מפקידים מזומנים בתדירות גבוהה? רשות המסים רוצה (שוב) גישה לחשבון הבנק

אחרי שנכשלה בעבר, רשות המסים מנסה לקדם במסגרת חוק ההסדרים הצעה שתאפשר לה לקבל מידע פיננסי על חשבונות עסקיים ופרטיים, גם כשלא קיים חשד נקודתי לעבירות ■ ההצעה ספגה ביקורת שלפיה היא פוגעת בפרטיות ואינה כוללת איזונים מתאימים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האם רשות המסים תוכל בקרוב לקבל מידע על תנועות, העברות ומשיכות כספים בחשבונות פרטיים של לקוחות בבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, אפליקציות תשלום וארנקים דיגיטליים - גם כאשר אין חשד נקודתי כלפיהם?

אם הצעת חוק בנושא שנכנסה לחוק ההסדרים תעבור, הרשות תוכל לדרוש מהגופים הפיננסיים מידע על קבוצות של לקוחות פרטיים לפי תבניות וסימנים שהיא רואה כמחשידים. הרשות תוכל לבדוק את בעלי החשבונות שיעלו בסינון ולהצליב עם נתונים נוספים שיש עליהם במערכת.

למשל, באופן תיאורטי (ההצעה אינה כוללת דוגמה של שאילתות) הרשות יכולה לבקש מידע על חשבונות שהיתה בהם פעילות של יותר מעשר הפקדות מזומן בחודש, או כל תדירות אחרת שנתפשת בעיניה כמחשידה, בסכום מצטבר מסוים - גם אם לא מדובר בהפקדות שמחייבות את הגופים הפיננסיים בדיווח לרשות להלבנת הון.

אפשרות תיאורטית אחרת לשאילתא היא בקשת מידע על מי שמבטח נכסים בשווי גבוה, או על מי שמחזיק תיק ניירות ערך בשווי מיליוני שקלים או יותר - בלי שנתוני הרשות מראים שהוא פתח תיק במס הכנסה. כלומר, מדובר על לקוחות שמצד אחד מחזיקים בנכסים בשווי גבוה ומצד שני אינם מדווחים על שכר גבוה, הכנסות משכירות או אחרות שדורשות דיווח - ולכן מתעורר חשד להעלמת הכנסות.

ההצעה שמקדמת הרשות דומה במהותה למבצע שהיא ערכה בשנים האחרונות, בכמה גלים, כששלחה יותר מ-150 אלף מכתבי דרישה לאזרחים, שבהם הם נדרשו להצהיר על מקורות הכנסה בישראל ובחו"ל.

הרשות לא פירטה את הקריטריונים שלפיהם היא קבעה למי נשלחים המכתבים, אך היא התבססה על סימנים שנחשבים מחשידים בעיניה, כמו נסיעות רבות לחו"ל ובעלות על שתי דירות ויותר.

באותו אופן, ברשות מבקשים כעת למפות לקוחות של גופים פיננסיים לפי סימנים מחשידים. ואולם, הפעם מדובר בפגיעה משמעותית בפרטיות עם גישה ישירה לחשבונות - בזמן שיש לרשות שיקול דעת רחב בנוגע לשאילתות שאותן תפנה אל הגופים הפיננסיים.

בנוסף לאפשרות לדרישת מידע, ההצעה כוללת העברת מידע מקוון, שוטף ואוטומטי מהגופים הפיננסיים לגבי כספים נכנסים ויוצאים בחשבונות עסקיים. המטרה המשולבת של שני המהלכים היא למקד את יכולת הגבייה והחקירות של רשות המסים באמצעות המידע שתקבל מהגופים הפיננסיים - לצד אפקט הרתעתי. ההנחה היא שאם האזרחים יידעו שהפעולות הפיננסיות שהם עושים יכולות להיות חשופות, הם יעדיפו לדווח.

דיווח מקוון פעמיים בשנה

הרשות כבר ניסתה לקדם את החקיקה הזאת לפני שש שנים. החוק פוצל מחוק ההסדרים לחקיקה נפרדת, עבר בקריאה ראשונה - אבל אחרי דיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט ולאור התנגדויות וביקורת, המהלך לא צלח. כעת, אחרי שנים של שיתוק פוליטי, סבורים ברשות המסים שנוצרה הזדמנות נוספת לקדם את המהלך - כשהמשימה תהיה פשוטה יותר אם התיקון יקודם בהליך מהיר במסגרת חוק ההסדרים, שגם ככה עמוס ברפורמות ומהלכים.

ההגדרה של גופים פיננסיים כוללת בנקים, חברות ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות וחברות בעלות רישיון סליקה של עסקות בכרטיסי חיוב - בכל החשבונות המנוהלים על ידיהם - והיא הורחבה בהצעה המעודכנת לכל מי שפעילותם הפיננסית היא שירות לניהול חשבון עסקי, לתשלום או לקבלת תשלומים כמו אפליקציות תשלום וארנקים דיגיטליים.

הדיווח האוטומטי יהיה פעמיים בשנה - ב-15 לינואר וב-15 ביולי - ולא כל חודש כפי שהיה בהצעה הקודמת. הוא יכלול את פרטי הזהות של הלקוח (ואם קיים נהנה בחשבון אז גם את פרטיו), סך הסכומים שהתקבלו בששת החודשים האחרונים וסך הסכומים שהוצאו מהחשבון העסקי.

מהו "יסוד סביר להעלמת מס"?

בדיונים שהתקיימו בהצעה ב-2015-2016 אמרו נציגי רשות המסים כי מהחקירות שלהם עולה כי חלק לא מבוטל מההון השחור המשמעותי מנותב למערכת הפיננסית - ולכן הם מחפשים את המסננת. הם טענו בנוסף כי ברצונם לטפל בהעלמות של יותר מ–100 אלף שקל.

לפי הצעת החוק, הרשות תוכל לדרוש באופן אקטיבי מהגופים הפיננסיים והסולקים מידע על קבוצה של לקוחות בעלי מאפיינים משותפים, כאשר יהיה לה "יסוד סביר להעלמת מס", בהתבסס על סימנים מחשידים. המידע יכלול פרטי זיהוי, הפקדות ותקבולים, משיכות ותשלומים בשנת המס שקדמה לשנה שבה נדרש הדיווח ויתרות פתיחה וסגירה. לאחר תקופה, הנתונים אמורים להימחק ולא להישאר במאגר.

ערן יעקב, מנהל רשות המסיםצילום: אוליבייה פיטוסי

ההצעה נוקבת בקווים כלליים של כמה סממנים: לקוחות שהפקידו, העבירו או משכו כספים באופן מסוים, בסכום מסוים או בתדירות מסוימת, המקיימים יסוד סביר להעלמת מס - גם אם אין חשד נקודתי נגדם - או שזהות המפקיד מקיימת יסוד סביר להעלמת מס. מאפיינים נוספים הם כאשר יש יתרות בהיקף בלתי־סביר או שמבוצעת פעילות המקיימת יסוד סביר להעלמת מס, לרבות פעילות עסקית בחשבון פרטי ופעילות במדינת חוץ.

בדיונים שהתקיימו בהצעת החוק בסיבוב הקודם נשמעו התנגדויות, שעסקו בעיקר בסכנה של פגיעה בפרטיות, בלי מנגנונים מאזנים וללא חשד נקודתי; ובכך שניתן יהיה ניתן להשתמש במידע גם לשימושים אזרחיים של עריכת שומות, ולא רק לשימושים פליליים של חקירת עבירות מס.

בנוסף, נשמעה ביקורת על כך שההגדרה "יסוד סביר להעלמת מס" היא אמורפית ורחבה, וכי הסמכות שהרשות מבקשת תאפשר לה ליצור קבוצות שלמות שהן חשודות מראש וסימן שאלה מעל ראשיהן; כך, שהנטל יעבור אל בעלי החשבונות להסביר למה הם לא מעלימים מסים. בנוסף, נטען כי זה יכול להיות מדרון חלקלק לגופי אכיפה נוספים שיבקשו סמכויות לבדוק קבוצות שלמות של אנשים.

ליידע לקוחות

בהצעה שפורסמה בשבוע שעבר נכתב כי כדי להגן על פרטיות הלקוחות, מוצע לקבוע כי גופים פיננסיים וסולקים יהיו חייבים ליידע את כלל בעלי החשבונות העסקיים על חובת הדיווח, וכן ליידע בעל חשבון עסקי בעת פתיחתו של חשבון. בנוסף, רשות המסים תידרש לתת דיווח תקופתי לגבי הדיווחים השוטפים ודרישות המידע שהתקבלו ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מוועדות הכנסת בנוגע לשימוש שהיא עשתה במידע. מעבר לכך, הרשות תחויב בדיווח שנתי לכנסת ביחס למידע המתקבל, במטרה לאפשר בקרה שוטפת על קבלת המידע והשימוש בו.

לפי רשות המסים, השינויים המוצעים צפויים להביא לעלייה של כ-800 מיליון שקל בהכנסות המדינה בהבשלה מלאה, מתוכם כ-100 מיליון שקל ב-2022.

האם הפעם ההצעה תעבור? גם כעת צפויות הסתייגויות - בין השאר, של הלשכות המקצועיות - וייתכן כי ההצעה תתעדכן עם שינויים שיאפשרו הסדר מאוזן יותר. אפשרות נוספת היא ששוב ההצעה תצא מחוק ההסדרים, ואז או שהיא תפוצל להמשך חקיקה נפרדת וסיכוייה לעבור יהיו פחות טובים, או שהיא תיזנח עד ההזדמנות הבאה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker