ביהמ"ש להגנת חייבים: ניכיון צ'קים הוא הלוואה

מוריס טל, שניהל את בית ההארחה נוה אטי"ב, נקלע לקשיים כספיים וגילה כי חובות על צ'קים שגילגל הצמיחו ריבית של 493%

נורית רוט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית רוט

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בקרית שמונה עשוי להגן על אנשים רבים שנזקקים להלוואות בשוק האפור. פסק הדין מחיל זו הפעם הראשונה את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות גם על ניכיון צ'קים, ולא רק על הלוואות כפי שהיה עד כה. החוק, שנחקק ב-93', נועד להגן על לווים שנוטלים הלוואות מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת. החוק קובע בין היתר כי על המלווה לתת מידע מלא על הריבית הנדרשת ועל כל תוספת אחרת שהלווה נדרש לשלם, ונקבעו בו גבולות לעלותה של ההלוואה ולגובה הריבית.

פסק הדין עוסק בתביעה על סך 280 אלף שקל שהגיש בעל עסק לניכיון צ'קים בשם אברהים עזאלדין נגד אדם שנהג לנכות אצלו צ'קים במשך תקופה ארוכה. ניכיון צ'קים הוא למעשה פירעון מיידי במזומן של צ'קים שמועד הפירעון הנקוב בהם הוא עתידי. העוסקים בניכיון צ'קים קונים את הצ'ק מהנפרע שעל שמו נרשם הצ'ק, ומשלמים לו את תמורת הצ'ק בניכוי עמלה.

רוי בר קהן

עסקות ניכיון צ'קים עשויות להתבצע גם בצ'קים שאינם עתידיים. למשל, כאשר אדם שעל חשבון הבנק שלו מוטל עיקול מקבל צ'ק לפירעון מיידי, הוא יעדיף לנכות את הצ'ק אצל אדם העוסק בניכיון צ'קים ולהמירו למזומן, ולא להפקידו בחשבון הבנק, שם עלול הסכום להיות מעוקל באופן מיידי.

הנפרע המקורי נדרש להסב את הצ'ק על שמו של מנכה הצ'ק על ידי חתימה על גב השטר. כך יכול מי שניכה את הצ'ק לגבות את הסכום המקורי המלא מהאדם שכתב את הצ'ק בבוא מועד הפירעון הסופי. אגב, נפרעים רבים אינם מודעים לכך שחתימתם על גב הצ'ק מקנה למנכה השטר אפשרות לתבוע גם אותם אם מנכה הצ'ק אינו מצליח לגבות ממי שכתב את הצ'ק את הסכום הרשום עליו.

ברכה סמסון

ריבית שנתית של 493%

מפסק הדין עולה כי הנתבע, מוריס טל, המיוצג על ידי עו"ד רוי בר קהן, הסתבך כלכלית לאחר שעסק הארחה שניהל בנווה אטיב נקלע ב-2000 לקשיים עקב המצוקה בענף התיירות. לטענת התובע, טל נהג לנכות אצלו צ'קים החל בשנה זו. לטענתו, עד פברואר 2001 מסר לו טל צ'קים דחויים וקיבל תמורתם מזומנים או צ'קים במזומן בניכוי עמלה. לדבריו, העמלה שגבה היתה בשיעור יחסי לסכום הצ'ק ועמדה בדרך כלל על 1%.

לטענתו, בשלב מסוים בתחילת 2001 הטמין לו טל מלכודת כאשר ניכה אצלו צ'קים בהיקף גדול וקיבל תמורתם כספים, אך צ'קים אלה סורבו בהמשך על ידי הבנק. בדיעבד התברר לו, לטענתו, כי טל נהג לבצע ניכיון צ'קים אצל שלושה חלפנים נוספים, ולמעשה ניסה "לעקוץ" אותו ולנשל אותו מהכספים המגיעים לו ולהוציא ממנו כספים במרמה. לטענתו, טל ידע שהצ'קים שמסר לו ושקיבל תמורתם כספים לא היו שווים כלום וכי לא התכוון לכבדם.

מנגד טען טל כי נאלץ לפנות לתובע, שעוסק במתן הלוואות בשוק האפור, רק לאחר שהעסק שלו נקלע לקשיים, כאשר הבנק התריע כי אם לא יפקיד בדחיפות 20 אלף שקל יינקטו נגדו הליכים משפטיים.

לטענתו, במשך כשנה לווה מהתובע סכומים של 5,000-10,000 שקל בכל פעם, כאשר כל הלוואה נשאה ריבית בשיעור של 10% לחודש. את הקרן, בצירוף הריבית, אמור היה להחזיר בארבעה תשלומים באותו חודש. לטענתו, בסוף החודש, כשלא הצליח להחזיר את ההלוואה, קיבל הלוואה נוספת שכללה את הקרן בתוספת החזר הריבית וחוזר חלילה. הסכום הכולל של הצ'קים שמסר לתובע בתקופה זו היתה כ-1.6 מיליון שקל, מתוכם פרע כ-1.4 מיליון שקל.

לטענתו, בשל מחזור ההלוואות, הצטבר החוב לסכומים גדולים, שכן בכל פעם שלא הצליח להחזיר הלוואה קיבל הלוואות נוספות שכללו את הקרן והריבית. בנוסף צירף טל חוות דעת של רואה חשבון שבה נטען כי שיעור ריבית של 10% לחודש, כאשר את הקרן בצירוף הריבית יש להחזיר בארבעה תשלומים באותו חודש, משמעו ריבית שנתית של 493%.

השופטת ברכה סמסון דחתה את טענת התובע לפיה אין להחיל על המקרה את הוראות החוק המסדיר הלוואות חוץ בנקאיות, שכן אין מדובר בהלוואה אלא בניכיון צ'קים. "אין בידי לקבל טענה זו", כתבה השופטת. "ניכיון צ'קים הוא במהותו הלוואה גם כאשר מדובר בצ'ק בודד. אדם המבקש לעשות ניכיון לצ'ק פונה למי שעיסוקו בכך, מקבל ממנו סכום כסף ומוסר תמורתו צ'ק דחוי בסכום העולה על הסכום המתקבל. הפער בין הסכומים הוא למעשה סכום הריבית שגובה המלווה. לפיכך, עסקת ניכיון היא הסכם הלוואה, אשר בהינתנה על ידי מי שאינו בנק, כפוף לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות".

השופטת לא השתכנעה מגרסת טל כי שילם ריבית של 10% על כל צ'ק וכי פנה לתובע משום שנדרש להפקיד מיידית 20 אלף שקל בבנק. "אני מתרשמת שהנתבע לא חשף בפני בית המשפט את כל התמונה, שכן גרסתו מעוררת תהיות קשות בדבר תום לבו", קבעה. היא פסקה שהריבית שגבה התובע היתה נמוכה בהרבה ממה שטען טל, וכי סביר יותר כי סכום העמלה על כל צ'ק היה 1%.

לדברי השופטת, אין מחלוקת שהוראות החוק לא קוימו על ידי התובע, בין השאר משום שלא נערך הסכם בכתב בינו לבין טל ולא קוימה חובת הגילוי בנוגע לפרטיים המהותיים לעסקה. עם זאת, ציינה השופטת, אי קיום הוראות החוק אינו מביא בהכרח לביטול ההסכם. לדעתה, נכון יותר היה במקרה זה לפעול בהתאם לסעיף 9 לחוק, המאפשר לבית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור הריבית לשיעורים המרביים המותרים בחוק. אלא שהתובע לא הציג חוות דעת מצד התובע בנוגע לריבית השנתית שגבה.

"לא מן הנמנע שלא ניתן היה להציג חוות דעת, הואיל ואין בידי התובע אסמכתאות בדבר הכספים ששילם ואשר ככל הנראה שולמו במזומן. נוסף על כך, התובע ניהל רישום של הצ'קים שקיבל לפי מועד הפירעון ולא לפי מועד קבלת הצ'ק. לפיכך לא ניתן לקבוע לאיזה פרק זמן בוצע הניכיון ביחס לכל צ'ק", קבעה השופטת. לכן, בסופו של דבר, נדחתה התביעה כולה.

-

ניכיון צ'קים

פירעון מיידי במזומן של צ'קים: העוסקים בניכיון צ'קים קונים את הצ'ק מהנפרע, שעל שמו נרשם הצ'ק, ומשלמים לו את תמורת הצ'ק בניכוי עמלה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker