דני דנקנר יואשם בלקיחת שוחד ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דני דנקנר יואשם בלקיחת שוחד ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות

בנוגע למנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן ומעורבותו באחת מפרשיות דנקנר - הלוואה אישית שלקח מהבנק - הודיעה הפרקליטות כי תקבל החלטה בהמשך

35תגובות

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום (ב') לבאי כוחו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, כי על דעת פרקליט המדינה משה לדור, היא שוקלת להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע.

דנקנר חשוד בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי והלבנת הון. כמו כן הודיעה הפרקליטות לבאי כוחה של מזכירתו לשעבר של דנקנר, חגית מלכה, כי יש כוונה להעמידה לדין על עבירות הלבנת הון באחת הפרשיות שבהן נחשד דנקנר.

רון אלון

הפרקליטות החליטה לסגור את תיקיהם של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה של דירקטור בבנק, רונן ישראל ושל איש העסקים רפאל ברבר, שנחקרו באזהרה בפרשה. החלטה בעניין נוסף שנחקר כלפי דנקנר ובעניינו של מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, תתקבל בהמשך.

עופר וקנין

חקירת הפרשה נערכה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה ואת החקירה ליוו החל מיומה הראשון עוה"ד ד"ר מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בליווי מנהלת המחלקה, עו"ד אביה אלף.

במסגרת החקירה, נערך בחודש יוני 2011 חיקור דין בהולנד במהלכו נגבו מספר עדויות. תיק החקירה הועבר לפרקליטות לאחר ביצוע השלמות חקירה, ביום 5.7.2011. המלצות צוות הפרקליטים אשר ליוו את התיק הועברו במהלך חודש אוגוסט 2011 לאישורו של פרקליט המדינה.

להלן עיקר החשדות אותן מייחסת הפרקליטות לדני דנקנר

רכישת בנק פוזיטיף

במהלך התקופה הרלוונטית לרכישת בנק פוזיטיף על ידי בנק הפועלים (שנים 2005-2008), השתתף דנקנר באופן פעיל בתהליך רכישת בנק פוזיטיף ובדיוני דירקטוריון בנק הפועלים אשר אישרו את רכישת בנק פוזיטיף במשותף עם קרן RP.

לכל אורך התקופה הרלוונטית לרכישת בנק פוזיטיף לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים המורכבים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן, בה החזיקו הוא ובני משפחתו במניות בשיעור ניכר, שהיוו את עיקר הונו, ובשליטה, עם קבוצת RP.

במהלך התקופה הרלוונטית לקביעת הפיצוי בסך של 25 מליון דולר, אותו קיבלה קרן RP מבנק הפועלים, היה דנקנר מעורב באופן פעיל בניהול המו"מ בין בנק הפועלים ל-Explorer RP בנוגע לעסקת פוזיטיף בכלל ובנוגע לרכישת זכויותיה של Explorer  RP בפוזיטיף בפרט, הוא קבע למעשה את גובה הפיצוי אותו קיבלה בסופו של דבר Explorer RP(25 מיליון דולר) והוביל לאישורו של הפיצוי בדירקטוריון.

לכל אורך התקופה הרלוונטית למתן הפיצוי לא גילה דנקנר לדירקטוריון הבנק על הקשרים העסקיים של אלרן השקעות ואלרן נדל"ן עם קבוצת RP, קשרים עסקיים שהיו משמעותיים מאוד באותה תקופה לאלרן, על רקע מצבה הכלכלי המתדרדר של החברה.

במעשיו אלה, פעל דנקנר - מתוך מודעות - במצב של ניגוד עניינים, במסגרת תפקידו כדירקטור ויושב ראש דירקטוריון הבנק, בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים; כשלקח חלק פעיל ותמך ברכישת בנק פוזיטיף ביחד עם RP Explorer; כשלקח חלק פעיל, במשא ומתן של בנק הפועלים עם ברבר על כניסתה לבנק פוזיטיף ובשלב מאוחר יותר כשסיכם לבדו עם ברבר על סכום על רכישת זכויותיה של RP Explorer בסך של 25 מיליון דולר. כל זאת, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ומבלי שחשף בפני דירקטוריון הבנק והיועץ המשפטי של הבנק את קיומם של משאים ומתנים ועסקאות מהותיות בנוגע לנכסים משמעותיים של אלרן השקעות, אשר היוותה חלק משמעותי מהונו האישי של דנקנר, עם קבוצת RP לרבות RP Explorer.

קבלת הלוואה מבנק DHB

במהלך חודש נובמבר 2008, ביקש דנקנר הלוואה בסך של 5 מיליון יורו מבנק DHB, השייך להליט צ'נגלולו, איש עסקים טורקי, המחזיק גם בבנק פוזיטיף, יחד עם בנק הפועלים. דנקנר קיבל את כספי ההלוואה בתאריך 24.3.2009.

דנקנר לא דיווח לדירקטוריון בנק הפועלים, או ליועץ המשפטי של הבנק, על ההלוואה שביקש מבנק DHB, לא דיווח על אישור ההלוואה ולא דיווח על העברת הכסף לחשבונו, עד ליום פתיחת חקירת המשטרה בעניינו. ההלוואה ניתנה לדנקנר בשיאו של משבר האשראי העולמי, שעה שדנקנר, או בני משפחתו, לא יכלו לקבל הלוואה דומה בכל בנק אחר, לאור מצבם הכלכלי באותה תקופה ולאור מצבה של חברת אלרן באותו מועד.

במהלך התקופה שבין בקשת ההלוואה של דנקנר ועד לקבלת הכסף על ידי דנקנר (נובמבר 2008- 24.3.2009), פעל דנקנר במסגרת תפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, על מנת שדירקטוריון הבנק יאשר חלוקת דיבידנד בבנק פוזיטיף אשר היטיבה עם צ'נגלולו ועל מנת שדירקטוריון הבנק יאשר רכישת 4.82% מניות של בנק פוזיטיף מידיו של צ'ינגלולו בסכום של כ-15 מיליון דולר.

במעשיו אלה, ביקש וקיבל דנקנר שוחד מצ'ינגלולו בקשר עם תפקידו כיושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים תוך שהיה מודע לכך כי השוחד ניתן לו בקשר עם תפקידו. לצורך קבלת ההלוואה מבנק DHB הציג דנקנר מסמך החתום על ידו, בו הצהיר בפני נציגי בנק DHB כי ההון העצמי שלו הינו 50 מליון אירו. הצהרה זו של דנקנר היתה הצהרה כוזבת שכן באותו מועד ההון העצמי שלו היה קטן באופן משמעותי.

במעשים אלה, קיבל דנקנר דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שהציג בפני בנק DHB הצהרה כוזבת לגבי שווי הונו האישי אשר היה נמוך באופן משמעותי משוויו בפועל, הצהרה אשר היוותה בין היתר נימוק למתן ההלוואה לנאשם על ידי הבנק.

בשימושים שעשה דנקנר בכספי ההלוואה, אותה קיבל מבנק DHB (העברת הכסף לחשבונות שונים שלו ושל בני משפחתו) ביצע דנקנר פעולות ברכוש אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון.

במעשים המתוארים לעיל, פעל דנקנר במרמה ובניגוד עניינים בכך שפעל מתוך מודעות במצב של ניגוד עניינים, במסגרת תפקידו כיושב ראש דירקטוריון הבנק, בין ענייני בנק הפועלים לענייניו הפרטיים, כשהחליט על אישור ההלוואה לצ'ינגלולו; כשלקח חלק פעיל, תמך והוביל את ההחלטה לחלוקת הדיבידנד; כשלקח חלק פעיל, תמך הוביל וסיכם את עסקת רכישת המניות מצ'ינגלולו ואת המחיר בו ירכשו המניות. כל זאת, תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ומבלי שחשף בפני דירקטוריון הבנק והיועץ המשפטי של הבנק את טיב הקשרים הפרטיים בינו לבין צ'ינגלולו, לרבות עובדת ההלוואה שביקש וקיבל מבנק DHB.

אי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון - שימוש בחשבון של חגית מלכה

במהלך התקופה שבין חודש אפריל 2000 ועד חודש יולי 2009 שימשה חגית מלכה (להלן: "מלכה") כמזכירתו האישית של דנקנר במסגרת תפקידיו בבנק הפועלים כסגן יושב ראש דירקטוריון הבנק והחל מחודש מארס 2007 יושב ראש דירקטוריון הבנק. על פי החשד, מלכה אפשרה לדנקנר להשתמש בחשבון אותו פתחה על שמה, לצרכיו הפרטיים של דנקנר.

במעמד פתיחת החשבון הצהירה מלכה כי אין נהנה בחשבון מלבדה וכי היא מתחייבת לעדכן את הבנק בכל שינוי במצב דברים זה. החל מתאריך 21.4.2005 ועד ליום בו הוקפא החשבון על ידי משטרת ישראל (6.7.2010) שימש החשבון את דנקנר והכספים שהופקדו בו היו שייכים לדנקנר בלבד.

במהלך התקופה הרלוונטית סוכם היקף מחזור הפעילות בחשבון בסך של 13,824,649 שקל. במהלך התקופה הרלוונטית משכה מלכה מהחשבון, עבור דנקנר, מזומן בסך של 472,000 שקל. במהלך התקופה הרלוונטית לא דיווחו מלכה ודנקנר לבנק כי דנקנר משמש כנהנה בחשבון.

דנקנר פעל כאמור על מנת להסתיר את העובדה כי הכספים המוחזקים בחשבונה של מלכה הם כספים השייכים לו. בגין מעשים אלה החליטה הפרקליטות להעמיד לדין גם את מזכירתו לשעבר של דנקנר בבנק הפועלים - חגית מלכה, בכפוף לשימוע, בגין ביצוע עבירות הלבנת הון.

ההחלטה בעניין החשד לקבלת דבר במרמה מבנק הפועלים, במסגרת אשראי בסך 3.4 מיליון דולר שניתן לדנקנר, תתקבל בהמשך כמו גם ההחלטה בעניין החשדות נגד ציון קינן בקשר לאישור האשראי לדנקנר.

פרקליטיו של דני דנקנר, עורכי הדין יורם ראב"ד, יוסי בנקל ונבות תל-צור, מסרו בתגובה כי "למיטב הבנתנו, לא נפל כל פגם בהתנהלותו של דני דנקנר כיו"ר בנק הפועלים, קל וחומר שלא נעברה על ידו כל עבירה. בכוונתנו לפנות לפרקליטות בבקשה לעיין בכל חומר החקירה.

"לאחר שנלמד את החומר יהא בידנו להמליץ לדני דנקנר אם לקיים את השימוע בפרשה זו. בכוונת דני דנקנר לדבוק בקו הממלכתי והמאופק, שאפיין את התנהגותו עד כה ולפיכך הוא לא יתייחס בתקשורת לטענות שפורטו בהודעת הפרקליטות".

במסגרת תיק זה, החליטה הפרקליטות לסגור תיקים כנגד חשודים שנחקרו באזהרה בפרשה:

שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר

נחמה נחקר במשטרה באזהרה בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד. מחומר הראיות שנאסף במסגרת החקירה עולה כי, בחודש אפריל 2005 השקיע נחמה בקרן RP סך של מיליון דולר ובחודש יוני 2005 השקיע נחמה סך של 300,000 דולר בקרן אחרת של קבוצת RP - Japan Opportunities Fund. קבוצת RP נוסדה ונוהלה על ידי רפי ברבר.

נחמה השקיע בקרנות של RP, לאחר שהתוודע אליהן במסגרת מגעים עם ברבר לשיתוף פעולה בין RP לבין בנק הפועלים. זמן קצר לאחר ההשקעה של נחמה בקרנות של RP החלה לקרום עור וגידים עסקת רכישת בנק פוזיטיף בין בנק הפועלים לקרן RP, שהובלתה נעשתה ע"י נחמה כיו"ר הבנק, ודני דנקנר כסגנו. נחמה היה בקשר ישיר עם ברבר בעניין עסקת פוזיטיף.

כל העת הזו, בה נוהל המו"מ מול רפי ברבר וקרן RP, והתקיימה מעורבות של נחמה במו"מ, היה שלמה נחמה מושקע בקרנות של רפי ברבר, ובעיקר בקרן RP שאמורה היתה להיכנס כשותפה של בנק הפועלים בפוזיטיף.

לאחר לימוד וניתוח חומר הראיות אשר נאסף במסגרת החקירה עולה כי נחמה אכן היה מצוי בניגוד עניינים מול קרן RP במסגרת עסקת פוזיטיף. עם זאת, עיון במכלול הראיות, מעלה ספק האם מדובר בניגוד עניינים חמור המצדיק הגשת כתב אישום פלילי. היקף השקעותיו של נחמה בקרן RP הינו נמוך, יחסית להיקף השקעותיו האחרות של נחמה.

כמו כן, לא נמצאו ראיות ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, לכך שהתערבותו של נחמה הביאה להטיה כלשהי בעסקת פוזיטיף לטובת RP, או להכרעה משמעותית בנוגע לסוגיה שהייתה חשובה לקרן RP או לבעלי הקרן.

לאור דברים אלה הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגד נחמה בעילה של חוסר ראיות.

רונן ישראל

בתאריך 24/3/10, במסגרת חקירת פרשת "לקוח עסקי", פתחה יאח"ה בחקירה גלויה בעניינו של רונן ישראל, אשר כיהן בעת הרלוונטית כדירקטור בבנק הפועלים, וכדירקטור באלרן השקעות בחשד לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

בתאריך 25.2.08 אישר דירקטוריון בנק הפועלים ל-RP תשלום בסך של 25 מיליון דולר כנגד ויתור של האחרונה על האפשרות לרכישת 7.45% משיעור האחזקה בבנק פוזיטיף וכנגד ויתור על הזדמנות לרכוש מניות נוספות של פוזיטיף מבנק הפועלים בסך של 15 מל"ד במחיר ההון.

עפ"י החשד, ישראל אשר השתתף בישיבת הדירקטוריון מתאריך 25.2.08 לעיל, היה מצוי בניגוד עניינים נוכח תפקידו המקביל כדירקטור באלרן השקעות והקשר העיסקי הענף שנרקם בין RP לאלרן במועד הרלוונטי, ולא עדכן בדבר את הגורמים הרלוונטיים בבנק או את חברי הדירקטוריון.

לאחר לימוד וניתוח חומר הראיות אשר נאסף במסגרת החקירה עולה כי ישראל אכן היה מצוי בניגוד עניינים מול קרן RP במסגרת ההחלטה על הענקת הפיצוי לאחרונה בעסקת פוזיטיף.

עם זאת, עיון במכלול הראיות, מעלה כי האינטרס הכלכלי האישי של ישראל העומד בבסיס המקרה דנן אינו ברור דיו. בהעדר ראיות מספיקות לקיומו של פן מחמיר הנלווה לניגוד העניינים, אין מקום להגיש כתב אישום פלילי נגד ישראל.

לאור האמור, הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגד ישראל בעילה של חוסר ראיות. עם זאת, לאור התנהלותו של ישראל, כפי שזו התבררה במהלך החקירה, הפרקליטות החליטה להעביר את ממצאי החקירה בעניינו של רונן ישראל לטיפולו של המפקח על הבנקים.

רפאל ברבר

ברבר נחקר בחשד למתן שוחד לדני דנקנר אשר כיהן כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים על מנת שזה יטיב עם קרן RP אשר ברבר עמד בראשה במסגרת מו"מ שניהל בנק הפועלים עם RP.

השוחד ניתן לכאורה באמצעות עסקאות ותיווך בעסקאות אשר הטיבו עם חברת אלרן השקעות אשר דנקנר החזיק בכ-7% ממניותיה. לאחר לימוד וניתוח חומר הראיות אשר נאסף במסגרת החקירה קבעה הפרקליטות כי לא קיימת תשתית ראייתית מספקת, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי להוכחת כוונה למתן שוחד לדנקנר על ידי ברבר.

לאור דברים אלה הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה נגד ברבר בעילה של חוסר ראיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#