"יש מתנגדי חיסונים שלא מוכנים אפילו להיבדק. מצדם ששאר העובדים לא יבואו לעבודה"

הממשלה מקדמת מהלך לשלילת הטבות כלכליות מעובדים שחל עליהם תו ירוק ומסרבים להתחסן או להיבדק ■ מה הסיכוי של החוק לעמוד בבג"ץ, למה זאת עשויה להיות תחילתו של מדרון חלקלק — והאם אנו צפויים לראות גל פיטורים של סרבני חיסונים ובדיקות?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסונים כללית ת"א

בחודשים האחרונים, רוב זמנה של עו"ד יעל דולב, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס ושות' (GKH), מוקדש לטיפול מול לקוחות — חברות מכל הסוגים — בסיטואציות שונות שנוגעות לעובדים שמסרבים מסיבות אידיאולוגיות ואחרות להתחסן או להיבדק לקורונה.

"אני רואה תופעה של מתנגדי חיסונים שלא מוכנים לעשות בדיקה או להישאר בבית ומצדם שכל שאר העובדים לא יבואו לעבודה. זה בעיקר משמעותי בחברות קטנות או בחברה גדולה, שהעבודה בה נעשית במחלקות או בכמה קומות. מי שלא מחוסן מתנגש עם עשרות עובדים שנפגשים במסדרונות, בחדרי אוכל, ליד פינת הקפה. הוא פוגע בבריאות וברווחה של העובדים. נוצר מצב שעובדים לא יכולים להשתמש במתקנים ובתנאים שעומדים לרשותם", היא אומרת.

דולב מציינת שמעסיקים רבים הגיעו למסקנה לגיטימית שהם רוצים שהעובדים יעבדו מהמשרד. אז איך מוצאים את נקודת האיזון? לדברי דולב, ישנם מעסיקים שנכנעים לעבודה מהבית, יש מקרים שבהם מקצים לעובד לא־מחוסן משרד נפרד ויש כאלה שהוציאו את סרבני החיסונים והבדיקות לחופשה והם ממתינים לחקיקה סדורה בנושא.

עו"ד יעל דולבצילום: אוסנת רום

היא מספרת שבאחד המקרים שבהם היא מטפלת, עובד שאינו מחוסן קיבל משרד נפרד שאינו המשרד הרגיל שלו וכעת הוא טוען שמרעים לו את תנאי העבודה. במקרה אחר עובד הודיע שהוא מגיע למרות שהוא לא־מחוסן ולא נבדק. לאחר שנאמר לו שהוא לא יכול להגיע, הוא ענה שמצדו שלא יגיעו שאר העובדים או שישימו מסיכות.

תכלית ראויה

הממשלה החליטה לאחרונה להעלות הילוך נגד סרבני החיסונים והבדיקות, ולנקוט צעד שפוגע בכיס שלהם. ביום שני פורסם תזכיר חוק שקובע כי עובד שפוטר לאחר שסירב להתחסן או להיבדק במקומות עבודה בהם העובדים מחויבים (או יחויבו בקרוב) בתו ירוק בהתאם לתקנות חדשות — ובהם מוסדות חינוך, בריאות ורווחה, לצד מקומות שפתיחתם לציבור מותנית בהצגת צו ירוק — ייחשב כמי שהתפטר לעניין דמי אבטלה. הוא יוכל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 יום ובמידה והוצא לחל"ת — הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

אסתר חיות, נשיאת ביהמ"ש העליון. עו"ד ריינפלד: "ההצעה תעמוד במבחנים חוקתיים"צילום: אוהד צויגנברג

דולב סבורה כי יש לשלול זכות של דמי אבטלה מאותם סרבנים. "יש לעובד אפשרות לעבוד, הוא בוחר שלא לקיים אותה — ולכן הוא לא צריך לקבל דמי אבטלה כמו מפוטר רגיל. אני רוצה בכספי המסים שלי לממן אנשים עניים ונכים ולא את מי שלא רוצה לעבוד". לגישתה, ההצעה זהירה מדי והיה נכון לשלול הטבות כספיות ממי שהופסקה עבודתו בעקבות סירובו להתחסן או להיבדק בכל מקומות העבודה — ולא רק היכן שיש סכנה מוגברת להידבקות, כמו מקומות שמקבלים בהם קהל.

"יש בסופו של דבר אחד או שניים לא־מחוסנים מול מאות מחוסנים ואני כל היום מתעסקת בלא־מחוסן. זה לא סביר בעליל. המעסיק צריך לבזבז זמן וכסף כדי להגן על המיעוט שמסכן את הכלל, במקום על הכלל".

תזכיר החוק פתוח כעת להערות הציבור ולאחר מכן תגובש הצעה סופית ויחל מסלול חקיקה. עו"ד (ד"ר) יובל ריינפלד העוסק בדיני עבודה סבור כי בעיניים משפטיות, במידה שתוגש עתירה בנושא, התזכיר צפוי לעמוד במבחנים החוקתיים של בג"ץ.

עו"ד יובל ריינפלד

"הצעת החוק תעמוד לדעתי במבחנים החוקתיים הן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והן של חוק יסוד: חופש העיסוק, שכן הפגיעה הצפויה מתייחסת להיבטים בעלי תכלית ראויה (בריאות הציבור, דרכים להתמודדות עם המחלה, שמירה על חיי אדם) והיא מידתית שכן מבקשים מהעובד לבצע לכל הפחות בדיקה ומדובר במקומות עבודה מסוימים שיוגדרו על ידי המחוקק כבעלי סיכון. בנוסף, מדובר על הוראת שעה המתוחמת בזמן, דבר שמסייע לאיזון החוקתי במצבים בהם חוק פוגע או עלול לפגוע בחופש העיסוק ובזכויות סוציאליות נלוות". ריינפלד מוסיף כי לא מדובר בסוגיה פשוטה בהכרח, וישנם היבטים מורכבים של פגיעה בזכויות סוציאליות, אך לאור התכלית הראויה — ההצעה צפויה לעמוד במבחני חוק היסוד.

גם עו"ד נחום פיינברג, מומחה בדיני עבודה ושותף בנ. פיינברג ושות׳, המייצג מעסיקים, סבור כי הסיכוי שבג"ץ יתערב בתהליך חקיקה ראשית של הכנסת, נמוך מאוד. "במקרים שבהם היתה מחלוקת בין הזכות לפרטיות והחלטה אישית לבין העדפת טובת הציבור, פסקי הדין של בתי הדין לעבודה היו חד־משמעיים לטובת הגנה על עובדים וציבור. אין לי ספק שבג״ץ לא ייכנס אפילו לעובי הקורה. גם בדמוקרטיה יש צורך בהגנה על התושבים והאוכלוסייה במקרים שיש מיעוט שלא רוצה להגן על עצמו".

עו"ד נחום פיינברגצילום: אופיר אייב

שינוי כללי המשחק

עורכי הדין דפנה שמואלביץ וערן שוהם ממשרד רובין שמואלביץ, העוסק בדיני עבודה, מדגישים כי תזכיר החוק משנה את כללי המשחק והוא יכול להוות מדרון חלקלק בהקשר של סיום יחסי עבודה. "עד היום, בתי הדין לעבודה הבהירו שהתפטרות היא כאשר עובד ביצע אקט מפורש וברור המסיים את יחסי העבודה. כעת, ההצעה קובעת כי גם עובד שלא רצה או התכוון להתפטר, ולא עשה אקט של התפטרות, ייראה כמתפטר. בשלב זה מדובר בהקשר של קורונה ולצורך דמי אבטלה, אבל מרגע שהעיקרון נקבע, אפשר להחילו גם במקרים אחרים".

שמואלביץ מציינת כי לשאלה אם סיום יחסי עבודה הוא פיטורים או התפטרות יש משמעויות רבות, מעבר לדמי האבטלה. למשל: אם המעסיק חייב לקיים לעובד שימוע (בפיטורים כן, בהתפטרות לא); אם המעסיק חייב בתשלום פיצויי פיטורים לעובד (בפיטורים כן, בהתפטרות לא); על מי מוטלת החובה לתת הודעה מוקדמת, על המעסיק (במקרה של פיטורים) או על העובד (במקרה של התפטרות).

עו"ד דפנה שמואלביץצילום: רמי זרנגר

שוהם מוסיף כי החוק שמציעים כעת עשוי להיות סנונית שתאפשר למעסיקים בהמשך לשנות את נקודת האיזון לגבי פיטורים והתפטרות. למשל, במקרה של עובד שיסרב לבצע מטלות שהמעסיק יטיל עליו — האם המעסיק יכול לראות בו כמתפטר, ולסיים את יחסי העבודה ללא שימוע? במקרה של עובד שיבצע עבירות משמעת חוזרות ונשנות, המלמדות על אי־קבלת מרות — האם המעסיק יכול לראות בו כמתפטר?

לדברי דולב ממשרד גרוס, ישנם מעסיקים מהמגזר הפרטי — מיעוט בשלב זה — שמתכננים אחרי סוכות להזמין עובדים שמסרבים להתחסן ולהיבדק לשימוע לפני פיטורים.

האם זאת תחילתה של מגמת פיטורים שתלך ותגבר? לדברי שוהם, מכיוון שהתקנות מבהירות שקיימת למעסיק בו הוחל התו הירוק האפשרות לסיים את יחסי העבודה במקרה של עובד שמסרב לעמוד בכללי התו, ייתכן שאנו צפויים לגל פיטורים גם במקומות עבודה שהתקנות לא מחילות עליהן תו ירוק לעובדים.

עו"ד ערן שהםצילום: רמי זרנגר

"בהחלטה שניתנה באחרונה בעניין מפעל הפיס, נקבע שהמעסיק היה רשאי באותו מקרה להחיל את כללי התו הירוק, למרות שלא הוחלו עליו מכוח הדין. כעת, מעסיקים במגזר הפרטי שיבחרו להחיל את כללי התו הירוק, וייתקלו בעובדים סרבני חיסונים ובדיקות — עשויים לפנות לאופציית פיטורים", אומרת שמואלביץ.

כיצד יתמודדו בתי הדין לעבודה עם מקרים כאלה? שוהם מציין כי ההחלטות שניתנו עד כה עסקו במעסיקים שהוציאו עובדים סרבני חיסונים ובדיקות לחופשה או לחל"ת — ופיטורים לא עמדו על הפרק. האם בתי הדין יאפשרו פיטורי עובדים שמסרבים לעמוד בכללי התו הירוק, גם אצל מעסיקים פרטיים שהתו הירוק לא חל עליהם? את התשובה נקבל, כנראה, בחודשים הקרובים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker