זכויות הערב - 2

מה ההבדל בין ערב "רגיל", ערב "יחיד", וערב "מוגן", ואילו זכויות מוקנות לכל אחד מהם?

לירון פרמינגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לירון פרמינגר

כהמשך לכתבה בדבר זכויות הערב , אדון הפעם במשמעות ההבחנה בין ערב "רגיל", ערב "יחיד", וערב "מוגן". ערב יחיד וערב מוגן מוגדרים על ידי שניים: האחד הוא על ידי הנושה, והשני הוא על ידי הערב עצמו. מהי החשיבות שבהבחנה? לערב היחיד ולערב המוגן ישנם זכויות יתר ביחס לערב ה"רגיל". ראשית, נבחן מי נכלל בהגדרה זו ולמי מגיעות אותן זכויות?

הן הערב היחיד והן הערב המוגן, על מנת להיחשב ככאלה, צריכים לחתום על ערבותם בפני נושה מסוים. אם אצל ערב "רגיל" הגדרת הנושה אינה ייחודית, אצל הערבים היחיד והמוגן, הנושה צריך להיות "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם איננו עיסוקו העיקרי". מן ההגדרה אפשר ללמוד כי הכוונה היא בעיקר לבנקים ותאגידים פיננסיים אחרים. הערב היחיד מוגדר כ"מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוגו של החייב, או שותפו של החייב...". אל לנו לטעות, לשון ערב יחיד אינה לשון ערב אחד אלא יחיד - בניגוד לתאגיד. יש לשים לב להחרגה בהגדרה, כך שבן זוגו של הערב ושותפו אינם נכללים בהגדרה זו, ועל כן אינם זכאים לפריווילגיות שמתיר החוק.

ערב מוגן מיהו? זהו אותו הערב היחיד בתוספת שני נתונים: (א) ערבותו איננה עולה על סך של 60 אלף שקל (ב) ערבותו איננה עולה על 500 אלף שקל, ובלבד שהוא ערב לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

לאחר שהבנו מה השוני בהגדרת הערבים, נפנה לשוני בזכויותיהם. אם נזכור כי ערב "רגיל" יכול להיות ערב לסכום בלתי קצוב, אזי הערב היחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות (ולתוספות כגון ריבית והצמדה, ואולם גם תוספות אלא מוגבלות). יש לזכור כי במידה ובחוזה הערבות לא נקוב סכום קצוב - פטור הערב היחיד מערבותו. אולם בכך לא תמה מסכת החובות של הנושה. על הנושה לנקוט בחובת גילוי רחבה וזאת לפני כריתת חוזה הערבות. בין היתר עליו לגלות לערב את הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לחייב העיקרי, את שיעורי הריבית השנתית, תקופת החיוב, שיעורי הריבית בגין איחור בפרעון, היות הערב יחיד או מוגן, מספר הערבים וחלקו היחסי בחיוב ועוד.

יוצא איפה, כי על הנושה רובצת טירדה לא קלה בדבר חובת גילויו את הפרטים כאמור, ואולם בנקים כמו בנקים, מוצאים את הפיתרון היצירתי להפוך את החובה שלהם לטירדה שלך! הכיצד?

הערב מוצא עצמו מביט בדף נייר עמוס לעייפה בפרטים, בכיתוב קטן הכולל מספרים ואחוזים, ריביות תוספות ועוד. באופן פורמאלי ממלא הבנק אחר דרישות החוק ואולם נדירים הם המקרים שבהם באמת יושב פקיד הבנק ומסביר לערב את משמעות הדברים.

ברם, בעיות מתחילות לאחר החתימה על חוזה הערבות ועל כן חשובות אולי יותר מהגילוי עצמו תוצאות הפרת הגילוי. מהן הסנקציות שמפעיל החוק כנגד הבנק? להלן מספר דוגמאות שאינן רשימה סגורה. בגין העובדה שהנושה לא גילה את סכום הערבות - פטור הערב היחיד מערבותו, אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה. בגין היותו ערב יחיד או מוגן, היות הערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים, שיעור הריבית - פטור ערב יחיד מערבותו.

אולם יש לזכור - כי במידה והוכיח הנושה כי למרות שלא גילה לערב אחד מהדברים כאמור, והערב ידע על כך (ולא משנה מאיזה מקור הידיעה) - לא יופטר הערב. חובה נוספת הנה חובה כפולה הנוגעת לעיון ולמסירת העתק מהחוזה לערב. על הנושה להעמיד לעיונו של הערב היחיד את חוזה הערבות, ואף למסור לו העתק חתום לאחר חתימה. נראה כי לשון החוק נוקטת בגישה כי יוזם החובה כאמור, הוא דווקא הנושה בעוד שבמידה והערב מעוניין בהעתק החוזה שבין הנושה לחייב העיקרי, עליו ליזום בעצמו את הפנייה לנושה וזה האחרון חייב להענות לה.

אחת הפריווילגיות החשובות ביותר הנוגעות לערב מוגן, הנה חובת הנושה לפנות אל החייב העיקרי טרם פתיחת הליכים כנגד הערב המוגן. מצב זה מהווה מסך הגנה טוב בשביל הערב המוגן, שכן הנושה חייב למצות את כל ההליכים האפשריים, לרבות הליכים מבצעיים בהוצאה לפועל, לפני שראש ההוצאה לפועל יאשר לנושה לפנות אל הערב המוגן. ברם, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ומכיוון שכל התאגידים הפיננסיים הגדולים הנם בעלי השפעה פוליטית גדולה מאוד איפשר המחוקק להחריג את האמור ע"י יצירת שני סייגים : (א) החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס או יצא מן הארץ לצמיתות; (ב) היה החייב תאגיד - ניתן נגדו צו כינוס נכסים או פירוק.

ישנו עניין נוסף המבדיל בין הערב ה"רגיל" לערב "מוגן". בעוד שערבים רגילים ערבים ביחד ולחוד בעד החוב, ערבים מוגנים ערבים בחלקים שווים.

על כן זיכרו כי ערבות היא דבר גמיש. ערבות היא חוזה וכמו כל חוזה יש מקום למשא ומתן בין הצדדים. אז זיכרו, לעמוד על זכויותיכם!

עו"ד לירון פרמינגר עוסק במשפט אזרחי-מסחרי ומתמחה בדיני בנקאות והוצאה לפועל. האמור במאמר זה הינו על דעת הכותב בלבד ואין לראות בו חוות דעת או המלצה מקצועית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker