הגל הראשון של מגפת הקורונה במארס־מאי סחף אתו מגזרים שלמים לתהום כלכלית, ופגע בהמוני ישראלים: טיסות בוטלו מבלי שהוחזרה לרוכשים עלות הכרטיסים, מפעילי חנויות בקניונים הפסיקו לשלם דמי שכירות עסקית, צרכנים לא קיבלו מוצרים שהזמינו, שוכרי דירות התקשו לעמוד בהתחייבויות למשכירים, גני ילדים פרטיים דרשו מהורים לשלם עבור הגנים אף שהם סגרו את שעריהם, וזוגות לפני חתונה נאלצו לבטל את האירוע אחרי שכבר שילמו מקדמה.

כל המקרים האלה הם דוגמאות להסכמים ולחוזים שהופרו בשל הקורונה. לאור הפגיעה המהותית, היו הציפיות גבוהות מהצוות שהקים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, עו"ד ארז קמיניץ, לבחינת ההשפעה של המשבר על דיני החוזים. היו שציפו כי הצוות יקבע שמשבר הקורונה הוא "כוח עליון" שמצדיק סיכול של החוזה והשבה בין הצדדים. אחרים ציפו שהצוות יסדיר באופן ודאי את היחסים החוזיים, על רקע השינויים שגרם המשבר.

ואולם מסקנות הצוות, שפורסמו ביולי, גררו אכזבה. עבור רוב ענפי המשק, הצוות הסתפק בהמלצות כלליות "להנמיך את להבות המחלוקת המשפטית", להתנהל "בתום לב" ולהגיע "לפתרון מוסכם בדרכי שלום". במלים אחרות, במשרד המשפטים קראו לצדדים לחוזה שנקלעו לסכסוך להסתדר בעצמם, ולהתאים את החוזים למצב החדש שנוצר. הצוות קבע מתווים פרטניים של הסדרה רק בכמה מקרים מסוימים: גני אירועים, הופעות, גני ילדים ואיחור במסירת דירות.

"ברמה המקצועית, זה היה אחד הנושאים הכי מורכבים שטיפלתי בהם. לא ידעתי עד כמה הוא מורכב כשנכנסתי אליו. היה מאמץ רב־מערכתי ניכר, כי היה ברור שצריך הסדר מהיר", אומר קמיניץ בראיון ראשון ל–TheMarker מאז פורסמו ההמלצות.

כמה שעות אחרי הראיון הטלפוני עם קמיניץ, ביום רביעי האחרון, הוא התבשר שהוא צריך להיכנס לבידוד, לאחר שאחד המשתתפים בישיבה שבה נכח התגלה כחולה מאומת. השיחה הבאה כבר מתנהלת כשהוא בבידוד, עובד מביתו ברעות.

הוועדה פעלה במשך חודשיים וחצי, נפגשתם עם עשרות גופים, קיימתם עשרות ישיבות במשך מאות שעות - לא מאכזב אותך שלא הגעתם להסדר?

"אני לא אסכים להגיע לתוצאה לא הוגנת ולא נכונה רק כדי להגיד שעשיתי משהו. האמירה שאנחנו לא יודעים מה הוגן ונכון לעשות חשובה לא פחות מאשר להגיד לאנשים שיתחלקו חצי־חצי, וכל הסדר שהוא ודאי - פוגע בצדק. לכן המלה 'מאוכזב' לא נכונה. אף שאנחנו המשפטנים אוהבים להגיד שיש לנו פתרון לכל דבר - אולי כאן הכלכלה צריכה לדבר".

ובכל זאת האכזבה קיימת, במיוחד בשוק השכירות העסקית. למשל, שוכרי חנויות ומשרדים שנסגרו למשך שבועות ועדיין חויבו בתשלומי שכירות. היתה ציפייה שייקבעו כללים מסוימים שיעזרו לפתור את המחלוקות עם המשכירים.

"לא הרגשתי שאני יכול להגיע לתוצאה הוגנת במקרה הזה, אלא שאני אעשה יותר נזק מתועלת. בשכירות עסקית השונות היא אדירה. יש משכירים שהם בעלים של הקניון ויש כאלה ששוכרים מתחמים ומשכירים לאחרים; יש אדם שמשכיר חנות באבן גבירול בתל אביב וזה הנכס המניב היחיד שלו - זו הפנסיה שלו; יש בעלי קניונים שממונפים מול בנקים וזרם התקבולים שהם מקבלים מהשוכרים משועבד לטובת ההלוואה שנלקחה להקמת המתחם או לרכישתו; יש משרדים שנשארו פתוחים, אבל בגלל התו הסגול הם בתפוסה נמוכה; יש חנויות שנפתחו בתחילת מאי אבל לא חזרו לאותו פדיון. ניסיון לייצר פתרון גנרי שמתייחס לשוק בצורה אחידה הוא בלתי אפשרי. לכן, האמירה היא לצדדים - כדאי לכם למצוא את הפתרון".

מה לגבי מערכת של דחיית תשלומים והקפאת ערבויות, כפי שנעשה במדינות אחרות?

"נדמה לי שגם מדינות אחרות לא חוקקו הסדרים שמחלקים נזקים. אם מכוונים להסדרים רכים יותר, כמו דחיית תשלומים או מניעת פינוי לתקופה, זה סוג הפתרונות שאנחנו מצפים מהצדדים שיגיעו אליהם בעצמם".

אז למה כבר לא הצעתם לחוקק את זה בחוק?

"כי זו בעיה להגיד באופן כולל, ביחס לכל השכירויות העסקיות, שיש למנוע פינוי למשך תקופה. יש את אפקט השרשרת. למשל, בעל נכס שממונף מול הבנקים - אם הוא לא יפנה את השוכר, הבנק יגיד לו שהוא מעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, כי אפשר לפנות ולמצוא שוכר אחר".

אז אתם אומרים לצדדים: "יש קורונה, תפגינו רצון טוב זה כלפי זה"?

"האמירה הרבה יותר חדה ורצינית מזה. לצדדים כדאי לשבת לשולחן המשא ומתן, לבדוק קווים אדומים ולנסות להגיע לקיום חוזה בקירוב. זה לא 'תפגינו רצון טוב', אלא אמירה שמבחינה כלכלית הרבה יותר כדאי לנסות להגיע להסכמות כאלה.

"אנחנו חברה שאוהבת להתדיין, אבל בשיקול עסקי קר צריך להגיע להסכמות שיביאו למימוש החוזה. המצב המשפטי בסוגיה הזאת כל כך לא ודאי, שאם תגיע לבית המשפט אתה ממש לא יכול לדעת מראש מי מהצדדים יזכה".

נכנסנו לגל השני בזמן ששיעור הבלתי־מועסקים במשק גבוה. יש חשש אמיתי מהקושי של שוכרי דירות לעמוד בהתחייבויות שלהם למשכירים.

"ההמלצות נותנות לשר המשפטים אופציה לקבוע הסדרים פרטניים בצורה מהירה. אם נגיע למסקנה שהגל השני יוצר קושי לעמוד בתשלומי השכירות למגורים, לא נהסס לפעול ולקבוע מתווה בחקיקה של הסדרה רכה. יש גם יוזמה של חקיקה פרטית שתאפשר עצירה של תשלומי שכירות לשלושה חודשים ועיכוב של הזכות לפנות דייר שלא משלם".

"יש יוזמה של חקיקה פרטית שתאפשר עצירה של תשלומי שכירות לשלושה חודשים ועיכוב של הזכות לפנות דייר שלא משלם"צילום: תומר אפלבאום

למה לא עשיתם את זה בגל הראשון של ההתפרצות?

"זה נהיה פחות רלוונטי ביוני. פיתחנו אפשרות לבצע סקרים באופן מהיר, בעזרת משרד ראש הממשלה, ואנחנו יכולים לעקוב אחרי מה שקורה מהר ובצורה מדויקת. עשינו סקרים גדולים על מצב השוק, ובמאי מצאנו כי רק 10% מהשוכרים לא הגיעו להסכמות עם המשכירים. זה לא מעט, אבל גם לא הרבה, והגענו למסקנה שהשוק מצליח למצוא פתרונות".

איפה עוד תשקלו להתערב?

"אם נתרשם שיש שוק ספציפי שנכון להסדיר, נוכל להמליץ לשר המשפטים ליצור הסדרים פרטניים. למשל במקרה שמכוני הכושר ייסגרו בהמשך, ויהיה קושי בהתקשרות חוזית עם מתאמנים".

התמקדתם בחוזים שעוד אפשר להציל, אבל לא תמיד זה כך. אנשים שהזמינו שיט מחברת תיירות שעוסקת בחופשות שיט ייראו את הכסף?

"לצערי הרב שמענו גם על אירועים כאלה. כשהחוזים הם מול ספק בחו"ל, זה נהיה מסובך. יהיו גם חוזים שמופרים מול ספקים ועסקים בארץ ולא ניתן להציל אותם. בדרך כלל הצרכנים הם האחרונים בשרשרת לקבל משהו מעסק שקרס. בגזרה שלנו, של קיום חוזים, אנחנו מנסים למתן את ההשפעות".

אתם נתקלים בגל השני במצבים של קיפוח צרכנים?

"יש תופעה כזו שאנחנו מתחילים לראות. במסגרת חוזים חדשים, שכבר לוקחים את האפשרות של סיכון הקורונה, יש מקרים שבהם מטילים את כל הסיכון על הצרכן. התחלנו לראות את זה בהסכמים של גני ילדים מול הורים לשנה הבאה - מופיע סעיף שאומר שההורה ישלם גם אם הגן ייסגר בשל הקורונה. זה תנאי מאוד בעייתי כי יש פה תשלום על שירות שלא מקבלים. נצטרך לעקוב ולראות אם יש עוד חוזים כאלה".

מה הורה שמקבל דרישה כזאת צריך לעשות?

"צריך להתווכח ולא לקבל את התנאי כפי שהוא. יש פה ניצול לא הוגן של מצב מצוקה של הורה. זו התנהגות בעייתית וחסרת תום לב".

גן ילדים. "את עיקר הנזק עדיין נושאים גני הילדים, אבל חלק ממנו ישולם גם על ידי ההורים"צילום: אוהד צויגנברג

באוצר אמרו - לא מזיזים גבינה מחוררת

לקראת סוף מארס קמיניץ הבין כי יש צורך להקים צוות שיתמודד עם כל הפרות החוזים. "מפניות שקיבלנו הבנו שיש הרבה הפרות, והיה ברור שעוד יהיו הפרות נוספות, בגלל המגבלות. זרם נוסף של פניות הגיע על רקע קשיים של הציבור לעמוד בביצוע חוזים, מתוך קושי כלכלי", אומר קמיניץ.

מה היתה הפנייה הראשונה שקיבלתם?

"זו היתה פנייה בנושא של שכירות עסקית, לאחר מכן הגיעו גם פניות לגבי שכירות למגורים וחוזים צרכניים. הגיעה גם פנייה ממשרד החינוך בעניין תלמידים שהטיסה שלהם לפולין בוטלה. כשהבנו את גודל הקושי שייווצר על קיום החוזים ובבתי המשפט, החלטנו להקים צוות, ואספנו את מי שחשבנו שהוא רלוונטי ממשרדי האוצר והכלכלה, הפרקליטות, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון והרשות להגנת הצרכן. את הצוות ניהלה עו״ד רני נויבואר״.

עם מי התייעצתם?

"עם גורמים במשק ובמגזר השלישי ופרופסורים למשפטים. הישיבות התארכו. הסוגיות היו סבוכות, ואופן הניתוח שלהם רחב מאוד - בזמן שכל אחד בטוח שהוא צודק בתפישת המציאות המשפטית".

בדו"ח הצוות כתוב שהיו גם אי־הסכמות. נציגי האוצר אפילו כתבו דעת מיעוט. על מה היו המחלוקות?

"בקצה אחד היתה האמירה שלא צריך להתערב בכלל, אלא לתת לשוק למצוא את הפתרונות שלו. בקצה השני היה רצון להתערבות מלאה, באמצעות חקיקה, בכמה שיותר נושאים ובאופן גנרי, לרוחב השוק. זה היה מנעד רחב של עמדות, שהעמיד אותנו בדילמה שלא נתקלתי בה בעבר".

מי היה בעד התערבות רוחבית?

"הגורמים היותר צרכניים חשבו שבחלק לא מבוטל מהחוזים, צריך להתערב לטובת הצרכן. היו גורמים שחשבו שבשכירות עסקית צריך ליצור הסדרה".

בסוף, לגבי שכירות עסקית החלטתם לתת לבית המשפט להכריע. אנחנו רואים כאן פסיקות סותרות בבתי המשפט, שכבר דנים בבקשות לפנות שוכרים שלא שילמו דמי שכירות בגלל חוסר פעילות בתקופת הסגר.

"נכון, יש החלטות סותרות בבתי המשפט, ואני מעריך שתוך כמה חודשים תהיה גם הכרעה של העליון. אני מקווה שהשוק יפעל לפי ההמלצה בדו"ח, כך שצדדים לחוזה ינסו להתפשר.

"לפי מה שאני מבין, העמדה שלנו משפיעה בשוק יותר ממה שחשבתי. היא נשענת על ניתוח הדין הקיים ונובעת מכך שמי שנכנס לסכסוך משפטי ומגיש תביעה משחק ב'רולטה משפטית'. הסיכוי שהוא ייצא עם התוצאה שרצה דומה לסיכוי שהתוצאה תהיה הפוכה. הניתוח שלנו מראה כי לשופט יש אפשרות להגיע לשתי תוצאות הפוכות שנשענות על אותה פסיקה, ולכן המלצנו לצדדים - שמכירים הכי טוב את החוזה שעליו חתמו - לנסות ולגשר על הפערים, כך שכל אחד יוכל לממש את האינטרסים שהחוזה מבטא בלי לחצות קווים אדומים".

אבל בסופו של דבר זאת המלצה להתפשר, שלא עוגנה בחקיקה, ולכן היא חלשה יותר.

"בדיונים חשבתי שצריך אחת משתיים: לפנות לנתיב החקיקה כך שזאת לא תהיה המלצה בלבד, או לא לעשות שום דבר. מבחינתי, התערבות של רגולטור בשוק הפרטי צריכה להיעשות בחקיקה ראשית, שהיא דרך המלך. בסופו של דבר, אם אתה רוצה להשפיע על מערך הזכויות והאינטרסים בשוק זה צריך להיות באמצעות הוראה מחייבת ולא ממליצה".

העמדה הזו של קמיניץ לא התקבלה בצוות. "אנחנו לא לבד, ואנחנו צריכים להביא בחשבון גם את המערכת הפוליטית", הוא מסביר, ומוסיף: "צריך להכיר בזה שגם אם נמליץ לחוקק, זה לא בהכרח יקודם. אין ביטחון בדבר הזה.

"לא היתה הסכמה בצוות. חלקים ממשרד האוצר חששו מהתערבות המדינה בשווקים ורצו להותיר את השוק להתמודד בעצמו עם הבעיות הללו, ולא לנסות לתקן אותו תוך כדי תנועה".

למעשה, התחום היחיד שמשרד האוצר דווקא תמך בהתערבות בו הוא שינוי בחוק מכר דירות, שמעניק פטור למשך ארבעה חודשים מפיצוי מוגבר על עיכובים במסירת דירות בתקופת הקורונה. "באוצר התנגדו למתווים הפרטניים הנוספים שגיבשנו בעניין אולמות האירועים, המופעים וגני הילדים", אומר קמיניץ.

למה?

"הם חשבו שצריך לתת לשוק להסתדר לבד. אפשר להמשיל את המצב החוקי לגבינה מחוררת. לדעת האוצר, הגבינה הקיימת אולי מחוררת, אבל זאת הגבינה שיש לנו. לדעתם, ההצעה שלנו אולי ממלאת את החורים בגבינה, אבל גם מזיזה אותה למקום אחר. מבחינתם, עדיף גבינה מחוררת באותו מקום מאשר גבינה פחות מחוררת במקום אחר".

שר האוצר ישראל כ"ץ. למרות התנגדות האוצר, משרד המשפטים ממליץ לקדם כמה פתרונות בשווקים פרטניים בחקיקהצילום: אמיל סלמן

"רוב הגנים מתנהלים לפי ההסדר שהצענו"

למרות התנגדות האוצר, משרד המשפטים ממליץ לקדם כמה פתרונות בשווקים פרטניים בחקיקה. ההחלטה להתערב רק בשוק האירועים, המופעים וגני הילדים נומקה בדו"ח בכך שבענפים אלה זוהתה מצוקה מיוחדת, או שמדובר בענפים שניתן להחיל עליהם הסדרים פשוטים והוגנים בלוחות זמנים קצרים יחסית.

במקרה של עיכוב במסירת דירה נקבע, כי בתום 60 יום מהעיכוב במסירה, במקום שיוטל על הקבלן קנס של 150% מדמי שכירות של דירה דומה, הוא יחלוק את דמי השכירות עם הדייר. רק ארבעה חודשים לאחר מועד המסירה המקורי יחול הפיצוי המוגדל.

המשמעות היא ששוכרי דירות יאלצו לשלם עוד דמי שכירות בזמן שהם ממתינים לדירה החדשה שלהם, ללא פיצוי. זו לא התערבות למען הצרכנים.

"השתכנענו שמסירות מתעכבות בגלל המשבר ואין להטיל פה עונש על הקבלן. חשבנו שנכון לחלק את הנזק חצי־חצי בין הדייר והקבלן. זה שרוצים להסדיר חוזה צרכני לא אומר שהאיזון חייב להיות לטובת הצרכן. אנחנו רגילים שבחוזה צרכני הצרכן הוא הצד החלש, אבל הקורונה לימדה אותנו שלפעמים הספק הוא הצד החלש. בשוק המופעים, למשל, יש את הצרכנים שקנו כרטיס למופע ב–200 שקל, לעומת המפיקים שצריכים להחזיר עלות כזו לעשרות אלפי אנשים ויכולים לפשוט רגל. לא ברור בהכרח שהצד החלש פה הוא הצרכן".

קמיניץ מוסיף כי את ההמלצה בעניין עיכוב במסירת דירות רצה הצוות לקדם בחקיקה, אך שר השיכון, יעקב ליצמן, הציע מתווה שונה לחלוקת הנזק, ובכל מקרה השר אינו מעוניין בשלב זה לקדם מהלך חקיקתי.

בתחום גני הילדים הפרטיים נמצא מתווה פתרון, והצוות המליץ לעגנו בחקיקה. "הנכונות להגיע להתפשרות הובילה להסדר יפה, שקבע שההורים ישלמו על הימים של חופשת פסח ויום העצמאות. מעבר לזה, בתאריכים במארס ובמאי שבהם לא ניתן השירות והגנים היו סגורים, הכסף יוחזר או ימומש בקייטנת הקיץ. את עיקר הנזק עדיין נושאים גני הילדים, אבל חלק ממנו ישולם גם על ידי ההורים. רוב ההורים ברוב הגנים קיבלו את המתווה, אף שלא חוקקנו אותו עדיין", אומר קמיניץ. הוא מוסיף כי חשוב שהדבר יגיע לכלל חקיקה, כדי שהמתווה יהיה ברור גם למי שאינו מקיים אותו היום.

המשבר באולמות האירועים יצר דילמה סבוכה. בניגוד לגני ילדים, במקרה זה היחסים הם חד־פעמיים, ואם האירוע אינו מתקיים, לעתים לא ניתן לדחות אותו. בתחום הזה הוצע מתווה לפתרון בדו"ח הצוות, אבל עוד לפני שהחל משרד המשפטים לקדמו כבר החלו בכנסת לקדם מתווה אחר בחקיקה פרטית, שצפויה לקבל תמיכה עקרונית של המשרד.

בסופו של דבר, ההמלצות שקוראות לצדדים להגיע להסכמות ייושמו, או שנראה אלפי ואולי אפילו עשרות אלפי תביעות בבתי המשפט?

"הגישה שלנו, נקודת העוגן שכל חברי הצוות עומדים מאחוריה, היא שאנחנו באירוע כל כך גדול וקולוסאלי, עם אלפי חוזים שהופרו - ולכן יש לעשות מאמץ לקיים את החוזים ולא להפר אותם. ריבוי נזקים ופניות לבית משפט הוא מצב קשה, והרצון הוא להציל כמה שיותר חוזים ולמנוע השלכות קשות".

גילוי נאות: עידו באום היה שותף לכתיבת חוות דעת אקדמית שהוגשה לצוות מטעם מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה, והופיע בשימוע בפני הצוות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker