תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפך התחבורה החכמה קרב ובא

לאחרונה אומצה הצעה משותפת של הטכניון ואוניברסיטת בר-אילן להקמת מרכז לאומי לתחבורה חכמה, שנועד לעודד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשייה, תוך ייעול מערך התחבורה באמצעות שילוב טכנולוגיות מתקדמות. פרופ' יורם שיפטן מהטכניון, שיעמוד בראש המרכז החדש, מסביר מהי תחבורה חכמה וכיצד היא יכולה לשנות את מערכת התחבורה והרגלי הנסיעה שלנו

תחבורה חכמה
Shutterstock

מערכת התחבורה בישראל ובעולם נמצאת כיום בפתחו של שינוי גדול ומהותי - מהפך התחבורה החכמה - המתאפשר לאור שינויים טכנולוגיים וחברתיים. שני המרכיבים המרכזיים של מהפך זה, המאגדים תחתם את מירב השינויים שישפיעו על מאפייני הנסיעה והתנהגות הנוסעים במערכת התחבורה הם הרכבים האוטונומיים והניידות כשירות. 

החמרה הגודש

החידוש הטכנולוגי הגדול ביותר, וזה שתופס את מירב הכותרות, הוא האוטומציה ההדרגתית של כלי הרכב לקראת פיתוחם של "כלי רכב אוטונומיים", וליתר דיוק כלי רכב אוטומטיים לגמרי שיוכלו לנסוע ללא כל מעורבות של נהג אנושי. מצב כזה, הקרוי בשפה המקצועית "רמת אוטומציה 5", עדיין אינו בגדר מציאות, וניצבים בפניו חסמים רבים הקשורים לאבטחת מידע, לפרטיות, לאמון הציבור בטכנולוגיה, ברגולציה ובקיום תשתיות ייעודיות. אך עם זאת, כיום כבר נערכים ניסויים שונים ברכב אוטונומי הנוסע בגיבוי נהג או באזורי ניסוי מוגבלים.

פרופסור יורם שיפטן
יח"צ

הרכבים האוטונומיים צפויים להשפיע באופנים שונים על התפתחותה של מערכת התחבורה. תחבורה אוטונומית תאפשר לאנשים לבצע מגוון פעילויות בזמן הנסיעה, לחסוך את הצורך למצוא וללכת מהחניה, לשלוח רכבים ריקים למשימות שונות, יאפשרו לחלק גדול מהאוכלוסייה שכיום אינו יכול לנהוג (כגון מוגבלים וקשישים) לבצע נסיעות ברכב פרטי, ואף יתכן שאנשים יגורו רחוק יותר מהעבודה אם לא יצטרכו לנהוג. כלומר, יוסרו חסמים רבים שכרגע מונעים ממגוון רכב באוכלוסייה לבצע נסיעות. אולם להתפתחויות חיוביות אלו גם צד שלילי. הרכבים האוטונומיים יגדילו מאד את הביקוש לנסיעות, וכתוצאה  מכך הגודש יילך ויחריף. אומנם רכבים אלה יכולים להגדיל את הקיבולת בכבישים (כי ישמרו פחות מרחק וכיוצ"ב) אך  לא יהיה בכך לפצות על הגידול הרב בביקוש, והתרחיש הסביר יותר הוא, שללא התערבות כלשהי, תהיה החמרה בגודש ואנו עלולים לחוות פקקים הרבה יותר קשים מאלו שאנו מכירים כיום.

פיתוח שירותים על סמך ביקוש ובזמן-אמת

בכדי ליהנות מהיתרונות של הטכנולוגיה האוטונומית, אך להימנע מהחמרה קריטית בגודש, יש לנתב את הטכנולוגיה למרכיב המרכזי השני של מהפך התחבורה החכמה, הניידות כשירות. פיתוחים בתחומי התקשורת, המידע והאפליקציות, כמו גם מגמות חברתיות של כלכלה שיתופית, יביאו לפיתוח שירותים הניתנים על סמך ביקוש ובזמן-אמת, באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת. במסגרת זו יפעלו מרכזי שירות, שינהלו את התנועה ויסנכרנו בין כל אמצעי הנסיעה - פרטיים, ציבוריים, שיתופיים, נסיעות פרטיות - ומונעים ולא-מונעים. מרכז כזה יספק למשתמשים מידע מרוכז, מעודכן ואמין על כל אפשרויות הנסיעה העומדות בפניהם ויאפשר תשלום יעיל ונוח דרך חשבון אחד.

לניידות כשירות הפוטנציאל לתרום לניידות התושבים ואף לתרום להפחתת הגודש על-ידי הגדלת מקדם המילוי, דהיינו מספר הנוסעים הממוצע לכלי רכב. ניידות כשירות תתבסס על אמצעי נסיעה המתאימים לרמות הביקוש: באזורים צפופים עם ביקוש גבוה וגודש רב, השירות יתבסס על אמצעים עתירי-נוסעים כמו מטרו ורכבות קלות, ותפקידו של השירות יהיה לספק לאנשים את הפתרונות להגיע אל מערכות התחבורה עתירות הנוסעים ומהן. בכך הניידות כשירות תפתור את מה שמוכר בעיית "הק"מ האחרון", היינו הקושי להגיע אל התחבורה הציבורית עתירת-הנוסעים וממנה ; לעומת זאת, באזורים עם ביקושים נמוכים, הניידות כשירות תחבר בין נוסעים בשירות דינאמי שיאפשר להם לנסוע ביעילות ובמחיר סביר ברכבים בגדלים שונים בהתאם לביקוש הנקודתי. 

רכבת
Patrick Daxenbichler | Dreamstime.com

האתגר התכנוני 

כאשר שירותים אלה יתבססו על כלי רכב אוטונומיים הם יהיו עוד יותר יעילים וזולים עקב הגדלת הקיבולת והחיסכון בעלויות נהגים. שירות כזה יכול לעודד אנשים לוותר על הרכב הפרטי ולהשתמש יותר באמצעים שיתופיים ובכך לעלות את מקדם המילוי ולהפחית את הגודש.

אולם, חשוב לזכור כי בסופו של יום אנשים תמיד יעדיפו לנסוע לבד, ושירותים אלה עלולים למשוך נוסעים גם מהתחבורה הציבורית, כאשר זו לא טובה מספיק, וגם כאלה שהיום הולכים ברגל. לדוגמא, כבר כיום אפשר לראות בערים מסויימות בארה"ב כיצד תחבורה שיתופית חדשנית, למשל "אובר" ו"ליפט", מגדילה את מספר הנסיעות הכולל, מפחיתה את השימוש בתחבורה הציבורית וכך מובילה לעלייה בגודש בערים אלה. 

אם כן, המהפך הקרב ובא טומן בחובו הזדמנויות אדירות, אך גם סכנות להגדלה משמעותית של הגודש ופגיעה בניידות. הטכנולוגיה האוטונומית יכולה לייעל בצורה משמעותית את הניידות כשירות, אשר בתורה תפחית את מקדם המילוי ותשלים תחבורה ציבורית עתירת-נוסעים, וכך השילוב בין השניים יכול להביא לשיפור מערכת התחבורה. אולם שני השינויים האלה עלולים גם להחמיר את הגודש עקב הגידול הרב בביקוש והפחתת מקדם המילוי. האתגר התכנוני הוא ליישם ולנצל את אותן ההזדמנויות האדירות ולהימנע מהאופציה הממשית של פגיעה חמורה בניידות התושבים.

המטרה - שיפור הנגישות והפחתת הגודש 

המגמות המנוגדות האפשריות מחייבת את כל הנוגעים בדבר - האקדמיה, התעשייה ומקבלי ההחלטות – לקיים דיונים ולעודד חשיבה אסטרטגית בנושא. במרכז המוקם בימים אלה אני רואה הזדמנות לגבש את הקהילה הרלוונטית – חוקרים, אנשי תעשייה, יזמים, רשויות, מרכזי מו"פ ובעלי עניין מהארץ ומהעולם – לטובת קידום מחקרים רב-תחומיים ובין-מוסדיים שיתרמו לחזון התחבורה החכמה: תחבורה ללא פקקים, ללא נפגעים, וללא זיהום. שילובם של טכנולוגיות מתקדמות, שירותים מתקדמים ואמצעי מדיניות מתאימים יקרבו אותנו ליעד זה. האתגר הוא למצוא דרכים לכוון את פיתוח המערכת התחבורה להגדלת השיתופיות בנסיעות, תוך ניצול מירב השירותים ואמצעי הנסיעה הקיימים, לעודד פיתוח אמצעים ושירותים חדשים וליישם אמצעי מדיניות חכמים, תוך הבנת התנהגות הנוסעים. בסופו של דבר, המשימה הכפולה העומדת בפנינו היא שיפור הנגישות והפחתת הגודש.   

הזדמנות נדירה

המחקר בתחום התחבורה החכמה הוא אינטרדיסציפלינרי במהותו ולכן מצריך שיתוף פעולה בין חוקרים במוסדות שונים ומתחומים מגוונים ודיאלוג הדוק בין האקדמיה, התעשייה ומקבלי ההחלטות. לאור זאת יפעל המרכז החדש לחיזוק תחום התחבורה החכמה באקדמיה בישראל בארבעה מישורים עיקריים:

  1. עידוד המחקר בתחום התחבורה החכמה תוך שיתוף פעולה בין האקדמיה, התעשיה ומקבלי ההחלטות.
  2. גיבוש קהילה אקדמית פעילה בתחום זה.
  3. יצירת מוקד ידע למחקר ופיתוח בתחום
  4. העצמת ההון האנושי.

הקמתו של המרכז היא כאמור הזדמנות נדירה, ובכוונתנו לעשות ככל יכולתנו לקידום התחבורה החכמה בישראל ויותר מכך, להפיכתה של ישראל למרכז ידע מוביל בתחום זה, בדרך לתחבורה ירוקה, יעילה ובטוחה יותר. 

פרופסור יורם שיפטן - הכותב הוא פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית והמכון לחקר התחבורה בטכניון. כיהן כראש היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה בטכניון, ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, היה נשיא האגודה הבינ"ל לחקר התנהגות נוסעים (IATBR), עורך המגזין Transport Policy בהוצאת Elsevier, נשיא האגודה הישראלית למחקר תחבורה ועוד. ערך חמישה ספרים ופרסם מעל 100 מאמרים בספרות הבינ"ל, והנחה 55 סטודנטים לתארים גבוהים.

בחזרה למתחם מגזין תחבורת המחר >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#