הקורונה זה לא תירוץ: שופטת לא התירה לעדים מחו"ל פטור מהתייצבות פיזית

קבעה כי למרות מגבלות הקורונה, חקירה בבימ"ש אינה שווה לחקירה מרחוק ■ גם לב לבייב מבקש להעיד בשיחת וידאו בתיק פשיטת הרגל של בנו

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיון באמצעות עדויות מרחוק, בבית משפט בניו יורק
דיון באמצעות עדויות מרחוק, בבית משפט בניו יורקצילום: New York Unified Court System /

אחת ההשלכות של מגפת הקורונה נוגעת לחקירה של עדים שאמורים להגיע מחו"ל לצורך עדותם. בשל ההגבלות שקיימות על נסיעות, כמו גם הצורך במקרים רבים בבידוד, מוגשות לבית המשפט בקשות לאפשר חקירה של עדים מרחוק - באמצעים טכנולוגיים (היוועדות חזותית). 

האם בתי המשפט יאשרו זאת? במקרה שבו ניתנה השבוע החלטה, השופטת לא הסכימה לקבל את הבקשה והציגה עמדה נחרצת, שלפיה הקורונה אינה תירוץ מספק. עם זאת, לאור העובדה שהעדים לא יספיקו להגיע לדיוני הוכחות השבוע - דחתה אותם לפברואר. 

מדובר בתביעה של חברה צרפתית נגד ישראלי שהיה המפיץ שלה (שתבע אותה חזרה), בטענה להפרת חוזה והפרת סימני מסחר. בתיק נקבעו דיוני הוכחות שהיו אמורים להתקיים היום (חמישי) ואתמול. בתחילת השבוע הוגשה מטעם החברה בקשה לאפשר את החקירה בהיוועדות חזותית, כך שהעדים לא יידרשו להגיע לישראל. "נוכח ההגבלות על נסיעות ברחבי העולם וכניסת זרים לישראל, ברור שהמצהירים, שמקום מושבם בצרפת, לא יוכלו להתייצב לדיון בעתיד הנראה לעין", נכתב. עוד נכתב כי המצהירים הם אנשים זרים שקיים סיכון ממשי לבריאותם בשל התפרצות הקורונה.

התנאים שבית המשפט שוקל כשהוא נדרש לאשר בקשה לגביית עדות בדרך זו הם אם הבקשה הוגשה בתום לב; אם העדות רלוונטית לבירור התביעה בישראל; ואם קיימת סיבה טובה למתן עדות באמצעות שיחת וידאו. חוסר תום לב מתקיים כשעד או צד להליך מבקש להעיד באמצעות שיחת וידאו מחו"ל כדי להתחמק מאימת הדין בישראל או כדי להימנע מחקירה משטרתית ומעצר. הפסיקה הכירה בטעמים שונים כ"סיבה טובה" לקיום חקירת עדים בשיחת וידאו, ובהם מצבם הבריאותי של העדים, המצב הביטחוני בישראל בעת מתן העדות, וכן נסיבות אישיות של עדים. 

לב לבייב
לב לבייבצילום: עופר וקנין

יום לאחר הגשת הבקשה, השופטת הלית סילש, מבית המשפט המחוזי מרכז, דחתה אותה. היא כתבה בהחלטה כי אינה מתעלמת מקיום המגפה, השלכותיה על קיום הטיסה והצורך בבידוד, אך גם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי "אין חקירתו של עד המצוי באולם בית המשפט, כחקירתו במשרד בא כוחו המצוי אלפי קילומטר משם". היא הוסיפה כי לא מדובר בעד בודד, אלא בכמה עדים של התביעה שלא הוצג נתון או מסמך בנוגע למצבם הרפואי, או היותם בקבוצת סיכון.

לאחר שבחנה את האינטרסים השונים, דחתה השופטת את הבקשה וקבעה כי לאור המצב והעובדה שהעדים אינם בישראל אחרי תקופת בידוד, המועד של שמיעת הראיות בתיק יידחה לפברואר.

עו"ד בנג'י לבנטל, ממשרד זיגל-גולדשמידט ולבנטל, המייצג את העסק הישראלי, מסר: "אם תאגיד זר תובע בישראל, טוב שידע שעליו להגיע בפועל לכאן להגן על תביעתו ולהעיד. יש לברך על כך שביהמ"ש הורה על התייצבות העדים לחקירה כאן בישראל". 

גם לב לבייב, שנדרש להגיע בשבוע השני של נובמבר לישראל על מנת להיחקר על תצהיר שנתן בתיק שבו הוכרז בנו שלום פושט רגל, ביקש על רקע הקורונה שלא להגיע לישראל ולהעיד באמצעות היוועדות חזותית. "אבי החייב הוא תושב רוסיה, מתגורר בחו"ל דרך קבע, ואינו צפוי להגיע לישראל בתקופה הקרובה, בפרט כאשר משבר הקורונה הפוקד את העולם מחייב נקיטת משנה זהירות וצמצום משמעותי של תנועה, קל וחומר טיסות ומעבר בין מדינות", נכתב בבקשה.

הנאמן לנכסיו של שלום לבייב מסרב, וטוען כי זהו מדובר בתירוץ בשל החקירה שמתנהלת נגד לבייב בישראל בפרשת הברחת יהלומים, והחשש כי ייעצר לחקירה. לבייב השיב כי אלה טענות סרק. בתיק עדיין לא ניתנה החלטה האם לאפשר את העדות מרחוק או לחייבו להתייצב לדיון. גם במקרה זה, לאור העובדה שמי שמגיע מרוסיה נדרש לבידוד, סביר שדחייה של הבקשה גם תביא לדחייה של מועד הדיון. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker