תחבורה חשמלית |

תחבורה חכמה חייבת תשתית טעינה ציבורית לכלי רכב חשמליים

פרויקט ייחודי לפריסת תשתית טעינה ציבורית לכלי רכב חשמליים במודל מוּנע ביקושים, מיושם בימים אלה באזור מפרץ חיפה. ליוזמי הפרויקט ברור כי רק הקמתה של תשתית טעינה עירונית, באזורי בנייה רוויה למגורים, יכולה להשפיע באופן דרמטי על קבלת ההחלטה לאימוץ רכב חשמלי על-ידי תושבי העיר

עידן ליבס, חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן, תוכן מקודם
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עמדת הטענה חשמלית
עידן ליבס, חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה במוסד שמואל נאמן, תוכן מקודם
תוכן מקודם

תחבורה חכמה בישראל לא תתאפשר ללא מעורבות והובלה של הרשויות המקומיות בפרישה של תשתיות מתאימות. במילים אחרות, אם ישראל רוצה להצטרף למגמה העולמית של כניסת הרכבים החשמליים למערך התחבורה שלה היא חייבת להיערך בהתאם. 

על-פי תחזיות של מוסד שמואל נאמן, במצב הנוכחי של תרחיש "עסקים כרגיל", נתח השוק לרכב חשמלי בישראל צפוי לעמוד על 3% בשנת 2020, לעלות ל-16% ב-2025 ולהגיע ב-2030 לכדי 51% ממכירות הרכב החדש. כתוצאה מכך, מספר כלי הרכב החשמליים בישראל צפוי לעמוד על עשרות אלפים כבר בשנת 2020, להגיע למאות אלפים בשנת 2025, וקרוב למיליון כלי רכב חשמליים בשנת 2030. על-פי התחזית, שיעור של כ-15% מתוך כלל עמדות הטעינה יהיו עמדות טעינה ציבוריות ובתוך פחות מחמש שנים צפוי ביקוש לעשרות אלפי עמדות טעינה בישראל, מתוכן אלפי עמדות טעינה ציבוריות. כידוע, משרד האנרגיה הכריז על מדיניותו לאסור על יבוא כלי רכב פרטיים מונעי בנזין ודיזל החל מ-2030, ולאור יעד זה מספר כלי הרכב החשמלי בישראל והביקוש לעמדות טעינה צפויים להיות גבוהים אף יותר ולהתממש במועד מוקדם יותר מאשר בתחזית. כפועל יוצא מכך, בשנים הקרובות על הרשויות המקומיות לצפות לצורך במאות עד אלפי עמדות טעינה ציבוריות בשטחן, כאשר בתל-אביב, חיפה, ירושלים וראשון-לציון צפוי ביקוש של למעלה מ-100 עמדות טעינה ציבוריות בכל עיר כבר ב-2020.

פרויקט חלוץ 

על מנת לקדם בפועל את תחום התחבורה החשמלית בישראל, ולשם צבירת ידע וניסיון באתגרים שהיא מציבה בפני מקבלי ההחלטות, יזם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית פרויקט חלוץ להקמת תשתיות טעינה ציבוריות במפרץ חיפה. הפרויקט מבוצע בהובלת חברת גרינספוט (Greenspot) בשיתוף עם איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, ונתמך במימון משרד האנרגיה והמינהלת לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה. במסגרתו, הושקה בסוף חודש יולי 2019 רשת עירונית של עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים. הרשת, שהינה המערכת העירונית לטעינת כלי רכב חשמליים בפרישה מלאה הראשונה מסוגה בישראל, החלה בפרישה ראשונית בקריית מוצקין, נפרשת בימים אלה בקריית ביאליק ובהמשך תיפרשׂ גם ברשויות מקומיות נוספות במפרץ חיפה. 

עמדות הטעינה הינן מהמתקדמות בעולם, פועלות בהספק גבוה (22 kW לכל שקע בזרם חליפין) ומאפשרות לטעון את סוללת הרכב במלואה תוך 1-4 שעות, בהתאם לסוג הרכב ומצב הסוללה. העמדות נשלטות מרחוק בזמן אמת באמצעות מערכת ניהול מתקדמת, ולרווחת המשתמשים קיים גם מערך שירות לקוחות טלפוני זמין 24/7. במסגרת הפרויקט יוקמו עד 100 עמדות טעינה ציבוריות (בעלות שני שקעים כל אחת). תעריף הטעינה הינו כ-1.5 שקלים לקילו-וואט שעה (משתנה בהתאם לתנאים פרטניים של חבילת השירות), כך שעלותה של טעינה מלאה הינה כמה עשרות שקלים בלבד. בעוד שתעריף זה יקר מתעריף החשמל הביתי, עלותה של עמדת טעינה ביתית והתקנתה עומדת על כמה אלפי שקלים - וגם פתרון זה איננו רלוונטי בעבור ציבור רחב של בעלי רכב שאין ברשותם חניה פרטית. עד כה, ממצאים ראשוניים מעלים כי נתוני השימוש בעמדות גבוהים מהצפוי ועומדים על יותר מ-15% תפוסה, וזאת על-אף השכיחות הנמוכה עדיין של כלי רכב חשמליים בישראל.

הסרת מגבלה 

חלק אינטגרלי בפרויקט הינו בחינת היבטי הרגולציה, התכנון והביצוע הכרוכים במימוש המודל, כמו גם ניתוח כמותי של נתוני השימוש במערכת ובהם מאפייני צריכת החשמל, מספר ומשך אירועי טעינה, זמן חיבור לעומת זמן טעינה בפועל, תקלות ופעולות תחזוקה, מאפייני משתמשים ואמצעי תשלום, משוב-חוזר, והיבטים נוספים של דפוסי שימוש. 

ומה באשר למודל הטעינה בתחנות הדלק כפי שמוכר?
בשונה ממודל תחנת הדלק המוכר, בו כל משאבה יכולה לשרת מספר רב יחסית של כלי רכב, תוך דקות בודדות של תדלוק לכל אחד, טעינת סוללות של רכב חשמלי במלואן לרוב נמשכת מספר שעות ומצריכה זמינות גבוהה של נקודת טעינה לכל רכב. לפיכך, הניסיון העולמי מראה כי חלקו הגדול של תהליך טעינת רכב חשמלי מתבצע לרוב בשעות הלילה בעת שהרכב חונה בסמוך למקום המגורים של בעליו, כאשר בתחילת היום הסוללה טעונה במלואה ומתאפשר טווח נסיעה מירבי עד לטעינה הבאה. דפוס שימוש זה מתאפשר כאשר לבעלי הרכב ישנה חניה פרטית ובה נקודת טעינה ייעודית, המקנה ודאות באשר ליכולת לטעון את הרכב בכל עת. עם זאת, לשיעור ניכר של בעלי רכב בישראל אין חניה פרטית ובכך נמנעת מהם בפועל היכולת להסב את רכבם לרכב חשמלי. הקמתה של תשתית טעינה עירונית באזורי בנייה רוויה למגורים ביכולתה להסיר מגבלה זו, ולהשפיע באופן דרמטי על קבלת ההחלטה לאימוץ רכב חשמלי על-ידי תושבי העיר. 

מודל פריסה מוּנעת ביקוש 

אחד הפתרונות האפשריים לבעיית "הביצה והתרנגולת" - דהיינו, אי יכולת לרכוש רכב חשמלי בטרם ישנה תשתית טעינה מחד, וחוסר כדאיות להתקנת תשתית טעינה בטרם ישנם רכבים אשר יעשו בה שימוש מאידך - הינו מודל פריסה מוּנעת ביקוש. במסגרת מודל זה, תושב אשר רוכש רכב חשמלי ואין בחזקתו חניה פרטית, יכול להגיש פנייה לעירייה במקום מגוריו בהליך בקשה להקמת עמדת טעינה ציבורית לרכב חשמלי בסמוך למקום מגוריו. באם יימצא כי באזור המבוקש אין תשתית טעינה ציבורית - או שהתשתית הקיימת הינה בתפוסה מלאה - מתבצע תהליך מהיר של תכנון והקמה של עמדת טעינה ציבורית לרכב חשמלי. מיקום העמדה מתוכנן כך שיאזן באופן מיטבי בין המרחק ממקום המגורים, קירבה לתשתיות קיימות, צמצום הפגיעה במרחב הציבורי, הימצאותן של עמדות קיימות ושיעור התפוסה שלהן. כל עמדה מלווה בחניות ייעודיות לרכב חשמלי בלבד אך לא למספר רישוי ספציפי, כך שהינן פתוחות לכלל ציבור משתמשי הרכב החשמלי (בדומה לחניית נכים ציבורית). מודל זה, אשר מיושם בהצלחה מזה מספר שנים בערים באירופה המובילות באימוץ כלי רכב חשמליים, מאפשר נגישות מעשית לחשמל כתחליף לנפט לתחבורה פרטית, מגדיל את הוודאות של המשתמשים בפתרון זה ומבטיח רמת ניצולת גבוהה של שימוש בתשתית ציבורית זו.

בחזרה למתחם מגזין תחבורת המחר >>>