הסטארט־אפ המוזר של מלבין ההון המורשע מהרצליה

הסטארט־אפים SnatchBot ו–SnatchApp הם בפועל חברות כמעט חסרות פעילות, שנוסדו על ידי מלבין הון. שמם של שניים מהמעורבים בהן צף במסגרת מסמכי קונגו ■ קבוצת Snatch: "יש לנו 100 מיליון משתמשים"

אבי (מימין) והנרי בן עזרא
אבי (מימין) והנרי בן עזראצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אבי בן עזרא, צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של Henri Benezra
גור מגידו
הגר שיזף
גור מגידו
הגר שיזף

נחיל של מתכנתים, יזמים ואנשים החולמים להיות כאלה נשפך מדי בוקר מכביש החוף דרך מחלף הסירה אל אזור התעשייה בהרצליה פיתוח. רבים מהם חולפים מדי בוקר על פני שלט עם הכיתוב SnatchBot, המעטר את בניין המשרדים בשדרות אבא אבן 8. אולם Snatchbot, בניגוד למה שאפשר לחשוב, אינו סטארט־אפ רגיל. למעשה, הלקוחות הבינלאומיים שבהם מתהדרת החברה מכחישים כל קשר עמה; קרנות התומכות בסטארט־אפים לא שמעו עליו; והיזם הוא מלבין הון מפורסם, עם הרשעה פלילית מבית משפט צרפתי.

על הנייר, SnatchBot עוסקת בתחום הצ'טבוטים, תוכנות המסוגלות להתכתב אוטומטית עם משתמש אנושי, לצרכים שונים כמו שירות לקוחות. במחצית השנייה של 2018 נרשמה בכתובת משרדיה חברה חדשה בשם SnatchApp, שמפעילה אפליקציית מסרים מוצפנים.

קבוצת Snatch אולי לא היתה מעוררת תשומת לב אלמלא הקשר בין חלק מהפעילים בה למסמכי קונגו, מסמכי התחקיר שפורסם בתחילת יולי ב–TheMarker, בבלומברג וב"לה־מונד". מדובר במסמכי בנק בקינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהגיעו לראשונה לידי הפלטפורמה להגנה על חושפי שחיתות באפריקה (PPLAAF) ו–Global Witness, המגלים פעילות חריגה במזומן לכאורה, שאחראים לה שורה של מקורבים למליארדר דן גרטלר, שעסקיו נתקלו בקשיים בעקבות סנקציות שהטיל עליו משרד האוצר האמריקאי.

בימים אלה מתמודד בן עזרא עם בקשת ממשלת צרפת להסגירו לשטחה, לאחר שהורשע שלא בפניו בהונאת המס ובהלבנת הון בסך 23 מיליון יורו. בכיר המורשעים בתיק הוא ארנו מימרן

ארנו מימרןצילום: BERTRAND GUAY / אי־אף־פי

שניים מהמעורבים ברשת החשבונות שנחשפו במסמכים ונקשרו בהעברות כספיות עם גופים ואנשים הקשורים לגרטלר, עולה חדש מצרפת בשם אלי יוהאן ברוס ואזרח צרפתי בשם ג'והן שמעון למנט, הם עובדים ובעלי מניות מיעוט בקבוצת Snatch (ראו מסגרת). הניסיון להבין מיהם ברוס ולמנט ומה עושה קבוצת Snacth חשף פער גדול בין החזות החיצונית של העסק הזה לבין המציאות. הפער הזה מעורר תהיות, בפרט לנוכח העובדה שהמייסד של החברה הוא מלבין הון מורשע.

75% ממניות SnatchApp וכל מניות Snatchbot רשומות על שמם של היזמים, האחים אבי והנרי בן עזרא. בפרופיל של אבי בן עזרא ב–CrunchBase, מאגר מידע גלובלי של חברות טכנולוגיה, הוא מתואר כבעל "ניסיון מוכח של יותר מ–15 שנה והצלחה במיזמים טכנולוגיים". מיזם בינלאומי שבו היה שותף ולא מצוין בפרסומים השונים אודותיו הוא "עוקץ המאה", הונאת המס הגדולה בתולדות צרפת.

בימים אלה מתמודד בן עזרא עם בקשת ממשלת צרפת להסגירו לשטחה, לאחר שהורשע שלא בפניו בהונאת המס ובהלבנת הון בסך 23 מיליון יורו. הפרשה התפרסמה בישראל בעיקר בשל קשריו של בכיר המורשעים בתיק, ארנו מימרן, לראש הממשלה בנימין נתניהו, שלו תרם מימרן בעבר סכום כסף נכבד ששיעורו נתון במחלוקת — בין עשרות אלפי שקלים לפי גרסת נתניהו לבין מיליון יורו לפי המחמירה שבגרסאותיו של מימרן.

פרשת "עוקץ המאה" התבססה על שיטת "קרוסלת המע"מ", שאיפשרה ניצול פערים במשטר המיסוי בין צרפת לבין מדינות אחרות. בעוד בצרפת חל נכון לאותה תקופה מס ערך מוסף של 19% על מכירת זכויות לפליטת פחמן על פי אמנת קיוטו, במדינות אחרות הזכויות האלה פטורות ממע"מ. כיצד מנצלים את הפער? מקימים חברה במקלט מס ובאמצעותה קונים זכויות פליטה במדינה שאין בה מע"מ על הסחורה. בהמשך, מוכרים את הזכויות לצד שלישי בצרפת וגובים מהקונה את המע"מ עבור ממשלת צרפת. רגע לפני שמגיע המועד להעביר את המע"מ לממשלה מרוקנים את חשבונות החברה, מעבירים את יתרת המע"מ לחברה שלישית ומכניסים את החברה שחייבת מע"מ לממשלת צרפת לפירוק. בן עזרא ביצע את המעשים לפני כעשור, לפני כשנתים הורשע בפרשה, וההליכים להסגרתו מישראל לצרפת מתנהלים כבר חמש שנים.

השימוש הנרחב בחברות קש זרות בפרשה הקשה על החקירה. כך, עד שרשויות החקירה בצרפת פיענחו את תמונת האישומים בתיק, בן עזרא וכמה מחבריו כבר ישבו לבטח בישראל, בחסות חוק השבות. בכספי ההונאה מנהל בן עזרא חיי נוחות, מתגורר בווילה נאה בקו ראשון לים מול חוף דן אכדיה בהרצליה. כשאינו שוחה או משתזף, הוא עוטה אדרת של סטארט־אפיסט.

אם תחפשו את שמו של בן עזרא בגוגל (באנגלית), כנראה שלא תגלו את התמונה שתוארה כאן. נראה שלא מעט משאבים הושקעו בדחיקת המידע על היותו מבוקש בהונאה בינלאומית לתחתית תוצאות החיפוש לצורך מירוק שמו. הרבה לפני שתגלו שהוא הורשע במרמה והלבנת הון, תמצאו במגוון בלוגים ואתרי טכנולוגיה לא מוכרים עשרות מאמרים וראיונות על שימושים מושכלים בטכנולוגיית בינה מלאכותית, כביכול תחום המומחיות שלו — בהיותו סמנכ"ל הטכנולוגיות והיזם מאחורי קבוצת Snatch. גם ערך הוויקיפדיה של בן עזרא מורק, עד שנעלם לאחרונה סביב פרסום מסמכי קונגו. באמזון עדיין ניתן לרכוש ספר פרי עטו של בן עזרא בשם "Chatbots".

פנייה לכמה גורמים מוכרים בתעשיית הסטארט־אפים המקומית, בניסיון להבין מה עושה הסטארט־אפ של בן עזרא, לא הועילה. פרט לתוצאות בגוגל שמעידות שקיים סטארט־אפ כזה, לא איתרנו אדם בתעשייה שהכיר את בעליו, פגש במייסדיו בכנס או שיתף עמו פעולה. לא מצאנו משקיע שהמייסדים הגיעו אליו עם מצגת. כמה מקרנות ההון סיכון בישראל מנהלות מאגרי מידע נרחבים עם אלפי סטארט־אפים שפנו אליהם לקיום פגישות לאורך השנים. בחיפוש שנערך לבקשתנו באחד מהמאגרים האלה לא נמצא זכר לשמות SnatchBot או SnatchApp.

"זו חברה שפיתחה איזו טכנולוגיה"

בוקר אחד הזמנו את עצמנו לביקור במשרדים שנמצאים בקומה הרביעית בבניין בשדרות אבא אבן. מהר מאוד מצאנו שמשרדי החברה נטושים ונעולים. "הם עזבו לפני כמה חודשים", סיפרה המזכירה במשרד השכן. מה בדיוק עשו השכנים? לפקידה לה היה מושג. "לא יודעת. שמעתי שזה סטארט־אפ. אבל לא היה אף אחד לדבר איתו שם. רק עובד אחד הבין עברית". חוץ מזה, היא זוכרת חיכוכים סביב מנהגם של השכנים לעשן במשרד.

את מנהל הבניין מצאנו באותו בוקר בכניסה לבניין המשרדים. הוא סיפר שהאחים בן עזרא שכרו במשך כמה שנים משרד בן 250 מ"ר במקום, ושלמיטב ידיעתו הם הפעילו שם סטארט־אפ. סביב אוגוסט 2019 הודיעו לו שהם לא מעוניינים להמשיך את חוזה השכירות. לגבי השלט שעדיין מעטר את ראש המבנה אמר: "כן, הם צריכים באמת לפנות אותו".

עו"ד דודו ג'והן, המחזיק בנאמנות 5% ממניות SnatchApp: "זו חברה שפיתחה איזו טכנולוגיה, אבל בשביל להגיד לך יותר אני צריך רשות מהלקוח"

עו"ד דודו ג'והן

כתובת המשרד בהרצליה היא היחידה שהופיעה באתר האינטרנט של SnatchBot, נכון ליום הביקור במשרדים. באותה עת הופיע באתר גם מספר הטלפון במשרדי החברה. ניסיון להתקשר למספר הזה לא פיזר את הערפל סביב החברה. "SnatchBot, איך אני יכולה לעזור?", ענתה לנו מזכירה אדיבה מהצד השני של הקו. "שלום, אני מעוניין לשלוח חבילה למשרד שלכם — לאן אני יכול להגיע?"; "הכתובת היא אבא אבן 8", השיבה הפקידה. "אבל ביקרנו שם. אמרו לנו שהחברה עזבה את המשרד באוגוסט". "אני לא יודעת. אנחנו שירות מענה חיצוני, זו הכתובת היחידה שיש לי", התנצלה.

כמה ימים מאוחר יותר נמצא הגורם האנושי שאמור היה לדעת את התשובות לכל השאלות. זה קרה בעקבות שיחת טלפון לעו"ד דודו ג'והן, המחזיק בנאמנות 5% ממניות SnatchApp. השאלה "מה עושה SnatchBot או SnatchApp?", נענתה בשאלה חוזרת: "למה אתם שואלים?".

סקרנות. שמנו לב שיש שלט ענק על הבניין אבל המשרד ריק.

"זו חברה שפיתחה איזו טכנולוגיה, אבל בשביל להגיד לך יותר אני צריך רשות מהלקוח".

מי זה הלקוח, אתה לא בעל מניות בחברה?

"עורך דין יכול להחזיק במניות בנאמנות עבור לקוח", השיב ג'והן והבטיח שייצרו עמנו קשר.

הבניין בשדרות אבא אבן 8, הרצליה פיתוחצילום: אייל טואג

ואכן, לא עבר זמן רב עד שאדם שהזדהה בשם אדריאן בריטס פנה אלינו בהודעת וואטסאפ ממספר טלפון עם קידומת יוונית. "אני הדובר של החברה ואני מבין שביקרתם באחד ממשרדינו. מצטער שפיספסתי אתכם", כתב בריטס.

בשיחת טלפון שהתקיימה כעבור כמה ימים, בריטס הציג את עצמו כשכיר של קבוצת Snatch ופצח בנאום אודות הטכנולוגיה פורצת הדרך כביכול של SnatchBot. בהמשך טען שהחברה משרתת בפועל רשימת לקוחות בינלאומיים שכוללת בנקים, חברות טכנולוגיה, חברות ביטוח עצומות מכל העולם ועוד. עוד סיפר בריטס כי לאור ההצלחה החליטה קבוצת Snatch ב–2018 להקים את SnatchApp.

על פניו, SnatchApp זכתה להצלחה יחסית עם יותר מ–500 אלף הורדות בקרב מכשירי אנדרואיד, אולם בפער נתונים מעורר תמיהה לעומת נתונים הנוגעים למשתמשים במכשירי אייפון. אפל אמנם אינה מפרסמת נתוני הורדות של אפליקציות בחנות האפליקציות שלה, אך קנה המידה שבו ניתן להשתמש למספר המשתמשים באפליקציה הוא מספר חוות דעת המשתמש. בחנות גוגל פליי יש לאפליקציה קרוב ל–1,400 חוות דעת נכון לשעת כתיבת שורות אלה. באפלסטור — שמונה בלבד. האם ייתכן שאפליקציית המסרים מצליחה בקרב משתמשי אנדרואיד פי 175 מאשר בקרב משתמשי אפל?

האפליקציה רשמה הצלחה בעיקר ברשימה של 45 מדינות, הכוללת פרט לישראל 44 מדינות עולם שלישי. בפרט הצטיינה SnatchApp באלג'יריה, בנגלדש, הרפובליקה הדומיניקנית, תוניסיה, ונצואלה ותימן

אפליקציות בטלפון ניידצילום: AFP

מעבר לכך, נתונים שהושגו באמצעות חברה ישראלית מוכרת, העוסקת במחקר השימוש באינטרנט, מלמדים כי האפליקציה רשמה הצלחה בעיקר ברשימה של 45 מדינות, הכוללת פרט לישראל 44 מדינות עולם שלישי. בפרט הצטיינה SnatchApp באלג'יריה, בנגלדש, הרפובליקה הדומיניקנית, תוניסיה, ונצואלה ותימן. המשותף לכל המדינות האלה הוא שהעלות ל"רכישת הורדה", כלומר ההוצאה על שיווק הכרוכה בהבאת משתמש בודד להוריד את האפליקציה, מסתכמת בסנטים בודדים להורדה. מכאן שלנתון הנאה של 500 אלף הורדות ניתן להגיע בהשקעה של עשרות אלפי דולרים. נתון אחר שסיפקה חברת המחקר: מעל 80% מהתנועה באתר האינטרנט של אפליקציית SnatchApp, הזוכה למאות ביקורים ביום, מגיעים ממדינה אחת — בלארוס.

מחוץ לגדרי נאומו המוכן מראש, בריטס התגלה כחסר מושג לגבי קבוצת החברות שהציג עצמו כדוברה. הוא לא ידע מה הרקע המקצועי של היזמים, איך הגיעו לרעיון לפתח את מוצריה, איך עשו את המכירה הראשונה או מי היו הלקוחות הראשונים. בהמשך השיחה התברר שבריטס סבר בטעות שמשרדי קבוצת Snatch בהרצליה עדיין מאוישים. בהמשך עידכן אותנו במייל כי החברה ממשיכה לפעול ממשרדים אחרים ברמת גן. חיפוש בפרופיל של בריטס ברשת לינדקאין מגלה שכמו המעסיק שלו, גם הוא פירסם לא מעט ספרים לא פופולריים במיוחד באמזון, וכי האיש הוא גם עיתונאי לעת מצוא ("כותב מן החוץ", כפי שהגדיר זאת ב"ג'רוזלם פוסט" ובכלי תקשורת נוספים). באתר "ג'רוזלם פוסט" אכן מצאנו כתבה פרי עטו של בריטס, שעסקה בחברת SnatchBot. "איך חברת הטכנולוגיה הישראלית עזרה למהפכת הצ'טבוטים העולמית", נכתב בכותרת.

גם הקוראים החשדניים וחדי העין יתקשו לזהות שמדובר (ככל הנראה) בתוכן שיווקי. בכתבה נטען שטכנולוגיית הצ'טבוטים של SnatchBot משמשת שורה של חברות רב־לאומיות כמו AirBnB, חברת הביטוח Allianz, בנק HSBC וחברה בשם TataCo "מקבוצת Voadfone". טענות לקשרים עם הלקוחות האלה, כמו עוד כמה שמות של חברות ענק מהעולם, עולות גם מפרסומים באתרו הרשמי של הסטארט־אפ המוזר הזה. הבעיה היא שנציגי כל אחת מארבע חברות הענק האלה טוענים ש–SnatchBot פשוט משקרת לגבי מערכת היחסים עמן.

נציג רשמי של AirBnB אישר בשיחה עמנו כי לחברה אין כל קשר ל–SnatchBot; דובר מטעם ענקית הביטוח Allianz, ש–SnatchBot משתמשת בלוגו שלה גם באתר האינטרנט שלה, אישר שאין בין החברות שום קשר

נציג רשמי של AirBnB אישר בשיחה עמנו כי לחברה אין כל קשר ל–SnatchBot; דובר מטעם ענקית הביטוח Allianz, ש–SnatchBot משתמשת בלוגו שלה גם באתר האינטרנט שלה, מסר בתגובה לפנייתנו כי "ברישומי החברה לא נמצאה כל מערכת יחסים בין קבוצת Allianz לבין SnatchBot. ביקשנו מ–SnatchBot למחוק כל אזכור של Allianz מאתרה, וכך ביקשנו גם מ'ג'רוזלם פוסט'". דובר מטעם HSBC מסר: "בדקתי את הנושא ואני יכול לאשר שאיננו לקוחות של SnatchBot".

דובר מטעם VodaFone אישר במייל רשמי שאין לחברה כל קשר ל–SnatchBot. אז על מה מתבססת הטענה של SnatchBot לקשרים עם VodaFone? כאן יש כבר שני רבדים של הטעיה לכאורה. הרובד הראשון מתבטא בטענה שגויה שיש חברה בשם TataCo שהיא חלק מקבוצת VodaFone. הרובד השני נוגע למה שנראה כמו מוטיב חוזר: שימוש בשמות או סמלים הדומים לאלה של חברות גדולות אחרות. השם Tata Co נשמע כמו קיצור של Tata Communications, חברת טלקום הודית שהיא חלק מקבוצת האחזקות העצומה של המולטי־מיליארדר ההודי ראטן טאטא. באורח פלא, אבי והנרי בן עזרא ייסדו ב–2015 חברה ישראלית בשם "טאטא קומיוניקשיינס", כשמה של חברת הטלקום ההודית. במאי 2018 שינתה את שמה לסנאצ' קומיוניקיישנס, והיא ככל הנראה אחת מהחברות המשמשות לפעילות קבוצת Snatch. לכאורה נראה שגיבור עוקץ המאה הציג לעולם פסאדה של יחסים עם ענקית עסקית בינלאומית, על בסיס יחסיו העסקיים עם עצמו, ולא בפעם הראשונה.

לחברה אחרת בקבוצת החברות הזו קרא בן עזרא בעבר בשם "טאטא קומפיוטרז", שם שגם הוא עשוי ליצור רושם שהחברה היא חלק מקבוצת טאטא ההודית. בפרסומים שונים באתר SnatchBot מתהדרת החברה ברשימת הלקוחות הבינלאומיים שלה, כולל חברת טאטא קומפיוטרז.

אם הלקוחות לא יודעים שהם כאלה, והלקוחות האחרים הם בעצם בעלי החברה בתחפושת, אם משרדי החברה הראשיים נטושים במשך חודשים אך הדובר של החברה אפילו לא מודע לזה — מה בעצם עושה קבוצת Snatch? את זה צריך לשאול את המייסד של החברה, האיש שטוען שהוא מומחה לטכנולוגיית בינה מלאכותית — ושבית המשפט הצרפתי קבע שהוא מומחה בהונאה כלכלית ובהלבנת הון.

תנועות כספיות בין מקורבי גרטלר לבעלי מניות מיעוט ב–SnatchApp

מסמכי קונגו, שהגיעו לראשונה לידי ארגון זכויות האדם הפלטפורמה להגנה על חושפי שחיתות באפריקה (PPLAAF) ולידי ארגון Witness Global, פורסמו בתחילת יולי ב–TheMarker, בבלומברג וב"לה־מונד". המסמכים מלמדים כי ב–2018, שבועות לאחר שארה"ב הטילה סנקציות על גרטלר בשל תיווך ב"עסקות מושחתות" להשגת זכויות כרייה בקונגו, הגיעו כמה ממקורביו לבנק אפרילנד עם עשרות מיליוני דולרים במזומן והפקידו אותם בחשבונות שונים. גרטלר ומקרוביו טוענים כי מסמכי קונגו מזויפים בחלקם. הם מודים כי משלוחי הכספים לישראל ופעולות נוספות שעולות מהמסמכים אכן התבצעו, אך מכחישים את ביצוע ההפקדות במזומן.

5% ממניות חברת SnatchApp רשומות בנאמנות אצל עו"ד ג'והן,שנהפך ב–2019 לשותפו הבכיר של עורך דינו של גרטלר, בעז בן צור, שמסמכי קונגו תיעדו משלוחים של 427 אלף יורו לחשבון משרדו במהלך 2018

דן גרטלרצילום: בלומברג

בתחקיר נחשף בין היתר חשבונה של חברה בשם Dorta Invest, שמושבה בקונגו ומנהלה, ישראלי־צרפתי בשם אלי יוהאן ברוס, מחזיק ב–1.25% ממניות SnatchApp מהרצליה. על פי המסמכים, 21 מיליון דולר שמקורם בהפקדות מזומנים של שלמה אבוחצירא, בנו של רבו של גרטלר דוד אבוחצירא, נמשכו מחשבון אחד ואז הופקדו בחשבון Dorta במזומן. אבוחצירא הכחיש פעילות כלשהי במזומן, אך הודה בקשרים כלכליים עם Dorta וטען כי קיבל הלוואות מהחברה והשיב אותן.

במסמכי החברה הישראלית צוינה כתובת מגוריו של ברוס בן ה–36 באשדוד. ביקור בבניין העלה כי מדובר בבית אביו. אחת השכנות סיפרה שברוס עלה מצרפת לישראל בעשור שעבר, ובשנותיו הראשונות בארץ התגורר בדירה אחת עם אביו המבוגר ועם אחותו. כיום, לדברי השכנה, ברוס מתגורר בתל אביב.

חברה קונגולזית נוספת שבה נרשם ברוס כדירקטור היא Evelyne Investments. לפי מסמכי קונגו, באוקטובר 2018 הופקדו 10.2 מיליון דולר בחשבון החברה על ידי אדם בשם קלונג'י מפוטה. למחרת, מלמדים המסמכים, שלחה החברה 10 מיליון דולר מתוך הסכום ל–Gecamines, חברה ממשלתית קונגולזית שאמונה על מתן רשיונות כרייה במדינה.

כפי שפורסם לראשונה בדו"ח שפירסמו ביולי Plaaff ו–Global Witness, ברוס רשום כדירקטור בחברה הונג־קונגית בשם Fleurette Mumi Holdings. שם החברה הזו זהה לחלוטין לשמה של אחת מחברותיו של גרטלר, שנכללה ברשימה השחורה של משרד האוצר האמריקאי. ברוס מסר בתגובה שהעביר ל–PPLAAF ול–Global Witness ששם החברה נובע מההערכה שהוא רוחש לגרטלר כאיש עסקים, אך הכחיש קשר לגרטלר. את תגובתו של ברוס לפרסום כאן לא ניתן היה להשיג.

בעל מניות נוסף ב–SnatchApp הוא ג'והן שמעון למנט, אזרח צרפת המחזיק ב–2% ממניות החברה. כתובתו על פי מסמכי החברה נמצאת במגדל חדש בקצה שוק לוינסקי בתל אביב. על פי פרופיל הלינקדאין שלו, למנט הוא סמנכ"ל הכספים של שתי החברות, SnatchBot ו–SnatchApp. למנט רשום גם כמנהלה של חברה שווייצית בשם Interactive Energy. לחברה הזו יש חברה בת קונגולזית בעלת שם זהה שניהלה חשבון בבנק אפרילנד. במסמכי חשבון הבנק של החברה ניתן לראות הפקדה של 990 אלף דולר במזומן ב–2018: המפקיד על פי הרישום הוא אבוחצירא, מקורבו של גרטלר, שמכחיש כאמור את ההפקדה.

מכרה נחושת בקונגוצילום: Bloomberg

בסניף אפרילנד קינשאסה נפתח חשבון נוסף באמצע 2018 בעל שם דומה, Interactive Energy Russia, שאליו זרמו עוד עשרות מיליוני דולרים ממקורות שונים, חלקם במזומן לכאורה. באוגוסט 2018 נשלחו מחשבון החברה כ–15 מיליון דולר לחברת הכרייה הלאומית של קונגו. למנט טוען שאין לו קשר לחברה הרוסית, והוא אינו פעיל בקבוצת Interactive מאז 2017. לדבריו, אין לו שום קשר לגרטלר.

5% ממניות חברת SnatchApp רשומות בנאמנות אצל עו"ד ג'והן, שהיה פעם שותף במשרדו של יעקב וינרוט המנוח, ובעבר הרחוק ייצג את גרטלר בתיק אזרחי. ב–2019 נהפך לשותפו הבכיר של עורך דינו של גרטלר, בעז בן צור, שמסמכי קונגו תיעדו משלוחים של 427 אלף יורו לחשבון משרדו במהלך 2018. ג'והן מדגיש כי נרשם כבעל מניות חודשים לפני שנהפך לשותפו של בן צור, וטוען כי באותה תקופה לא היו לו יחסים עם גרטלר. 5% נוספים ממניות SnatchApp נרשמו על שמה של חברה זרה בשם Nobi Tech, שנוסדה בגיברלטר בספטמבר 2018. החברה מוחזקות על ידי חברה לנאמנות שמפעיל משרד עורכי הדין Hassans מגיברלטר. Hassans רשם עבור גרטלר את כמה מהחברות שנכללו ברשימת הסנקציות האמריקאיות נגדו.

תגובות

אבי בן עזרא וחברת SnatchBot לא העבירו תגובה רשמית לפרסום.

אדראיין בריטס מסר בתגובה: "ראשית, אדגיש שאני דובר של SnatchApp בלבד ותגובתי איננה תגובה רשמית מטעם SnatchBot, אך אתייחס ל–SnatchBot רק לשם הסדר הטוב. ברחבי הרשת ניתן למצוא מעל 1,200 מאמרים שפורסמו על SnatchBot, שיש לה 80 אלף משתמשים רשומים והיא משרתת מעל 100 מיליון משתמשים. החברה מעסיקה 56 עובדים בנוסף ל–14 עובדי SnatchApp. יודגש שבעת שכתבתי את המאמר ל'ג'רוזלם פוסט', חברת SnatchApp רק החלה את דרכה ואני טרם הייתי מועסק בה.

"הקבוצה החזיקה משרדים בהרצליה במשך שנתיים עד שתמה תקופת השכירות. במקביל, החזיקה משרדים ברמת גן שמהם היא פועלת כעת. העובדה ששירות המענה החיצוני השתמש בכתובת הרשומה של סנאצ'בוט אינה מעידה על דבר. טענתכם ש–SnatchBot משתמשת ב'לקוחות מזויפים' מקוממת ולא מתבססת על תחקיר רציני. לאור הטענות שהשמעתם באוזני הלקוחות שלנו, לא פלא שהכחישו קשר לחברה. איני מסכים עם טענתכם שהשם 'טאטא קומיוניקיישנס' מזכיר בהכרח את שמה של TataCo".

עו"ד בעז בן צור מסר מטעמו של דן גרטלר: "אין למר גרטלר קשר לבליל הטענות והשמות המופיעים בפנייתך. כל אזכור כאמור של מר גרטלר הוא בגדר הוצאת לשון הרע, ובהתאם — יוליך להגשת תביעה נוספת. בסופם של ההליכים המשפטיים יפרע מר גרטלר את כל הנזקים שנגרמים לו כתוצאה מהמסע השיטתי (והשקרי) שאתם מנהלים נגדו".

עו"ד דודו ג'והן ממשרדו של בן צור מסר: "איני מחזיק במניות בנאמנות עבור מר גרטלר. ייצגתי את גרטלר בעניין אזרחי, ולמיטב זיכרוני העניין הסתיים ב–2008. באמצע 2018 התבקשתי על ידי אדם אחר להחזיק עבורו בנאמנות ב–5% ממניות סטארט־אפ שהוקם בשעתו. הדבר נעשה בטרם הצטרפתי למשרד בן צור ב–2019. הניסיון לקשור בין הדברים משולל יסוד".

ג'והן שמעון למנט מסר בתגובה: "עסקיו של ברוס אינם מענייני. איני קשור לקבוצת Interactive מאז סוף 2017. חברת Interactive Energy הרוסית אינה חלק מקבוצת Interactive Energy. הטענות על הפקדות שביצע שלמה אבוחצירא אינן נכונותאני מצר על ניסיונכם לפגוע בחברה המעסיקה עשרות עובדים ומשרתת לקוחות בינלאומיים. העברתי לידי עיתונכם צילומי מסך ממערכת ניהול הלקוחות של SnatchBot המוכיחים כי החברות שבשמן נקבתם הן לקוחות של סנאצ'בוט, בניגוד לנכתב בכתבה".

את תגובתו של אלי יוהאן ברוס לא ניתן היה להשיג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker