בני הזוג חיו יחד 12 שנה אחרי הגירושים ונפרדו שוב — איך יחולק הרכוש?

כאשר בני זוג הנחשבים ידועים בציבור נפרדים, על הצד שדורש לחלק את הרכוש שנרשם על שם בן הזוג להוכיח כי זו היתה כוונת הצדדים ■ מקרה שהגיע לבית המשפט המחוזי מדגיש את החשיבות של הסכם ממון ■ מומחית לדיני משפחה: "הזכויות על הרכוש של ידועים בציבור מצומצמות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנסיך הבריטי צ'ארלס וקמילה. חיו כידועים בציבור במשך שניםצילום: Alberto Pezzali/אי־פי
אפרת נוימן

אמרה ידועה גורסת שיותר משצריך לדעת עם מי להתחתן, צריך לדעת ממי להתגרש. אבל לפעמים המצב מורכב יותר, למשל במקרה של זוג שהמשיך לגור שנים רבות ביחד אחרי שהתגרש ואחרי שסיכם על חלוקת רכוש — ואז נפרד ורב על הרכוש שנצבר בתקופה של החיים המשותפים שאחרי הגירושים.

המקרה, שהגיע לבית המשפט, עסק בבני זוג שהיו נשואים מאז תחילת שנות ה–90, נולדו להם שני ילדים והם התגרשו 14 שנה לאחר מכן, כשחתמו על הסכם גירושים. בהמשך, הם חזרו לגור ביחד למשך 12 שנה. בתקופה זו נולדה להם גם בת משותפת.

בהסכם הגירושים בן הזוג קיבל את דירת המגורים. בשלב מאוחר יותר הוא מכר אותה והאישה קנתה דירה שנרשמה על שמה והם לא התגוררו בה. כמו כן, האישה קנתה שתי דירות נוספות (אותם רשמה על שם צד שלישי) אותם השכירה ובן הזוג רכש דירה על שמו. לאחר שנפרדו בפעם השנייה, הגבר דרש חלוקה שווה של הרכוש.

אם בני זוג נחשבים ידועים בציבור, הצד שדורש חלוקה של רכוש שנרשם על שם בן הזוג השני צריך להוכיח כי היתה לצדדים כוונה להתחלק ברכוש. לפי ההלכה, הבחירה שלא להינשא — גם אם אין לכך מניעה חיצונית — היא רק אינדיקציה אחת, מיני רבות, בשאלה אם יש או אין כוונת שיתוף.

בן הזוג טען, ביו השאר, בתביעה שהגיש לבית משפט לענייני משפחה בחדרה ב–2018, באמצעות עו"ד יוסי שוקרון, כי משכורתו שימשה לניהול משק הבית והוא העביר כספים לחשבונם המשותף כך שבת הזוג יכלה לחסוך את משכורתה ולהשתמש בכספים לרכישת נכסים. לכן, לטענתו, רכוש שהם צברו יחדיו בשנות המגורים המשותפות במאמץ משותף ונרשם רק על שם האישה, צריך להיות משותף.

האישה טענה, לעומת זאת, באמצעות עו"ד יעל כהן, כי במשך כל השנים הם נהגו בהפרדה רכושית ולא התקיים ביניהם שיתוף. לטענתה, בן הזוג לא השתתף בעלות הדירות שקנתה ובהחזר ההלוואות שלקחה ואין לו חלק בהן.

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה את התביעה של בן הזוג לפסק דין המצהיר כי הוא הבעלים של מחצית מהרכוש שרשום על שם האישה. הוא קבע כי הצדדים אינם נשואים, וזה עשוי ללמד על רצון שלא ליצור יחסים מחייבים, וכן להימנע משיתוף כלכלי. בפסק הדין נקבע כי הצדדים התכוונו לבצע הפרדת רכוש ולא שיתוף בנכסים, כך שכל רכוש נרשם על שם מישהו אחר — למרות שלאחר שהצדדים חזרו לחיות ביחד בוצעו לעתים העברות כספיות ויש להם גם חשבון משותף. השופט קיבל את העמדה של בת הזוג כי העברות הכספים בוצעו כהלוואות ולא כמערכת כלכלית שיתופית.

בן הזוג עירער למחוזי בחיפה, שקבע החודש בהסכמה של שלושה שופטים כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה יבוטל והתיק יחזור להחלטה מחודשת ומנומקת כראוי. פסק הדין בערעור אושר לפרסום ללא פרטים מזהים. הוא לא הכריע מה תהיה התוצאה של הסכסוך בטענה כי לא ניתן לבקר את פסק הדין שלא נומק כראוי, אך הובהרה הסתייגות מהקביעה שלא היתה לבני הזוג כוונה ליצור יחסים מחייבים.

כדי להכריע בשאלה אם יש להחיל במקרה כמו זה שיתוף בנכסים, צריך לקבוע אם מדובר במעמד של ידועים בציבור ואם כן, אם יש כוונת שיתוף בנכסים. השופט סארי ג'יוסי (ראש ההרכב שכתב את פסק הדין) ציין כי השופט לענייני משפחה סקר את ההלכה שנקבעה בעליון בעניין ידועים בציבור, אך לא יישם אותה כראוי בלי שהביא נימוקים הולמים למסקנות.

ג'יוסי קבע כי לאור העובדה שבני הזוג חיו ביחד שנים ארוכות — לפני ואחרי הגירושים — ואף נולדה להם בת משותפת אחרי הגירושים, לא ניתן לומר, כפי שנקבע בערכאה הנמוכה יותר, שמדובר בהתנהלות היכולה ללמד על רצון שלא ליצור יחסים מחייבים. "זאת מבלי שניתן כל נימוק לסטייה מן הפסיקה, ומהגיונם של דברים, עת לא ברור אילו נסיבות עשויות להיות מובהקות יותר ממגורים משותפים לאורכן של שנים והבאת ילדים משותפים לעולם".

הוא הוסיף כי מפסק הדין עולה שבית המשפט לענייני משפחה נתן את דעתו באופן חלקי בלבד לכוונה שעולה מהתנהלות הצדדים. הוא "נמנע מלדון באופן חלוקת הוצאות הבית בין הצדדים, ולא ברור אם היתה זו המשיבה ששילמה את ההלוואות על הדירות בעוד המערער היה זה שנשא בנטל הוצאות הבית. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעולה כי הצדדים אף ניהלו חשבון בנק משותף".

השופט סארי ג'יוסי. קבע כי לא ניתן לומר שלא היה רצון ליצור יחסים מחייביםצילום: אתר הרשות השופטת

לעשות הסכם ממון

פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, שכתב ספר על ידועים בציבור, אומר כי מתיאור המקרה כפי שהוא מופיע בפסיקת המחוזי אכן נראה שבית המשפט לענייני משפחה הרחיק לכת בקביעה שלא הוכחה כוונת שיתוף. "השילוב של החזרה לחיים משותפים — הולדת ילד משותף, חשבון בנק משותף והעברות כספיות — מהווים באופן רגיל נסיבות מספיקות להוכחת כוונת שיתוף. המסקנה של בית המשפט לענייני משפחה לפיה לא הוכח שיתוף חרף הנסיבות הללו אכן לא נומקה".

ליפשיץ מוסיף כי "בת הזוג יכולה לטעון, ולא נראה שזה נדון במקרה הזה, שהסכם הגירושים קבע הסדר של הפרדת רכוש — ולכן מכאן ולהבא כל רכוש שנרשם על שם אחד מהם ניתן להסתמך על כך שהוא שייך רק לו. מנגד, בן הזוג יכול לטעון שהנסיבות של חזרה לחיים משותפים מייצרות מציאות חדשה ולכן הסכם הגירושים לא יוצר הסתמכות לגבי נכסים חדשים שנרכשו — והמצב ייבחן באופן הרגיל שבו בוחנים טענות של שיתוף בנכסים אצל ידועים בציבור. אני מקווה שבית המשפט שיחזור לדון במקרה יתייחס גם לשאלה אם יש או אין הסתמכות על הסכם הגירושים".

עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה (שלא ייצגה בתיק), מסבירה כי בעוד אצל בני זוג נשואים ברירת המחדל היא שיתוף ביחס לכל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים, אצל בני זוג ידועים בציבור הצד שטוען לשיתוף רכושי צריך להוכיח אותו — ועליו להוכיח כוונה לשיתוף ביחס לכל נכס ונכס.

"אין חוק שעוסק בידועים בציבור ולכן ההכרעות תלויות בפסיקה שגם היא משתנה מתקופה לתקופה. בעבר בני זוג לא היו יכולים להיחשב ידועים בציבור אם לא היה להם חשבון בנק משותף או שהם גרו ביחד, אבל זה השתנה והיה לי אפילו מקרה של בני זוג שהתגוררו במדינות אחרות ונחשבו לידועים בציבור. עם זאת, בעוד במשפט הישראלי קל להיחשב ידועים בציבור, הזכויות הרכושיות שנובעות מהקשר מצומצמות ביחס לבני זוג נשואים ודורשות הוכחה של כוונה לשיתוף", אומרת מייזלס.

לכן, כפי שגם ממחיש המקרה הזה, על מנת להסדיר מה משותף ומה לא במקרה של פרידה ולא להגיע לבתי המשפט — ידועים בציבור צריכים לעשות הסכם ממון. זה רלוונטי גם לזוגות נשואים, במיוחד לאור פסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי ואושררה בעליון, לפיה ייתכנו מקרים שבהם גם נכסים חיצוניים של אחד מבני הזוג (שאינם דירת המגורים או עסק ששניהם עובדים בו), שהתקבלו בירושה או מתנה במהלך הנישואים ונרשמו רק על שמו - יכולים להיחשב רכוש משותף.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker