עובדת בכירה בעיריית ירושלים שהושפלה ומודרה תקבל פיצוי של 150 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את הטענות של סגנית היועמ"ש לתכנון ובנייה בעירייה כי נשללו ממנה סמכויות, מעמדה נפגע והיועץ המשפטי השפיל וביזה אותה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים. ניסתה להכשיר בדיעבד את הפגיעה בעובדתצילום: אוליבייה פיטוסי

התעמרות בעבודה, המוכרת גם בשם העסקה פוגענית, היא לא תופעה שולית ויש לה קורבנות רבים. מדובר ביצירת סביבה עוינת במקום העבודה, התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית כלפי עובד. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, במתן משימות משפילות, או בפגיעה ביכולת לבצע את התפקיד ובסיכויים להתקדם ולהצליח.

בישראל היו כמה ניסיונות בשנים האחרונות לקדם הצעת חוק פרטית למניעת התעמרות בעבודה, אבל זה עדיין לא קרה. לפי דברי ההסבר להצעה, בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים: מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות בעבודה.

רוח הצעת החוק מהווה בסיס לפסיקות בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות. עד היום התופעה נדונה בכמה תיקים בבתי הדין האזוריים. שניים מהם, שסללו במידה רבה את הדרך, ניתנו ב-2016 על ידי השופטת דיתה פרוז'ינין, מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניינם של מני נפתלי וגיא אליהו, עובדים במעון ראש הממשלה בירושלים, שטענו להתעמרות מצדה של שרה נתניהו ותבעו את מקום עבודתם בגין תנאי העסקה פוגעניים.

השופטת דיתה פרוז'יניןצילום: אוליבייה פיטוסי

במקרה של נפתלי, אב הבית לשעבר, נפסקו לו 80 אלף שקל על התעמרות בעבודה שהוגדרו פיצויים בגין עוגמת נפש. במקרה של אליהו, עובד תחזוקה לשעבר, נפסק לו פיצוי של 65 אלף שקל בגין עוגמת נפש.

שלשום (ראשון) נקבע בבית הדין האזורי לירושלים כי עובדת בכירה בייעוץ המשפטי של עיריית ירושלים תקבל מהמעסיקה שלה — העירייה — פיצוי של 150 אלף שקל לאחר שנקבע כי ננקטו נגדה מהלכים כוחניים וניטלו ממנה סמכויות בלי הצדקה עניינית. פסק הדין ניתן על ידי השופט כאמל אבו קאעוד ונציגי הציבור אלי קדוש ואורית הימן שפירא.

מדובר בהליך משפטי שניהלה עו"ד אילנית מיכאלי נגד העירייה בטענה כי מי שהיה היועץ המשפטי, עו"ד אלי מלכה, רוקן מתוכן את התפקיד שלה כסגנית היועמ"ש לתכנון ובנייה, וכן גימד ומידר אותה הלכה למעשה מפעילות באגף הייעוץ המשפטי בנושא התכנון והבנייה. לעירייה יש אפשרות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.

"שוכנענו כי לתובעת נגרם סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים שבהם נקטה העירייה כלפיה, ושגרת יומה בעבודה נפגעה. כפי שהתובעת העידה, היא 'מתהלכת עם הראש למטה', מתחמקת מעיניהם של עמיתיה לעבודה, ומסתובבת כאילו אות קלון מונחת על ראשה. הפגיעה קשה מנשוא, במיוחד בשים לב לוותק של התובעת באגף הייעוץ המשפטי של העירייה, לתפקיד הרם שהגיעה אליו ולרוחב סמכויותיה, שניטלו ממנה באבחה ללא הצדקה עניינית, מבלי שהתקיים הליך תקין, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות", נכתב בפסק הדין.

פגיעה חד־צדדית

מיכאלי הועסקה מאז 1994 ועד היום באגף היועמ"ש בעריית ירושלים. היא התחילה כמתמחה, המשיכה כעורכת דין ומ–2010 לאחר שזכתה במכרז על התפקיד, היא סגנית היועמ"ש לתכנון ולבנייה.

לטענתה, מאמצע 2016 מלכה החל לפגוע בה ובסמכויות שלה בצורה חד־צדדית, שרירותית, פסולה ומתמשכת. ביוני 2016 היא התבשרה, ללא הודעה מוקדמת, כי כל צוות העובדים שהיא מנהלת נלקח ממנה ומכל תחומי האחריות שלה נשאר לה רק תפקיד אחד — היועצת המשפטית לוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

ב-2018 היא הגישה את העתירה נגד העירייה, באמצעות עו"ד גבריאל גורל, וביקשה שיוצהר כי המהלך לריקון תפקידה מתוכן נעשה בחוסר חוקיות וצריך להתבטל, השבת כל הסמכויות שלה ומתן פיצוי.

לטענתה, מלכה פנה לעובדיה ונתן להם הוראה לא לעבוד אתה וממהנדס העיר הוא ביקש שלא לפנות אליה לקבלת ייעוץ. היא הפסיקה לקבל תיקים משפטיים בתחום התכנון והבנייה, לא הוזמנה לישיבות בתחום זה ומודרה מפורום קבלת ההחלטות באגף. לדבריה, גם מעמדה בתפקיד היחיד שנותר לה — ייעוץ לוועדה המקומית לתכנון ובנייה — נפגע. היא חוותה הגמדה ומידור, סמכותה לייעץ לוועדה צומצמה והיא זכתה ל"השגחה" ולליווי צמוד על ידי עו"ד מלכה ונציגיו.

בית הדין האזורי לעבודה בירושליםצילום: יעקב

העירייה טענה מנגד כי מדובר בשינוי ארגוני פרי עבודה מאומצת של גורמים רבים ובליווי יועצים חיצוניים, מיכאלי היתה מעודכנת לגביו אך היא מסרבת להפנים אותו.

"אין למעסיק זכות לפגוע במעמד העובד"

לאחר שמיעת העדויות, ההרכב קיבל את עמדתה של מיכאלי כי השינוי בתפקידה הוחל ללא הודעה או סימן מקדים והוא לא היה מחויב מהליך השינוי הארגוני. הם קבעו כי הדבר נעשה באופן שרירותי, ללא הסכמת ארגון העובדים, מבלי שניתנה למיכאלי זכות טיעון ובחוסר תום לב. הם הוסיפו כי גם אם הוא היה חלק מהליך ארגוני, זה לא יכול להכשיר מהלך שלא תואם עמה ולא ניתנה לה הזדמנות לשכנע אחרת.

בפסק הדין נכתב כי הניסיון של העירייה במהלך המשפט להראות את חוסר שביעות רצונה מהעבודה של מיכאלי נדמה כניסיון להכשיר בדיעבד את הפגיעה במעמדה ובעבודתה וכי "הפררוגטיבה הניהולית אינה מקנה למעסיק את הזכות לפגוע במעמדו של עובד ובמהות תפקידו, בו זכה במכרז כדין, בצורה שרירותית בחוסר תום לב ולא סבירה".

לאור הזמן שעבר עד הגשת התביעה ויחסי העבודה העכורים בין הצדדים, העירייה חויבה לקיים את חוזה העבודה באופן שישיב למיכאלי חלק מהמעמד שהקנה לה המכרז. על העירייה לחדול ממידורה של מיכאלי מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה.

בפסק הדין אמנם נכתב כי העובדה שמיכאלי לא מקבלת את כל הסמכויות שהיו לה בעבר מקבעת את המעמד המקופח שלה — אף שהיא במידה רבה הקורבן להתנהלות הפוגענית וחסרת תום הלב של העירייה כלפיה — אך בנסיבות האלה הפיצוי יהיה בעיקר כספי ועל הצד הגבוה.

מני נפתלי. 80 אלף שקל על התעמרות בעבודהצילום: מוטי מילרוד

בנוגע לסכום הפיצוי, ההרכב בתיק הזכיר את פסקי הדין בעניין נפתלי ואליהו כדוגמאות למקרים שבהם בתי הדין האזוריים לעבודה פוסקים פיצוי על התעמרות בעבודה, אף שאין חקיקה מפורשת. הצעת החוק נוקבת בפיצוי של עד 120 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

הם קבעו כי לאור חומרת הפגיעה בתובעת, ההעסקה הפוגענית וההתעמרות החל מיוני 2016, מוצדק לפסוק לה פיצויים על הצד הגבוה. מעבר ל-150 אלף שקל נקבעו למיכאלי הוצאות משפט ושכר טרחה של 25 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker