חופש מידע? חלק ממשרדי הממשלה מאמינים ששקיפות היא מלה גסה

מדד שבנתה התנועה לחופש המידע בדק מי ממשרדי הממשלה עומד בדרישות החוק ■ ביחסה של הממשלה לעיקרון השקיפות יש מקום רב לשיפור ■ משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר השיבו רק לחלק מהשאלות, ומשרד החקלאות ענה באיחור רב

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
ביני אשכנזי

בקשות לקבלת מידע ממשרדי הממשלה נהפכו לכלי חשוב בידי עיתונאים, ארגונים חברתיים, חוקרים באקדמיה ואפילו אזרחים מודאגים, כדי להתחקות אחר פעילותן של רשויות השלטון. את המידע חייבת הממשלה למסור על פי חוק חופש המידע, שהתקבל ב–1998. אבל עד כמה היא מקפידה לענות על הבקשות, ומהי איכות התשובות שהיא מספקת?

מדד השקיפות, שגיבשה התנועה לחופש המידע, בוחן את מספר הפעמים שבהן משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות השיבו לבקשות לקבלת מידע. לשם כך, הגישה התנועה בשנה שעברה ארבע בקשות מידע בארבעה מועדים שונים למשרדי ממשלה ויחידות סמך שונים. התנועה ביקשה נתונים על היקף כוח האדם במשרדי הממשלה, על מודעות דרושים שפורסמו ברשתות חברתיות על ידי המשרדים ועל הוצאות ההסעדה שלהם; כמו כן ביקשה התנועה לקבל העתק של כתב המינוי של הממונים על חופש המידע במשרדים, כדי לוודא שהתפקיד אכן מאויש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker