הקורונה תעמיק את הבור בכיס: למה עוד אפיקי אשראי לא יעזרו לחלשים

מחקר שבחן את החזר החובות ברשות האכיפה והגבייה מראה כי באשראי החוץ־בנקאי — מקור האשראי העיקרי בשכבות החלשות — שיעור החייבים שאינם מצליחים לסגור את החוב הוא הגדול ביותר ■ זאת, אף ששיעור החוב של החייבים האלה קטן לעומת החוב הממוצע לבנקים

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כספומט, קורונה
בנקים מוכנים לספק אשראי אבל בעיקר ללקוחות בעלי סיכויי החזר גבוהים. למצולם אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

משבר החוב הפרטי בישראל נמצא ממש מעבר לפינה. עם מיליון מובטלים והערכות כי 400 אלף מתוכם לא יחזרו למעגל העבודה גם לאחר חזרת המשק ל"שגרת קורונה" — צפוי בישראל משבר עמוק של חובות לא רק של עסקים, אלא במיוחד של יחידים. החובות האלה אינם בולטים לעין, משום שנכון לעכשיו הבנקים מאפשרים דחייה של תשלומי משכנתאות, אינם אוכפים חובות בפיגור וגם חברות האשראי מאפשרות ללקוחות לחרוג ממסגרות האשראי. ואולם יבוא הרגע שבו אורך הרוח הזה ייגמר.

משרד האוצר הקים אמנם קרנות שנועדו לסייע גם למי שאיבדו את מקור פרנסתם, אבל תשלומי ההעברה בישראל היו ונשארו נמוכים בהשוואה למדינות אחרות. המשמעות היא הידרדרות של משקי בית לעוני.

מחקר חדש שנערך ברשות האכיפה והגבייה והושלם לפני כשבוע מלמד לא מעט על מגבלות היכולת של נותני אשראי במשק לחלץ משקי בית ויחידים שנקלעו למצוקת אשראי. המחקר מראה כי הבנקים מוכנים אמנם לספק אשראי בהיקפים גבוהים, אבל הם מספקים את האשראי כמעט תמיד ללקוחות בעלי סיכויי החזר גבוהים, ועם בטוחות. לעומת זאת, אפיקי האשראי של משקי בית שבמצב סוציו־אקונומי חלש יותר, מלמדים על הקושי של השכבות האלה להתמודד עם החזרי החוב. המחקר בחן תקופה של עשור כלכלי של גאות יחסית למיתון הצפוי ב–2020.

הכי הרבה תיקים

הביקוש לאשראי מזנק

שוק האשראי מחולק כיום בין שלושה סוגי נותני אשראי עיקריים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי והלוואות חוץ־בנקאיות. מקובל לטעון כי הלוואה חוץ־בנקאית היא פתרון עבור לקוחות שלא יכולים לקבל הלוואה מהבנק או לקוחות שלא מעוניינים לחרוג ממסגרת האשראי בבנק. הלוואות אלה מהירות, נוחות, ללא ערבים, אך מתאפיינות במקום זאת בריבית גבוהה יותר מזו של האשראי הבנקאי.

בשוק האשראי החוץ־בנקאי פעילים גופים מוסדיים — חברות ביטוח, חברות מנהלות של קופות גמל ושל קרנות פנסיה, חברות ציבוריות ועסקים נוספים העוסקים במתן הלוואות, למשל חברות פרטיות, אנשים פרטיים ונותני שירותי מטבע.

המחקר, שנערך על ידי יולנדה גולן, מנהלת מחלקת המחקר באגף לתכנון ולמדיניות ברשות האכיפה והגבייה, בחן עד כמה פתיחת ערוצים נוספים בשוק למתן אשראי משפיעה על מספר החובות בהוצאה לפועל, סכום החובות, סוגי החובות, והתפלגות החובות בין נותני האשראי.

נתוני המחקר הקיפו את העשור מ–2009 ועד סוף 2018. הוא התמקד באשראי למשקי בית. בסוף 2018 היו בישראל כ–1,200 תאגידים ואנשים פרטיים המורשים לתת אשראי חוץ־בנקאי. בפועל, רק 740 מתוכם פתחו אי פעם תיקי גבייה בהוצאה לפועל.

סניף בנק בימי הקורונה
ההקלות שמעניקים הבנקים יסתיימו לאחר המשברצילום: עופר וקנין

בתקופת המחקר נפתחו בהוצאה לפועל כ–707 אלף תיקים, מהם 445 אלף תיקים נפתחו בגין אשראי בנקאי (כ–63% מסך התיקים) ו–136 אלף תיקים נפתחו בגין אשראי חוץ־בנקאי (כ–19% מסך התיקים). 126 אלף תיקים נפתחו בגין אשראי של חברות כרטיסי האשראי (כ–18% מסך התיקים).

הנתונים על פתיחת תיקי חוב בהוצאה לפועל משקפים, במידה רבה, את הביקוש של משקי בית לאפיקי האשראי השונים. עם זאת, באשראי חוץ־בנקאי נפוצות גם שיטות גבייה שאינן במסגרת הוצאה לפועל, ולכן דווקא בתחום הזה ייתכן ששיעור התיקים שנפתחים בהוצאה לפועל הוא נמוך יותר מההיקף האמיתי של החייבים.

מגמת מספר התיקים שנפתחים נשמרה לאורך העשור הנבדק, למעט ירידה במספר התיקים הנפתחים מ–2013 ועד 2016 — בעיקר עקב ירידה במספר התיקים הבנקאיים ובכרטיסי אשראי. מספר התיקים של הלוואות חוץ־בנקאיות מטפס בעקביות.

הממצא הבולט במחקר הוא הגידול בשיעור הצמיחה במתן אשראי חוץ־בנקאי בעשור האחרון. ב–2009 שיעור פתיחת התיקים לחייבים היה כ–12% מסך התיקים הנפתחים, ואילו ב–2018 היה שיעור התיקים הנפתחים על כ–23% מסך התיקים.

התמונה הופכת לעגומה כאשר בוחנים את מספר התיקים שנותרו פתוחים. כלומר, מספר התיקים שבהם החייבים לא מצליחים להחזיר את החוב. אלה החייבים המסוכנים ביותר מבחינת נותני האשראי, כי הם מגלמים הפסד של קרן ההלוואה וגם עלויות גביית חוב.

סך התיקים שנפתחו ב–2009–2018 בהוצאה לפועל עבור מתן אשראי הוא כ–707 אלף תיקים, מהם 445 אלף באשראי בנקאי (63% מסך התיקים בשנים אלה); 136 אלף בגין אשראי חוץ־בנקאי (19%) ו–126 אלף בגין אשראי של חברות כרטיסי האשראי (18%). כמו כן, יותר תיקים של אשראי חוץ־בנקאי נשארים פתוחים לעומת תיקים של גופי האשראי האחרים. אגב, כ–6% מהתיקים באשראי חוץ־בנקאי נסגרים לאחר שנתיים מחוסר פעילות. זהו האפיק עם שיעור הסגירה הגבוה ביותר מסוג זה, המעיד על כך שהנושים זנחו את התיק.

לא מצליחים להחזיר

המקור המשפטי שעל בסיסו נגבה החוב משתנה לפי סוג אפיק האשראי. באשראי חוץ־בנקאי, סוג התיק השכיח ביותר הוא שטרות, המהווה כ–93%. בתיקי שטרות ניתן לגבות חוב בגין שטר חליפין, שטר חוב וצ'ק הניתנים לביצוע ישירות בהוצאה לפועל. באשראי של חברות כרטיסי אשראי ואשראי בנקאי, סוג התיק הנפוץ יותר הוא תביעה על סכום קצוב. סוג תיק כזה נפתח מכוח חוזה או התחייבות מפורשים.

מרבית החייבים — יחידים, לא חברות

סכומי החוב מלמדים כי הבנקים נותנים אשראי בסכומים גבוהים יותר לעומת יתר נותני האשראי. לכן, גם החוב במועד פתיחת התיק גבוה יותר. החוב הממוצע לבנק הוא כ–80 אלף שקל, ואילו החוב הממוצע באשראי חוץ־בנקאי במועד פתיחת התיק הוא 27 אלף שקל. מכיוון שבאשראי חוץ־בנקאי יש ריביות גבוהות יותר, ניתן להניח כי סכומי ההלוואות המקוריים באשראי החוץ־הבנקאי היו עוד יותר נמוכים מכפי שנראה בהבדלי הסכומים הממוצעים בפתיחת התיק.

למרות החוב הממוצע הגבוה כלפי הבנקים, הנתונים מלמדים כי החובות האלה מסולקים מהר יותר, לעומת החובות באשראי החוץ־בנקאי שהם נמוכים יותר במועד פתיחת התיק, אבל מסולקים לאט יותר או לא מסולקים כלל. הפערים האלה מסבירים מהי רמת השמרנות של הבנקים בעת מתן אשראי, ומדוע הם אינם נענים בחדווה ללחצים של בנק ישראל להגדיל את האשראי לעסקים בסיכון בתקופת הקורונה.

ברשות האכיפה והגבייה משערים כי החייבים באשראי חוץ־בנקאי מלכתחילה הם חייבים בעלי סיכון גבוה יותר, או שהתקשו לשלם את החוב בגלל הריביות הגבוהות בהלוואות אלה.

הנתונים מלמדים כי מרבית החייבים באשראי חוץ־בנקאי הם יחידים ולא חברות, והם נושאים בנטל החוב לבד ולא בחלוקה של מסר חייבים. בנוסף, הנתונים האלה מלמדים בראש ובראשונה כי אשראי נוסף ומקורות אשראי נוספים אינם המרפא לחובות המצטברים של אוכלוסיות חלשות שנפגעו ממשבר הקורונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker