בולדוזר, במובן הרע של המלה: שלושה דברים שאפשר ללמוד מכתב החשדות נגד דוד ביטן

כתב החשדות מייחס לביטן לא פחות מתשע פרשיות שחיתות - רובן בעת כהונתו כסגן ראש עיריית ראשון לציון ■ כמות פרשיות כזו בתיק אחד לא צבר איש ציבור בכיר כבר הרבה זמן

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דוד ביטן
דוד ביטןצילום: עופר וקנין

דוד ביטן הוא בולדוזר, ולא במובן החיובי של המילה. כתב החשדות נגדו, שפורסם אתמול, מייחס לביטן לא פחות מתשע פרשיות שחיתות - רובן בעת כהונתו כסגן ראש עיריית ראשון לציון, ראש ועדת התכנון והבנייה ומחזיק תיק ההנדסה בעיר (נו, בולדוזר). אין פלא שהחקירה, שהחלה בשנת 2017 והעסיקה עשרות חוקרים ולא פחות מחמישה פרקליטים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הגיעה להכרעה רק עכשיו.

כמות פרשיות כזו בתיק אחד לא צבר איש ציבור בכיר כבר הרבה זמן. ביטן מכחיש את כל החשדות.

לביטן מיוחסת עבירת שוחד בשלל מקרים שבהם דרש לפי החשד כספים - שהגיעו ליותר ממיליון שקל - בתמורה להפעלת סמכויותיו או קשריו בראשון לציון, תל אביב, נתניה ופעם אחת גם בסידור פגישה עם שר התיירות יריב לוין בעת שביטן כבר היה יו"ר קואליציה. כמעט תמיד פעל ביטן באמצעות איש העסקים משה יוסף, שהיה "איש קש" שאליו הועברו טובות ההנאה הכספיות שדרש ביטן תמורת שירותיו.

אם החשדות יוכחו בבית המשפט, עולות מהם שלוש תובנות.

התובנה הראשונה, הענישה נגד אישי ציבור שהורשעו בעבירות שוחד במדינת ישראל אינה מרתיעה. העבירות המיוחסות לביטן התרחשו בין השנים 2011 ל-2017. בשנת 2010 נחשפה פרשת הולילנד, שבה יוחסו לאהוד אולמרט מעשי שחיתות בשלטון המקומי בתקופת היותו ראש עיריית ירושלים. בשנת 2014 הורשע אולמרט ונידון לשש שנות מאסר בבית המשפט המחוזי, עונש שהומתק משמעותית לאחר שערעורו התקבל חלקית בשנת 2015 בבית המשפט העליון. ביטן בוודאי ראה את המתרחש, אך לא נרתע, ולא חדל.

תובנה שנייה: בשלטון המקומי השוחד גדול יותר. בתקופתו בעיריית ראשון לציון הצליח ביטן לפי החשד לגבות שוחד בסכומים גבוהים. מחברת דניה סיבוס קיבל לכאורה יותר מחצי מיליון שקל בעד קידום מיזמי נדל"ן ותשתיות. מקבלן עבודות העפר בני סולימני קיבל ביטן לפי החשד יותר מ-60 אלף שקל כדי לסייע בפתרון בעיות שהתעוררו בעבודות חפירה בראשון לציון. כדי להסדיר אישור לשימוש חורג של סניף "חצי חינם" ביקש לפי החשד ביטן מבכירה בחברה 40 אלף שקל.

בשנת 2017, כאשר ביטן כבר עזב את תפקידו בעירייה ועבר לכהן כיו"ר הקואליציה בכנסת, הוא חשוד בעיקר בדרישת שוחד בתמורה לכך שאירגן באמצעות קשריו פגישות בין אנשי עסקים למקבלי החלטות. בהתאם, גם הסכומים יורדים. למשל, ביטן גבה רק 23 אלף שקל עבור תיווך למפגש בין בעלים של חברה קבלנית לשר התיירות לוין בקשר למכרז לבניית מלון.

הירידה בגובה סכומי השוחד המיוחסים לביטן אחרי המעבר שלו מראשון לציון לכנסת משקפת שתי תופעות אפשריות שיש להן אותו אפקט. התופעה האחת, בשלטון המקומי בכלל ובתחום התכנון והבנייה בפרט יש הזדמנויות שחיתות רבות יותר ומשתלמות יותר מבחינת איש הציבור המושחת, בהשוואה ליכולת של חברי כנסת לתרגם את הכוח הפוליטי לכסף ברמה הארצית. התופעה האחרת היא עוצמת הפיקוח על איש הציבור ומידת עצמאותם של המפקחים. שומרי הסף וגורמי הבקרה בשלטון המרכזי חזקים יותר ועצמאיים יותר. לעומת זאת הם חלשים יותר ברשויות המקומיות ותלויים יותר בראשי הערים.

התובנה השלישית נוגעת לחברות מוכרות ומבוססות שהסתבכו בפרשה. לפי החשד, חברת הבניה דניה סיבוס באמצעות המנכ"ל רונן גינזבורג, שילמה שוחד לביטן וכך עשתה גם חברת הסופרמרקטים "חצי חינם". החברות מכחישות.

בשנים האחרונות משקיעה הפרקליטות מאמצים רבים באכיפת עבירת מתן שוחד על ידי חברות ישראליות לעובדי ציבור זרים בחו"ל. מסתבר שלא  צריך להרחיק לאפריקה ודרום אמריקה. אפשר להתחיל בבית. עניי ראשון לציון קודמים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker