חיים כץ קיבל הנחה ממנדלבליט - האם הוא ייחלץ כמו ליברמן? - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים כץ קיבל הנחה ממנדלבליט - האם הוא ייחלץ כמו ליברמן?

מרגע שהעבירות המיוחסות לשר חיים כץ הופחתו לעבירה של מרמה והפרת אמונים - ירד העונש המרבי לשלוש שנות מאסר. במקרה כזה יתנהל המשפט בבית משפט שלום, הנוטה להיות סלחן לאישי ציבור, ומזכה אותם מעבירות כאלה

25תגובות
חיים כץ
מוטי מילרוד

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום נגד שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי כתב האישום, כץ העמיד את עצמו בניגוד עניינים כשבהיותו יו"ר ועדה בכנסת קידם הצעת חוק של פעיל שוק ההון המקורב לו, אשר היתה יכולה להיטיב עם חברת אקוויטל; עם המקור; ועם השר עצמו.

אף שמנדלבליט קיבל בשימוע חלק ניכר מהטענות של סניגוריו של כץ, ולכן ויתר על עבירות של שימוש אסור במידע פנים, העובדות עודן מתארות מסכת עניינים חמורה. במסגרתה, שליח הציבור כץ קידם לכאורה אינטרסים פרטיים ואינטרסים של בעלי הון על חשבון אינטרס הציבור. הפגיעה באמון הציבור היא הלב של עבירת הפרת האמונים, ולכן הודעת הסניגוריות של כץ, המנסות לתאר מצב שבו מההר נותר עכבר, רחוקה מהמציאות.

גם הניסיון לתאר את כתב האישום כתקדים הקובע נורמות התנהגות חריגות הוא מרחיק לכת. ניגוד העניינים שבו כץ נמצא לפי כתב האישום הוא מובהק, ולא צריך להיות משפטן מפולפל כדי לזהות אותו.

עם זאת, מנדלבליט עשה עם כץ חסד מסוים. מרגע שהעבירות המיוחסות לכץ הופחתו משוחד, שהעונש עליה הוא עד 10 שנות מאסר, ושימוש במידע פנים, שהעונש עליה הוא עד 5 שנות מאסר, לעבירה של מרמה והפרת אמונים - ירד העונש המירבי שמרחף מעל כץ בסוף ההליך לשלוש שנות מאסר.

לפי החוק, במקרה כזה יתנהל המשפט בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי. בתי משפט שלום נוטים להיות סלחניים יותר לאישי ציבור, וגם מזכים אותם מעבירות הפרת אמונים בתדירות גבוהה יותר. כך היה כשהיועץ יהודה וינשטיין סגר את תיק חברות הקש נגד אביגדור ליברמן והורה על הגשת כתב אישום נגד ליברמן בעבירה של הפרת אמונים בלבד ב"פרשת השגריר". התיק הוגש לבית משפט השלום בירושלים – וליברמן זוכה פה אחד על ידי שלושה שופטים, בתיק שווינשטיין היה בטוח שהוא הרשעה מוחלטת ובטוחה.

ליברמן. "הרבה צברים שמדברים עליו מגניבים אמירות משמיצות ומעליבות שקשורות למוצא שלו"
עופר וקנין

בעבר טען שופט בית המשפט העליון מני מזוז, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, כי יש להעביר את הדיון בתיקי הפרת אמונים בחוק מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. הנימוק הסמוי לכך הוא ששופטי השלום תלויים בתמיכת הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים כדי להתקדם מהשלום למחוזי, ולכן עלולים להיות מוטים לטובת אנשי הציבור בבואם להכריע. מזוז לא הספיק לקדם שינוי חוק כזה, ומאז היוזמה נקברה אי-שם במרתפי משרד המשפטים.

כץ בוחן אם לפנות לוועדת הכנסת כדי שזו תעניק לו חסינות מפני העמדה לדין. כבר שנים לא העניקה הוועדה חסינות כזו. מנגד, בג"ץ קבע בעבר כי מרגע שהוחלט להגיש כתב אישום נגד שר, יהיה זה בלתי-סביר אם ראש הממשלה לא יפטר אותו מיד. השאלה המשפטית המתעוררת היא אם פיטורי השר המסרב להתפטר בעצמו חייבים להתרחש גם אם השר יבקש מהכנסת להעניק לו חסינות. לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית. גישה המצדדת בשמירה על טוהר המידות במערכת הציבורית תומכת בכך שכץ יפוטר. אם היועץ המשפטי לממשלה סבור שהראיות נגד השר מעידות על שחיתות, הוא לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו.

אם, לאחר שיפוטר, חברי הכנסת יחליטו לגונן עליו בכלים הפוליטיים העומדים לרשותם - ראש הממשלה יוכל תמיד למנות אותו מחדש למשרתו, והציבור יידע לכל הפחות כי העננה הפלילית נותרה מעל ראשו עד היום שבו יחדל להיות חבר כנסת, וניתן יהיה להגיש נגדו את כתב האישום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#