תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה יביא לשינוי בהרגלי התנועה של הישראלים?

כ-70% מהישראלים מגיעים לעבודה ברכב פרטי. אם נצליח להקטין את המספר הזה עשינו צעד גדול לפתרון של בעיות התחבורה. הסוד הוא רכבות. הישראלים לא אוהבים אוטובוסים.

היציאה לאור של פרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב, שאמור להפוך את התנועה בעיר לסיוט רב שנים, מחזירה את תשומת הלב לשני נושאים הכרוכים זה בזה: התפתחות התחבורה הציבורית והעומס המוטורי בדרכים. בהקשר גלובלי הדיון כולל גם את התעבורה האווירית והימית, אך אנחנו נקזז אותם החוצה ונתמקד בענייני תחבורה יומיומיים - מכוניות פרטיות, רכב דו-גלגלי (כולל אופניים), אוטובוסים, רכבות, מוניות ושאר חלופות לרכב אישי.

בישראל קיימות שתי תופעות שלכאורה סותרות זו את זו, אך למעשה מייצרות תמונה שלמה של המציאות התחבורתית ושל העתיד בדרכים וברחובות: מצד אחד המשך העלייה בשימוש ברכב פרטי, ומצד שני גידול מתמיד בשימוש בתחבורה ציבורית.

להתרחשויות האלה, שנראות כשייכות למומחי כלכלה ותחבורה, יש השלכה משמעותית וישירה על טור ההוצאות של בתי אב בישראל, החל מן ההחלטה הגדולה האם ואיזו מכונית לרכוש ועד למחירי פוליסות ביטוח רכב.

כמה נתונים על התחבורה בישראל

עפ"י פרסומים של בנק ישראל, בין השנים 2000 ו-2014 הקילומטראז' (נסועה) של הישראלים ברכב פרטי עלה ב-4%, כאשר באותה תקופה עלה הקילומטראז' תחבורה ציבורית ב-2% בלבד. מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית עלה בעשור האחרון בכ-30%. כלומר, הפוטנציאל למהפכה בהרגלי התנועה של הישראלים קיים.

בשנים האחרונות הגדילה המדינה את היקף ההשקעות בכבישים, שנמצא כעת הרבה מעל הממוצע באירופה, וכך גם בתשתית הרכבות, אולי המהפכה הגדולה של התחבורה בישראל, אך בכל מה שקשור לתשתיות תחבורה, הן כבישים והן חלופות ציבורית, ישראל עדיין נמצאת הרחק מאחור. על מצב הכבישים מעידה הצפיפות הרבה שאנחנו חווים למרות שישראל מציגה את רמת המינוע (מספר מכוניות לכל 1,000 תושבים) מן הנמוכות באירופה. לדוגמא; ב-2012 היתה רמת המינוע של תושבי ישראל 284 מכוניות פרטיות לכל אלף תושבים, לעומת יוון עם 458. המדינה האירופית הכי קרובה לנו ברמת המינוע היא הונגריה עם 298 מכוניות לכל אלף תושבים. אפשר רק להתנחם במחשבה שאלמלא ההשקעה האחרונה המצב בכבישים היה הרבה יותר גרוע.

בתחום התחבורה הציבורית ישראל מתחילה במינוס גדול אחרי עשורים של הזנחת התחום. עפ"י פרסומי מרכז המחקר של הכנסת, גם לאחר הגידול המשמעותי בעשור האחרון בהשקעות בתשתית תחבורה ציבורית בישראל, אנחנו עדיים מפגרים בכ-86% בהשוואה לעולם.

הפתרון נמצא בדרך לעבודה

נקודת מפתח בתכנון תחבורה היא המסלול שעושה אזרח בוגר פעמיים ביום - הנסיעה לעבודה והנסיעה חזרה. השאיפה היא שאת שתי הנסיעות האלה יעשו כמה שיותר אנשים באמצעות תחבורה ציבורית. הצלחה פירושה הקטנת הצפיפות בכבישים בשעות העומס, פתרון חלקי ומשמעותי לבעיות החניה בערים, חיסכון באנרגיה, הקטנת זיהום האוויר והכי חשוב - הקטנה משמעותית של הפוטנציאל לתאונות דרכים. 

שיפור הגישה מהבית לעבודה משנה את חוקי המשחק בכל מה שקשור לפיזור אוכלוסין ומחירי דירות בכרך ובפריפריה. למעשה, כאשר מדברים על פתרון לבעיות תחבורה, מדברים על פתרון של היסעים לעבודה וממנה.

כ-70% מהישראלים מגיעים לעבודה ברכב פרטי. כמחצית מן הישראלים עובדים ביישוב בו הם מתגוררים, והם זקוקים לתחבורה ציבורית מקומית. המחצית השנייה זקוקה לתחבורה ציבורית בין-עירונית משולבת בתחבורה פנים עירונית. ככל שתשתית הרכבות יותר מפותחת כך יש יותר סיכוי לשינוי בהרגלי התנועה לעבודה וחזרה.

האוטובוסים אמנם חוסכים עלויות אך אינם אהובים על הישראלים משתי סיבות עיקריות; חווית שירות לא טובה ובעיקר העובדה שהישיבה באוטובוס בזמן פקק אמנם נוחה יותר מהישיבה ליד ההגה במכונית, אבל עדיין עולה את אותו זמן. מי שנוסע באוטובוס הוא מי שאין לו ברירה; רק 5% מבעלי רכב פרטי מוכנים לבחור באוטובוס על פני שימוש ברכב. רכבת זה כבר סיפור אחר, וגם העתיד של האוטובוסים תלוי בהצלחת הרכבת. החשבון פשוט; ככל שיותר אנשים ייסעו לעבודה ברכבת כך הם יותר יצטרכו אוטובוסים לנסיעות הגישור בין תחנת הרכבת ליעד הסופי ככל שהם ישתמשו באוטובוסים לתנועה בתוך העיר, עניין ממנו הם נמנעים היום, כך מעמדם של האוטובוסים יחזור לקדמותו. 

הפתרון המושלם כולל גישור בין הבית לרכבת, ברכב פרטי עם חנייה צמודה ליד התחנה או באוטובוס, נסיעה ברכבת למקום העבודה ונסיעת גישור מהתחנה למשרד - מסלול משולב פעמיים ביום.

כמה אפשר לחסוך?

מי שבוחר לעשות את הדרך לעבודה וחזרה בתחבורה מושלמת, כלומר אוטו-רכבת-אוטובוס, מוסיף לתקציב החודשי את ההוצאות לנסיעות בתחבורה הציבורית ומוריד ממנו חלק ניכר מהוצאות הדלק. במרבית המקרים בסופו של חשבון מדובר בחיסכון ואפילו משמעותי.

קיים כמובן גם אלמנט של שמירה על המכונית שעשויה להבטיח מחיר מכירה טוב יותר בעתיד.

ומה בנושא ביטוח הרכב, האם גם בו ניתן לחסוך? בשנים האחרונות יורדים מחירי ביטוח רכב ברחבי העולם, בעיקר כתוצאה מהעלייה בבטיחות המכוניות החדישות. ענף הביטוח גם פיתוח מודלים מתקדמים של הוזלת מחיר הביטוח עפ"י ביצועי נהיגה, כאשר נהגים המוכיחים רמת בטיחות גבוהה יותר נהנים ממחירי ביטוח נמוכים יותר. לדוגמא, בישראל מציעה חברת הביטוח AIG את תוכנית Safe Drive הכוללת הטבת מחיר עד 40% לנהגים שמתקינים במכוניתם מערכת ניטור ביצועי נהיגה ומוכיחים איכויות נהיגה גבוהות. 

מובן כי הגדלת שימוש בתחבורה ציבורית שגורמת להקטנת שימוש במכונית מוסיפה מימד חדש לנושא הבטיחות. מבחינת חברות הביטוח מדובר בהקטנת רמות הסיכון שעשויה להוביל בהמשך להוזלות נוספות במחירי הביטוח.

השורה התחתונה היא שעל המכונית כנראה לא נוכל לוותר, אבל יותר תחבורה ציבורית זה משתלם.

כתבות שאולי פיספסתם

*#