ויינשטין: על העליון לאשר הדיון בייצוגית על תאום ריביות הבנקים

עמדת היועמ"ש הוגשה לעליון אתמול, במסגרת בקשות רשות לערער שהגישו לאומי, פועלים ודיסקונט על פסק דין המחוזי, שאישר הגשת ייצוגית נגדם ב-2008

נורית רוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית רוט

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, קורא לבית המשפט העליון לאשר את הגשת התביעה הייצוגית נגד הבנקים הגדולים בגין תאום הריביות ביניהם: "בהינתן קיומה של זהות מחירים כפסיקת המחוזי, שהתקיימה בין הבנקים באופן מתמשך ולאורך השנים הרלוונטיות לקביעת הממונה על ההגבלים לשעבר (רונית קן, לפיה בין 5 הבנקים הגדולים בישראל התקיימו הסדרים כובלים - שעניינם העברות מידע בנוגע לעמלות בשוק הבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים, נ"ר), יכולה קביעת הממונה לשמש כגורם מצרפי המעצים את החשד בדבר קיום תקשורת דומה, בקשר עם הריביות והעמלות והופך אותה לאפשרות סבירה".

עמדת היועמ"ש הוגשה לבית המשפט העליון אתמול, במסגרת בקשות רשות לערער שהגישו הבנקים לאומי , פועליםודיסקונט על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר הגשת ייצוגית נגדם בינואר 2008.

השופט המחוזי בדימוס, נסים ישעיה, אישר אז לחברת שרנוע מכונות ממוחשבות הגשת תביעה יצוגית נגדם בסך 7 מיליארד שקל. בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק אבירם, נטען כי הבנקים ערכו תיאום אסור בשיעורי הריבית שהם גובים באופן שמונע תחרות ומנוגד לחוק וכי שיעור הריביות והעמלות גבוה, מופרז ופוגע במשק.

באפריל 2009, קבעה קן כי הבנקים העבירו ביניהם בין תחילת שנות התשעים ועד לשנת 2004 מידע לגבי גובה העמלות בשוק אספקת שירותי בנקאות למשקי בית ועסקים קטנים. הבנקים הגישו ערר על ההחלטה לבית הדין להגבלים עסקיים.

שלושת הבנקים הגישו בקשות רשות לערעור על החלטתו של ישעיה בבית המשפט העליון וטענו בין היתר כי בית המשפט ייחס משקל ממשי להלך הרוח בציבור ואצל הרשויות המפקחות. לפני כשנתיים, ביקש שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לחוות דעתו בסוגיה.

העמדה שהגיש כעת היועמ"ש, הקוראת לאישור היצוגית, שונה לחלוטין מזו שהציג לפני כשנה וחצי , אז סבר כי יש להשיב הדיון ביצוגית לבירור נוסף בבית המשפט המחוזי. היועץ כתב אז, כי על המחוזי להתמקד במישור הראייתי ולזהות אם התנהלות הבנקים היתה תיאום אסור בשוק אוליגופולי (שוק כלכלי שבו שולטות מעט חברות), או התנהלות מקבילה ולגיטימית.

לדעת מזוז, החלטת המחוזי להתיר דיון בתביעה הייצוגית הסתמכה על התנהגות מקבילה של הבנקים ולא היתה מבוססת דיה כדי לקבוע שהתקיים הסדר כובל. "זהות מחירים המתקיימת אצל הבנקים, כשלעצמה, אינה מספיקה לביסוס קיומו של הסדר כובל. משכך, לא די בה כדי להצדיק אישור הגשת תובענה יצוגית בעילת הסדר כובל", קבע אז. בעמדה החדשה שהגיש היועמ"ש לבית המשפט, אין הסבר לשינוי בעמדתו.

העליון אמור לדון בבקשה בהרכב מורחב של 7 שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש.

צילום: בר און דניאל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker