תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך יוצרים 100 מיליון מקומות עבודה חדשים?

התוכנית השאפתנית שיזם ראש ממשלת הודו למשיכת תאגידי ענק להשקיע ולייצר במדינה הפכו אותה לאחת מהמדינות הצומחות בעולם המציעה שפע של הזדמנויות בעשרות ענפים // ד"ר אנג'ו קומאר, דניאל שקדי

ב-25 לספטמבר 2014, הכריז ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על תכנית ממשלתית שאפתנית למשיכת תאגידים גלובליים מובילים להשקעה במיזמים משותפים בהודו ולהעברת קוויי ייצור למדינה. התכנית, שזכתה לשם הרשמי "לייצר בהודו" (Make in India) הגדירה שורה של מטרות בכדי לבסס מחדש את מעמדה של הודו ככלכלה יצרנית. המטרות המוצהרות כללו "עידוד השקעות, טיפוח יזמות, פיתוח כישורים (של עובדים), שמירה על קניין רוחני ובנייה מחדש של התשתית התעשייתית לייצור המוני".

אילוסטרציה של אריה המיוצר מגלגלי שיניים

בעת השקת התכנית, ענפי הייצור בהודו תרמו לקצת יותר מ-15% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה. גורמי ממשל הצהירו כי עד שנת 2022 הייצור במדינה יעלה לכ-25% מהתמ"ג של המשק ההודי תוך יצירת כ-100 מיליון מקומות עבודה חדשים. בכדי לעמוד במטרותיה של Make in India הממשלה הגדירה מסגרת חדשה לשיתופי פעולה. במסגרת התוכנית הוגדרו 25 ענפים שונים כ"ענפי-מטרה" עבור השקעות זרות ופיתוח מיזמי ייצור חדשים: רכבים, תעופה, התעשייה הביטחונית, ביוטכנולוגיה, כימיקלים, בניין, אלקטרוניקה, מיכון חשמלי, טכנולוגיית מידע, אנרגיה מתחדשת, פרמצבטיקה עיבוד מזון ועוד. 

בפן השיווקי, ממשלת הודו בחרה עבור התכנית לוגו של אריה (המורכב מסרנים וגלגלי שיניים) ולא את הטיגריס הבנגלי המסורתי שהינה אחת מסמליה של הודו. בועידת התעשייה של הנובר, רה"מ מודי הסביר ש"האריה מסמל את 'הודו החדשה', אשר בשאגתו מעביר מסר של ידידות והבטחה לשותפות מ-1.25 מיליארד אזרחי הודו". 

יצירת פרויקטים לאומיים

השפעת התכנית כבר ניכרת בשטח. בשנת 2015 הודו מיצבה את עצמה כאחת מהכלכלות עם שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בעולם (7.6%) וכאחת משלושת היעדים הכי אטרקטיביים עבור משקיעים זרים. על מנת לעודד את הצמיחה, הממשלה קבעה מספר הקלות במסגרת התוכנית עבור משקיעים זרים על מנת להגביר את תנועת ההון למדינה.

ראשית, תקרות השקעה ענפיות רבות שונו או בוטלו לחלוטין. לשם המחשה,  בתעשייה הביטחונית הרף הועלה מ-26% ל-49%; בבנקאות פרטית הועלה ל-74%; בענף הביטוח הועלה מ-26% ל-49%; במכשור רפואי ל- 100%; בתשתית וציוד נייד רכבתי ל- 100% ועוד. שנית, הוגדרו באופן בהיר יותר מבני שותפויות: רכישה של חברה מקומית, יצירת שותפות מוגבלת, מיזמים משותפיים חוזיים  או מבוססי Equity, הקמת פירמות בבעלות פרטית, הקמת שלוחה של תאגיד רב-לאומי וכן מודלים אחרים. בנוסף הוקם פורטל שירותים מקוון להנפקת רישיון תעשייתי והגשת טפסים רלוונטים. צעד נוסף הנו יצירת מנגנון של תמריצים והטבות מס עבור השקעות ב"אזורים כלכליים מיוחדים" פארקים תעשייתיים, אזורים גאוגרפיים מסויימים (למשל בצפון-מזרח המדינה, ג'אמו וקשמיר, הימצ'אל פראדש ואוטרקאנד. ולבסוף, ניתנו הקלות על ניוד הון ודיווידנדים חזרה למדינת המקור (מהלך המכונה בעגה המקצועית (Capital Repatriation). 

אילוסטרציה של אריות המסמלים את התעשיות השונות בהודו

התכנית גם מתמקדת ביצירת פרויקטים לאומיים לחיזוק המגזר התעשייתי במדינה. יוזמות אלו כוללות מבצעי-ענק לשדרוג תשתיות ופיתוח שירותי מעטפת בין מוקדי תעשייה שונים. היוזמה לרוב מתמקדת בחיבור שני מרכזים במעין "מסדרון תעשייתי", למשל בין דלהי-מומבאי, צ'נאי-בנגלור, אמריטסר-דלהי-כולכתה. פרוייקט נוסף מתרכז בהפיכתם של עשרות מרכזי תעשייה ל"ערים חכמות" המושתתות על מערכות טכנולוגיות מתקדמות ותכנון אורבני מתקדם. 

לפרטים נוספים אודות השקעה בהודו >>>

פרוייקט לאומי נוסף שהוכר כחיוני לעמידה ביעדי התוכנית, הוא יצירת מסגרות חדשות להכשרת כח העבודה ההודי. עיקר המאמץ מושקע באוכלוסיית הספר ובקרב האוכלוסיות חלשות במרכזים העירוניים מתוך רצון לעודד צמיחה שיוויונית. היוזמה הממשלתית, ששמה הלועזי הוא “Skill Development for Inclusive Growth” צפויה ליצור כ 1,500- 2,000 מרכזי הכשרה ברחבי המדינה שיכשירו 300,000 צעירים בשנה (בשנתיים הראשונות) ולקראת סוף 2017 להכשיר לא פחות ממיליון צעירים בשנה.

תחום הגנת הקניין הרוחני קיבל בתוכנית התייחסות נרחבת. בשנת 2015, יצאו לפועל שורה של רפורמות שנועדו להקל על הגישה למערכת הקניין הרוחני, לרבות עיבוד יעיל יותר של בקשות לפטנטים, יצירת אחידות ועקביות באופן בחינת הבקשות, שקיפות וחופש מידע בנושאים רגולטוריים וברמה הבינ"ל וכו'. בנוסף, ממשלת הודו הוסיפה 1,033 תקנים חדשים למשרדי הרישום במדינה, כש-666 תקנים הוקצו לבוחני פטנטים וזכויות יוצרים ו-367 הנותרים הוקצו לבחינת סימני מסחר ומדגמים.

מתוך מטרה להעלות את התפוקה של הייצור ההמוני, התוכנית מדגישה את היתרון היחסי של הודו ביחס למתחרותיה: כלכלה צומחת במהירות, כוח עבודה זול, גישה לחומרי גלם, שרשראות אספקה מפותחים, יכולות טובות בתחום ההנדסה וכן היותה "כלכלת גודל" (Economy of Scale). בנוסף הממשלה מעניקה מענקי מחקר נדיבים עבור מחקר ופיתוח תעשייתי, סל הטבות לעסקים קטנים ובינוניים, הלוואות עם תנאי החזר נוחים, וחיזוק הערך של מחקר ופיתוח והעברת טכנולוגיה בתחומים המחייבים רכש גומלין.

שיא של השקעות חוץ

בסביבה בינלאומית כלכלית סוערת, הודו ניצבת כיום כנקודת אור בין כלכלות העולם. קרן המטבע הבין לאומית צופה שאחוז הצמיחה של הודו בשנת 2016 יעמוד על כ7.5%. כתוצאה מכך, סוכנות מודי'ס העלתה את דירוג האשראי הגלובלי של הודו.

גרף המתאר את המדינות הכי מושכות בהודו עבור משקיעי חוץ

במהלך 2014-2015, ההשקעות הזרות בהודו הגיעו לסכום כולל של כ-44 מיליארד דולר. לראשונה מזה שבע שנים, השקעות החוץ הישירות היו גבוהות יותר מהגרעון בחשבון השוטף של המדינה. עיתון הפייננשל טיימס אף דרג את הודו במקום הראשון במחצית הראשונה של שנת 2015, כיעד מועדף להשקעות חוץ ישירות (המכונות Green Field). בנוסף, הודו הצליחה למשוך השקעות זרות בשווי של 31 מליארד דולר - 3 מליארד יותר מסין ו-4 מליארד יותר מארה"ב.

על פי מדד הרווחיות (Baseline profitability Index) של המגזין פוריין פוליסי  הודו דורגה לאחרונה במקום הראשון מבין 110 מדינות, מה שהופך אותה ליעד מוביל ומועדף להשקעות. בנוסף, בדו"ח שפורסם ע"י הועדה לסחר עולמי של ממשלת ארה"ב, צויין כי ממשלת הודו הצליחה להסיר חסמים רבים עבור סחר והשקעות. כתוצאה, הודו עלתה 12 מקומות בדירוג הבנק העולמי של "נוחות לעשיית עסקים".

שת"פ תעשייתי בין חברות ישראליות והודיות

הודו אט אט מתגלה ככלכלה המצויה בהיפר-צמיחה בעקבות תיעוש, עידוד השקעות זרות, השקעה מסיבית בתשתית והגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה. ממשלת הודו משקיעה רבות במחקר ופיתוח מקומי וביצירת שיתופי פעולה בינ"ל עם מדינות שיש להן בסיס טכנולוגי איתן. בהיבט זה, הודו וישראל משלימות אחת את השניה.

ישראל ידועה גם בהודו כ"אומת הסטארט-אפ" בזכות החדשנות ועוצמתה הטכנולוגית. חוזקה זו משלימה את "כלכלת הגודל" של הודו ואת השוק העצום שהיא מציעה. כל אלו מהווים כר פורה לשיתוף פעולה תעשייתי בין חברות ישראליות והודיות במגוון ענפים: ביטחון, פרמצבטיקה ומכשור רפואי, סייבר, אלקטרוניקה, תקשורת ועוד.  

לפרטים נוספים אודות השקעה בהודו >>>

__________________________________________________________________

הכותבים הם סגנית השגריר והנספחת הכלכלית, ומנהל השיווק לשעבר של שגרירות הודו 
בישראל

כתבות שאולי פיספסתם

*#