פרנקל יחזיר את הכסף שקיבל לא כדין, אבל לא תיפתח נגדו חקירה פלילית

היועמ"ש קובע, עם זאת, כי אין בהחלטתו לגרוע מהתמונה המינהלית של הליכים לא תקינים ובלתי ראויים; פרנקל, קובע היועמ"ש, ישיב את הכספים שקיבל שלא כדין <br> * פרנקל, החזר כל הכסף עד הפרוטה האחרונה

אמיר הלמר
אמיר הלמר

היועץ המשפטי לממשלה הודיע היום כי אין בכוונתו לפתוח בחקירה כנגד נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל בגין הממצאים של דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג שמצא כי פרנקל קיבל לכאורה כספים בגין זכויות סוציאליות בהיקף של כ-230 אלף שקל בזמן כהונתו.

רובינשטיין קובע בחוות דעתו כי "אין תשתית לחקירה פלילית". עם זאת, מוסיף רובינשטיין כי אין הדבר גורע מ"התמונה המינהלית של הליכים לא תקינים ולא ראויים כעולה מדו"ח המבקר וכי הדברים טעונים תיקון במבט צופה פני עתיד".

עוד קובע היועמ"ש כי פרנקל ישיב את הכספים שניתנו לו ביתר בסעיפי פדיון חופשה, מחלה וכן הכספים ששולמו לו עבור אש"ל וכי על בנק ישראל לבצע חישוב מדויק של הכספים אותם ישיב פרנקל. יש לציין כי פרנקל, באמצעות עו"ד יעקב נאמן, כבר השיב במהלך חודש מאי השנה כ-238 אלף שקל שלדעתו מהווים את סך הכספים שזכאותו להם מוטלת בספק.

פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל במשך שתי קדנציות, מאוגוסט 1991 ועד ינואר 2000. כמו כן, שימש פרנקל בעבר כיועץ כלכלי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינ"ל. כיום הוא מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של מריל לינץ' אינטרנשיונל וכדירקטור במספר חברות היי-טק ישראליות, בהן לומניס ואמבלייז.

על פי חוק בנק ישראל והחלטת הממשלה מ-1969, שכרו של נגיד בנק ישראל וזכאותו לשירותים ולתוספות שכר שווים לאלה של שר. מבדיקת מבקר המדינה עלה כי במהלך כהונתו של פרנקל קבע עימו בנק ישראל הסדרים שהקנו לו תנאים הטובים מאלו של שרים, כאשר אחד הנימוקים העיקריים להסדרים אלו היה כי "קיים מצב בו שכר הנגיד קטן משכרם של עובדים בכירים בבנק ישראל". ההסדרים נגעו כאמור למספר זכויות סוציאליות ובהם פדיון של ימי מחלה, חופשה וכן הוצאות אש"ל.

לעניין ימי חופשה, באמצע שנת 1998 ערך הבנק בדיקה לגבי פדיון ימי חופשה שלא נוצלו בקדנציה הראשונה של פרנקל, 1991-1996. בחישוב נוכו מיתרת ימי החופשה 25 ימים כנדרש בהוראות החלות על השרים. באפריל 1999 הורה "מנהל הבכיר" בבנק לבטל את מחיקת ימי החופשה, בנימוק כי נבצר מפרנקל לצאת לחופשה מאחר שלא מונה לו משנה. בגין פדיון 25 ימי החופשה שולמו לפרנקל 30 אלף שקל.

לעניין ימי מחלה, המבקר מצא כי בתום כהונתו של פרנקל, בינואר 2000, שולמו לו 135,877 אלף שקל ברוטו (107,506 שקל נטו) שהיוו פדיון עבור 101.4 ימי מחלה, למרות שבחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון אין אזכור לזכאות לפיצוי על חופשת מחלה שלא נוצלה. את ההחלטה לשלם לפרנקל פדיון ימי מחלה, שהיתה מנוגדת לתקדימים שנוצרו לגבי נגידים קודמים, קיבל "מנהל בכיר" בבנק שהיה כפוף לפרנקל.


התחשבנות לגבי החזר הוצאות אש"ל בחו"ל

עוד נקבע בדו"ח המבקר כי בשנים 1991-1998 התחשבן הבנק עם פרנקל לגבי החזר הוצאות אש"ל בחו"ל בהתאם לכללים החלים על שרים. בסוף 1998 הורה אותו "מנהל הבכיר" לחשב מחדש את החזרי ההוצאות רטרואקטיווית מיום כניסתו של פרנקל לתפקיד, על פי הנהלים החלים על חברי הנהלת הבנק. כתוצאה מחישוב זה שולמו לפרנקל הפרשים בסך 20,546 דולר עבור 623 ימי שהייה בחו"ל באותן השנים.

מאוחר יותר נחשף כי אותו "מנהל בכיר" היה מנכ"ל בנק ישראל בתקופת כהונתו של פרנקל - עודד חצרוני, לגביו אומר היום רובינשטיין בדו"ח שפירסם כי "אילולא פרש 'המנהל הבכיר' הנזכר בדו"ח המבקר מתפקידו מזה זמן, היה מקום לפתוח בחקירה משמעתית בעניינו".

סוגיה נוספת שעלתה בדו"ח המבקר היתה סוגיית צבירת הזכויות הקדמיות. הבסיס לדיונים אלה היה שיחות שהתקיימו עימו טרם מינויו. לפרנקל נאמר כי בנושא זה ינהגו בו כפי שנהגו עם הנגיד שקדם לו. במסמך של אוניברסיטת תל אביב מ-1997 הוערכה עלות ההסדר בכ-21 אלף דולר לשנה. לאחר שהתברר לבנק כי לא ניתן להפעיל את ההסדר במסגרת האוניברסיטה שבה כיהן פרנקל במקביל לכהונתו כנגיד, סוכם באופן חריג כי הבנק יקים למטרה זו קרן פנימית בנאמנות. לאחר פרישתו של פרנקל הועלה נושא זה לדיון אצל הנגיד החדש, ד"ר דוד קליין. עקב התנגדות היועץ המשפטי של הבנק טרם הוכרעו חילוקי הדעות בנושא זה.

גולדברג קובע בדו"ח כי "הליקויים שהובאו בדו"ח מצביעים על הליך לא תקין של קבלת החלטות בנושאים הקשורים לזכויות ולתשלומים שונים שאושרו לנגיד לשעבר. גם אם נוצר מצב במערכת השכר בבנק, שלפיו שכרו של הנגיד קטן משכרם של הכפופים לו, הרי שתיקון הדבר יכול להעשות רק בדרך של פנייה רשמית לממשלה לשנות את החלטתה בדבר השוואת שכר הנגיד לשכרו של שר או לאשר בנושאים מסוימים תנאים שונים מאלה החלים על שרים. אין זה ראוי שעובדים הכפופים לנגיד יאשרו תשלומים שונים לנגיד בהסתמך על קטעי הסדרים שאינם אמורים לחול עליו, בניגוד לתקדימים שננקטו לגבי נגידים קודמים, ושלא על דעת היועץ המשפטי של הבנק".

בעקבות הדו"ח החמור פרצה סערה ציבורית. פרנקל טען כי שופכים את דמו וכי נתן את נשמתו, ימים כלילות, למען המדינה. פרנקל אף החליט, כאמור, להפקיד בידי בנק ישראל את הסכום השנוי במחלוקת עד לבירור העניין בפרקליטות.

רובינשטיין, מצידו, מינה ועדה מיוחדת שתדון בממצאי המבקר והאם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית כנגד פרנקל. הצוות שנבחר מנה את עו"ד רחל סוכר, משנה לפרקליטת המדינה, רות דוד, כיום פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), ועוד, את הממצאים של הצוות.

לאחר שנפגש עם בא כוחו של פרנקל, עו"ד פרופ' יעקב נאמן, העביר הצוות לרובינשטיין שהחליט שאין מקום להעמיד את פרנקל לדין פלילי.


עניין הנתון להחלטת הממשלה

בהחלטה קובע רובינשטיין נחרצות כי קביעותיו של מבקר המדינה לפיה ההסדרים שנעשו בין הבנק לבין הנגיד הינם בניגוד לדין הקיים ובשונה מהקביעה לפיה יושוו תנאי העסקתו של הנגיד לאלה של השרים. היועמ"ש קובע כי שכרו של הנגיד נקבע ע"י הממשלה וכללי העסקתו טעונים אישור הממשלה ובנק ישראל אינו מוסמך לקבוע הסדרים עם הנגיד ללא אישור הממשלה. היועמ"ש מציין כי אכן המצב הזה עלול ליצור אנומליה לפיה הנגיד משתכר פחות מעובדיו הבכירים אך, אומר רובינשטיין בהחלטתו, הדבר קיים גם במגזרים אחרים במערכת הממשלתית וזהו עניין הנתון להחלטת הממשלה.

לפי המצב המשפטי הקיים, קובע רובינשטיין, אין עילה להכיר בפיצול בין הוראות היסוד לגבי השוואת שכרו של הנגיד לשכר השרים לבין נושא הזכויות הנלוות לשכר. נוכח זה, קובע רובינשטיין, כי "משאין לשרים זכות לימי מחלה, כך גם לנגיד, ולפיכך עליו להשיב את הכספים ששולמו לו בנושא זה".

בעניין פדיון ימי חופשה, קובע רובינשטיין כי השרים זכאים לפדיון, אך בניכוי מסוים (מחיקה של חלק מהימים שלא נוצלו), וניכוי זה בוטל בעניינו של פרנקל כפי שנהוג בבנק ישראל. גם במקרה זה קובע רובינשטיין כי על פרנקל להשיב את הכספים ששולמו לו בגין אי ניכוי ימי החופשה.

בנוגע להוצאות אש"ל בחו"ל, קובע היועץ כי על פרנקל חל ההסדר עם השרים לפיו הוא זכאי להחזר לפי קבלות ועוד 25 דולר ליום ולא ההסדר שהחיל עליו בנק ישראל, הקובע בנוסף להסדר השרים, גם השבה של 40% מקצובת האש"ל. בנושא זה, קובע היועץ כי הבנק יערוך חשבון לפי הסדר השרים לרבות בדיקת ההוצאות ששולמו בכרטיס אשראי מוסדי של הבנק ויסיים את ההתחשבנות.

לעניין הסדר לצבירת זכויות אקדמאיות, קובע היועץ כי הנושא טופל בבנק באורח מעורר שאלות ותמיהות רבות, וכי הוא טופל בצורה לא מסודרת וראויה, אך מאחר שהכסף לא שולם לפרנקל אז, החליט היועץ שלא להידרש לסוגיה.

בסוף הדו"ח מוסיף היועץ כי "נשתנתה כאן תופעה שאינה חדשה במינהל הציבורי הישראלי הלובשת צורה ופושטת צורה ומשרד מבקר המדינה נדרש אליה בדרכים שונות לא אחת, קרי, שבכירי ממשל ורשויות ציבוריות עושים בכספי ציבור מה שלא היו עושים בכספם שלהם, בין היתר, ללא יעוץ משפטי או תוך עקיפתו".

"התמונה מחייבת את הבנק להפקת לקחים אמיתית. זאת בבחינת קל וחומר במוסד שעניינו כספי המדינה שבכיריו צריכים להקפיד במיוחד בכספי ציבור על קלה כחמורה. מה שלא אירע במקרה דנן".

פרופסור יעקב פרנקל הביע היום שביעות רצון מקביעתו של היועץ המשפטי לממשלה שהחליט כי על-פי בדיקתו אין בחומר "ממצאים המצדיקים העברתו לטיפול המשטרה לחקירה פלילית". פרופ' פרנקל אמר כי ההחלטה תומכת בטענתו כי לכל אורך הדרך פעל בתום לב.

פרנקל הזכיר כי טען שאם הכספים ששולמו לו, שולמו שלא לפי כל הנהלים, הוא מתחייב להחזירם, והדגיש כי הוא אכן עשה זאת מיוזמתו, והחזיר לאחר פרסום הדו"ח את הכספים שקיבל.

"אין ולא היה לי שום רצון להחזיק שום סכום כסף בניגוד לנהלים, ועכשיו מתברר עד כמה ההתקפות חסרות הרסן עלי לא היו במקומן" - אמר פרנקל. הוא הזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה התבקש על-ידו לבדוק את הנושא ולקבוע את עמדתו.

הפרופסור פרנקל אמר כי הוא תומך בקביעת היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה לפיה יש לפעול להבהרת הנהלים ותהליכי קבלת ההחלטות בתחומים המנהלתיים המקובלים בבנק ישראל מזה שנים.

יעקב פרנקל הוסיף כי יפעל, כמובן, לפי קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ