תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד יוסי כהן: התערבות בג"צ מונעת טיפול במסתננים

בעיית המסתננים צצה רק בשנים האחרונות, כך לפחות רבים חושבים, אבל החוק למניעת הסתננות חוקק כבר בשנת 1954, לפני יותר מ-60 שנה כדי להתמודד עם הפדאיון - טרוריסטים שהסתננו לשטח מדינת ישראל במטרה לבצע פעולות טרור

אמנם, הפדאיון היווה איום ממשי בשנותיה הראשונות של המדינה, אבל ההסתננות לא נעלמה. "התופעה הזו רק השתנתה: באופי המסתננים, בנסיבות ובעיקר בכמות הגדולה שלהם", מסביר עו"ד יוסי כהן. לאחרונה, רגע לפני פיזור הכנסת, שמענו על אישור התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, שעורר הדים.

בשנת 2008, נוכח בעיית הפליטים הרבים שהגיעו ממדינות באפריקה, יזמה הממשלה את "תיקון מספר 3" לחוק - הוראת שעה לשלוש שנים שקבעה שהמסתננים יוחזקו במתקן שהייה ושר הביטחון יהיה מוסמך להוציא צו גירוש למסתנן לאחר שבחן את הרקע שלו. המטרה של התיקון לחוק הייתה לבקר ולהגביל את ההסתננות לשטח ישראל ובין היתר למנוע את הגעתם של המסתננים אל מרכזי האוכלוסייה, כפי שקרה באזורים מסוימים בארץ. "דוגמא טובה לכך היא אזור דרום תל אביב", אומר יוסי כהן. "זה אזור שהפך לחצר האחורית של המדינה".

אלא שהתיקון הנ"ל נתקל בהתנגדות בעתירה שהוגשה בשנת 2012 במסגרתה נטען שההסדר לא חוקתי ועומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כתוצאה מכך, בג"צ התערב וביטל את אחד הסעיפים לתיקון. עברה קצת יותר משנה ובדצמבר 2013 אושר בכנסת תיקון נוסף - "תיקון מספר 4". למעשה, התיקון הנ"ל "קיבע" את כל ההסדרים שבוטלו על ידי בג"צ בצורה קצת יותר "מעודנת". כך למשל, התיקון הנ"ל קובע שאפשר להחזיק מסתננים במתקן שהייה עד שנה (במקום שלוש שנים) וקובע תנאי מחיה בסיסיים למסתננים שקיים קושי לגרש אותם. גם הפעם, הוגשה עתירה לבג"צ בטענה שהתיקון לא חוקי - וגם הפעם נקבע שהנוסח המתוקן פוגע בחוק היסוד ואינו מידתי.

 

בג"צ מחליף את שיקול הדעת של הכנסת

"יש כאן משוואה מורכבת", מציין עו"ד יוסי כהן. "מצד אחד צריך לתת טיפול ראוי לבעיית המסתננים, אבל מצד שני צריך לפגוע כמה שפחות בזכויות האדם וליצור מנגנון מאוזן והולם. הכנסת מצידה אימצה את ההשקפה של בית המשפט ובמקום שלוש שנים, שהן פרק זמן לא מידתי, הפחיתה את משך ההחזקה במתקן שהייה לשנה אחת. ההתערבות של בג"צ יוצרת אי ודאות אצל המחוקק".

הבעייתיות כאן היא שמצד אחד בג"צ קובע שרירותית שמספר השנים להחזקה במתקן אינו מידתי ומצד שני בג"צ אינו מגדיר או קובע מהו זמן מידתי. "בכנסת הפעילו שיקול דעת וקבעו ששנה היא זמן מידתי, אבל אז שוב בג"צ 'קם' וקבע ששנה היא פרק זמן לא מידתי. האם ראוי שבג"צ יחליף את שיקול הדעת של המחוקק?", תוהה עו"ד יוסי כהן.

נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אשר גרוניס, היה דווקא בדעת מיעוט ודיבר על אותה התערבות לא זהירה של בג"צ בהחלטות הכנסת. גם עו"ד יוסי כהן מסכים עם דעה זו: "ידו של בג"צ צריכה להיות זהירה - על אחת כמה וכמה כאשר המחוקק הבהיר את נחיצות החוק. העמדה של בג"צ לא באה במקום עמדת הכנסת, שמשקפת את רצון העם. מכיוון שבכנסת יישמו את ההערות בתיקון מספר 4 לחוק, היה צריך לתת לה את מרחב התמרון. שיקול הדעת של בג"צ לא צריך לבוא במקום שיקול דעת הכנסת". כעת, נותר לראות אם בג"צ, אליו צפויות להיות מוגשות עתירות בנושא – יתערב גם הפעם ויכבול את ידי הכנסת.

כתבות שאולי פיספסתם

*#