצא לפנסיה. אם יהיה שימוע, יהפכו את בית המשפט לסוג של כנסת. זה חוק רע עם נזק איום, שפוגע ביסודות הדמוקרטיים".

חוק גרוניס

דניאל פרידמן: "חוק גרוניס נחקק בתקופתי כשר משפטים. כשהחלטתי על תקופה מינימלית של שלוש שנות כהונה שנשארו למועמד, הייתי ער לכך שזה עלול לפגוע בגרוניס, ושקלתי אפשרות של הפחתת התקופה הנדרשת לשנתיים. התייעצתי עם יו"ר ועדת החוקה דאז, פרופ' מנחם בן ששון, והוא אמר שצריך ללכת על הדבר העקרוני - אם רוצים נשיא בית משפט עליון שיש לו סמכויות ניהוליות, צריך שתהיה תקופה מינימלית שנותרה לו לכהן. הנחתי שמבקרה כמו זה של גרוניס, הנשיא המכהן יוכל לפרוש חמישה-שישה שבועות קודם למועד שנקבע לו - וכך להביא לכך שלמחליפו המיועד תיוותר תקופת כהונה מספקת כדי שיעמוד בחוק. אבל כנראה שהנשיאה ביניש לא היתה מוכנה להקדים את פרישתה".

יוסי ביילין: "החוק על משך הכהונה שנותר הוא חוק רגיש, שחשבו עליו לא מעט. ניתן לשנותו, זה לא מסוג השינויים שפוגעים בדמוקרטיה הישראלית. אבל השינוי שלו, שנעשה לעתים קרובות בניסיון למנות אנשי שלומנו, הוא ניסיון דוחה וגס. מישהו הרי רוצה את גרוניס כי הגיע למסקנה שגרוניס ימני מספיק להתאים לממונים. במקרים רבים הרעיונות האלה הוכחו כאדיוטיים, כי מי שממנים אותו לא מגשים את הציפיות בהתאם למאמצים שהושקעו. הרי אם הוא יעבור, וגרוניס יתמנה לעליון, הוא יצטרך בכל השנים שלו שם להוכיח שהוא לא ימני".

חוק סולברג

יוסי ביילין: "כמו בחוק גרוניס, גם השינוי של חוק נציגי הלשכה הוא בעל אופי דומה - מדובר בחוק שנועד רק לכך שדורון ברזילי יהיה בוועדת המינויים של השרים, רק כי מדובר באדם ספציפי ובניסיון למנות אנשי שלומנו".

מאיר שטרית: "זה חוק שבו הימין אומר 'אני בשלטון, ראש לשכת עורכי הדין מזוהה עם הימין - נשנה את החוק ויהיה לנו עוד קול בוועדה. השינויים האלה בכללי המשחק הם עגומים ולא נכונים. כשיהיה בכנסת רוב לשמאל ימונו רק שופטים מהשמאל?"
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#