חנינה? עסקת טיעון? הפלונטר של נתניהו - ולמה באמת שכר את רם כספי - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חנינה? עסקת טיעון? הפלונטר של נתניהו - ולמה באמת שכר את רם כספי

מי שסבור שחנינה לפני משפט תאפשר לכחול לבן להקים ממשלת אחדות עם נתניהו, שוגה באשליות ■ בכל מקרה, כדי לקבל חנינה יצטרך נתניהו להודות בשחיתות ובעבירות המיוחסות לו - וגם הסדר טיעון אינו ריאלי מבחינתו

131תגובות
נתניהו במסיבת עיתונאים, שלשום
RONEN ZVULUN/רויטרס

לקראת סוף השבוע התרחשו שתי התפתחויות בהתנהלותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקראת השימוע הצפוי לו בעוד כשבועיים. האחת, צירופו של עו"ד רם כספי לצוות ההגנה; האחרת, הפרחתו של בלון החנינה לאוויר.

כספי ציין לפני חודש את יום הולדתו ה-80. לא היה כמעט ראש ממשלה שלא פנה אליו בעניין כזה או אחר בקריירה המשפטית שלו, שבתחילתה ייצג עם אביו, מיכה כספי, אפילו את ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. בהיסטוריה המשפטית של ישראל זכור כספי בזכות התבטאות אחת מיוחדת ("שקשוקה") והפתרון שהגה כדי לפתור אירוע מטלטל ("קו 300").

כספי תועד במצלמתו של מי שהיה אז אקטיביסט ויוצר סרטים דוקומנטריים, מיקי רוזנטל, מסביר כיצד הגיעו האחים סמי ויולי עופר להסכמה עם המדינה על המחיר שבו רכשו ממנה את חלקה בחברת צים. כספי תיאר כיצד הצדדים זרקו מספרים לאוויר ו"עשו שקשוקה". התיאור הזה נתן לסרטו של רוזנטל את שמו, "שיטת השקשוקה".

אך השקשוקה שהכניסה את כספי באמת לדפי ההסטוריה המשפטית היא הרעיון שהגה להעניק לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300 חנינה מנשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, לפני משפט.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, בישיבת ממשלה
רויטרס

כספי אוהב את עבודתו כעורך דין וגם בגילו הוא ממשיך לנהל בוררויות, גישורים ואפילו מגיע לבתי המשפט במידת הצורך. צירופו כיועץ לצוות נתפש כלפי חוץ כאיתות על נכונותו של נתניהו לבדוק את האפשרות להסדר טיעון עם היועץ המשפטי לממשלה או לקידום יוזמת החנינה.

יעבור מ"לא היה כלום" להודאה?

נתחיל בהסדר הטיעון. מבחינת נתניהו הסדר טיעון אינו ריאלי. ראשית כל, בהסדר טיעון יהיה נתניהו חייב להודות בעובדות שבכתב האישום. זאת, לפי התקדים שקבע היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, מני מזוז, בעניינו של נשיא המדינה דאז, משה קצב: הסדר טיעון מחייב כי כתב האישום יוגש והנאשם יודה במעשיו בבית המשפט.

בנוסף, העבירות המיוחסות לנתניהו הן חמורות ביותר. הסדר טיעון בעבירת שוחד קולוסאלית כמו זו המיוחסת לו בתיק 4000 (בזק-וואלה) ללא עונש מאסר בפועל - אינו מתקבל על הדעת. אפילו אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה להתחשב בנתניהו בתמורה להודאה בעובדות, ויפחית את חומרת האישומים כך שיישארו רק עבירות של הפרת אמונים - רף הענישה מחייב עונש מאסר בפועל או לפחות עונש מאסר שיומר בעבודות שירות.

אין מצב שבו נתניהו מקבל את האפשרויות הללו. הסיכוי שנתניהו יעבור מ"לא היה כלום" להודאה מלאה בעובדות של שלושה תיקי האישום נגדו ריאלית בערך כמו הסיכוי שאיימן עודה ואיילת שקד ייכנסו ביחד לממשלת אחדות רחבה. ראש הממשלה יעדיף בחירות בפעם השלישית לפני שיעלה בדעתו להיפגש עם קצין מבחן לצורך התאמת עבודות שירות.

תקדים החנינה

עורך דין רם כספי
עופר וקנין

כספי הוא זה שהעלה בפני יצחק שמיר ושמעון פרס, שהיו אז בקואליציית ממשלת אחדות, את הרעיון לפתור את טלטלת פרשת קו 300 בחנינה לבכירי השב"כ עוד לפני משפט ובמקרים מסוימים עוד לפני חקירה.

ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, ובכירים בארגון לא רק נתנו יד לחיסולם בשטח של שני מחבלים שהיו מעורבים בחטיפת האוטובוס, אלא גם שיקרו בוועדות החקירה שחקרו את נסיבות מות המחבלים, תיאמו עדויות וטפלו את הריגת המחבלים על מי שהיה הקחצ"ר, תא"ל יצחק מרדכי. כספי חילץ אותם ואת הממשלה מהטלטלה שאחזה בשב"כ ובמערכת הפוליטית בעקבות אותו אירוע.

בין הטלטלה בשב"כ לעניינו של נתניהו יש פער עצום. שורה ארוכה של נימוקים עקרוניים, משפטיים ומוסריים הופכים את רעיון החנינה לנתניהו לרחוב ללא מוצא. ראשית כל, חנינה צריך לבקש. שנית, כדי לבקש חנינה לפני משפט צריך שהמבקש יודה בעובדות העבירה. כבר בפרשת קו 300 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, כי חנינה פירושה הלכה למעשה הודאה בעובדות.

בפרשת קו 300 אמנם הסכימו מבקשי החנינה לבקש אותה בנוסח עדין שניסה להתנער מהודאה בעובדות, אבל התקדים שנקבע לאחר מכן ברור: לבקשת חנינה יש השלכות ציבוריות. כך, ראש השב"כ שלום נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר החנינה וכן בכירי השב"כ האחרים. בכיר השב"כ, יוסי גינוסר, שביקש מאוחר יותר להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי ובשיכון - נתקל בהתנגדות של מערכת המשפט. בג"ץ קבע כי הפגם שנפל במעשיו של גינוסר מונע ממנו לכהן בתפקיד הציבורי הבכיר.

כמעט כל בכירי השב"כ שזכו לחנינה לא חזרו לשירות הציבור. יוצא דופן היה בכיר השב"כ אהוד יתום, שזהותו לא היתה ידועה בציבור בעת קבלת החנינה ותחת מעטה הסודיות המשיך לכהן בארגון במשך 13 שנים לאחר פרשת קו 300. לאחר שפרש יתום מהשב"כ וניסה להתקבל לתפקיד ציבורי בכיר, נתקל גם הוא בחומה משפטית. בג"ץ מנע ממנו למלא תפקידים ציבוריים, כמו קצין הכנסת. לעומת זאת, יתום הצליח להיבחר ברשימת הליכוד לכנסת ב-2003 וכיהן כחבר כנסת בקדנציה של הכנסת הזו.

חוקרי השב"כ מובילים את אחד המחבלים בקו 300
אלכס ליבק

הדרך שמובילה ל"יציאת חירום"

חנינה לפני משפט היא אפוא חריג שבחריגים. ראשית כל, כמו בהסדר טיעון, הפתרון של חנינה אינו רלוונטי אם נתניהו לא מוכן להודות בעובדות. מבחינת נתניהו, היתרון של חנינה בהשוואה להסדר טיעון הוא הדילוג על הכלא. לכן יש לראש הממשלה תמריץ ללכת באפיק הזה.

אלא שנתניהו יבחר ללכת באפיק החנינה רק אם הוא מתכוון לפרוש לחלוטין מהחיים הציבוריים. לנוכח גישת בג"ץ והיועצים המשפטיים לממשלה בעבר כי מי שקיבל חנינה על מעשים חמורים לא יוכל לשוב לכהן בתפקיד ציבורי, יהיה סביר לחלוטין לדרוש מנתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים בתמורה לחנינה. אם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא יעשה כן הוא ימעל בחובתו המשפטית והציבורית.

פרישה מהכהונה היתה גם התנאי שהציב מזוז כאשר הסכים להסדר הטיעון עם קצב, לפני שהאחרון חזר בו מההסכמה. נדמה כי גם בג"ץ, אפילו בהרכב שמרני, לא יהיה מוכן לאפשר לראש ממשלה - שזה עתה הודה בפגיעה באמון הציבור במסגרת תפקידיו הציבוריים - לעמוד בראשות הממשלה. לכן, חנינה היא לא דלת שתאפשר הקמת ממשלת אחדות של הליכוד עם כחול לבן אלא מסדרון שמוביל לקצה החיים הציבוריים ובסופו שלט "יציאת חירום".

נתן מיליקובסקי
MICHAEL FALCO / NYT

לנתניהו יש בעיה נוספת: קיים בקנה עוד תיק אחד לפחות שעדיין לא נחקר - יחסיו עם בן דודו נתן מיליקובסקי. אם יזכה לחנינה רק בתיקים שכבר הושלמו, מה יקרה בעתיד אם יתגלו עבירות בתיקים אחרים? הפתרון לכך הוא חנינה גורפת גם על מעשים שלא נחקרו ובלבד שנתניהו יהיה מוכן להתייחס אליהם בבקשת החנינה.

אולמרט לא ניסה לסחוט

הפתרון אפשרי, אבל לא סביר. חנינה גורפת לנתניהו לא מתיישבת עם ההיגיון בהשוואה לתקדים היחיד של ראש ממשלה שריצה עונש מאסר על עבירות שחיתות - אהוד אולמרט. נשיא המדינה, ראובן ריבלין, סירב בשעתו לבקשת חנינה שהגיש אולמרט לצורך קיצור עונשו. רק לאחר ריצוי מלוא העונש הסכים ריבלין לבקשה אחרת שהגיש אולמרט, לקיצור תקופת היותו אסיר ברישיון.

לזכותו של אולמרט ייאמר שלא עשה שימוש בכוח המשרה כדי לייצר לעצמו מנוף לחץ להשגת הסדר טיעון או חנינה, ולכן היתה הצדקה להתחשב בבקשתו. אם נתניהו ינסה לסחוט חנינה באמצעות הכוח הפוליטי, אסור לנשיא המדינה להיעתר לכך.

בנימין נתניהו ואהוד אולמרט בעת השבעת הממשלה, 2009
AP

אז מה תפקידו האמיתי של רם כספי בצוות? הנה סיפור: בשלהי המשבר הכלכלי של 2008 מצא את עצמו איש העסקים יצחק תשובה על סף תהום כלכלית. תשובה עדיין לא היה אז טייקון גז טבעי מבוסס. המשבר הכלכלי שהכה בלא מעט טייקונים, הפך גם את מצבו לבלתי יציב. לתשובה היה חוזה שחייב את חברת הביטוח הפניקס שבשליטתו לקנות את בית ההשקעות אקסלנס ממייסדיו, רוני בירם וגיל דויטש. השניים דרשו ממנו לממש את החוזה בעלות של כחצי מיליארד שקל.

תשובה ניסה להתנער מהחוזה, אך הנוסח היה ברור. הוא הכניס את רם כספי לתמונה. כספי השתמש בכל טקטיקה משפטית שניתן היה להמציא כדי למשוך זמן והצליח לגרור את המחלוקת יותר משלושה חודשים. בזמן הזה התברר היקף הגז במאגר תמר, ותשובה יכול היה להיחלץ מהמשבר ולהתפשר עם מייסדי אקסלנס. נתניהו זקוק למשיכת זמן בחזית המשפטית, בתקווה שיוכל לשפר עמדות בזירה הפוליטית. זה התפקיד האמיתי של כספי על מגרש המשחקים - למשוך זמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#