מכסים את הדירקטורים - לפני גל קריסות התאגידים

החוק הישראלי מטיל אחריות אישית על דירקטורים שלא פעלו לצמצום חובות החברה שנמצאת על סף חדלות פירעון ■ בבריטניה, שבה חוק דומה, קוראים להשעייתו הזמנית ובאוסטרליה כבר יזמו הקלות ■ בישראל, המומחים מתלבטים אם מדובר בצעד פופוליסטי או בסיוע למשק

עידו באום
עידו באום

כמו סיר על סף רתיחה, גל הקריסות התאגידיות בעקבות משבר הקורונה מאיים לגלוש. הנזק מעסיק מאוד את מי שעלול לשאת באחריות משפטית: בעלי השליטה, הדירקטורים והמנהלים. הדירקטורים חוששים מפני חשיפה לתביעות; ובעלי השליטה חוששים כי חדלות הפירעון תאפשר לנושים להשתלט על העסק.

חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2018, קובע בסעיף 288 כי דירקטורים ונושאי משרה שהתרשלו ולא צימצמו את חובות החברה על סף חדלות פירעון, יכולים להיתבע באופן אישי על ידי הנאמן שימונה לחברה בחדלות פירעון. אם לא צימצמו את היקף החוב, הם עלולים לשאת באחריות לנזקים שנגרמו. החוק מפרט מהם "אמצעים סבירים" לצמצום חדלות הפירעון: קבלת סיוע ממומחים בשיקום תאגידים; ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד; ובלית ברירה — פנייה לבית המשפט בהליך משפטי של חדלות פירעון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker