תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופסור מאיר חת על הגברת התחרות בבנקאות: לא תהיה מהפכה כמו בסלולר

על רקע הצעות וועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים, פרופסור מאיר חת שכיהן בעבר בשורה של תפקידי מפתח במערכת הבנקאות מנמיך ציפיות ולא רואה אפשרות למהפכה של ממש בתחום האשראי למשקי בית. חת מפנה אצבע לוועדי העובדים החזקים בבנקים ותרבות השכר הגבוה שמקשים על הבנקים להתייעל ולאפשר הוזלה של השירותים ללקוח

בימים אלו מרכזת מערכת הבנקאות בישראל עניין ציבורי רב כמו גם פוליטי כשעל סדר היום שורה של נושאים שמשפיעים משמעותית על כל אזרח ואזרח במדינה, אך עם זאת קשים לטיפול בשל היותם רגישים ורוויי אינטרסים. "צריך להבין שדברים שמטרידים אותנו היום ויש קושי  להתמודד איתם, מקורם בהזנחה של שנים", אומר פרופסור מאיר חת, מי שכיהן בעבר בשלל תפקידים בכירים במערכת הבנקאות החל מהמפקח על הבנקים, דרך חבר הנהלת בנק ישראל, יושב ראש דירקטוריון הבורסה לניירות ערך ויו"ר דירקטוריון בנק לאומי.

עטיפת הספר- הבנקאות בישראל במנהרת הזמן

ספר " המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן" שהוא פרסם לאחרונה, שופך אור רב על הסוגיות הבנקאיות שמלוות אותנו היום. בין השאר, מספר פרופ' חת על פתרונות שהציע במרוצת השנים, שהיה להם פוטנציאל למנוע בעיות שממדיהן הלכו תפחו עם הזמן.    

חת מזכיר לדוגמא את המשבר החמור במערכת הבנקאית שהתרחש ב-1983 בעקבות ויסות מניות הבנקים והמפולת בשעריהן. "הרבה לפני המשבר, הנושא היה על הפרק במשך כמה שנים. אם היו מקבלים את ההחלטות ב-79 לא היו צריכים להתמודד עם הצרות ב-83". חת זיהה את הסכנה מספר שנים קודם למשבר בעת שכיהן כיו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך וניסה ללא הועיל לשכנע את ראשי הבנקים הגדולים לשנות את מדינות ויסות המניות שהייתה נהוגה. "אמרתי שהם לא יצליחו לשלוט בשוק לאורך זמן וכשאתה מונע לחלוטין ירידה בשערי מניות, ברגע שתפסיק לעשות את זה, השוק יתמוטט, כפי שאכן קרה".

לא תהיה מהפכה כמו בסלולר

סוגיה מרכזית שנמצאת היום על השולחן, היא הריכוזיות במערכת הפיננסית והכנסת תחרות לענף הבנקאות. עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, מינה משה כחלון ועדה שתמליץ על דרכים להגברת התחרות בבנקים בראשותו של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דרור שטרום כשהנושא המרכזי שעל השולחן הוא הרחבת מתן האשראי למשקי בית ועסקים קטנים.

שוק האשראי החוץ בנקאי הקיים היום פונה בעיקר ללקוחות גדולים, עסקיים, שם התחרות באשראי הבנקאי מגיעה מגופים מוסדיים, גופים מחו"ל ומהאפשרות לגייס כספים בבורסה. לעומת זאת, האשראי למשקי בית ניתן היום רובו ככולו על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בריביות גבוהות, ללא כל תחרות.

להמשך קניית הספר ישירות מההוצאה>>

האם יש אפשרות היום לתקן בצורה גורפת את השליטה של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם בשוק האשראי?

חת: "אני מתקשה לראות שהכנסה של חברות חיצוניות לתחום האשראי למשקי בית, תשנה את המצב שינוי מהותי. זה אולי ישפר בשוליים אבל זה לא יוביל למהפכה כמו שהיה בסלולר. הסיבה לכך שהבנקים מעדיפים הלוואות ללקוחות גדולים עסקיים, הוא עלויות נמוכות ליחידות הלוואה. לעומת זאת, העלויות במתן אשראי ללקוחות קטנים כמו משקי בית הן גדולות וקשה להוריד אותן".

אז לבנקים אין מה לחשוש?

מאיר חת

"אולי זה ילחיץ מעט את הבנקים אבל בסך הכל לא יעשה שינוי גדול".

אולי תחרות מצד בנקים זרים תשבור את הריכוזיות של הבנקים?

"נושא הריכוזיות, הוא נושא קשה אבל צריך להבין שבשוק קטן כמו ישראל ניתן לצפות למבנה ריכוזי של השווקים. באופן כללי האפשרות להתמודד עם מצב כזה בענפי המוצרים היא על ידי יבוא מחו"ל, אבל בענפי שירותים כמו בנקאות זה קשה יותר וצריך להשלים עם זה. למרות שהמשק הישראלי מתפתח מהר, כמעט שלא הגיעו בנקים זרים לכאן ואלו שהגיעו, ברחו. מי שנמצא כאן נמצא רק בעסקי שוק ההון כמו הנפקות, השקעות ומסחר בניירות ערך, ולא בתחום של מתן אשראי ללקוחות קטנים".

מה מונע את זה?

"בעיקרון, מאוד קשה לבנקים זרים להיכנס למדינה שהבנקאות בה מתקדמת, זאת לעומת מקומות שרק בראשית התפתחותם שבהם הבנק הזר הוא מלך בשוק. לדוגמא, סיטי בנק שהוא גם קמעונאי גדול מאוד בעולם, בישראל הם נכנסו רק לעסקי שוק ההון".

יעילות הבנקים תפתור בעיות רבות

למרות הפסימיות, חת מצביע על מקום ממנו יכול להגיע שינוי במחירי שירות הבנקאות "אחד הנושאים הרגישים שאי אפשר להימנע מלדבר עליהם הוא נושא השכר ויעילות הבנקים. הבנקים הם מהגופים שיש להם וועדי עובדים שיכולים להשבית את הפעילות במשק. תמיד היה נוח יותר למנהלים להיכנע לדרישות העובדים ולפצות את הבנקים על ידי העלאה של העמלות ללקוחות ומרווח האשראי".

חת ממשיך: "נושא השכר הוא דבר מאוד בעייתי בבנקים הישראלים, שם משלמים שכר גבוה גם בדרגות ההנהלה הנמוכות לא רק בדרגות הניהול הבכיר. מכיוון שהבנקים הצליחו לפצות את עצמם ולשמר את הרווחיות באמצעות העמלות והריביות שגובים מהלקוחות, המשכורות הלכו והתנפחו. ההסדר של "טייס אוטומטי", שבכל שנה מחייב להעלות את השכר באיקס אחוזים, הלא הוא אבסורד. מה שכן צריך לעשות זה שכר דיפרנציאלי לפי הישגים ובונוסים למצטיינים היום זה קיים אבל בעבר וועדי עובדים התנגדו לזה. אז יש עוד דברים שאפשר לעשות כדי לייעל. גם שכר הבכירים הוא מוגזם ביותר".

נרתעו מלהתמודד עם הבנקים הגדולים

נושא חשוב אחר שממשלות ישראל נמנעו מלטפל בו במשך שנים ועלה כעת מחדש לסדר היום במסגרת הצעדים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, הוא ביטוח פיקדונות. ב-1969 בהיותו המפקח על הבנקים, המליץ חת על הסדר ביטוח פיקדונות, אך האוצר התנגד. עם ההתמוטטות של בנק ארץ ישראל בריטניה בשנת 74, הנושא הועלה שוב וב-77 כבר הוכנה הצעת חוק לביטוח פקדונות, אלא שבעקבות המהפך הפוליטי הממשלה החדשה החליטה לא לקדם את החקיקה הזו.

בארץ, אין היום ביטוח פיקדונות פורמלי ובפועל במקרים שבנק פשט רגל, בנק ישראל היה מפצה את המפקידים שלו בהיקף של 100%. חת: "זה הסדר שאינו במקומו. ביטוח פיקדונות קיים ביותר מ-100 מדינות ובכולן הוא מוגבל בסכום. יש התנגדות של הבנקים הגדולים לחוק ביטוח פיקדונות כי הם צריכים להשתתף בפרמיה, והגדולים משלמים יותר ואילו הבנקים הקטנים נהנים מזה. ביטוח פיקדונות נותן לקטנים גיבוי שחסר להם. ממשלות ישראל נרתעו מלהתמודד עם הבנקים הגדולים".

מעבר לרשימות ומאמרים פרי עטו של חת שליוו את התפתחותה של המערכת הבנקאית בישראל בתקופותיה השונות, מכיל הספר גם סיפורים רכילותיים ואנקדוטות מעניינות ממה שהתרחש מאחורי הקלעים של כמה מהפרשות המרכזיות בענף הבנקאות. כך למשל, מגולל חת את גרסתו למה שהתרחש בבנק לאומי בשנים 87-88 והביא בסופו של דבר להתפטרות דרמטית של חברי דירקטוריון הבנק. האירועים קשורים בפרשת הפנסיה והפיצויים שקיבל היו"ר הקודם של הבנק ארנסט יפת.

להמשך קניית הספר ישירות מההוצאה>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#