באנו, ניצלנו, עזבנו: כך הפכה ישראל למקלט מס לעשירים - בזכות חוק מילצ'ן

טדי שגיא, שאול שני ומיליארדרים נוספים העתיקו בחזרה את מגוריהם לחו"ל לאחר שנהנו מהטבות המס בחסות חוק מילצ'ן ■ החוק השנוי במחלוקת הבטיח פטור ממס ומדיווח למשך עשר שנים, בתקווה שלאחריהן יישארו אילי ההון בישראל וישלמו בה מס - אך בדיעבד התברר כמקלט

אפרת נוימן
טדי שגיא ו ארנון מילצ'ן
טדי שגיא וארנון מילצ'ןצילום: תומר אפלבאום, Vianney Le Caer / Invision / AP
אפרת נוימן

באוגוסט האחרון החלו להתפרסם ידיעות על כך שהמיליארדר טדי שגיא ומשפחתו עוזבים את ישראל. הסיבה, נכתב, היא רצונו של שגיא להיות קרוב לעסקיו בלונדון. עוד נודע כי אשתו וילדיו של שגיא יתגוררו בקפריסין בתחילה ויצטרפו אליו בלונדון בהמשך.

לשגיא אכן יש פעילות עסקית ענפה בבריטניה — הוא רכש נכסים רבים בלונדון ובשנים האחרונות גם נעשה הבעלים היחיד של שוק קמדן מרקט והשקיע מאות מיליוני ליש"ט בפיתוחו. ניתן להניח כי יש חשיבות מבחינת שגיא למגורים בקרבת אזור העסקים העיקרי שלו, אך עיתוי העזיבה — כעשר שנים מאז השתקע בישראל — מעלה תהיות שמא ההחלטה התקבלה גם משיקולי מס.

בתחילת 2017 מלאו עשר שנים לכניסתה לתוקף של רפורמה מרחיקת לכת, המאפשרת לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור ממס ומדיווח בישראל לתקופה של עשר שנים. הפטור ניתן על ההכנסות האקטיביות והפסיביות המופקות מחוץ לישראל — בין אם מקורן הוא רווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל, ובין אם מהכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל.

המשמעות המעשית היא כי מי שניצל את ההטבות האלו נדרש, בתום עשור, להתחיל לדווח לרשות המסים הישראלית על ההכנסות שלו בחו"ל ולשלם עליהן מס. זאת, מכיוון שמשטר המס בישראל הוא פרסונלי.

ואולם ברשות המסים חוששים כי יהודים עתירי ממון הגיעו ויגיעו לישראל כדי ליהנות מאותן הטבות — וכאשר תקופת ההטבות תחלוף, הם יעזבו את ישראל וכספם עמם. החוק הקיים מאפשר לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (השוהים יותר מעשר שנים רצופות בחו"ל) פטור מדיווח וממס על הכנסות בחו"ל למשך עשר שנים, ולתושבים חוזרים (יותר משש שנים בחו"ל) — חמש שנים פטור ממס על הכנסות בחו"ל ועשר שנים פטור ממס על רווחי הון.

שווים יותר

לפי הרעיון שמאחורי הרפורמה, עשר שנים הן תקופה ארוכה דיה עבור העולים והתושבים החוזרים להשתלב, להכות שורשים ולהחליט להישאר בישראל גם לאחר שתוקף הטבות המס שקיבלו פג. אבל הרעיון לא התממש לפי התוכנית.

האדם שכנראה מזוהה יותר מכל עם הרפורמה הוא מפיק הסרטים ההוליוודי ארנון מילצ'ן, שמוזכר בכתב האישום נגד בנימין נתניהו בתיק 1000 (תיק טובות ההנאה) כמי שביקש להאריך את תקופת ההטבות שקיבל מכוח הרפורמה, מעשר לעשרים שנה — וכשל בכך. תקופת ההטבות של מילצ'ן, שבה היה פטור מדיווח וממס על הכנסות בחו"ל, הסתיימה ב–2019.

סביר להניח כי בשלב זה, לאחר פקיעת תוקף ההטבות, מילצ'ן אינו נחשב כיום תושב ישראל לצורכי מס ולכן אינו מדווח לרשות המסים או משלם מס בישראל על הכנסותיו בחו"ל. מטעמו של מילצ'ן סירבו להגיב לדברים.

גם המיליארדרים טדי שגיא, שאול שני ורות פרסול, שהתיישבו בישראל ונהנו מהטבות של הרפורמה, עזבו את המדינה וחדלו להיות תושבים בה לפני שנדרשו לדווח ולשלם מס בישראל על הכנסותיהם בחו"ל.

ניתן לשער כי ללא ההטבות הנדיבות איש מאותם בעלי הון לא היה עובר לישראל — אך העובדה שהם ניצלו את ההטבה ועזבו את ישראל עם סיומה מעידה על כישלון הרפורמה, שנועדה לעודד אותם להישאר כאן.

רות פרסול
רות פרסולצילום: Arizak

קרוב לעסקים בלונדון - ורחוק מרשות המסים

אם נחזור לשגיא: הונו האישי — לאחר שלפני כשנה מכר את יתרת אחזקותיו בפלייטק, ספקית פלטפורמות מבוססות תוכנה לאתרי הימורים, שנסחרת בלונדון — נאמד במיליארדי דולרים. במקרה של שגיא, השיבה לישראל אמנם לוותה בהשקעות מקומיות גדולות, העסקת אלפי עובדים, תרומות וגם מסים על הכנסותיו בישראל, אבל המדינה לא גבתה מסים שנבעו מנכסיו הרבים בחו"ל וגם לאחר עזיבתו הוא לא ישלם מסים על הכנסות בחו"ל.

דוגמה לסכומים הגדולים שבהם מדובר היא העסקה ממאי האחרון, שבה מכר שגיא את אחזקותיו (68%) בחברת הפינטק סייף־צ'ארג' (SafeCharge) תמורת כ–600 מיליון דולר. במקרה זה, מס רווחי ההון יכול היה יכול להגיע למאות מיליוני שקלים. מבנה האחזקות של שגיא אינו ידוע, ולכן לא ניתן לדעת כמה מס הוא שילם על המכירה הזאת, והיכן.

מקבוצת טדי שגיא נמסר: "טדי שגיא עשה את הונו מחוץ לישראל, והחלק הארי של פעילות הקבוצה הוא מחוץ לישראל. גם מקור מרבית ההכנסות שנוצרו בשנים האחרונות הוא מחוץ לישראל. היקף השקעותיו של שגיא בשוק הישראלי הוא יותר מ–1.5 מיליארד שקל. השקעות אלו יצרו אלפי מקומות עבודה בישראל. הקבוצה צפויה להמשיך להשקיע בישראל ולאחרונה מינתה את מנכ"ל מדרוג לשעבר למנהל ההשקעות בישראל".

ההטבות הביאו על כנפיהן עולים חדשים ותושבים חוזרים נוספים מתחום תעשיית ההימורים המקוונים, ובהם רות פרסול, מייסדת חברת ההימורים ברשת פארטי גיימינג. פרסול האמריקאית, שב–2017 הוערך הונה במיליארד דולר, התגוררה בהרצליה פיתוח בווילה שרכשה בעשרות מיליוני שקלים. לפי מקור שמכיר את פרסול, היא עזבה את ישראל כחמש שנים לאחר בואה, ולפני תום תקופת הטבות המס.

שאול שני
שאול שניצילום: סיון פרג'

גם שאול שני, שמכר באחרונה את חברת ECI טלקום, חזר לישראל ב–2009 במסגרת הרפורמה במס לעולם חדשים ותושבים חוזרים, אך כיום כבר אינו מתגורר בישראל. דוברו של שני מסר בתגובה כי שני עזב את ישראל לפני ארבע שנים כדי לנהל את עסקיו הבינלאומיים, ללא קשר לחוק כזה או אחר.

אין בדברים לעיל כדי לטעון כי היה ניצול לרעה של ההטבות מצד מי שנהנו מהן — אך חשוב לציין כי התקווה של הרשויות לכך שההטבות יובילו את אותם בעלי הון להישאר בישראל ולשלם בה מסים על הכנסותיהם בחו"ל, נכזבה. בכך, החוק הנדיב נכשל.

הפטור מדיווח מנוגד לדרישות הבינלאומיות

ב–2003 עברה ישראל למשטר מס חדש, פרסונלי, שלפיו ישראלים חייבים במס על כל הכנסותיהם בעולם, עם התחשבות במסים שכבר משולמים במדינה נוספת — כדי להימנע מכפל מס.

כבר אז ניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור ממס לחמש שנים על הכנסות בחו"ל ופטור לעשר שנים על מס מרווחי הון — אך חובת הדיווח עמדה בעינה. ב–2008 תוקן תיקון דרמטי (תיקון 168 לפקודת מס הכנסה), שהרחיב את הפטור ממס לעשר שנים והעניק גם פטור מדיווח על הכנסות, רווחים והון בחו"ל לאותם עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים. כלומר, כל עוד אותו אדם אינו מכניס את הונו לישראל — הוא נשאר מחוץ להישג ידן של רשויות המס.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, ב-2005
בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, ב-2005צילום: David Silverman/Getty Image/ ד

חוק זה מאפשר פעילות ענפה מתחת לרדאר, וכתוצאה מכך אין כיום מידע על המשמעויות וההשלכות הכלכליות שלו לישראל — כמה עלו או שבו לישראל בזכותו; מה היה עיסוקם בישראל — האם השקיעו הון, תרמו או יצרו מקומות עבודה במסגרתו — וכמה מס נמנע מהמדינה בגינו.

החוק גרר בעקבותיו ביקורת שלפיה ישראל נהפכה, ביוזמתה, למקלט מס מהיעילים שישנם. בנוסף, הפטור מדיווח אינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה הבינלאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וקיים חשש כי בעקבותיו יחדרו לישראל כספים שמקורם בפשיעה.

מעבר לכך, החוק הקיים מאפשר תכנוני מס יצירתיים שיחשיבו את ההכנסות ככאלה שמקורן מחוץ לישראל, והעובדה שהכנסות אלה אינן מדווחות מונעת מהרשויות לבדוק את מקורן. למרבה האבסורד, במקום לעודד עלייה ישראל, החוק מאפשר גם לאנשים שחיים "על הקו" לעזוב את ישראל לחמש או עשר שנים — ובשובם, לקבל את מלוא ההטבות לפי החוק.

כך למשל, קובי מימון שעזב את ישראל ב–2010 יוכל לחזור אליה בקרוב וליהנות מההטבות שחוק מילצ'ן יעניק לו. אם בשובו הוא ייחשב תושב חוזר ותיק — הוא לא יידרש לדווח או לשלם מס על רווחיו מכל עסקיו בחו"ל.

בשנים שחלפו מאז אושר החוק, ניסתה רשות המסים שלוש פעמים לבטל את הפטור מדיווח, באמצעות חוק ההסדרים — וצפויה לנסות שוב בחוק ההסדרים הבא. זאת, משום שפטור זה הוא החלק הבעייתי ביותר בחוק, שמאפשר כניסה של כסף מפוקפק לישראל ללא פיקוח. ברשות חשים תסכול רב לנוכח האופן שבו מנוצל החוק על ידי מי שמשתקעים בישראל לתקופת ההטבות, וכשזו מסתיימת — עוברים לתכנון המס הבא, בחו"ל.

קובי מימון
קובי מימוןצילום: מוטי קמחי

מסיבה זו ביקש מנהל רשות המסים, ערן יעקב, לקדם הצעה שלפיה עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהגיעו לישראל ועזבו אחרי עשור — יקבלו בדיעבד פטור לחמש שנים בלבד ולא לעשר, כמו תושב חוזר רגיל. כלומר, הם יידרשו לשלם מס רטרואקטיבי על חמש השנים האחרונות שבהן שהו בישראל. ואולם הקיפאון הפוליטי והיעדר ממשלה וכנסת פעילה מסכלים כל אפשרות לקידום ההצעה.

גם כאשר תקום ממשלה וימונה שר אוצר, מהלך כזה ידרוש תיקון חקיקה וצפוי לעורר התנגדות מכיוונים שונים — ובהם מצד משרד הקליטה, שכבר התנגד בעבר לביטול חובת הדיווח. כל עוד המצב הקיים נמשך, סביר להניח שנראה עוד אנשי עסקים מדלגים בין ישראל לבין מדינות אחרות כדי לשלם מס מינימלי — אם בכלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ