החקירות בדרך: הרווחים של 40 אלף הישראלים שמחזיקים חשבונות בארה"ב נחשפים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החקירות בדרך: הרווחים של 40 אלף הישראלים שמחזיקים חשבונות בארה"ב נחשפים

בעקבות הסכם לחילופי מידע אוטומטי בין ארה"ב לישראל, מקבלת רשות המסים בשנים האחרונות דיווחים לגבי תושבים בעלי חשבונות בארה"ב ■ ברשות צריכים להתמודד עם הררי המידע כדי להגיע להון העצום שמאחורי הכנסות של מיליארד דולר בשנה - וכבר פתחו בחקירות

10תגובות
רשות המסים האמריקאית (IRS). היקף ההשקעות של ישראלים בארה"ב גדל משמעותית בעשור האחרון
J. David Ake/אי־פי

בסוף 2016 נסדקה באופן משמעותי חומת הסודיות הבנקאית בין ישראל לארה"ב כשהחל יישומו של הסכם פטקא (FATCA — Foreign Account Tax Compliance Act), לחילופי מידע בין רשויות מס, שעליו חתמו שתי המדינות כמה שנים קודם לכן. כך, המוסדות הפיננסיים בישראל מעבירים לרשות המסים האמריקאית (IRS) מידע על חשבונות ונכסים של לקוחות אזרחי ארה"ב, או כאלה שמחזיקים בגרין קארד, באמצעות רשות המסים הישראלית; ובמקביל, האמריקאים מעבירים מידע על חשבונות של אזרחים ישראלים בארה"ב. כעת, בקשה של התנועה לחופש המידע לרשות המסים, שנועדה לבחון את תוצאות הביניים של הסכם פטקא, מעלה כי לתושבים וגופים ישראליים שמחזיקים חשבונות פיננסיים בארה"ב היו ב–2016 הכנסות של 1.08 מיליארד דולר.

תושב ישראל רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח לרשות המסים על ההכנסות שהופקו בו, כמו ריבית, דיווידנד ורווחי הון. לא ידוע כמה מאותם בעלי חשבונות אכן דיווחו על ההכנסות ושילמו מס כנדרש (חברות בדרך כלל נוטות לדווח).

לפי הנתונים שהתקבלו, ההכנסות מדיווידנד באותם חשבונות היו 485 מיליון דולר, ההכנסות מריבית 478 מיליון דולר והשאר (אין פירוט מהו) בהיקף של 116 מיליון דולר. המס על הכנסות אלה הוא בדרך כלל 25%, כלומר כמיליארד שקל, אך החישוב בפועל מורכב יותר — שכן יש כאלה שזכאים לזיכויים (מול תשלום מס בארה"ב), קיזוזי הפסדים או ששיעור המס שלהם נמוך או גבוה יותר מסיבות שונות.

רוצים אנונימיות

מבחינת רשות המסים, הסכום של מיליארד דולר אינו חשוב כמו ההון העצום שמאחוריו. כך למשל, מאחורי הכנסת ריבית של 5,000 דולר בשנה, ובמיוחד בתקופה של ריבית נמוכה, יש נכס גבוה בהרבה שמניב את ההכנסה הזאת, וייתכן כי מקורו בעבירות מס או הלבנות הון משמעותיות. בעקבות המידע שהתקבל במסגרת הסכם פטקא, בימים אלה מנהלת הרשות כמה חקירות ובקרוב צפויות חקירות נוספות.

השנה נכנסו לתוקף גם תקנות CRS, שנוגעות לחילופי מידע אוטומטיים בין ישראל לבין עשרות מדינות נוספות — מה שמציב בפני רשות המסים אתגר משמעותי בניסיון להתמודד מול המידע הרב שמתקבל. ברשות לא מצליבים את כל בעלי החשבונות עם הדיווחים בישראל. בשלב הראשון, לאחר שהמידע זורם לרשות המסים הישראלית, היא מציפה סימנים מחשידים ועושה חתכים שבנויים מפרמטרים, שמגדילים מבחינתה את הסבירות לאי־דיווח. בשלב הבא, המידע נבחן ביחס לדיווחים בישראל.

החשיבות של העברת מידע נגיש וקל לזיהוי היא קריטית. בעוד הגיליון הראשון שהתקבל בישראל מהאמריקאים בעקבות ההסכם היה לא־ידידותי לרשויות המס, המידע שמתקבל כיום וכן זה שצפוי להתקבל לפי תקן CRS, מדויק יותר וכולל אפשרויות זיהוי גבוהות יותר של בעלי החשבונות. ברשות מגייסים אנליסטים וכלכלנים כדי להתמודד עם הררי המידע שיושבים אצלה.

אין מידע בלחיצת כפתור

מחליפים מידע

הדיווח מארה"ב מתקבל בספטמבר בכל שנה, וכולל 40 אלף בעלי חשבונות. כפי שדיווח בתחילת 2018 אורי בלאו ב–TheMarker, בין החשבונות נכלל שמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שנכון ל–2015 החזיקו נכסים והשקעות פיננסיות בארה"ב. ראש הממשלה קיבל דיווידנד של 13 אלף דולר על פני שנתיים, ורעייתו כ–500 דולר. מטעמו של נתניהו נמסר אז כי נכסיהם של בני הזוג מדווחים כחוק וכנדרש לרשויות המס ובהצהרות הון.

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים וכיום שותף מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות', אומר כי אף שלא ידוע מהו ההיקף שדווח לרשות המסים מתוך אותם כמיליארד דולר, אלה עדיין סכומים מכובדים — במיוחד בתקופה שבה מדינת ישראל נמצאת בגירעון ומחויבת לבצע כל ניסיון במטרה לאתר הכנסות בלתי־מדווחות.

לדבריו, כאשר רשות המסים ביקשה מ–IRS ב–2010 מידע כללי ביחס ל–2006–2007 על הכנסות פיננסיות, הכנסות עבודה והכנסות מעסק שהפיקו תושבי ישראל בארה"ב, ההיקפים היו נמוכים בהרבה. כלומר, נראה כי בעשור האחרון גדל היקף ההשקעות של ישראלים בארה"ב באופן משמעותי.

לפי התשובה שקיבלה התנועה לחופש המידע, ברשות המסים עדיין לא סיימו לעבד את נתוני 2017 שהתקבלו מהאמריקאים, ועדיין לא התקבל המועד לקבלת נתונים ביחס ל–2018–2019.

התנועה לחופש המידע גם ביקשה לדעת מהו היקף החשבונות של הישראלים בארה"ב שלא דווח בישראל, הסנקציות שננקטו בשל כך והמס הכולל שננקט בעקבות הסכם פטקא. ברשות המסים השיבו כי המידע שהתבקש דורש הקצאת משאבים בלתי־סבירה של מעבר על אלפי תיקים ופילוח ובירור ההליכים השונים שננקטו מול גורמים ואמצעים שונים ברשות.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים
עופר וקנין

עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, התייחס לכך שברשות אין את המידע הנדרש בלחיצת כפתור, ואמר כי פעם אחר פעם הם מגלים כי הרשויות הציבוריות אינן שומרות את המידע באופן שמאפשר להן למסור פרטים שונים על הדיווחים הללו. "העובדה הזאת מלמדת שגם הרשות עצמה לא יכולה לדעת את הפרטים החשובים הללו לצרכיה שלה", אמר סדן.

ירידה משמעותית בבקשות גילוי מרצון

בסוף השנה צפוי להסתיים הליך גילוי מרצון שמאפשר לאדם לחשוף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא־מדווחות, לשלם מס מסוים ולקבל בתמורה לכך חסינות מהליך פלילי. ההליך האנונימי הסתיים כבר בסוף 2018. האפשרות לגילוי מרצון קיימת רק למי שעדיין לא עלה על הרדאר של הרשות — או במלים אחרות, מי שנמצא ברשימות שאותן העבירו האמריקאים (או התקבל לגביו מידע ממקור אחר) ייתקל בבעיה לקבל את ההנחה של פטור מהליך פלילי.

לרשות המסים קל יותר כשהכסף מגיע אליה במסגרת גילוי מרצון, ולא כאשר היא צריכה לרדוף אחריו. ואולם בשלב זה, ברשות אין כוונה להאריך את ההליך ובכל מקרה, הארכה כפופה לאישור של משרד המשפטים.

עו"ד יועד פרנקל
אייל טואג

בסיבוב הקודם של הגילוי מרצון, שהסתיים בסוף 2016, הוגשו כ–7,000 בקשות, נחשף הון בסך כ–30 מיליארד שקל והאומדן לגבייה של מס (מאות בקשות עדיין בטיפול) הוא כ–3 מיליארד שקל. בסיבוב הנוכחי, שהחל בתחילת 2018, הוגשו כ–1,000 בקשות, נחשף הון בסך כ–4 מיליארד שקל ונגבו עד כה 77 מיליון שקל. ברשות רואים בירידה במספר הבקשות אינדיקציה לכך שההליך ממצה את עצמו.

פרנקל אומר כי התשובה של רשות המסים לבקשת גילוי המידע בעניין פטקא מעלה את החשש כי הנתונים שכבר התקבלו מהאמריקאים עדיין לא טופלו, ולכן יש היגיון בכך לאפשר לנישומים הרוצים בכך לגלות מרצון הכנסות שלא דווחו מעבר לסיום ההליך הנוכחי בדצמבר. הוא מוסיף כי חילופי מידע אוטומטיים מתייחסים רק למידע פיננסי, בעוד הליך גילוי מרצון כולל גם דיווחים על נכסים בחו"ל, כמו נדל"ן.

הליך גילוי מרצון קבוע ידרוש ככל הנראה עיגון בחקיקה, והמנגנון לא יהיה בהכרח זהה למנגנון הנוכחי. ברשות לא מתלהבים מכך, שכן מבחינתם המטרה היא לקבע נורמה של דיווחים בזמן אמת ולא להביא אנשים לכך שיחכו עם הדיווחים, במחשבה שהם ממילא יוכלו לעשות זאת בהמשך ולהימנע מהליך פלילי. לפחות כל עוד הרשימות לא ישיגו אותם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#