מתאונות בנייה ועד שוויון לבעלי מוגבלות: עשרות חוקים תקועים בלי תקנות

ב–2017 החליטה הממשלה לפעול לצמצום המספר של תקנות חובה שטרם הותקנו ולכן הן מעכבות כניסה של חקיקה לתוקף ■ בשבוע שעבר מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על התופעה: "המחוקק אינו עוסק בכתיבה למגירה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כנסת ישראל

מאחורי רוב הצעות החוק שמגיעות לשולחן הכנסת עומדת עבודת מטה מאומצת, שעות רבות של התייעצויות, שינויי ניסוח, ויכוחים אידיאולוגיים ונימוקים טכניים. רובן נופלות או יורדות מסדר היום לפני שלב ההצבעה, ולכן חקיקה שמאושרת בקריאה שנייה ושלישית נחשבת הישג למי שעומדים מאחוריה — שרים, ח"כים ולעתים, גם לוביסטים.

ואולם העובדה שחוק עבר ואושר בכנסת אינה מבטיחה את קיומו בפועל. מקדמי החוק קיבלו את הכותרת שלהם בעיתון והמשיכו הלאה, אך לעתים התהליך רחוק מסיומו. בשבוע שעבר ניתנה בבית המשפט העליון פסיקה שממחישה מצב אבסורדי: חוקים שאושרו בכנסת לא נכנסו לתוקף — משום שלא הושלם בהם ההליך של התקנת תקנות חובה. לא מדובר בעיכוב שולי של כמה חודשים. בחלק מהמקרים עוברות שנים רבות, ואף יותר מעשור, מבלי שהתקנות יאושרו.

קריסת פיגומים. העובדה שחוק עבר ואושר בכנסת אינה מבטיחה את קיומו בפועלצילום: מוטי מילרוד

מדובר בחקיקה מכל תחומי החיים ובהם חקלאות, חינוך, ביטחון פנים, תקשורת, בריאות, הגנת הסביבה, תחבורה, רווחה, משפט ועוד. ביניהם, למשל, חקיקה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מאבק בתאונות עבודה וחובת קיום מכרזים — שאמורה לחול על 500 תאגידים שנמצאים בבעלות רשויות מקומיות.

ב-2017 התקבלה החלטת ממשלה לפעול לצמצום מספרן של תקנות חובה שטרם הותקנו. במועד זה היו כ–150 תקנות חובה שלא הותקנו בתחומים שונים. בשנה לאחר מכן חלה התקדמות ופורסמו עשרות תקנות לחוקים. ב–2019 עדיין נותרו 102 תקנות חובה שלא הותקנו — אך אז החלה שרשרת מערכות הבחירות, הכאוס הפוליטי השתלט על המערכת והעבודה על התקנת התקנות נתקעה. כלומר, ניתן להעריך כי מספר התקנות שעדיין מעוכבות נותר דומה מאז 2019.

דוגמה אחת לחוק שאושר אך לא מיושם הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המסמיך את שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, להתקין שישה קבצים של תקנות הנוגעים לנגישות שירותי שעת חירום של המדינה לאנשים עם מוגבלות: להקים מאגר מידע לצורך שעת חירום; לאפשר נגישות מסגרות לאנשים עם מוגבלות לשעת חירום; נגישות שירותי בריאות בקהילה בשעת חירום; פינוי אוכלוסייה בשעת חירום, לרבות פינוי הוסטלים; נגישות אספקת צרכים קיומיים (מים, מזון ותרופות) ונגישות שירותים חיוניים אחרים המסופקים בשעת חירום.

בתיקון לחוק השוויון משנת 2005 נקבע כי יש להגיש את קובצי התקנות האלה לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות עד לתחילת מאי 2006. מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, אומרת כי למרות הזמן הרב שעבר, עד כה הותקנו רק התקנות שמסדירות את ההיערכות לחירום של מסגרות שנותנות שירותים לאנשים עם מוגבלות (כמו מסגרות רווחה ומסגרות חינוך).

מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרחצילום: ישראל ש. צדוק

כלומר, החוק קובע כי אנשים עם מוגבלות שאינם במסגרת (כלומר, חיים באופן עצמאי) זכאים לעזרה בעת חירום ותהליך פינוי ייעודי — אך לא יקבלו זאת בפועל משום שלא תוקנו תקנות לחוק. "במבצע הצבאי האחרון ראינו כמה קשה חוויית המנוסה למרחב המוגן ואת הסיטואציות שבהן יש צורך בתהליכי פינוי ייחודיים לבעלי מוגבלות", אומרת צדוק.

במקרה של צמצום תאונות עבודה, למשל, נקבע במסגרת חוק ההסדרים ב–2018 כי קבלן ישלם פרמיה ביטוחית גבוהה יותר לביטוח הלאומי אם התרחשו באתר הבנייה שבניהולו תאונות — ותקנות ראשונות יובאו לאישור עד מאי 2019. לדברי צדוק, התקנות עדיין לא אושרו "והמשמעות שמדי שבוע יש נפגעים והרוגים באתרי בנייה — ואיש לא מושפע מכך".

רק שלושה מתוך 13

כבר ב–2015 קבע דו"ח מבקר המדינה כי נכון לאוגוסט 2014 יש 133 תקנות שהחוק קבע כי השר חייב בהתקנתן אך הן טרם הותקנו; לפחות 32% מהן תקנות ראשונות שבחוק נקבע מועד מרבי להתקנתן; וכי 61 (46%) מהתקנות מקנות זכות או קובעות הסדרים שאי־אפשר לממשם ללא התקנות.

הסיבות העיקריות לעיכוב בהתקנת התקנות (לעתים יותר מסיבה אחת) היו עיכובים במשרד המשפטים; נדרשים תיקוני חקיקה או פעולות מקצועיות מקדימות; עיכובים הקשורים בוועדות הכנסת ; עיכובים פנים־משרדיים הנוגעים לעבודת מטה או שיקולים מקצועיים; יש הסדרים חלופיים (נוהל או חוזר מנכ"ל) או שאין עוד צורך בהתקנת תקנות ועיכובים הקשורים למחלוקת או עבודה בין־משרדית.

כסא גלגלים. 13 קבצים של תקנות עוסקים בזכויות של אנשים עם מוגבלותצילום: ניר כפרי

במרכז להעצמת האזרח — עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת באפקטיביות המגזר הציבורי ויכולות הביצוע של הרשות המבצעת — בדקו בתחילת 2019 את היישום של מדיניות הממשלה בטיפול בנגישות לאנשים עם מוגבלות. לפי דו"ח מעקב שהוציאו, מתוך אותם כ–150 קבצי תקנות חובה שטרם הותקנו ושנקבע בהחלטת הממשלה מ–2017 שיש להשלימם, 13 קבצים של תקנות עוסקים בזכויות של אנשים עם מוגבלות. מתוכם הותקנו שלושה קבצים בלבד, שבעה עברו לאישור ועדות הכנסת אך לא תוקנו, ושלושה נוספים לא קודמו בכלל.

לדברי צדוק, "לא יתכן שחוקי מדינת ישראל חלים על כולנו אך שרי ממשלת ישראל מתרשלים בתפקידים ולא מתקנים את תקנות החובה השונות. המצב פוגע באזרחי ישראל בצורה הישירה ביותר ומרוקן את החוק מתוכן. עם הקמת הממשלה החדשה כבר שומעים על כוונותיהם של נבחרי הציבור החדשים להוביל מדיניות בתחומים שונים ועל חוקים רבים שהולכים לעבור. אבל העבודה של חברי הכנסת והשרים לא נגמרת שם. עליהם לדאוג שתקנות חובה מתוקנות ובכך החוקים הופכים למציאות".

חוגגים בלי מכרז

בעתירה שהוכרעה בשבוע שעבר בבג"ץ, השופטים חנן מלצר, דפנה ברק ארז ועוזי פוגלמן הורו בצעד חריג לשרת הפנים, איילת שקד, להתקין תקנות שיאפשרו את כניסתה לתוקף של החובה לערוך מכרזים גם בתאגידים מקומיים (חברות שבשליטה או בבעלות של רשויות מקומיות).

מדובר במקרה קיצוני במיוחד, שכן כבר ב–2002 הכנסת קיבלה תיקון לחוק חובת המכרזים המחייב גם את מאות התאגידים המקומיים בישראל בעריכת מכרזים. אבל על מנת שהתיקון ייכנס לתוקף, נדרש שיותקנו על ידי שר הפנים תקנות — בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה של הכנסת.

השופט מלצר. "פרשה עגומה של של אי־הפעלת סמכות חובה"צילום: אוליבייה פיטוסי

כמעט 20 שנה חלפו מאז, אך התקנות הרלוונטיות לא הותקנו — בעיקר בגלל לחצים פוליטיים. בשל כך הוגשה ב–2016 עתירה לבג"ץ על ידי ארגון אמון הציבור, שאליה צורפה בהמשך גם התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

בהכרעתו אמר השופט מלצר כי הכרוניקה מגוללת פרשה עגומה של אי־הפעלת סמכות חובה, העולה כדי פגיעה מתמשכת בשלטון החוק. לדבריו, "המחוקק אינו עוסק בכתיבה למגירה, וברי כי חוק שנחקק בכנסת, צריך שיינתן לו תוקף והוא יופעל במהירות הראויה". מלצר לא קיבל את הטענה שלפיה הסיבה לאי־התקנת התקנות היתה המורכבות של הסוגייה. לדבריו, קשה להימלט מהחשש כי אחת הסיבות האמיתיות לכך היא מערכת לחצים בשדה הפוליטי.

השופט פוגלמן הוסיף כי "יש להצטער על כך שנדרש סעד שיפוטי אופרטיבי כדי למלא אחר הוראת המחוקק הראשי בנושא מבני שיש לו הקרנה ישירה על היבטים של שוויון הזדמנויות, טוהר מידות ומינהל תקין". לדבריו, יש לקוות שהליך חקיקת המשנה יושלם במהירות לאחר שהצעת התקנות תונח על שולחנה של ועדת החוקה.

השופטת ברק-ארז הצטרפה לביקורת וביקשה להדגיש את חומרת העיכוב המתמשך בתקנות. לדבריה, רק במקרים חריגים בית המשפט נותן צו המורה על התקנת תקנות. "כל יום שחולף מבלי שהותקנו התקנות מעצים את הפגיעה באינטרס הציבורי", כתבה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker