הסיפור על האזרח א' ורשות המסים: מה קורה כששולחים דרישת חוב לכתובת לא נכונה? - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
"שגר ושכח"

הסיפור על האזרח א' ורשות המסים: מה קורה כששולחים דרישת חוב לכתובת לא נכונה?

השופטים דפנה ברק־ארז ויצחק עמית קבעו כי רשות המסים תוכל להמשיך בגביית חוב גם אם הדרישה נשלחה לכתובת לא עדכנית, שכן המערער שידע על החוב הוא שמסר את הכתובת ■ השופט עופר גרוסקופף סבר ששליחת המכתבים בשיטת "שגר ושכח" מהווה רשלנות

20תגובות
אייל טואג

תיק שהגיע לבית המשפט העליון הביא למחלוקת בין השופטים. התיק עסק בתוקף של דרישות תשלום ששלחה רשות המסים לאזרח א' לכתובת לא עדכנית — במשך למעלה מעשור. בעוד השופט עופר גרוסקופף סבר כי הרשות לא יכולה להמשיך ולנקוט בהליכי הגבייה שנקטה, עמיתיו השופטים דפנה ברק־ארז ויצחק עמית לא קיבלו את הערעור, אך ציינו כי רשות המסים צריכה להפיק לקחים. מדובר במקרה שבו הוצאו לאזרח א' דרישות תשלום בנוגע לשנות המס 1993–1998, שעליהן הוא חלק. לאחר הליך משפטי, נקבע ב–2002 כי עליו לשלם את החוב. החוב לא שולם, והחל מסוף 2004 רשות המסים החלה לשלוח לבעל החוב דרישות תשלום בתדירות של פעם בשנה, לכתובת בקרית ים. לא היתה מחלוקת כי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#