איך זה שאוניברסיטת בר־אילן נמצאת בגבעת שמואל - ושייכת לרמת גן?

בעלות על אוניברסיטה וזכות לגדל קנאביס: כך נראה סכסוך שכנים בין עיריות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גבעת שמואל
גבעת שמואלצילום: דוד בכר
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

ב–2002 נורתה יריית הפתיחה המשמעותית הראשונה במאבק המשפטי להשגת צדק חלוקתי על קרקעות המדינה. בשנה זו ניתן פסק הדין בבג"ץ הקרקעות שהגישה עמותת שיח חדש, שעסק בפעם הראשונה בצורה מסודרת בצדק חלוקתי. פסק הדין קבע כי החלטות 717 ו–727 של מועצת מקרקעי ישראל, שאיפשרה להפשיר קרקעות חקלאיות כדי לבנות עליהן מגורים או אזורי מסחר, אינה סבירה ולכן דינה להתבטל.

השופט תאודור אור, שכתב את פסק הדין, לא הסתפק רק בקביעה התקדימית, אלא התווה מדיניות משפטית שלפיה על זרועות השלטון לתת חשיבות לערך של צדק חלוקתי: "ערך של צדק חלוקתי הוא ערך כבד משקל, אשר כל רשות מינהלית חייבת לתת לו משקל ראוי בכל החלטה שלה בדבר חלוקת משאבים ציבוריים. לדברים אלה משקל מיוחד במקרה שבפנינו. מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף המופקד על כלל מקרקעי ישראל. לא ניתן להפריז בחשיבותו של נכס זה ובחשיבות שיש לחלוקתו ולהקצאתו באופן צודק וראוי".

מאז פרסום פסק הדין מתנהלים סכסוכים רבים על הקצאת קרקעות ועל הגישה של כלל הציבור אליהן. חלק מהם עוסקים בשאלות הבסיסיות ביותר שנוגעות לכולנו: האם יש גישה שווה לכלל אזרחי המדינה למשאבים הציבוריים, שרובם המוחלט נמצאים בבעלות ציבורית ומנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל, גישה שמקנה זכות לקניין ולפרנסה בכבוד?

משרד הפנים הקים ועדות שתפקידן היה לטפל אד־הוק בסכסוכי גבולות ובחלוקת הכנסות בין רשויות שונות. ב–2016 הוקמו ועדות שימפו את כל הארץ כדי לטפל בבעיה

מטוס ליד נתב"ג
שטח נמל התעופה בן-גוריוןצילום: עופר וקנין

לאורך השנים הקים משרד הפנים ועדות שתפקידן היה לטפל אד־הוק בסכסוכי גבולות ובחלוקת הכנסות בין רשויות שונות. ב–2016 החליט משרד הפנים להקים ועדות גיאוגרפיות שימפו את כל הארץ כדי לטפל באופן שוטף בחלוקת הכנסות ובסכסוכי גבולות. המטרה המוצהרת בהקמת הוועדות היתה לקדם צדק חלוקתי וחלוקה הוגנת של המשאבים שיוביל לצמצום פערים בין הרשויות השונות.

כיום פועלות שש ועדות גיאוגרפיות: הגליל העליון והעמקים, הגליל המערבי, חיפה, מרכז, ירושלים יו"ש והשפלה, דרום. באמצעות הוועדות כיוון משרד הפנים חצים לכמה תרנגולות מטילות ביצי הזהב: בתי הזיקוק בחיפה, נתב"ג, רפאל, ובראשונה חייב את חלקן בתשלום ארנונה. מנתב"ג הוציאו כך 300 מיליון שקל לטובת הרשויות הסמוכות אליו.

1. עיריית גבעת שמואל נגד עיריית רמת גן

סלע המחלוקת: אוניברסיטת בר־אילן

מצד אחד: עיריית גבעת שמואל מבקשת שהאוניברסיטה תעבור לשטחה

מצד שני: עיריית רמת גן מבקשת לשמר את המצב הקיים

מצב נוכחי: ממתינים להחלטת הוועדה הגיאוגרפית

סכסוך אחד שנמצא על שולחנה של הוועדה הגיאוגרפית מרכז נוגע למיקומה של אוניברסיטת בר־אילן. ב–2017 פנתה עיריית גבעת שמואל אל משרד הפנים בבקשה להעביר את שטחי האוניברסיטה והשטחים הסמוכים לה משטח השיפוט של עיריית רמת גן אל שטח השיפוט של גבעת שמואל.

בעיריית רמת גן מתנגדים לבקשה בטענה כי עיריית גבעת שמואל מצהירה במפורש שבכוונתה לראות באוניברסיטה אמצעי לאזן את התקציב העירוני

אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר-אילןצילום: עופר וקנין

כשהאוניברסיטה הוקמה ב–1955, הוקצתה לה קרקע בקצה המזרחי של רמת גן. כיום היא יושבת על הגבול המוניציפלי בין רמת גן לגבעת שמואל. ב–1992 החליט שר הפנים דאז אריה דרעי לספח את הקמפוס כולו לתחום המוניציפלי של רמת גן מתוך תפישה שהאחרונה תפתח את הקמפוס בצורה נאותה יותר. ואכן, האוניברסיטה עצמה רוצה להישאר בתחום השיפוט של רמת גן.

בנימוקי הבקשה כתבו בעיריית גבעת שמואל אל משרד הפנים כי "בין רמת גן לגבעת שמואל קיימים פערים מובהקים באיתנות הכלכלית, ולכן יהיה מן הצדק כי בר־אילן, הממוקמת בלב לבה של גבעת שמואל, תהיה חלק ממנה ותשלם לה ארנונה. לגבעת שמואל אפשרויות רחבות לתרום לפיתוחה של אוניברסיטת בר־אילן בתחומי התכנון והבנייה, יכולת להקצות קרקעות בסמיכות לאוניברסיטה לצורך הקמת מעונות סטודנטים, מעבדות וחממות".

רמת גן
רמת גןצילום: איתמר גרינברג

בעיריית רמת גן מתנגדים לבקשה בטענה כי עיריית גבעת שמואל מצהירה במפורש שבכוונתה לראות באוניברסיטה אמצעי לאזן את התקציב העירוני. "אסור לראות באוניברסיטה אמצעי ביצירת שדות מס מגופים כלכליים משום שפונקציית המטרה של אוניברסיטה היא מדעית וחינוכית. היא אינה גוף כלכלי. על הרשות העירונית לתמוך במוסד כזה ולא לראות בו בסיס למיסוי", נכתב במסמך מטעם עיריית רמת גן שהוגש לוועדה.

הוועדה עדיין לא החליטה בנושא, אך ראש העיר רמת גן כרמל שאמה־הכהן אומר בשיחה עם Markerweek: "כאשר נבחרתי לתפקיד, אחד הטלפונים הראשונים שקיבלתי היה מנשיא האוניברסיטה, שאמר לי שתוך 48 שעות צפויה להתקבל החלטה להעביר את האוניברסיטה לגבעת שמואל. זה לא קרה כי פניתי לשר הפנים אריה דרעי וביקשתי מיד להופיע בפני הוועדה, שקיימה דיון נוסף. אין לי ספק שאם מישהו מחליט ביושר ושוקל באמת את טובת העניין — האוניברסיטה צריכה להישאר ברמת גן".

כרמל שאמה-הכהן
כרמל שאמה-הכהןצילום: מוטי מילרוד

"המקרה הזה יהיה מקרה מבחן בשאלה איפה מדינת ישראל נמצאת: אם אנחנו מדינת עולם שלישי שמעבירים בה נכסים בקומבינה ולפי מקורבים, או לפי החלטות מקצועיות"

אתה לא חושב שהטענה של גבעת שמואל נכונה, ואתם צריכים לחלוק את השטח איתם?

שאמה־הכהן: "לא, אוניברסיטה אינה מקור לרווחים. למה שרשות תשקיע באוניברסיטה אם כל פעם ייקחו אותה מהעיר? אנחנו השקענו בבר־אילן, אוי ואבוי לנו אם בשמו של הצדק החלוקתי שכולנו רוצים ייעשו עוולות. בשם זה אסור לייצר קומבינות".

איך הסיפור הזה התחיל?

יוסי ברודני
יוסי ברודניצילום: דודו בכר

"אם מעבירים את האוניברסיטה אלינו, והיא לא תשלם יותר ארנונה לרמת גן, ההכנסה פר תושב תרד ב–20 שקל לנפש, אבל אצלנו היא תעלה אותה ב–2,000 שקל לנפש"

"זיהו כאן הזדמנות כאשר ראש העיר הקודם ישראל זינגר היה בסוף הקריירה שלו. הרבה יועצים מרוויחים כאן הרבה כסף, וכל אחד אמר לי שהוא מקורב לשר הפנים, והוא יודע לגרום לכך שהאוניברסיטה תישאר ברמת גן. מדובר בכסף גדול וכולם יכולים להגיד 'צדק חלוקתי'. המקרה הזה יהיה מקרה מבחן בשאלה איפה מדינת ישראל נמצאת: אם אנחנו מדינת עולם שלישי שמעבירים בה נכסים בקומבינה ולפי מקורבים, או לפי החלטות מקצועיות והיכן המוסד מקבל הכי הרבה. נזרקו פה סכומי כסף גדולים על פוליטיקה בגרוש".

ראש העיר גבעת שמואל יוסי ברודני רואה את הדברים אחרת. בשיחה עם Markerwwek הוא אומר: "האוניברסיטה נמצאת טריטוריאלית בתוך גבעת שמואל. כשיש פקק בכניסה לאוניברסיטה — תושבי גבעת שמואל סובלים ממנו. זה שטח אורבני אחד. אם מעבירים את האוניברסיטה אלינו, והיא לא תשלם יותר ארנונה לרמת גן, ההכנסה פר תושב תרד ב–20 שקל לנפש, אבל אצלנו היא תעלה אותה ב–2,000 שקל לנפש מפני שהתקציב שלנו קטן משלהם בצורה משמעותית. הארנונה העסקית של האוניברסיטה הולכת לרמת גן, וכשסטודנט חונה בכחול לבן מול האוניברסיטה — הכסף הולך לרמת גן".

למה ביקשתם דוקא עכשיו להעביר את האוניברסיטה אליכם?

ברודני: "עד שנת 2000 היינו רשות קטנה עם חתך סוציו־אקונומי נמוך, והיה ברור למה האוניברסיטה לא רוצה להיות חלק מאתנו. כיום זה לא המצב. אנחנו מובילים בזכאות לתעודת בגרות, ולאוניברסיטה יהיה טוב לקבל את הבוגרים מהעיר שלנו — מה שלא היה פעם".

2. עיריית קרית גת נגד המועצות האזוריות יואב, שפיר ולכיש

סלע המחלוקת: אזור התעשייה י.ש גת

מצד אחד: עיריית קרית גת מבקשת לשנות את חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה כך שתהיה זכאית למרביתן

מצד שני: המועצות האזוריות יואב, שפיר ולכיש טוענות כי תרמו רבות לפיתוחו של אזור התעשייה

מצב נוכחי: הוועדה הגיאוגרפית החליטה לשנות את חלוקת ההכנסות באופן הדרגתי: מ–59% מההכנסות לקרית גת ל–94% מההכנסות ב–2023. ההכנסות של יואב, שפיר ולכיש יירדו בהתאמה

סוגיה נוספת שנמצאת על שולחנן של הוועדות הגיאוגרפיות קשור לבקשתה של עיריית קרית גת מ–2015 לערוך שינוי גבולות עם הרשויות המקומיות הגובלות בה — המועצות האזוריות יואב, שפיר ולכיש. מדובר למעשה ביותר מהכפלת שטח השיפוט שלה: מ–15 אלף דונם ל–34 אלף (17,455 דונם משפיר, 1,393 דונם מלכיש, 645 דונם מיואב). הנימוק לבקשתה של עיריית קרית גת הוא שהשטח נדרש לצורך הפיכתה ל"עיר מטרופולינית, שתחזק את הנגב כולו".

הרקע לבקשתה של העירייה קשור לאזור התעשייה י.ש. גת, שבו שוכנות בין היתר החברות אינטל, HP Indigo וסלטי צבר. אזור התעשייה, שמשתרע על פני כ–4,000 דונם ומיועד לתעשייה, מסחר והיי־טק, הוקם ב–1995 כשנחתם הסכם בין קרית גת, יואב ושפיר לשינוי גבולות וחלוקת בהכנסות ממנו. בין היתר, יואב ושפיר העבירו שטחים לקרית גת במטרה לפתח את אזור התעשייה.

הוועדה הגיאוגרפית המליצה ביוני לשנות את אופן חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה כך שעיריית קרית גת תהיה זכאית למרבית ההכנסות ממנו, לאור השינוי הדרמטי העובר על העיר

קרית גת. בעירייה מתנגדים לתוספת של 50 אלף תושבים חרדים
עיריית קרית גתצילום: אליהו הרשקוביץ

זאת אינה הפעם הראשונה שסוגיית חלוקת ההכנסות ושינויי הגבולות בין הרשויות המקומיות האלה נידון. ב–2008 מונתה ועדת חקירה לחלוקת הכנסות, שהמליצה על חלוקתן באופן הבא: 50% לקרית גת, 19% יואב, 21% לשפיר ו–10% ללכיש. עיריית קרית גת דרשה מהוועדה הגיאוגרפית לבטל את ההסכם הזה, משום שלטענתה היא השקיעה מאמצים בהגדלת ההכנסות מאזור התעשייה על ידי העלאת תעריפי הארנונה ככל הניתן, כך ששאר המועצות נהנות מהפירות ללא מאמץ. עוד טוענים בקרית גת כי קצב גידול האוכלוסייה בעיר גבוה מאוד, בין היתר בזכות שיווק שכונת כרמי גת ופרויקטים של התחדשות עירונית, דבר שעלול לדרדר את העיר לגירעון משמעותי.

בהמלצה של מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לשר הפנים מיוני נכתב כי "קרית גת וסביבתה צפויות לעבור שינויים מהותיים בשנים הקרובות. העיר נמצאת בתנופת פיתוח בשנים האחרונות הן במסגרת פיתוח שכונות חדשות והן במסגרת התחדשות עירונית ופרויקטים של פינוי בינוי. לעיר שני הסכמי גג לפיתוח של כ–15 אלף יחידות דיור, ובמקביל מקודמות כמה תוכניות רחבות היקף למגורים על ידי גופים ממשלתיים, כך שבסך הכל צפויות להתווסף לעיר כ–53 אלף יחידות דיור עד 2040. בד בבד פארק התעסוקה י.ש. גת ממשיך גם הוא להתפתח ולקלוט מפעלים נוספים ומשווק כיום כ–600 דונם לתעסוקה מתוך 2,000 דונם זמינים. הוועדה בחנה לעומק את מצבה הכספי של עיריית קרית גת כמו גם את זה של המועצות האזוריות, ואין ספק כי בנייה בהיקפים משמעותיים מצריכה את הרשות המקומית להרחיב את היקף השירותים. הוועדה סבורה כי היקפי הבניה המתכוננים לעיר בשנים הבאות אף יחריפו תופעה זו, ויש לתת מענה למהלך זה עוד טרם תתחיל העירייה לפתח ולאכלס שכונות מגורים נוספות בשנים הבאות".

הוועדה הגיאוגרפית המליצה ביוני לשנות את אופן חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה כך שעיריית קרית גת תהיה זכאית למרבית ההכנסות ממנו, לאור השינוי הדרמטי העובר על העיר, בדרכה להיות משמעותית יותר במרחב בין ירושלים, תל אביב ובאר שבע. "אמנם בתפקידן ההיסטורי המועצות האזוריות היו מופקדות על שמירת השטחים הפתוחים והקרקע החקלאית בישראל, אך אין בכך כדי להקנות להן זכויות בקרקע בכל הקשור לחלוקת הכנסות שנובעות מאותן שטחים. עמדת הוועדה היא שיש לבחון את הצרכים האובייקטיבים של כל רשות ורשות בבואה לקבוע אמות מידה חלוקת הכנסות", כתבה הוועדה בהחלטתה. לאור זאת, המליצה הוועדה לשנות את חלוקת ההכנסות באופן הדרגתי: מ–59% מההכנסות לקרית גת ל–94% מההכנסות ב–2023. ההכנסות של יואב, שפיר ולכיש יירדו בהתאמה.

מעיריית קרית גת נמסר: "החלטת הוועדה הגיאוגרפית המקצועית מתקנת את העוול ההיסטורי שנגרם לעיריית קרית גת ושנאמד בכ–400 מיליון שקל בערכים ריאליים שנגרעו מקופת העירייה לאורך השנים. מכיוון שמדובר בוועדה מקצועית לחלוטין שאמורה היתה לסיים את עבודתה כבר לפני שנה (זמן רב לפני שנקבע מועד הבחירות לכנסת), סבורה העירייה שאין כל מניעה חוקית ובעיקר מוסרית שהשר יחתום על המלצותיה עוד היום".

המועצה האזורית שפיר: "ההחלטה שקיבלה הוועדה לוקה בשורה של פגמים משפטיים מהותיים. לנוכח זאת, נעתור נגד ההחלטה בהקדם לבג"ץ ולבקש להורות על ביטולה"

אזור התעשייה י.ש גת
אזור התעשייה י.ש גתצילום: אילן אסייג

מהמועצה האזורית שפיר נמסר: "ההחלטה שקיבלה הוועדה לוקה בשורה של פגמים משפטיים מהותיים. לנוכח זאת, בכוונת מרכז המועצות האזוריות, מועצה אזורית שפיר ומועצה אזורית יואב לעתור נגד ההחלטה בהקדם לבג"ץ ולבקש להורות על ביטולה. העתירה צפויה לכלול גם בקשה לצו ביניים לחלוקה מחדש של ההכנסות. המועצות השותפות להסכם שהוביל להקמת י.ש. גת פעלו במשך 25 שנה לפיתוחו ולשגשוגו של אזור התעשייה, תוך השאת רווחים הולכים וגדלים לשביעות רצונם של כל הצדדים. בזכות פעילות זו אזור התעשייה כיום הוא אחד מהגדולים בארץ ופועלות בו עשרות חברות, שמעסיקות למעלה מ–12 אלף עובדים. הרשויות הרואות עצמן נפגעות מהמהלך לא יאפשרו פגיעה נוספת בהן, מה גם שהשותפות היא חלק משמעותי מהכנסתן. ראוי לזכור את העובדה הפשוטה שאזור התעשייה לא היה קם ולא היה מייצר הכנסות לעיריית קרית גת משך 25 שנה, אלמלא המועצות האזוריות היו מעבירות אליו שטחים עצומים שהיו בתחומי שיפוטן".

מהמועצה האזורית יואב נמסר: "אנו סבורים כי החלטת השרים התקבלה באופן מוטה לחלוטין לטובת קרית גת. למעשה הבסיס העיקרי (ויש שיגידו היחיד) להחלטת השרים להעברת הכנסות אזור התעסוקה י.ש. גת מהמועצות האזוריות לקופתה של קרית גת היה תוספת של 53 אלף יחידות דיור המתוכננות בעיר עד 2040. כלומר, השר החליט כי כבר ב–2020 קרית גת תזכה בכל קופת ההכנסות בגין אותן תוכניות רעיוניות להוספת יחידות דיור. תוכניות אלה, אם יגיעו למוסדות התכנון, רחוקות מאוד מיישום סטטוטורי ופיזי. מקריאת המלצות מנכ"ל משרד הפנים לא ניתן שלא לחוש כי קודם נורה החץ ורק לאחר מכן סומנה המטרה, ולא ניתן להתעלם מכך שעל רקע פעולת הוועדה, מקדם המשרד הקמת שכונה חרדית חדשה במערב העיר".

המועצה האזורית לכיש לא מסרה תגובה.

3. תושבים במשמרת נגד המושב

סלע המחלוקת: גידול קנאביס

מצד אחד: משפחות המתגוררות במושב מבקשות לגדל קנאביס בשטחו

מצד שני: האסיפה הכללית של המושב התנגדה, בטענה שהפשיעה במושב תגדל ושהריחות מתהליך הגידול יפריעו לתושבים

מצב נוכחי: בפסק בוררות שניתן לפני כחודש נקבע כי החלטת המושב בטלה וכי על הצדדים להידיין ביניהם כדי לקבוע איפה תוקם החווה לגידול הקנאביס

סכסוך נוסף שנוגע לקרקעות מאיר את הדרך שבה אפשר לאסור או להתיר עיסוק מסוים בתוך יישוב חקלאי, וליתר דיוק — מה מותר לגדל בו ובאילו תנאים. מדובר בהתנגדות של מושב משמרת לבקשה שהגישו כמה משפחות מהיישוב לגדל קנאביס רפואי על הקרקעות שלהן במושב.

לטענת המשפחה, הנימוק הביטחוני שהעלה ועד המושב — חשש מהרחבת הפשיעה במושב ומפני ריחות לא נעימים בתהליך גידול הקנאביס — מבוסס על תחושות בטן בלבד

מושב משמרת
מושב משמרתצילום: גוגל סטריט ויו

לפני כמה שנים ביקשו כמה משפחות מהמושב לגדל בו קנאביס רפואי. בפברואר 2017 ביקשו בני משפחת כרמי מהמושב שיעניק להם את האישורים הנדרשים כדי שיוכלו לקבל ממשרד הבריאות את הרישיונות הנדרשים לגידול קנאביס רפואי. חודש לאחר מכן התקיימה ישיבת ועד של המושב, שבה הוחלט להתנגד לבקשה, "משיקולים שעיקרם ביטחוניים". עם זאת, לנוכח חשיבות הסוגיה — שיש בה גם פגיעה כלכלית במבקשים — החליט הוועד שהאסיפה הכללית תחליט בנושא. לצערם של המבקשים, האסיפה הכללית החליטה להתנגד לגידול קנאביס.

הצדדים הגיעו להליך בוררות שנערך על ידי עו"ד דן פיאלה. את משפחת כרמי ייצגו עו"ד דודו זהבי ועו"ד רועי רון ממשרד עוה"ד ויינשטוק־זהבי שמתמחה בחקיקה ורגולציית קנאביס רפואי, ואת המושב ייצג עו״ד רמי אבידע. בהליך הבוררות טענו בני משפחת כרמי כי החלטת האסיפה הכללית פוגעת בחופש העיסוק שלהם, ולכן היא מנוגדת לחוק יסוד: חופש העיסוק. לטענתם, הנימוק הביטחוני שהעלה הוועד — חשש מהרחבת הפשיעה במושב ומפני ריחות לא נעימים בתהליך הגידול — מבוסס על תחושות בטן בלבד. במושב טענו מנגד כי הם מבקשים לשמור על איכות חייהם של התושבים וכי הפגיעה בחופש העיסוק של בני המשפחה מידתית.

הבורר דחה את טענת בני משפחת כרמי כי מדובר בסכסוך שעוסק בזכות חוקתית לחופש העיסוק, אך הוסיף כי הוא לא חושב שלאגודה יש זכות לקבוע לחברים מהם הגידולים החקלאיים שהם יכולים לגדל בנחלותיהם. עוד קבע פיאלה כי "החלטת האסיפה הכללית המונעת באופן גורף מהתובעים ומחברים אחרים הרוצים לעסוק בגידול קנאביס רפואי אינה סבירה ופוגעת בזכויות היסוד של משפחת כרמי באופן לא מידתי ומעל הנדרש".

גידול קנאביס
גידול קנאביס בישראל צילום: NIR ELIAS/רויטרס

עו"ד דודו זהבי, שייצג את המשפחה: "המושב חושש מכך שמשפחות פשע יבואו לגור שם ולגדל קנאביס, והיה צריך להוכיח להם שזה לא נכון"

בפסק בוררות חלקי שניתן לפני כחודש קבע פיאלה כי החלטת המושב בטלה וכי על הצדדים להידיין ביניהם כדי לקבוע איפה תוקם החווה לגידול הקנאביס. בסוף החלטתו הסביר פיאלה כיצד יש לנתח את מערכת היחסים בין האגודה החקלאית לבין חבריה: "תכליתה העיקרית והראשונית של האגודה היא חקלאות. במערכת היחסים בין אגודה שיתופית חקלאית לחבריה, זכות החברים לעסוק בחקלאות ולהתפרנס מעיסוק זה היא זכות עילאית, כאשר באיזון בין זכות זו לזכויות יסוד אחרות יש לתת משקל רב לזכות העל חוקתית", קבע פיאלה.

עו"ד דודו זהבי, שייצג את המשפחה, אומר: "החלטת המושב גרמה למתחים בתוכו, בהליך בוררות שארך שנתיים, שבמהלכו העיד סגן המפכ"ל לשעבר בנצי סאו. העדות שלו היתה חשובה כי המושב חושש מכך שמשפחות פשע יבואו לגור שם ולגדל קנאביס, והיה צריך להוכיח להם שזה לא נכון. החלטתו של הבורר הבהירה שאי אפשר לפגוע בזכות הקניין של מי שגר במושב חקלאי. המושב לא יכול להגיד למישהו 'אל תעסוק בחקלאות'. הרי לשם כך הוא הוקם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker