הגדלת הפיצוי בגין פרסום לשון הרע - סכנה לחופש הביטוי

הסכום הנקוב בחוק כיום משקף נאמנה את נקודת האיזון בין האינטרסים השונים

יגאל קווה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יגאל קווה

בשבוע שעבר אושרו בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק לתיקון חוק איסור לשון הרע (הצעותיהם של ח"כ יריב לוין ושל ח"כ מאיר שטרית) ואוחדו להצעת חוק אחת. שני נושאים עיקריים המופיעים בהצעת החוק הם הגדלת הפיצוי הסטטוטורי (פיצוי ללא הוכחת נזק) בגין פרסום אסור של לשון הרע וחובתו של מפרסם לשון הרע לפרסם את תגובתו המלאה של נפגע.

חוק איסור לשון הרע מבצע איזונים בין שתי זכויות יסוד. הראשונה, זכותו של אדם לשמירה על שמו הטוב והשנייה, עיקרון חופש הביטוי. כידוע, עקרון חופש הביטוי הינו חלק מעקרונות היסוד של שיטת המשפט בישראל. עקרון חופש הביטוי הינו עיקרון המבטא זכות עילאית, המהווה נדבך מהותי במימושן של כל הזכויות האחרות והוא אף שייך לאותם העקרונות המעצבים את אופייה הדמוקרטי של המדינה עד אשר נאמר שעקרון חופש הביטוי מהווה את "ציפור נפשה של הדמוקרטיה".

כיום, באפשרות בית המשפט לפסוק פיצויים סטטוטוריים בסכום של כ-69 אלף שקל לטובת מי שפורסמה עליו לשון הרע (ועד פי-שניים מכך, באם הוכח פרסום בזדון), זאת כאמור, מבלי שהתובע נדרש להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו. הצעת החוק מבקשת להגדיל את סכום הפיצויים הסטטוטוריים לסך של 300 אלף שקל  ופי שניים מכך באם הפגיעה נעשתה בכוונה. מדובר בפיצוי סטטוטורי שסכומו חסר תקדים. כך למשל, כל החוקים בישראל המאפשרים פסיקת פיצויים סטטוטוריים, מאפשרים פסיקה של עד 100 אלף שקל.

הכלל הבסיסי בדיני הנזיקין הינו פסיקת פיצויים שיביאו להחזרת מצבו של הנפגע לקדמותו, תוך הוכחת הנזק שנגרם בפועל. פיצוי סטטוטורי הינו החריג לכלל ובא לעזרו של מי שהוכחת הנזק בעניינו קשה, או במקרה בו נדרש אלמנט הרתעתי.

נראה כי הסכום הנקוב בחוק כיום משקף נאמנה את נקודת האיזון בין האינטרסים השונים. העלאה כה דרמטית של תקרת הפיצוי הסטטוטורי עלולה להפוך את חוק איסור לשון הרע לכלי שינוצל לשם "סתימת פיות" של גופים ואנשים פרטיים אשר יאוימו בתביעות חדשות לבקרים, תוך ידיעת התובע כי אף איום בתביעה יסכל, במקרים רבים, את הפרסום.

בעגה המקצועית מכונה המצב "אפקט הצינון", בו "מצונן" רצון המפרסם לבצע את הפרסום, שמא יקלע לתביעות משפטיות ובסכומים מאיימים ביותר.

ויודגש, יכול משהו לסבור שמדובר באיום רק על "האזרח הפשוט". אלא שלא כך הדבר. מדובר באיום גם על אמצעי התקשורת. ברי לכל, כי במצב בו בית המשפט רשאי לפסוק פיצויי בגובה של 300 אלף שקל ללא הוכחת נזק, אמצעי התקשורת ייזהרו זהירות יתרה ומעבר לנדרש מלבצע פרסומים שונים, כל זאת נוכח תוחלת הנזק הרבה.

דבר זה עלול לפגוע קשות בתחקירים עיתונאיים ובעיסוק בביקורת על פעולותיהם של אזרחים, גופים עסקיים, אנשי ציבור וכיו"ב. זאת ועוד, בעולם התקשורת העכשווי, העיתונות (הן הכתובה ובעיקר האלקטרונית) אינה נחלתם רק של אמצעי תקשורת גדולים (אשר חלקם ממילא נתון בקשיים). כיום עיתונאים רבים עובדים פעמים לבדם ופעמים בגופים קטנים שממילא ממונם אינו בכיסם (ראה את אינספור אתרי האינטרנט החדשותיים).

יש לזכור כי בתי המשפט פוסקים, במקרים הנראים בעיניהם למתאימים, פיצויים בסכומים גבוהים יותר מאשר תקרת הפיצוי הסטטוטורי, אלא שהם עושים כך, כאשר הוכח נזקו של התובע. על כן, ממילא מקום בו נגרם לתובע נזק בר הוכחה, יוכל הוא לקבל שיפוי על מלוא נזקו.

נושא נוסף שעולה במסגרת הצעת החוק הוא ההצעה, כי יחויב פרסום תגובתו המלאה של מי אשר פורסמה לשון הרע עליו בידי אמצעי-תקשורת או באתר אינטרנט. מי שלא יעשה כן, רשאי בית המשפט לחייבו בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 1.5 מיליון שקל. גם הצעה זו לוקה בבעייתיות לא מעטה.

טול מקרה בו עיתון מבקש לפרסם כתבה בת חצי עמוד אך ברור לו כי התגובה מטעם מושא הפרסום תהיה מסמך ארוך בן עמודים רבים (אשר עלול אף לכלול בתוכו גידופים ודברי נאצה). ברי כי במקרה שכזה תסוכל, מראש ובשיטתיות, היכולת לסיקור עיתונאי (והדברים יפים גם באשר לאמצעי תקשורת אחרים). סכום הפיצוי הגרנדיוזי שהוצע במקרה בו לא תפורסם תגובה מלאה, 1.5 מיליון שקל, מבטיח זאת.

משכך, דומה שניפוחו חסר הפרופורציה של סכום הפיצוי הסטטוטורי, כמו גם החובה לפרסום תגובה מלאה בליווי סנקציה חסרת-תקדים כלפי אמצעי תקשורת או אתר אינטרנט שנמנע מכך, עלולים להביא לפגיעה קשה וחריפה בחופש הביטוי בכלל ובסיקור העיתונאי בפרט. עוד נציין, כי בהודעת הוועדה, נמסר שהיועץ המשפטי של הוועדה סבור כי קיימת בעייתיות בנוסח הצעת החוק בנוסף לבעיית המידתיות שבגובה הפיצויים.

*עו"ד יגאל קווה הוא שותף וראש מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עורכי הדין רון גזית רוטנברג ושות'

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker