השופט מחפש בוויקיפדיה: מה עושה האינטרנט למערכת המשפט? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט מחפש בוויקיפדיה: מה עושה האינטרנט למערכת המשפט?

"פדופיל" ו"שבועת הרופאים" הם רק כמה מהערכים שחיפשו שופטים בוויקיפדיה בשנים האחרונות ■ מחקר חדש על החדירה של האינטרנט למערכת המשפט קובע כי לא תמיד מדובר בתופעה חיובית: "השימוש של המחוזי בחיפה בוויקיפדיה בהכרעה בתיק רצח - מטריד במיוחד"

6תגובות

לאט אבל בטוח חודר האינטרנט לחייהם של עורכי הדין, השופטים ואפילו לכנסת. לא רק שהשופטים למדו להשתמש באינטרנט וגם מתייחסים אליו בתכיפות גוברת - הם אפילו מתחילים להחליף את מילון אבן שושן הוותיק בוויקיפדיה.

ואולם לא בטוח שזה רעיון טוב. המשפטנים פרופ' ניבה אלקין קורן ופרופ' מיכאל בירנהק, מצביעים על הסיכונים העולים מכך ועל המגמות בתחום שילוב האינטרנט במשפט בשני מחקרים המתפרסמים בספר חדש, "רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע", שבעריכתם.

החוקרים ניתחו את תוכן ההתייחסויות לאינטרנט על ידי בתי המשפט ומצאו כי רובן המוחלט (72%) הן אגביות. 4.3% מפסקי דין עסקו ממש בתחולת המשפט על עולם האינטרנט, למשל עסקות או עבירות שבוצעו באינטרנט. ב-9% מהמקרים עשה בית המשפט שימוש באינטרנט כדי להפנות את קוראי פסק הדין למקורות ידע שונים כמו אתרי אינטרנט ממשלתיים או אתרים של חברות שהיו מעורבות במשפט, ואילו ב-2.6% מהמקרים התבססו השופטים על רשת האינטרנט כמקור ידע.

אלקין קורן ובירנהק מצביעים בין השאר על השימוש הגובר בוויקיפדיה. השניים מציינים כי ויקיפדיה היא מאגר תוכן הנערך על ידי גולשים ויש לה מערכת היררכית מוסדרת של עורכים ("ויקיפדים"), אבל היא עלולה גם ליפול קורבן למניפולציות והשאלה המרכזית המתעוררת לגביה היא שאלת אמינותם של הערכים. האמינות מבוססת על ההנחה שהמודל השיתופי מגדיל את הדיוק והאמינות. הם מצאו עד היום 35 התייחסויות לוויקיפדיה בפסיקה, כולל שני מקרים שבהם דחה בית המשפט ניסיון של בעלי הדין להסתמך על ויקיפדיה כמקור מוסמך.

אילו ערכים חיפשו השופטים בויקיפדיה? ICP ,Hollow Bullet ,Product Recall, שבועת הרופאים, גוביינא, שכונה, פדופיל, מזרחיים, גלוון, "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס", הסוחר מוונציה, טוקבק, דואר זבל, נירוסטה, כנעני וגם את הגן הלאומי באשקלון.

"השימוש שעשה בית המשפט המחוזי בוויקיפדיה בהכרעת דין בתיק רצח, מטריד במיוחד", כותבים החוקרים. במקרה זה הודה נאשם בפני מדובבים כי ירה בקרבן כדורי דום דום. בגופת המנוח נמצאו קליעים מסוג Hollow point. בית המשפט המחוזי בחיפה פנה לוויקיפדיה בתור "ספרות מקצועית חיצונית", כלשון השופטים, כדי לברר אם מדובר באותו סוג של קליע.

אלקין קורן ובירנהק מציינים כי "השימוש באינטרנט מעורר שאלות משפטיות בתחום דיני הראיות. שאלות אלה, ובייחוד ההסתמכות על תוכן גולשים כמקור אמין ומהימן, טעונות בירור מעמיק".

"הסדרה של התנהגות הגולשים עדיין נדירה"

המחוקק היה זהיר הרבה יותר מבתי המשפט בהתייחסותו לאינטרנט ולכן רק ב-1999 מצאו החוקרים את דבר החקיקה הראשון שהתייחס לרשת - תקנות חופש המידע הקובעות כי דו"חות חופש המידע של הגופים הציבוריים הכפופים לחוק יפורסמו באתרי האינטרנט. כיום מוזכר האינטרנט ב-104 חוקים ובכ-170 תקנות וצווים. "הסדרה מהותית של התנהגות הגולשים ושחקנים אחרים באינטרנט נדירה עדיין", קובעים שני החוקרים בניתוח שערכו על השימוש שנעשה באינטרנט במסגרת החקיקה.

למה כן משמש האינטרנט אם כך? בעיקר כרשומות (פרסום הודעות ממשלתיות), כלי לשקיפות שלטונית, אמצעי לשיתוף הציבור כלי בשירות המינהל המקוון (למשל במכרזים ממוכנים) וכלי בקרה על גופים פרטיים מסוימים.

אין מדיניות כללית לפרסום דברי חקיקה

הפעם הראשונה שבה הופיע המושג אינטרנט בפסיקה הישראלית היתה בבית הדין לעבודה ב-1997 באיזכור אגבי. החוקרים מצביעים על כך שמאז חלה נסיקה במספר ההתייחסויות לאינטרנט בפסיקה (המחקר מתבסס על המאגר המשפטי נבו) באופן המשקף את מציאות חיינו האינטרנטיים. רוב ההתייחסויות הופיעו בפסקי דין אזרחיים.

האינטרנט מוגדר בחוק כאמצעי חיוני למשק הבית כמו שירותי טלפונייה, מזון וריהוט בסיסי ויש גם חקיקה שנועדה למנוע ריכוזיות בשוק האינטרנט ובמיוחד באפשרות להיות בעלים של ספק אינטרנט ושירותים אחרים במקביל. בחוקים מסוימים משמש האינטרנט אמצעי הוקרה, כמו בחובה בחוק לפרסם שמות תורמים למערכת הבריאות. במקרים אחרים משמש האינטרנט אמצעי ביוש. למשל בחקיקה המחייבת לפרסם שמות עברייני משמעת במקצועות הבריאות.

"לפי שעה נראה כי המחוקק מאמץ ביד רחבה את העמדה הרואה באינטרנט אפיק חשוב לפרסום החקיקה. כך, למשל, בחוק בנק ישראל נקבעו כמה החלטות והוראות שחלה חובה לפרסמן באינטרנט", כותבים החוקרים. עם זאת, הם מזהירים כי הנגישות של חקיקה ופסקי דין לציבור הרחב באמצעות האינטרנט מעלה שאלות רבות. למשל החשש מפני משפטיזציית יתר עקב הגישה הקלה של ציבור חסר השכלה משפטית למידע משפטי המצריך ידע כדי להבינו ועוד שאלות שטרם נבחנו לעומקן.

אלקין קורן ובירנהק מצביעים בנוסף על היעדר מדיניות לפרסום והנגשה של החקיקה לציבור: "ככלל, אין כיום בישראל אתר רשמי של המדינה או אתר אחר שפתוח לציבור הרחב ואשר כולל את החקיקה במלואה. חקיקה חדשה מתפרסמת אמנם באתר האינטרנט של הכנסת, ורשומות, הפרסום הרשמי של החקיקה, מתפרסמות באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

עם זאת, טוענים השניים כי צורת פרסום זו אינה מציגה את החקיקה במלואה. "החקיקה המלאה נגישה במאגרי מידע מסחריים, שמנויים להם בעיקר משפטנים. בפועל, משרדי ממשלה שונים מפרסמים באינטרנט דברי חקיקה כראות עיניהם, ללא מדיניות כללית". וזה עוד לפני שהזכרנו כמובן את פרסום החקיקה באינטרנט בשפה הרשמית השנייה המדוברת בישראל, ערבית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#